"עד שהכרתי את גל, היו לי לא מעט דייטים שלא יצאו לפועל רק בגלל שיש לי ילד", מספרת שיראל נוטה-שלם (34). "היו לי מערכות יחסים שהפכו להיות רציניות וכבר התפתחו רגשות והכל, אבל כשזה הגיע לשלב של להכיר את הילד שלי זה הלחיץ את הבחורים, ושם זה נגמר. הם לא הסכימו אפילו להכיר אותו".
איך זה השפיע עליך?
"לרגע לא חשבתי שלא אמצא זוגיות, אבל האמנתי שזוגיות עם רווק זה משהו שאני יכולה לשכוח ממנו, רובריקה בצ'ק-ליסט שאני יכולה להוריד".
את גל נוטה (31) הכירה שיראל בדירה של חברים. היה זה ערב קליל עם הרבה צחוקים ואלכוהול, ומכיוון שהיה גם רווק וגם צעיר ממנה בשלוש שנים, שיראל התעלמה מהרמזים ששלח לעברה. "הייתי בטוחה שברגע שהוא ישמע שיש לי ילד, הוא יקבל רגלים קרות כמו רוב הבחורים", היא אומרת, "אז לא פיתחתי ציפיות".
אבל גל לא נבהל. "שתדע שיש לה ילד מנישואים קודמים", עדכן אותו חבר משותף, והתגובה שלו הסתכמה ב"או-קיי". "זה לא הפחיד אותי ולא הרתיע אותי", הוא נזכר. "אני זוכר שאמרתי לעצמי שזה לא מה שיפסול".
איך אתה מסביר את זה שלא הרגשת כל רתיעה או חשש?
"בתקופה שהכרנו הייתי רווק כבר די הרבה זמן. הזוגיות הרצינית האחרונה שלי הסתיימה שש שנים לפני כן. הגעתי לשלב שנורא רציתי זוגיות, אבל הרגשתי שאני לא יודע מה לחפש".
למה אתה מתכוון?
"כל תהליך הדייטינג שלי לא היה ממוקד. הכרתי סוגים שונים של בחורות בכל מיני פלטפורמות וזה לא הלך. באיזשהו שלב החלטתי לעשות סוויץ' בראש, להיות יותר ממוקד ולהבין מה באמת אני רוצה, ומה חשוב לי".
ומה הבנת?
"הבנתי שהגעתי לשלב שבו אני רוצה לבחור לעצמי בת זוג לחיים כדי להקים איתה משפחה, וזה אומר לבחור את האמא לילדים שלי. מכיוון שילדים זה הדבר הכי חשוב בחיים, הבנתי שהדבר הכי טוב שאני יכול לעשות בשבילם כנקודת התחלה זה לבחור עבורם את האמא הטובה ביותר שאני יכול למצוא".
הרשה לי להתעכב רגע על הנקודה הזאת. הרי יכול להיות מצב שתמצא מישהי שהיא "אמא אדמה" מושלמת, אבל מצד שני היא לא תהיה בת זוג טובה, ואז בהכרח הילדים נפגעים.
"כמובן שהזוגיות חשובה, אבל היה לי חשוב להזכיר לעצמי בראש שאני מחפש מישהי שתהיה גם אמא טובה לילדים שלי. זה משהו שרווקים בדרך כלל לא שמים לב אליו כשהם מחפשים בת זוג. הם מחפשים מישהי שיהיה להם כיף איתה ושתהיה ביניהם כימיה טובה".
איך יודעים אם מישהי תהיה אמא טובה?
"אני חושב שזה חלק ממסע הכרות של שני אנשים, להבין אם הם רואים את ערך חינוך הילדים שלהם באותה רמה, אבל אין ספק שזה אחד היתרונות הגדולים שיש בלהכיר ולצאת עם מישהי שהיא כבר אמא. זו הזדמנות נדירה להציץ ולראות איזה סוג של אמא היא. אמרתי גם לשיראל שמתוך הרבה ניצוצות שנדלקו לי במהלך ההיכרות איתה, הניצוץ החזק ביותר היה כשהבנתי איזה סוג של אמא היא לילד שלה".
ואת, שיראל, לא פחדת להיכנס שוב לקשר עם רווק שעלול להיעלם בשלב ההיכרות עם הילד?
"תראי, גם כשנפגעתי וגם כשנשבר לי הלב וגם כשכל הניסיונות לא צלחו, עדיין בכל פעם שהתחלתי לדבר עם מישהו חדש, נתתי לזה את הצ׳אנס הראוי. מצד שני, הרבה פעמים בתחילת הקשר אמרתי לגל, 'אני מצטערת שאתה חווה על בשרך את התוצאות של המקומות שנכוויתי בהם'".
כמו מה למשל?
"בגלל שאני נזהרת ומעכבת תהליכים, או שהדברים לא זזים בדיוק בקצב שהוא היה רוצה, כי הייתי צריכה לשמור גם על עצמי וגם על הילד. נזהרתי בלהפגיש את הילד שלי מהר מדי".
קרה לך לפני גל שהכרת את הילד לבן זוג וזה לא צלח ביניכם?
"כן, פעמיים".
ואיך הפרידה השפיעה על הילד?
"קודם כל, אני עצמי חוויתי את הפרידות בצורה קשה, וכשדבר כזה קורה זה משפיע גם על הילד. הוא אומנם היה קטן ולא זכר את בני הזוג האלה, אבל הוא אהב אותם. זה שילד בן שלוש לא יודע להביע געגוע, לא אומר שהוא לא חש אותו".
למה את מקשרת את היכולת שלך לשמור על אופטימיות לגבי זוגיות? הרי יכולת להיבהל ולסגור את הלב.
"אולי זה קשור לכך שהבחורים שהכרתי במהלך הדרך היו בחורים טובים, כך שגם אם נפגעתי מהם בסופו של דבר, זה לא נבע מרוע לב, אלא מחוסר מוכנות שלהם למצב. החוויה הייתה חיובית ברמה הבין-אישית וזה עודד אותי להתקדם הלאה".
אחרי שהכרתם, מה היה האתגר המשמעותי שהתמודדת איתו בקשר שלכם?
"בהתחלה לקחתי על עצמי תפקיד של מגשרת. בכל סיטואציה שהיינו בה שלושתנו - אני, גל והילד - עבדתי קשה רק כדי לשמור שגל לא ירגיש אי-נוחות או שהילד לא ירגיש בחוץ. מרוב לחץ פספסתי הרבה פעמים את זה שהכל הולך ממש טוב, ולא פעם יצאתי מותשת מהמפגשים".
ומה איתך, גל? איזה אתגר חווית אתה?
"לפני המפגש הראשון שלי עם הילד הרגשתי חרדה. אומנם ברמה הקונספטואלית באתי פתוח לרעיון, אבל כשהרגע התקרב אני ממש זוכר לחץ שמתפשט לי בכל הגוף".
ממה חששת?
"חששתי מאיך הוא שיקבל אותי ולא ידעתי איך מערכת היחסים שלנו תתפתח. במידה מסוימת, זה כמו לפגוש את ההורים, רק יותר מורכב. לא הייתה לי אינטראקציה עם ילדים לפני כן, לא ידעתי איך ילדים בגיל ארבע מתנהגים, והיה בי חשש איך לפתח מערכת יחסים שתצליח להיות חיובית מספיק כדי שהוא יקבל אותי. אם הוא לא היה מקבל אותי, זה היה מערים קושי מאוד גדול".
חששת גם ממצב הפוך שבו אתה מצידך לא תחבב אותו?
"כן, זה עבר לי בראש, למרות שאני חושב שאף פעם לא אמרתי את זה בפה מלא. יש חשש, כי בסוף אני מקיים זוגיות עם שני אנשים כאן וזו שאלה איך הכל יצליח ויסתדר".
גם גל וגם שיראל עשו התאמות והשקיעו מאמץ כדי לגשר על הפערים ולאפשר לזוגיות שלהם ללבלב. "גל קיבל את זה שלקח זמן עד שהוא נכנס אליי הביתה אחרי הדייט כי פחדתי שהילד יקום באמצע הלילה ויראה אותו", מספרת שיראל, ומוסיפה: "גם אני מצידי הייתי אוספת את עצמי ויוצאת איתו בלילה אחרי שהילד היה הולך לישון, למרות שמשבע בבוקר הייתי על הרגליים ואחר כך חוגים, הסעות ומקלחות, וברור שהייתי ממוטטת".
כמי שעושה דוקטורט בחקר הסרטן במכון ויצמן, גל מעיד על עצמו שהוא לא מפחד לא מאתגרים ולא מתהליכים: "אני אדם שמסתכל על התמונה הגדולה ובעיקר על נקודת הסיום. בכל תהליך שאני עובר אני מנסה לייצר לעצמי מציאות שאני שואף להגיע אליה. ואז, גם אם קשה, אני יודע שבסופו של דבר יהיה לזה תגמול חזק".
נשמע שהיה לך חזון.
"לגמרי", הוא אומר, ושיראל ממשיכה: "אם היינו רואים האחד את השנייה באתר הכרויות, רוב הסיכויים שהיינו מדפדפים את זה בגלל הפרשי הגיל והסטטוס המשפחתי. לכן בהמשך הדרך הקמנו קהילה של הכרויות לפרק ב' שנקראת PKstory dating single parents, כי חשוב לנו לספר את הסיפור שלנו ולתת תקווה לאנשים כמונו".
יש לכם סיפורי אהבה מפרק ב'? כתבו לנו
