זוגות רבים יעידו שדייטים והיכרויות הם תהליך שדורש זמן. המקפידים אפילו ידברו על "חוקים" ולוחות זמנים, שבלעדיהם שום קשר לא יחזיק מעמד. הילה ודרור הם לא מהזוגות האלה. מאצ' אחד בטינדר הפגיש ביניהם, ומאז השניים טסים יחד על רקטת האהבה – ונהנים מכל רגע.
"כבר על תחילת ההתכתבות משהו הרגיש נכון", נזכר דרור (46), סמנכ"ל מכירות מתל מונד. "אז חשבתי, מה, אנחנו ילדים קטנים? נחכה עוד שבוע-שבועיים ורק אז ניפגש? הכי טוב אם ניפגש עכשיו, נדבר ונראה מה קורה. דברים צריכים להיות קלילים".
דרור הזמין את הילה אליו לכוסית ערק, אבל הילה, יו"ר מנהלת התרבות בקיבוץ רמת הכובש, העדיפה משהו קצת פחות מחייב. לבסוף, החליטו שהם ישבו יחד בקניון הקרוב. רצה הגורל והשניים נפגשו כבר בחניון, כשחנו – בלי לתאם זאת מראש - האחד ליד מכוניתה של השנייה.
כבר התחלה טובה.
דרור: "הלוקיישן היה גרוע, אמצע מתחם האוכל בקניון, אבל בסוף זה הסתדר מצוין כי מההתחלה זה הרגיש כמו לשבת עם מישהי שאיתי כבר תקופה. ממש לא הרגשתי שאני בדייט ראשון".
הילה: "ישבנו צמודים, ישר הרגשנו בבית. גם לא הרגשתי שאני באה לראיון עבודה או לתצוגת תכלית. הייתה לנו שיחה מצחיקה שממש זרמה ואנרגיות שונות מכל מה שהכרתי עד היום".
דרור: "המבוכה הזאת של דייט שעובר מהטלפון או מהצ'אט לחיים האמיתיים, לא הייתה שם. לא היה איזה פער בתקשורת בין ההתכתבויות לבין המפגש".
הילה: "זה גם מה שעשה את זה כל כך חזק".
מה קרה בסוף הדייט?
"סיימנו מוקדם כי הייתי צריכה לקום לעבודה בחמש בבוקר, אבל איך שקמתי שלחתי לו הודעת 'בוקר טוב' וציינתי שנורא נהניתי".
דרור: "היא עקפה אותי, אתה מבין? הרי תמיד יש את המשחק הזה של מי שולח קודם. הייתי בהלם כי אני רגיל להיות זה שעושה את הצעד הזה".
מגניב, ומי עשה את הצעד הבא?
הילה: "גם אני. למחרת, יום ראשון, שנינו היינו כבר בלי הילדים, אז הזמנתי אותו להתאמן עם הקבוצה שלי כי אני גם מאמנת כושר במקצועי. אמרתי לו שיביא תיק כי אולי הוא ירצה להישאר לישון".
דרור: "העדפתי להגיע אחרי האימון, אחרי שכולם הולכים, אבל כשהגעתי כל הקבוצה הייתה אצלה בבית".
הילה: "יש לנו קטע כזה שלפעמים אחרי אימון, כולם נשארים לשבת אצלי לקפה או למשהו קר. אז הוא נכנס, והצגתי אותו בפני כולם רגע לפני שהם כבר היו בדרך החוצה".
הבאת תיק באמת?
דרור: "השארתי אותו בבגאג'. לא היה לי נעים להיכנס אליה הביתה מול החברים עם תיק".
נשארת לישון?
הילה: "כן. בבוקר למחרת שלחתי לו תמונה של מברשת השיניים שהוא שכח אצלי וכתבתי לו, 'זה אומר שאתה חוזר?' ומשם המשכנו לנו".
זה נשמע כמו דייט הטינדר הכי מוצלח אי פעם! אתם רוצים לספר לי קצת על מה שהיה שם לפני שנפגשתם בלייב?
הילה: "פתחתי את החשבון בטינדר בערך חודש לפני שהכרנו. אני גרושה כבר חמש שנים. בשנתיים הראשונות לא חיפשתי כלום ורציתי רק את השקט שלי. אחרי שמיציתי את תקופת ה'לבד' יצאתי למספר דייטים, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, בהם למדתי להכיר טוב יותר את עצמי ובעיקר הבנתי איזו זוגיות ואיזה בן זוג אני רוצה לצידי".
דרור: "היה לה פרופיל מעניין. חוץ מזה שהיא נורא מושכת, היא כתבה שם דברים שממש תפסו אותי. על זה שהיא גרושה עם ארבעה ילדים וסדר יום עמוס, ומשהו כמו 'לאמיצים בלבד'. מאחר שאני טיפוס שאוהב אתגרים, זה ישר קנה אותי.
"די בהתחלה עלה העניין הזה שהילדים כרגע אצלה. כשאתה גרוש במשמורת משותפת, סנכרון של סופי השבוע בלי הילדים הוא קריטי. אולי זו קצת חוצפה, אבל יצא לי כבר לפסול דייטים פוטנציאליים כשהבנתי שאין סנכרון. משום מה, עם הילה זה היה שונה. פשוט הסכמתי להיפגש ולתת לדברים לקרות מעצמם"
הילה: "זו הייתה שיחה של נטו להכיר האחד את השני. באיזשהו שלב גם קלטנו שאנחנו כבר חברים בפייסבוק, אז ישר ניצלתי את ההזדמנות כדי להיכנס לפרופיל שלו ולחטט קצת, לראות במי באמת מדובר".
דרור: "אני אוהב להתאמן לבד בבית, אז אני עוקב אחרי הרבה מאמני כושר והיא אחת מהם. תוך כדי גם נזכרתי שכמה שבועות לפני היא העלתה פוסט ממש נועז ואמיץ שנחרט לי בזיכרון".
מה היה בפוסט?
הילה: "מחאה על סגירת מכוני הכושר. זו הייתה תמונה שלי כשהגב למצלמה, בחצאית עם תחתונים מופשלים, והכיתוב 'רק את התחתונים השארתם לנו'. לצערי זה הוסר ממש מהר".
דרור: "הספקתי לראות את זה יחד עם הפוסט שהיא כתבה ואני זוכר שחשבתי, וואו, איזה אישה נועזת. אני אוהב פוסטים שנותנים מכה בבטן הרכה ומעריך מאוד את כותבי הפוסטים".
כמה זמן אתם מדברים עד שאתם נפגשים?
הילה: "דיברנו בצהריים וקבענו להיפגש כבר בערב לדרינק".
ומתי זה הפסיק להיות דייטים והפך לזוגיות?
"אחרי השלושה ימים האלה יחד, כבר הרגשנו שמבחינתנו זה סגור, וזה ככה מאז החמישי לספטמבר 2020. התחושה שמכאן זה לנצח".
מאיפה באמת מגיע הביטחון הזה, לדעת תוך חודשיים שמצאתם את שחיפשתם?
דרור: "במסגרת כזאת של פרק ב' יש אינטנסיביות אחרת ומגיעים לאינטימיות מהר יותר מזוגות צעירים. הגעתי אליה כשאני כבר יודע מה אני רוצה. מבחינתי, היא שילוב של כל דבר טוב שכבש אותי אצל הנשים המשמעותיות בחיי, וככל שהכרתי את הילה, עוד חתיכות מהפאזל הזה התחברו יחד".
הילה: "הגענו בשלים ושנינו היינו במקום הטוב הזה שהכול מתחבר כמו לגו. אני בהתחלה עוד פחדתי להאמין שזה אמיתי ואמרתי לו שזה יעבור, אבל הוא התעקש ובצדק, שיש כאן משהו מעבר".
דרור: "התעוזה להיות הכי אותנטי מהרגע הראשון פגשה את שנינו באותה נקודת זמן. משהו בפנים הרגיש כאילו שאנחנו מכירים כבר מיליון שנה. משם זה היה רק להכיר את המשפחה".
אם כבר משפחה, דרור הזכיר מקודם את העניין הזה של החוסר סנכרון בסופי שבוע. איך הצלחתם בכמה שבועות האלה לבנות את הקשר כל כך מהר סביב זה?
הילה: "הוא עשה מנוי לחדר כושר שניהלתי והתחיל לבוא בבקרים".
דרור: "זה היה בדרך לעבודה, אז במקום להתאמן לבד בבית פשוט באתי להתאמן אצלה. התחלנו גם להתאמן יחד, ומדי פעם היא הייתה מכינה לי סנדוויץ' או משהו כזה לדרך. זה היה מקסים בעיניי. תחושה שמישהו חושב עליך. לה זה הרגיש כמו הדבר הכי טבעי לעשות, אבל עבורי זה היה הלם".
הילה: "בית חצי מרוקאי, חצי תוניסאי. מה לעשות?"
דרור: "היום, אגב, אנחנו מבינים שחוסר הסנכרון בסופי שבוע עם הילדים בא דווקא לטובתנו, כי בסופו של דבר זה אפשר לנו להיות נוכחים גם מול הילדים של הצד השני. נוצרה מזה משפחה מורחבת, וזו המתנה הכי גדולה שקיבלנו פה".
כמה ילדים יש לכם?
הילה: "לי יש ארבעה: 20, 18 ותאומים בני 14."
דרור: "לי יש שלושה - 16, 13 ו-9".
אז סך הכול שבעה. מה קרה במפגש בין הילדים לבני הזוג החדשים?
הילה: "תראה, קורה שיש פחד שהחבילה שמגיעה איתך לא תשתלב עם שלו, אבל אצלנו המפגש היה נורא טבעי. הילדים שלי הכירו אותו כבר בשבועיים הראשונים. אצלי הילדים באים לבקר בלי להודיע, הוא בדיוק היה אצלי והם נכנסו. בלי להיבהל אמרתי, 'תכירו, זה דרור'".
דרור: "עם הזמן הם גם התרגלו לראות אותי יותר, כי עבדנו יחד מהבית שלה וגם עזרתי בכל מיני דברים. בקיצור, אני מבלה כאן הרבה".
הילה: "זה כבר הגיע למצב שאם הילדים צריכים משהו, הם ישר שואלים את דרור".
דרור: "גם עם הילדים שלי לא היה צריך יותר מדי הכנות. הם כבר שמעו עליה. היא הצטרפה אלינו לארוחת ערב אצלי בבית והם אהבו אותה מהרגע הראשון כי אי אפשר לעמוד בנוכחות שלה. היא באה עם נוכחות אמיתית וחזקה".
הילה: "די".
דרור: "אני רציני! ברגע שהיא הלכה, שלושתם הסתכלו עליי עם מבט נלהב ושני אגודלים באוויר. 'אבא, כל הכבוד'. מבחינתי, אם שלושתם מבסוטים, אני רגוע".
המשפחה המורחבת הזאת גם מבלה יחד?
הילה: "קבל סיפור אדיר: אחרי הסגרים החלטנו לצאת ליום כיף עם כל הילדים. התארגנו, תכננו, אני הכנתי סיר ג'חנון ועוד המון אוכל. הגענו לפארק דרום לעשות סקי. בקושי היינו שם שעה, ופתאום דרור פרק את הכתף. ממש פריקה מלאה. התחלתי להילחץ. הילדים יסתדרו? מה יהיה? השארנו אותם שם בינתיים, ונסענו לבית החולים. אחרי כמה שעות אני מתקשרת לבדוק מה איתם ומגלה שהגדולים תפסו פיקוד על כולם ושהם נהנים מאוד יחד. 'הכול טוב, אתם לא צריכים לחזור!' הם אמרו לי בטלפון".
דרור: "זה עוד כלום! לפני חודש יצאנו לנופש כולם יחד בפעם הראשונה. בהתחלה החלטנו שנעשה חדר נפרד לכל משפחה, אבל בלילה השני כל הילדים כבר ישנו בחדר אחד, והשאירו אותנו עם חדר לעצמינו".
"רצינו להפיץ טוב"
בדיוק לפני שנה, עם סגרי הקורונה והחל"ת הכפויה, החליטו דרור והילה לפנות לקהילה. "זה התחיל בראש השנה עם 'מילה טובה'", מספרת הילה. "רצינו להפיץ קצת טוב וליצור שיח חיובי, אז תלינו בכל האזור שלטים קטנים, 'קחו מילה טובה לדרך', ועודדנו אנשים לתלוש לעצמם מילים טובות כאלה. זה ממש תפס והתפשט לעוד מקומות".
דרור: "כשראינו את ההצלחה של 'מילה טובה' אמרתי להילה, 'בואי נעשה משהו חברתי. בואי נעבוד בזה'".
הילה: "אני חשבתי שהוא השתגע. אנחנו מכירים חודשיים ואתה כבר רוצה להקים איתי עסק? מה פתאום! בסוף השתכנעתי. זה התחיל עם סדנאות מנהיגות לילדים ומשם המשכנו לפעילויות לגיל השלישי, כשהמטרה היא לעזור לכמה שיותר אנשים לחיות בריא ונכון. זה אומר תזונה, תנועה ומנהיגות".
דרור: "עם הזמן התפרסנו לעוד תחומים ששילבו את הידע והכישורים של שנינו. היה גם מופע משותף שהעלינו להעלאת המודעות לפיברומיאלגיה, נושא שמאוד קרוב לליבנו".
הילה: "היוזמה הגיעה מתוך רצון אמיתי להפיץ את הטוב שקיבלנו. החיבור בינינו פתח את הצורך של שנינו לתת. להגיד לאנשים - בואו, קחו מזה".
דרור: "הזוגיות שלנו היא העסק הכי טוב שהקמנו. זו הייתה שנה שבה אתגרנו את עצמינו, ובנינו פה יחד מעל הכול משפחה".
הם מעידים כי הם לא חושבים על חתונה כרגע, ומסתפקים בטבעות זהות, עליהן חרוטות המילים "ביקשתי את שאהבה נפשי, ותהיה נפשי קשורה בנפשך". הם עדיין מבלים יחד את רוב זמנם, גם כשהילדים נמצאים בסביבה. למען הסדר הטוב והשקט, הם אפילו מקפידים על ערב אחד לבד לחלוטין, כל אחד בביתו.
יש לכם איזה מסר לזוגות אחרים? עצה למציאת זוגיות בפרק ב' של החיים?
דרור: "די למשחקי הכבוד והאגו! תהיו אותנטיים ונאמנים לעצמכם! אצלנו זה התחיל טוב כי שנינו היינו אותנטיים מהשנייה הראשונה. תמיד השתדלתי לשים את הכול על השולחן. זה לא תמיד מצליח, אבל זה לטובה כי זה מנפה את מי שלא מתאים".
הילה: "יש אנשים שאומרים 'Too good to be true' ואנחנו אומרים להיפך – It's good, so it must be true. אנחנו חותמים כל מפגש או פרסום במשפט 'להיות כל יום יותר טוב מאתמול ופחות טוב ממחר'. תמיד להשאיר מקום לשיפור".
