בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי חש יותר ויותר בנוח לדבר על חלק חשוב מאוד בחיים שלי - הטבילה הדי מוצלחת שלי בבריכת הא-מונוגמיה. החשיפה הזאת מביאה איתה המון תגובות מגוונות, שנעות בין "וואו, אתה אליל" ועד "געוואלד, יא שיקוץ טמא".
מוכרח להודות, אני מת על שני הצדדים, אבל אחרי התגובה הראשונית, כמעט תמיד מגיעות השאלות. אני לא מדבר על שאלות של אתיקה בסגנון "אבל איך אתם מסוגלים?", או חששות הנוגעים למוסד המונוגמיה השברירי. אני מדבר על השאלות הטכניות, על התפעול השוטף של סיטואציה שמרחוק נראית כמו ג'גלינג עם שני מסורים חשמליים וחיית מחמד היסטרית. אז הרשו לי לנצל את הבמה כדי לענות על השאלות המרכזיות שקיבלתי, ולהרגיע את כולכם וכולכן - העולם הא-מונוגמי הוא הרבה פחות מורכב ממה שנראה לכם.
ראשית, דיסקליימר: היה לי מזל. נפלתי על מערכת יחסים בריאה, הכרתי את האנשים הנכונים והיה לי עם מי להתייעץ כי כשנכנסתי לשם, זה היה עם מי שכבר עברו קילומטרז' מכובד בתחום. הדיסקליימר השני שחשוב לי להעביר הוא שכל מערכת יחסים היא ייחודית לחלוטין, אז חשוב שתעשו את ההתאמות הנכונות לכם ותשמרו על גמישות. והבהרה אחרונה והכי חשובה - המציג אינו רופא! אני בשום אופן לא סמכות בשום דבר, ומדבר אך ורק מניסיוני האישי.
אז אחרי שסגרנו את הפינות הללו, להלן שבעה חוקים שאני משתדל לשמור עליהם כדי שהמצב לא יתדרדר לכדי צעקות סטייל טלנובלה ארגנטינאית, וכולי תקווה שהם יעזרו לכם במידה והחלטתם לפתוח את הקשר או לחיות אורך חיים א-מונוגמי.
1. אף אחד לא בורח לשום מקום
טבעי לחשוש שנצא מופסדים מכל העניין, אבל חשוב לזכור שהאנשים שאתכם מאוהבים בכם בטירוף. זה ששחררנו את הרצועה והפכנו את המסגרת הזוגית למסגרת "מאפשרת" (ביטוי מכוער, אבל זה מה יש), רק מחזק את האהבה הזאת.
הטלת וטו, תנאים ואיסורים על בן/ת הזוג רק מייצרים תסכול, עצבות ולא פעם גם גוררים את בני הזוג לפרידה. איכס. פתיחת הקשר היא הזדמנות לתת לשותפים ולשותפות שלכם את התחושה שהאמון בהם אינו מותנה. בכלל, אם יש לכם בעיה לסמוך על בני הזוג שלכם, הרצון לפתוח את הקשר הוא לא מה שאמור להטריד אתכם. לכו על זה בלב שלם ותנו אמון בלי פחד.
2. לדבר, לדבר ועוד פעם לדבר
אין דבר כזה לשמור בבטן! משהו מפריע? תוציאו. משהו חיובי? תוציאו! ואני לא מדבר רק על מי שחי אתכם. דבר עם החבר של אשתך, דברי עם המאהבת של בעלך, דברו שלושתכם עם החברה החדשה של המאהב של מי שצירפתם. למען השם, פשוט תדברו! אף אחד לא ידע איך אתם מרגישים אם לא תדברו איתו על כך, ואף אחד או אחת גם לא אמור לנחש.
הטלת וטו, תנאים ואיסורים על בן/ת הזוג רק מייצרים תסכול, עצבות ולא פעם גם גוררים את בני הזוג לפרידה
שיח פתוח וחיובי הוא הנשק הכי חזק מול עוגמת נפש וקריסה של המערכת. על כן, אם פתחתם את הקשר, מאוד חשוב שתיפגשו, תשבו ביחד, תפתחו קבוצת וואטסאפ משותפת, רק אל תתנו לאף אחד או אחת להרגיש שמשאירים אותם מחוץ למעגל.
כמובן, יש כאלה שיעדיפו לשחרר את בני הזוג שלהם בהצהרה, "אני לא רוצה לדעת מה ועם מי, תעשו חיים", ואם זה מה שמתאים לכם - בכיף. אני אישית מאמין בפתיחות מוחלטת וביחסים חמים בין כל המעורבים. למיטיבי לכת, תפתחו שולחן בבית ותזמינו את כולם. מבטיח שיהיה ערב מעניין.
(קרן ושביט התארחו ב"סקס אפיל", וסיפרו על המסע שלהם ממונוגמיה לפוליאמוריה)
3. כבוד הדדי
אחד הביטויים הלועזיים החביבים עליי הוא "אח אסקימוסי", שהוא כינוי לקשר אחוותי שנוצר בין שני אנשים ששכבו עם אותו אדם. נשבע לכם, חפשו בגוגל. ולמה אני מספר לכם על זה? כי יש משהו קדוש ויפהפה בקשר שנוצר בין אנשים שחולקים או חלקו את אותם הפרטנרים, ויעיד על כך כמעט כל מי שהשתעשע בחילופי זוגות ובשאר תחביבים שובבים.
כמובן שיחסים חמים וקרובים עם מי שיוצא עם שותפכם לחיים אינם בגדר חובה, אבל חשוב מאוד לתת להם את הכבוד הראוי, ולא לנסות להשיג עוד כמה שעות של תשומת לב בתחבולות ובמזימות. לא להעז אפילו לחשוב ש"יום אחד היא תעזוב אותו בשבילי". יש כאן מערכת אוהבת שאתם האורחים בה, וכמו שהצד השני יודע לתת לכם את הזמן והכיף שלכם ביחד, למדו להעריך אותם ולהעניק להם את הכבוד הראוי בחזרה. הם נתנו לכם להיכנס למקום הכי קדוש בחיים שלהם, וזאת חובת כל הצדדים לשמור על יחסים טובים ועל תקשורת בריאה.
4. מין מוגן
למישהו היה בכלל ספק שסקס הוא חלק מרכזי בסיפור? יש כאלה שלא משתמשים באמצעי מניעה עם פרטנרים ספציפיים, זוגות נשואים לדוגמה, ועם אחרים כן. חשוב מאוד לא לזייף כאן. אני לא חושב שאני מחדש כאן משהו, אבל עם הסקס מגיעה האחריות. למעשה, אתם כרגע אחראים על הבריאות המינית שלכם ושל עוד כמה אנשים, ואף אחד לא רוצה שום הפתעות במסיבה הזאת.
אז לעטוף, לשמור ולגלות אחריות. מצידי, תיכנסו למיטה עם חליפת אסטרונאוט, חבילת ניילון נצמד וצעצוע מין לבחירתכם. כאן ההחמרה מבורכת. לפני שאתם חושבים לעשות צעד לכיוון חיים א-מונוגמיים, הקפידו להיבדק לפני הכול, מומלץ אפילו כל חצי שנה. זה אקט שבונה אמון ומבטיח חווית משתמש עשירה ובטוחה יותר.
5. סקס זה חשוב, אבל הוא לא העיקר
אם כל מה שרציתם זה לפתוח את הקשר כדי לקבל קצת סקס אחר, דפדפו הלאה, כי חלק די נכבד ממי שחי חיים א-מונוגמיים כלל לא נמצא שם בשביל הסקס. ברוב המקרים, מדובר במערכות יחסים אוהבות ושלמות שמתקיימות לצד מערכות יחסים נוספות.
עם ניהול הזמנים ותחזוקת מערכות היחסים, קל מאוד לשכוח לחזר או לבנות אינטימיות שלא קשורה בסקס. פתאום זה לשלוח הודעת "בוקר טוב" ליותר מאדם אחד, זה לשאול עוד מישהו איך עבר היום שלו. הרי זה לא תמיד נעים שהפרטנרים שלנו באים, קופצים איתנו למיטה כי החרמנות מגרדת, נותנים לנו עוד חצי שעה של חיבוקים ושיחה אינטליגנטית, והולכים.
על כן, בדיוק כמו שידענו להשקיע בזוגיות המונוגמית, רצוי להשקיע גם כאן. לכל אחד יש את הדרך שלו להביע אהבה וחיבה, וכמובן שסקס הוא צורה לגיטימית. אבל אם מצאתם אדם נוסף לאהוב, הסקס לא בורח לשום מקום, ומוטב להשקיע גם בחיזור ובאינטימיות. זה נכון אגב, לכל מערכת יחסים אינטימית. פשוט היה חשוב לי לציין את זה כאן. בסופו של יום, אף אחד לא רוצה להרגיש מוזנח.
6. דיסקרטיות מול פתיחות
מי שיודע יודע, ומי שצריך לדעת - ידע עם הזמן. חשוב לכבד את הדיסקרטיות של כל צלע בצורה ההנדסית והאינטימית שבניתם. אם יש לכם חברים משותפים, היציאה מהארון הא-מונוגמי יכולה להיות אקט נהדר של מחויבות, אבל מערכת היחסים שלכם לא מעניינת אף אחד בפאב הזה, אז תפסיקו לצעוק את זה בכל משפט שלישי.
לכל אחד יש את הדרך שלו להביע אהבה וחיבה, וכמובן שסקס הוא צורה לגיטימית. אבל אם מצאתם אדם נוסף לאהוב, הסקס לא בורח לשום מקום, ומוטב להשקיע גם בחיזור ובאינטימיות
כדי לדעת אם כולם נמצאים באותו הקצב , כמו שאמרתי כמה חוקים אחורה, לדבר-לדבר-לדבר! חשוב להעלות בשיח את מידת הדיסקרטיות שאתם מרגישים איתה בנוח. יש כאלה שיישארו בארון הזה לנצח אם זה תלוי בהם כי מה "יגידו השכנים?", ויש מי שיצהיר על כך בכל פוסט שני בפייסבוק שלו. העיקר שתהיו מסונכרנים ושתכבדו זה את רצונותיו של זה.
7. כל אחד והעוגנים שלו
כשזה מגיע למערכת יחסים א-מונוגמית, יש אינסוף מבנים, שמות פלצניים, טכניקות ואסכולות. חשוב מאוד שתייצרו את המבנה שנוח ומתאים עבורכם. כל אחד מאיתנו הוא פתית שלג מיוחד שצריך משהו שייתפר למידותיו. יש כאלה שיעדיפו לשמור על מערכת יחסים אחת מרכזית, אולי אחת שהולכת לכיוון של הקמת משפחה, בעוד אחרים יעדיפו להימנע מהיררכיה כלשהי, לגור לבד ולחלק את הזמן בין האהובים והאהובות השונים.
קחו בחשבון שלפחות בהתחלה, מדובר בתהליך לא קל בכלל, אבל אל תתנו לזה להפחיד אתכם. קחו נשימה עמוקה, נסו להבין איפה העוגן שלכם נמצא, וצרו את המערכת שתביא לכם אושר ושקט בראש.
זהו, שבעה חוקים שאני די בטוח שכשלתי בהם לא פעם ולא פעמיים. על דברים כמו ניהול לוח זמנים והיכרויות, העדפתי שלא לכתוב כאן. גם מפאת אורך הכתבה, וגם מתוקף היותכם מבוגרים אחראים בתפקוד סביר ומעלה. אני די בטוח שבמחוזות הללו, אתם דווקא תסתדרו לבד. לאלו שעוד מתלבטים, אני מקווה שעזרתי. לשוללים ולמלעיזים, "יחיו הקנאים ויסבלו".
