"אנחנו רואים תהליכים מאוד חזקים של טראומה"
מי אני: אורי כרמל קריים
תחום התמחות: עובד סוציאלי, שמנהל תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי במועצה האזורית מנשה.
מה קרה השנה בחדר הטיפול הזוגי?
"אני רואה עלייה במספר הזוגות שפונים לטיפול, ככל שהמלחמה נמשכת. יש אצלנו הרבה פניות של אנשי מילואים ובני משפחותיהם. יש עלייה כללית ברמות החרדה. אנחנו רואים יותר עצבנות, פחות יכולת לשלוט על כעסים. אצל חלק מהאנשים יש יותר הסתגרות. אצל מפונים אנחנו רואים משברים זוגיים הרבה יותר משמעותיים. הקריעה מהבית הראשוני יוצרת שאלות לגבי המשך הזוגיות. כשאדם יוצא מהקן שהוא רגיל אליו יש חוסר ודאות גדול, וזה מחלחל אל תוך הזוגיות, מעמיד אותה באתגרים שהיא לא הכירה לפני כן.
8 צפייה בגלריה
טיפול זוגי. "אנחנו רואים יותר עצבנות, פחות יכולת לשלוט על כעסים"
(צילום: shutterstock)
"אצל אנשי העוטף שהם ניצולי 7 באוקטובר, וגם במידה מסוימת אצל האוכלוסייה שהם צמודי גדר מהצפון, אנחנו רואים תהליכים מאוד חזקים של טראומה. הרבה פעמים, למרות שהטראומה הכללית מאוד מדוברת, על הטראומה הפרטית לא מדברים, על מה שקרה לכל אדם שלב אחרי שלב".
אורי כרמל קיים: "אצל מפונים אנחנו רואים משברים זוגיים משמעותיים. הקריעה מהבית הראשוני יוצרת שאלות לגבי המשך הזוגיות. כשאדם יוצא מהקן שהוא רגיל אליו יש חוסר ודאות גדול, וזה מחלחל אל תוך הזוגיות, מעמיד אותה באתגרים שהיא לא הכירה לפני כן"
אילו סוגיות חדשות הגיעו לחדר הטיפול הזוגי בתקופת המלחמה?
"אצל זוגות להט"ב למשל, יש מראש הרבה מאוד שאלות שנוגעות לביטחון שלהם בארץ. זה היה מאוד חזק כבר לפני 7 באוקטובר, כאשר עלו הרבה סימני שאלה לגבי עד כמה המדינה תומכת בזכויות שלהם, אבל לאחרונה עולות המון שאלות של אמון במדינה. בכלל, אצל אוכלוסיות מיעוט וקבוצות מיעוט, לאתגרים הקיימים מתווספת התמודדות עם חוסר ביטחון לגבי הזכויות שלהם".
8 צפייה בגלריה
אורי כרמל. "אני ממליץ גם להקשיב לבן/ת הזוג, גם לסימנים הלא מדוברים"
(צילום: אוסף ביתי)
איך זוגות יכולים לצלוח יחד את המלחמה?
"כדי לשרוד את התקופה הזו אני קודם כל ממליץ על סלחנות לעצמנו. צריך לזכור שהתקופה הקשה שאנחנו נמצאים בה לא בהכרח מייצגת את ההמשך. אם היה לנו הרגל לעשות יחד הליכה והוא נקטע בשל המלחמה, אז לנסות לא להזניח את ההרגל. צריך גם להבין שזה בסדר אם קצת רבים וזה בסדר אם יש יותר ריחוק, זה לא בהכרח אומר שאנחנו לא זוג טוב או שאנחנו לא יכולים להמשיך להיות ביחד. אני ממליץ להקשיב לבן/ת הזוג, גם לסימנים הלא מדוברים. חשוב שנשתף בתחושות שלנו, כך נבין שאנחנו לא לבד, כי המנגנון הכי חשוב, בעיניי לפחות, זה להרגיש שאנחנו לא לבד".
"היא כועסת על המחיר המשפחתי שהמלחמה גובה מהם"
מי אני: ד"ר נלי שטיין
תחום התמחות: עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת פרטנית, זוגית ומינית מוסמכת בתל אביב.
מה קרה השנה בחדר הטיפול הזוגי?
"אירוע טוטאלי כמו מלחמה בראש ובראשונה נוטה להחזיר את הזוגיות לתפקידי המגדר המסורתיים. כמעט תמיד הגבר בשדה הקרב שבחוץ, והאישה מופקדת על ביטחון הבית והילדים. כשזה קורה, בני הזוג נמצאים בשני עולמות שונים ומנוגדים, אשר מפעילים אותם בכל מובן – מנטלית, רגשית, פיזית והתנהגותית. לעיתים נפער מרחק שקשה לגשר עליו.
"פעמים רבות, החוויה היא שעל אף שהוא רוצה לחזור הביתה, והיא רוצה שהוא כבר יחזור ובשלום, המפגש ביניהם בפועל מרגיש מורכב משהם דמיינו, כמו המשפט 'תן לי דקה להתרגל אליך שוב'. בחודשים הארוכים שבהם שהו בנפרד, היא קבעה כבר הסדרי התנהלות בבית – שהוא עכשיו משבש לה, בזמן שהוא נישא במחשבותיו הרחק לשדה הקרב, והיא לא מספיק שואלת/מבינה/פנויה לזה רגשית. כל אלה משפיעים גם על ההיבט המיני. גם ללא תופעות של פוסט-טראומה, המרחק, הדאגה והחרדה עדיין יכולים להשפיע על התשוקה והתפקוד המיני, ולערער את תחושת האינטימיות.
"זוגות חדשים וישנים שליוויתי השנה דיברו רבות על שינויים במצבי הרוח, דיכאון, פגיעה בשינה והסתגרות עד ייאוש מהמצב. הרבה בני זוג מרגישים שיש להם המון סימני שאלה על החיים כאן, וזה משפיע גם על המוטיבציה שלהם להשקיע בקשר הזוגי.
"לטיפול נכנסו השנה מחשבות על מעבר לארץ אחרת, גידול הילדים רחוק מסבא וסבתא, התלבטויות אם לעשות את הצעדים האלה או לא. להערכתי, המלחמה פורמת במידה הולכת וגדלה את הקשרים עם משפחת המוצא הרחבה, בעיקר כשהילדים נוסעים ומתרחקים, לכן בקרוב יותר ויותר יהיה מוטל על 'כתפי' הקשר הזוגי.
"השנה הזאת הייתה הפעם הראשונה שאני חווה, כמטפלת, התמודדות ארוכת טווח עם שירות מילואים כל כך ארוך, דבר שבתורו משפיע גם על בני הזוג וגם על ילדיהם. נשים שנמצאות בעורף מבינות הכרתית שהשירות חשוב, אך הרבה מהן פיתחו התנגדות כלפיו, והן רואות את הצבא והשירות כסוג של אויב, שלוקח את בני הזוג מהמשפחה".
האם זוגות שכבר היו אצלך בטיפול זוגי חוו רגרסיה לאור האירועים?
"רגרסיה קורית במידה מסוימת, תלוי מה היו היחסים בין בני הזוג לפני כן. כשזה קורה, הקרבה מתערערת, תחושות התסכול והכעס מתגברות, וזה מביא לכך שלא מסוגלים לגלות הבנה במידה הנדרשת או להתקרב מבחינה רגשית.
ד"ר שטיין: "נשים שנמצאות בעורף מבינות הכרתית שהשירות חשוב, אך הרבה מהן פיתחו התנגדות כלפיו, והן רואות את הצבא והשירות כסוג של אויב, שלוקח את בני הזוג מהמשפחה"
"הכרתי זוג שהגבר הוא אדם מאוד ציוני וחדור מטרה, שאוהב להיות במילואים ומשרת במשך תקופה ארוכה. אשתו מבינה, אבל כועסת על המחיר המשפחתי שהמלחמה גובה מהם, ויש תחושה שהמלחמה והיעדרותו הארוכה מהבית הדגישו עוד יותר את הסדקים שנפערו ביחסיהם בשנים האחרונות. הם חיו מזה זמן באופן מקביל, עם תקשורת מצומצמת, ועכשיו זה החריף. יש ביניהם קושי עצום לשוב ולהתחבר ולדבר על מה שהם עברו בשבועות שבהם לא התראו. לכן כרגע אין דיבור רגשי ואין חיים מיניים.
8 צפייה בגלריה
לוחם מילואים בגבול הצפון. נשים לעיתים כועסות על השירות ומרגישות שהמילואים הורסים להן את הזוגיות
(צילום: אפי שריר )
"לעיתים, המלחמה דווקא מחברת ומאיצה את הקשר. זה מאפיין זוגות עם בסיס תקשורת ויחסים טוב, שיכולים להתבסס עליו כדי להתמודד עם המלחמה בצורה טובה יותר. זוגות כאלו חווים לעיתים שיפור בתשוקה המינית, בגלל שהמרחק והמתח שמאפיינים את התקופה הזאת מקרבים. ראיתי את זה עם זוג מטופלים שלי, שהיה מרחק רב ביניהם למספר חודשים בגלל המילואים. להפתעתה של האישה, דווקא כשהוא היה חוזר לחופשות, היה לה יותר חשק מיני מבדרך כלל, היא פחות כעסה עליו והם היו יותר פעילים מינית".
שולי כתב: "יש סביבנו הרבה מוות. כשהוא נוכח, אז גם חלק מההחלטות שלנו מתקבלות מתוכו. אני רואה בתקופה הזו בני זוג שחוזרים לאקסים שלהם, למרות שהם לא היטיבו איתם, וחוזרים למערכות יחסים רעילות"
מה תייעצי לזוגות שמתמודדים עם עצב ודיכאון של אחד או יותר מהצדדים?
"לזוגות כאלה אציע שייעזרו בעוגנים שונים, כמו קבלת תמיכה אישית מבני משפחה, טיפול מקצועי, אפילו עזרה תרופתית עם נוגדי דיכאון וחרדה. להערכתי, יש עלייה בצריכה של תרופות אלה בשנה האחרונה, או שזו רק ההתרשמות שלי. אני אישית עובדת במקרים כאלו עם מיינדפולנס, תרגילי נשימות והרבה עבודה על המרחק שבין המציאות החיצונית למחשבות שלנו, למציאות הפנימית".
"אנשים חוזרים למערכות יחסים רעילות"
מי אני: שולי כתב
תחום התמחות: עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט, המשמש כמטפל זוגי ומשפחתי. מנחה קבוצות בקליניקה של המרכז הגאה בתל אביב.
מה קרה השנה בחדר הטיפול הזוגי?
"חוויתי השנה עלייה במספר הזוגות שפונים לטיפול, והיא ממשיכה עלייה שהתחילה בעשרה חודשים שקדמו ל-7 באוקטובר. אני חושב ששתי התקופות האלה, החודשים שלפני המלחמה עם תקופת הרפורמה המשפטית והחודשים שאחריה, מאוד קשורות זו לזו. בתקופת הרפורמה ראיתי אנשים שמוותרים על קשרים זוגיים יותר בקלות, כי המרחב הציבורי מאוד משפיע על מערכת היחסים הזוגית.
8 צפייה בגלריה
שולי כתב. "יש מקרים שבהם אם לא היה את המלחמה, היה אפשר אולי להתגבר, למצוא פתרונות"
(צילום: ערן אבן)
"פגשתי אז אצל הרבה מהזוגות כעס על הממסד, תחושות של אי-שוויון ואי-צדק, תחושת ייאוש מאוד גדולה, הרבה בגלל הפגיעה בקהילה הגאה. כמות האלימות כלפינו בתקופה ההיא הייתה מאוד גבוהה. דווקא בזמן המלחמה נהייתה איזושהי תנועה אחרת, עם יותר קבלה, במיוחד אחרי שראו את מקרה שגיא גולן ז"ל (עומר אוחנה, בן זוגו של גולן, ואתי גולן, אימו, קבעו לאחר מותו תקדים כשהחליטו להילחם על זכותו של עומר להיות מוכר כאלמן צה"ל - ח"א).
"בהקשר של יציאה למילואים, מדברים הרבה על נשות המילואים ולא מדברים על גברות המילואים, כי יש גם גברים שמחכים בבית לבני הזוג שלהם, וגם בהם טיפלתי. בשונה מזוגות סטרייטים, אצל זוגות להט"ב כשאחד מבני הזוג הולך למילואים, לזה שנשאר בבית לא תמיד יש גורמי תמיכה, והוא צריך לייצר אותם בעצמו. פגשתי בתקופה הרבה אנשים שהם לבד כי הצד השני במילואים, והעבודה איתם הפכה לאינדיבידואלית בתוך מרחב זוגי".
שולי כתב: "אני מאוד ממליץ לשים בכל ערב שיר ולרקוד יחד. להסתכל האחד לשני בעיניים. תקשורת טובה היא לא עשה ואל תעשה, היא כאשר לב פוגש לב"
מה המלחמה עשתה לזוגות שכבר היו בטיפול?
"אצל זוגות שהתחילו טיפול לפני המלחמה אני מזהה, מאז שהיא החלה, חזרה לתוך מקום של לפיתה זוגית, היאחזות ב'ביחדנס' הזוגי, וקושי להיות בתוך האינדיבידואליות. מתחזק הרצון לביסוס הזוגיות ולהרחבת המשפחה. אפילו אצלי - בן הזוג שלי ואני התארסנו בזמן המלחמה, לפני שלושה חודשים, והמלחמה בהחלט קשורה לזה. אני לא אומר שאם לא הייתה מלחמה לא היינו חושבים לעשות את זה, אבל יכול להיות שזה היה לוקח יותר זמן. המלחמה הייתה כמו קטליזטור לחלקים האוהבים והבריאים. בכלל, להתחתן בזמן מלחמה הפך להישג מאוד משמעותי. המלחמה מעצימה את ה'יש', את האהבה, את הזוגיות ואת התמיכה המשפחתית.
"מנגד, יש גם לא מעט פרידות. במצב של אי-שפיות וגוג ומגוג, זה לכאן או לכאן. הקצוות מקבלים אחיזה, זה דוחף את כל מה שכבר קיים בצורה מוגברת יותר. יש מקרים שבהם אם לא הייתה מלחמה, היה אפשר אולי להתגבר, למצוא פתרונות. אך כשמדובר בזוגות שהגיעו לקליניקה עם החלטה מאוד ברורה לסיים את הקשר, הטיפול מתמקד בלעשות את הפרידה בצורה טובה, שלא תכאב יותר מדי".
אילו סוגיות חדשות הגיעו בתקופת המלחמה?
"אני פוגש הרבה סוגיות שקשורות ברילוקיישן. אצל חלק מהזוגות יש שאיפות להרחבת מעגל המשפחה מתוך רצון לשמור על אזורים חיים. יש סביבנו הרבה מוות, כשהוא נוכח אז גם חלק מההחלטות שלנו מתקבלות מתוכו, לאו דווקא מתוך ההיגיון הבריא, ואני רואה בתקופה הזו בני זוג שחוזרים לאקסים שלהם למרות שהם לא היטיבו איתם, וחוזרים למערכות יחסים רעילות. אנחנו גם רואים את המקום של שימוש בסמים - יש בהחלט עלייה בשנה האחרונה בקרב הקהילה הגאה. זה בא לדעתי מהתחושה שאנחנו לא מובנים, שלא רואים אותנו".
מה תייעץ לזוגות שיעזור להם לצלוח יחד את המצב?
"כולנו בקלות יכולים להישאב לחדשות נון-סטופ, לדיכאונות, ליפול לבורות שבתוכנו. לכן צריך להיאחז באזורים החיים שמייצרים איים של שפיות, ולאוורר את המקומות שצפוף בהם. אני מאוד ממליץ לשים בכל ערב שיר ולרקוד יחד. להסתכל האחד לשני בעיניים, ממש לנסות למצוא בכל יום רגעים שבהם עין פוגשת עין. תקשורת טובה היא לא עשה ואל תעשה, היא כאשר לב פוגש לב".
"כשאחד חרד והשני אדיש, זה יוצר מריבות, ויכוחים, התפרצויות"
מי אני: רות אלישר
תחום התמחות: מטפלת זוגיות מוסמכת הפועלת זה שני עשורים בתל אביב.
מה קרה השנה בחדר הטיפול הזוגי?
"השנה נרשמה עלייה בפניה של זוגות שהגיעו לטיפול, ואני מרגישה שזה גל שהתחיל עוד קודם לכן, בקורונה. יש לנו כבר כמה שנים המון סיבות ללחצים חיצוניים, שמשפיעים על הזוגיות מבפנים. או שאתה יושב בבית בגלל הקורונה ואתה לא יכול להוציא את האף החוצה, ואז אתה בתוך סיר מרק רותח עם בן או בת הזוג שלך, או שאנחנו במלחמה עם פחד קיומי מטילים".
רות אלישר: "לפעמים בן זוג אחד דורך על יבלות האחר בשביל לשחרר קצת קיטור מהפאניקה שהוא עצמו נמצא בה, מהמקום הלא נוח שלו. על כן, חמלה היא המפתח. תראו את האחר, תלמדו איך לחמול"
אילו סוגיות חדשות הגיעו לחדר הטיפול הזוגי בתקופת המלחמה?
"יש לי זוג של גברים שאחד מהם מאוד מפחד וחרד מהמצב והשני אדיש. תארו לכם את הדינמיקה בין השניים האלה כשאחד רק רוצה לברוח, לנסוע לחוץ לארץ, לעוף מפה, והשני אדיש. על הבסיס הזה יש מריבות, לחצים, כעסים. אצל זוג אחר שאני מטפלת בו יש אחד שכל כך חרד והוא מוצא נחמה, דרך להשקיט את הפחד, בבישול ובניקיון, במטלות הבית. הוא עושה בבית הכול ומרגיש קצת פראייר, כי השני ממשיך את חייו כרגיל. אז חוץ מזה שהוא בפאניקה, הוא גם מרגיש פתאום שאין לו פרטנר. זה יוצר מריבות, ויכוחים, התפרצויות".
8 צפייה בגלריה
"אם זוג נכנס למלחמה כשהוא בטוב, אין שום סיבה שהמלחמה תערער את הזוגיות שלו"
(צילום: shutterstock)
איך זוגות יכולים לצלוח יחד את המלחמה?
"אם זוג נכנס למלחמה כשהוא בטוב, וגם אם קורות אצלו מריבות, הוא יודע לריב, אין שום סיבה שהמלחמה תערער את הזוגיות שלו. אבל אם מערכת היחסים של הזוג מראש מלאה במריבות, התפרצויות, היעלבות ופגיעות, המלחמה עלולה להיות זרז, קטליזטור לפירוק הזוגיות. לפעמים בן זוג אחד דורך על יבלות של האחר בשביל לשחרר קצת קיטור מהפאניקה שהוא עצמו נמצא בה, מהמקום הלא נוח שלו. לכן חמלה היא שם המפתח. תראו את האחר, תלמדו איך לחמול".
"מלחמה היא לא הזמן המתאים לקבל החלטות משמעותיות"
מי אני: שבי כץ
תחום התמחות: יועצת אישית, זוגית ומינית. מטפלת בשיטת NLP, מעבירה סדנאות הורים למיניות בריאה ומוגנות.
מה קרה השנה בחדר הטיפול הזוגי?
"לדעתי, בחודשים הראשונים אנשים נכנסו להלם ולא נעזרו בטיפול. במקום זה הם התמקדו בלנסות לעכל את המציאות שנוצרה. החרדה הקיומית וחוסר הוודאות, כל אלו נכנסו לכל תחום בחיים, כולל לזוגיות שלנו, ויצרו שגרה חדשה. ראיתי אנשי מילואים שהתנתקו מהבית לתקופות ארוכות, וחזרו לדינמיקה שונה ומאתגרת. לא בכדי המדינה מכירה בצורך הזה, ומסייעת במימון טיפול זוגי למשפחות המילואים".
שבי כץ: "היא מצאה את עצמה פתאום, ברגע של כנות, לא מתגעגעת. יותר מזה, היה לה נוח עם הסידור הזה. היא נבהלה מאוד מהתחושות ומהמחשבות הללו, והתחילה לשאול את עצמה שאלות כמו מה זה אומר עליה ועל הזוגיות"
מה המלחמה עשתה לזוגות שכבר היו בטיפול?
"זיהיתי מצבי רגרסיה אצל זוגות ותיקים. יש אצלי זוג מקסים, שבן הזוג עשה עם עצמו עבודה מדהימה בשליטה על כעסים, ובתקופה האחרונה הוא מספר לי שהוא פחות מאופק וקצת חזר לדפוס המוכר לו. אין ספק שהתקופה הזאת מאוד מאתגרת, והלחץ משפיע בכל תחום".
האם המלחמה זירזה לעיתים את ההחלטה להיפרד?
"קשה לי לומר באופן מוחלט שהמלחמה עודדה זוגות להיפרד, אני כן יכולה לומר שהיא ערערה הרבה זוגות. הגיעו אליי לא מעט זוגות שמשהו בקשר שלהם נסדק, נוצרה תחושה של חוסר ביטחון. אתן לך דוגמה מאישה צעירה ומדהימה שנמצאת אצלי בתהליך אישי, ובן זוגה במילואים כבר תקופה ארוכה. למרות כל העבודה הקשה שלה והג'אגלינג המדהים בין כל החזיתות של תחזוק בית, ילדים ועבודה לבד, היא מצאה את עצמה פתאום, ברגע של כנות, לא מתגעגעת.
"יותר מזה, היה לה נוח עם הסידור הזה. היא נבהלה מאוד מהתחושות ומהמחשבות הללו, והתחילה לשאול את עצמה שאלות כמו: מה זה אומר עליה ועל הזוגיות, האם אכן נכון לחזור להיות זוג, ולאחרונה היא גם החלה בתהליך אישי. אני מניחה שהמלחמה הייתה איזשהו טריגר לטיפול".
איך זוגות יכולים לצלוח יחד את המלחמה?
"בשנת המלחמה הזאת היומיום והשגרה קיבלו תפנית – פתאום נהיה לנו הרבה פחות זמן זוגי, פחות אפשרות ליציאות ובילויים, פחות חשק מיני. אפשר להגיד שרוב האנרגיה שלנו כעת היא להישרדות פיזית ורגשית, כך שאין לנו מספיק משאבים מבחינת אנרגיה וסבלנות לבני הזוג שלנו. ההרגשה יכולה להיות שאנחנו קצת על הקצה – וזה נורמלי. אז לזכור שתקופת המלחמה היא לא בהכרח הזמן הנכון לקבל החלטות משמעותיות. עבדתם יחד על דפוס תקשורת? השתפרתם? גם אם מעט חזרתם אחורה, תזכרו שכבר עליתם פעם על המסלול ויש לכם את זה.
"כל אחד מאיתנו מתנהג ומגיב אחרת למצבי סטרס וחרדה. יש שיתכנסו לתוך עצמם, בשקט, מתוך רצון ללבד. אחרים יזדקקו למגע, לקרבה, לביחד. יש שחרדים למצב ויש את האדישים אליו. לא מעט פעמים התגובות שלנו עלולות להתנגש, ליצור תחושה של ריחוק ואולי כעסים. לא להתייאש ולזכור שבכל קושי יש הזדמנות לצמיחה, וזאת לא קלישאה. זאת הזדמנות להעמיק את הקשר ואת החברות, לבנות ביטחון אמיתי, ולהיות שם האחד עבור השנייה.
"שוחחו זה עם זה בפתיחות ובכנות. נסו להבין את הצרכים של כל אחד מכם. שוחחו על מה מרגיע ומחזק כל אחד, והשתדלו להתחשב ככל האפשר, כדי לאפשר לכל צד לווסת את עצמו. נסו להיות כמה שיותר בהכרת תודה האחד לשנייה. ממש לשבת ולרשום בסוף כל יום שלושה רגעים טובים שהיו לכם יחד היום, אפילו ברמה של 'הבאת לי כוס מים בלי שביקשתי'. התמקדו במשותף ולא בשונה, בנו שגרה חדשה, שיש בה חוויות טובות ומשותפת שלכם יחד, ולבסוף, קבעו זמן ל'לאב דייט', כי חשק לפעמים צריך לייצר. הזכירו לעצמכם שלמרות שהתקופה מאתגרת, האהבה שלכם חזקה יותר מכל דבר, ותעברו גם את זה ביחד".
פורסם לראשונה: 11:18, 21.10.24
