כשהיה בתחילת שנות השישים לחייו, החליט אריק קרישק (68) שהגיע הזמן לתת סוף-סוף צ'אנס לאתרי היכרויות באינטרנט. הוא כבר היה גרוש כמעט עשור, ובדיוק סיים מערכת יחסים שהולידה לדבריו, "עוגמת נפש אחת יותר מדי".
"רוב האנשים מסתכלים על אתרים כאלה בהסתייגות או בזלזול, אבל מרגע שנכנסתי לשם, ראיתי המון כרטיסים של נשים איכותיות, ולשמחתי גם די מהר מצאתי את הציפור", הוא מחייך ומתכוון כמובן לציפי קרישק (65), אשתו הנוכחית. "המוטו שלי הוא 'בדרכי שלי', ומה שהיה לי חשוב זה לפגוש אדם מרגש. זה לא היה קורה לי בלי האתר", הוא מודה בכנות. "על פניו, ציפ ואני מגיעים מעולמות שונים, אבל באופן מפתיע, דווקא התימנייה הקיבוצניקית והלבנבן המזוקן חולקים רעיונות, השקפות עולם ודרכי התנהלות דומים להפליא".
מהאופניים השחורים צמח רומן מנצנץ
"תפגוש אותי בתחנת האוטובוס בכניסה לקיבוץ", היא כתבה לו לפני הדייט הראשון, כדי שלא יסתבך בסמטאות קיבוץ מגוריה, בית זרע, והוא הגיע. "יצאתי מהמכונית ופתאום אני מבחין בדמות מתולתלת על אופניים שחורים עם סלסילה על הכידון", הוא מתאר את פגישתם הראשונה. "אני לא רוצה להיסחף, אבל היא הקרינה יופי וחמימות אנושית יוצאי דופן".
"אגב", הוא מוסיף, "זה מצחיק כי גם המפגש הראשון של הוריי המנוחים היה על אופניים. הם התנגשו האחד בשני כשרכבו זה מול זה, ואבא שלי נהג לומר שמהאופניים שנתקלו צמח רומן".
אתה רומנטיקן, הא?
"חסר תקנה, אם כי מפוכח. אני לא יודע אם הטייטל הוא 'אהבה ממבט ראשון', אבל יש דברים שאתה גם רואה וגם חש מיידית בגופך, כמו את פעימות הלב וההתרגשות. זה נכון לא רק ברומנטיקה. לאורך הקריירה שלי היו אנשים שמיד ידעתי שאיתם זה לא יעבוד טוב, והיו כאלה שאיתם מיד הרגשתי בנוכחותה של המילה המסתורית כימיה".
גם אצל ציפי הקליק היה מיידי. "איך שראיתי אותו יוצא מהאוטו אמרתי, זה בחור כלבבי. אני לא יכולה להסביר את זה, אבל משהו בתוכי ידע שיש פה חיבור", היא מספרת.
לאן יצאתם באותו הערב?
"הלכנו למסעדה, ישבנו, דיברנו והייתה נוחות כזאת שלא רציתי שהפגישה תיגמר", אומרת ציפי. "יש אנשים שאתה מרגיש שהם מודדים אותך", מוסיף אריק. "יש להם בראש מערכת של גלגלים שעושה חישובים ואני לא אוהב את זה. ציפ, לעומת זאת, הגיעה לפגישה קלילה, בטוחה בעצמה וחסרת בושה", הוא אומר בחיוך.
ציפי, על איזו נקודה ברצף ההיסטוריה הזוגית שלך את היית באותה תקופה?
"גם אני כבר הייתי גרושה לא מעט שנים והשתוקקתי לזוגיות. אחרי גירושיי, הילדים שלי לא הפסיקו לדחוף ולדרבן אותי ללכת קדימה ולהמשיך ליהנות מהחיים".
איך חווית את גירושייך?
"הייתי נשואה במשך 30 ומשהו שנים. חשבתי שהנישואים שלי לא יתפרקו לעולם, אבל יש הפתעות בחיים. כשהתגרשתי הייתי בת 55. כאבתי את פירוק החבילה וזה לא היה קל, אבל די מהר החלטתי שאני רוצה זוגיות חדשה. באתרי היכרויות יש הרבה גברים שמבלבלים את המוח, אבל לא התייאשתי אף לא לרגע אחד. הייתי נחושה בדעתי ונכנסתי בראבאק כי ידעתי שבסוף אמצא את הטוב ביותר".
"היוונים הקדמוניים אמרו, 'מה זה גורל? גורל זה אופי'", אריק מוסיף. "לכן, לא משנה מה קורה לך בחיים, מה שקובע איך חייך ייראו זה האישיות שלך. גם אני לא טיפוס שמרים ידיים ואומר נואש, ולמרות שחטפתי לא מעט מהלומות גם בנישואיי הראשונים וגם לאחר מכן, מעולם לא הגעתי למצב של ייאוש ואפילו לא של מפוכחות או ציניקניות. לעומת זאת, הרבה פעמים פגשתי אנשים ונשים שמיד רואים אצלם את המרירות. יש כאלה שנשרפו והפכו לאדמות חרוכות".
מה גורם לאנשים לא להתייאש למרות הקושי?
"אני חושב שנולדים ככה. מגיל הנעורים, כשהתחלתי להיות בעניין הזה של רומנטיקה ולחפש קשרים ואהבה, הייתי ונשארתי רומנטיקן, ובסופו של דבר זה שמר עליי כי אהבה היא כוח. מעולם גם לא חיפשתי רק הרפתקנות או תאוות בשרים. תמיד עניין אותי קשר עם משמעות ועומק".
מה תרצה לשתף בנוגע לנישואיך הראשונים?
"הייתי נשוי במשך 22 שנים. התחתנתי מאהבה, ובשם האהבה גם עשיתי הכול כדי להישאר בנישואים, למרות שזה לא היה פשוט. במשך שבע שנים הרהרתי באופציה להתגרש, אך לא הייתי שלם עם זה. זה נורא מתעתע כי פתאום יש תקופות טובות, ובנישואים אתה לוקח את הטוב עם הרע. אבל דווקא באיזה טיול שעשינו, שהיה אמור להיות סוג של ירח דבש שני, קרו כמה דברים שגרמו לי להגיד בליבי, כשאתה חוזר, דבר ראשון אתה הולך לעורך דין".
מה אתה אומר על הדעה הרווחת שגברים פחות יוזמים גירושים?
"לפעמים קלישאות הן נכונות, אבל לפעמים הן די בולשיט. בסוף, האמת היא אינדיבידואלית. אי אפשר להגיד שגברים נוהגים כך ונשים נוהגות אחרת, וגם מבחינה מדעית כבר גילו שאין באמת הבדל בין המוח הגברי למוח הנשי. לשני המגדרים יש אותם דפוסים ואותם חלומות וערגות".
מה מאפיין את הזוגיות שלכם?
"בארבע השנים שאנו יחד לא חלפה בינינו שום מילה רעה או חיכוך. הכול הרמוני ושמח עד שאני בעצמי אומר שמשהו בזה לא נורמלי. כנראה שהסיבה לכך היא יותר ציפי מאשר אני, כי עד אליה הייתי בן זוג די סוער ומהיר חמה, אבל כנראה שאופן התנהלותו של אדם בתוך זוגיות קשורה גם למה שהצד השני מוציא ממנו".
"אנחנו בגיל כזה היום שיש לנו פנאי להשקיע האחד בשני את מאת האחוזים", מוסיפה ציפי. "הילדים יצאו מהבית ואנחנו פנויים ונהנים מהחיים. בגיל שלנו, אם מצאת פרטנר טוב, זה מרים אותך למעלה, ותאמיני לי שיש לצעירים עוד הרבה מה ללמוד מאיתנו".
התאהבתם כמו בגיל 16?
"הרבה יותר", פוסקת ציפי. "אנחנו יותר יודעים היום מה אנחנו רוצים ואיך לעשות את זה הכי טוב מכל הכיוונים ובכל הדרכים שאת רק חושבת שאפשרי. לא הייתי רוצה לחזור לשנות העשרים שלי וגם לא לשלושים. יש לי מישהו שאוהב אותי ואני מרגישה במיטבי יותר מאי פעם". "הנשמה לא מזדקנת ולאהבה אין גיל", אריק מוסיף בחיוך. "כשאתה פוגש את הדבר האמיתי, אין הבדל מבחינת ההתרגשות וההתפעמות. זה אפילו משובח יותר".
"מגורים משותפים אינם ידידי האהבה והרומנטיקה"
בוקר אחד, "בצל המגפה", כפי שאריק מכנה זאת, הוא התקשר לציפי וביקש ממנה להגיע מהר כי יש לו משהו חשוב לספר לה. הם התיישבו בסלון והיא הייתה בטוחה שהוא עומד לבשר לה שנדבק בקורונה, אבל במקום זאת הוא אמר, "בואי נתחתן".
וואו. איך הרגשת?
ציפי: "כל תקופת החברות שלנו קיוויתי שאריק יציע לי נישואים אבל לא אמרתי כלום, וכשזה בא ועוד בהפתעה, הייתי בעננים. למרות שהחיבור הוא אותו חיבור, עצם זה שאנחנו נשואים מדביק אותנו עוד יותר האחד לשני".
אריק: "עד שהכרתי את ציפי, לא העליתי בדעתי שאינשא שוב כי אין לי דעה טובה במיוחד על מוסד הנישואים, אבל כל זה בטל בשישים כשמצאתי את עצמי מול אהבת אמת. יש לי ידידה דוסית שאומרת שעצם ההכרזה על האיחוד קבל עם ועדה, נותנת לו תוספת של ממשות".
כפי שהבנתם, ציפי אמרה "איי דו" והשניים התחתנו ברבנות המועצה המקומית בעמק הירדן. אריק שלף טבעת, וציפי הוסיפה לשמה החרות על האופניים את המילה 'קרישק', "כי אם כבר, אז עד הסוף", היא צוחקת.
למרות הנישואים הרשמיים, הם בחרו להמשיך לחיות בשני בתים נפרדים. "מאז גירושיי, גיליתי שמגורים משותפים אינם ידידי האהבה והרומנטיקה. להיות יחד 7\24 מוריד מההתרגשות ומהציפייה ופוגע במרחב הפרטי של כל אחד", אריק מסביר. "בהתחלה חשבתי שחבל שאנחנו נשארים בשני בתים", מוסיפה ציפי, "אך לימים גיליתי שזה אכן מתכון נפלא. אנו מתראים לא מעט, מנהלים במשותף את שני הבתים וכשנזדקן יותר נדבר על אפשרות אחרת".
מה המסר שלכם לאנשים שחולמים על פרק ב' מוצלח?
"למרות שאני לא אדם דתי, אני אומר לכולם אל תאבדו אמונה, וגם אם אתם נופלים, קומו שוב והתחילו מההתחלה, כי כשמוצאים את הדבר האמיתי, זה שווה הכול", מסכם אריק ברומנטיקניות האופיינית לו.