הוא חושב עליה בשדה הקרב והיא רק מחכה שיחזור הביתה בריא ושלם כדי לחבק אותו שוב. נדמה לנו כי המפגש בין הלוחם לבת הזוג והזמן הקצוב שלהם יחד, כשהוא שב הביתה, יהיו מרגשים ומשמחים מתמיד, אולם מחקר שנערך לאחרונה על ידי פרופסור ליאת קוליק ואניטה זורצ'ינסקי מראה כי המפגש בין הלוחמים לבנות זוגם עלול להיראות מאתגר משחשבנו. מתברר כי 20% מהנשים מודות שכאשר בן זוגן הלוחם חזר הביתה, חלה החמרה בריבים ביניהם. ומה קורה כשהוא בחזית? כאן נמצא כי ככל שתדירות התקשורת ביניהם הייתה תכופה יותר, כך הוויכוחים והעימותים בין בני הזוג היו רבים יותר.
"רציתי לבחון את אופיה של התקשורת בין נשות הלוחמים לבני זוגן בעת מלחמת 'חרבות ברזל', וגם לבחון את השפעת התקשורת בין בני הזוג בעת המלחמה על בריאותן הנפשית של משתתפות המחקר", מסבירה פרופסור ליאת קוליק, מומחית לחקר מערכת העבודה, משפחה ומגדר במכללה האקדמית נתניה. "ציפיתי שתקשורת חיובית, הן אלקטרונית והן פנים אל פנים, תתרום לבריאותה הנפשית של האישה, ושתקשורת שלילית תפגע בבריאות הנפשית, שזה בסך הכול היגיון פשוט, אבל מצאתי שלא. מסתבר שתקשורת חיובית לא תורמת באופן ישיר לבריאות הנפשית של האישה, כי בזמן מלחמה יש עדיין היבטים שליליים שיכולים להגביר את המצוקה".
תסבירי.
"לדוגמה, יכול להיות שבן הזוג מעודד ותומך בה כשהם משוחחים בטלפון, שזאת תקשורת אלקטרונית חיובית, אבל ברקע היא שומרת רעשים מדאיגים, וזה מייצר אצלה חרדות. או שמיד כשהיא סוגרת את הטלפון, עצם השיחה מעוררת בה תחושת געגוע ובדידות. אותו דבר קורה גם בתקשורת פנים אל פנים: היו מקרים של קושי במפגש פנים אל פנים. למשל, האישה חיכתה לו שיחזור ויהיה כולו שלה, אבל הראש שלו היה כולו במלחמה. יכול להיות שהוא סובל מפוסט-טראומה והיא קיבלה אדם שונה הביתה. כלומר, נוצר נתק מסוים וקצר, שלא היה חיובי ולא היטיב עם בת הזוג. השפעה חיובית על בריאותה הנפשית של האישה נרשמה כשבת הזוג פירשה את התקשורת החיובית כעידוד וכתמיכה בה. רק במקרה כזה מצאנו אימפקט חיובי על בריאותה הנפשית".
5 צפייה בגלריה
פרופ' ליאת קוליק. "מסתבר שתקשורת חיובית לא תורמת באופן ישיר לבריאות הנפשית של האישה"
(צילום: מורן בן טל)
"עוד דבר שהפתיע אותי היה ממצא מדהים בתקשורת האלקטרונית", אומרת פרופסור קוליק. "נמצא שככל שתדירות התקשורת בין בני הזוג הייתה תכופה יותר, כך היו יותר עימותים בין בני הזוג, והתקשורת הפכה ליותר וכחנית. זוגות התווכחו למשל למי קשה יותר בתקופה הזאת, ונשמעה יותר ביקורת במקום תמיכה ועזרה".
איך את מסבירה את זה?
"כשאנחנו מדברים פעם בחודש, אז אנחנו נוטים לספר דברים טובים ולעודד את הצד השני, אבל כשיש שיחה כל כמה שעות, אז מדברים גם על דברים פחות טובים, מתחילים לערוך השוואות, ואז נוצרת הרגשה של חוסר הבנה ועידוד".
לצמוח מתוך המשבר
פרופסור קוליק היא מרצה וחוקרת בנושא מערכת משפחה, עבודה ויחסים זוגיים בבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית נתניה, ופרופסור בדימוס באוניברסיטת בר-אילן, שחוקרת את נושא הזוגיות מזה 30 שנה.
מדוע התמקדת בתקשורת?
"תקשורת היא הרכיב המרכזי ביחסי זוגיות ובאיכות חיי הנישואים. רציתי לתת ביטוי לנושא של איכות חיי הזוגיות במלחמה בקרב בנות זוג של לוחמים, אבל לא תמיד אפשר להעריך זאת כשהלוחם נמצא בשדה הקרב, כי בתקופה הזאת אין אינטימיות זוגית, לצד רכיבים אחרים שחסרים. לכן בזמן שהם לא יחד, חקרתי את השפעת התקשורת האלקטרונית שבה נעשה שימוש בזמן שהלוחם בשדה הקרב, אבל גם את התקשורת פנים אל פנים שקורית כשהוא חוזר הביתה להתרעננות ולהפוגות.
"את המחקר ערכתי דרך שימוש בשאלונים עם סקאלות של מספרים, שנשלחו לבנות הזוג של הלוחמים באופן אלקטרוני. התקשורת האלקטרונית החיובית בדקה עד כמה התקשורת מעודדת, תומכת ומכילה, ואילו השלילית בדקה עד כמה יש חוסר הכלה וחוסר קבלה, לעיתים אפילו הקטנה. כשבן הזוג חזר הביתה, בדקתי תקשורת פנים אל פנים בצורה קצת אחרת: שאלתי האם יש שיפור או הרעה בתקשורת בזמן המלחמה, לעומת המצב שקדם למלחמה".
"נמצא שככל שתדירות התקשורת בין בני הזוג הייתה תכופה יותר, כך היו יותר עימותים בין בני הזוג, והתקשורת הפכה ליותר וכחנית. זוגות התווכחו למשל למי קשה יותר בתקופה הזאת, ונשמעה יותר ביקורת במקום תמיכה ועזרה"
המחקר הכמותי של פרופ' קוליק כלל 201 בנות זוג של לוחמים מכל רחבי הארץ, כשהגיל הממוצע שלהן עמד על 30. מבחינת סטטוס הזוגיות: 88 מהנשים היו נשואות, 56 גרו עם בני זוגן ו-57 לא גרו יחדיו אבל היו בזוגיות יציבה. 45 מהנשים הן אימהות.
את כל הזמן מזכירה את עניין הבריאות הנפשית. איך את מגדירה בריאות נפשית?
"המדד שנקרא 'בריאות נפשית' כולל שלושה רכיבים שמצויים בספרות המקצועית: בריאות נפשית רגשית, כלומר עד כמה בת הזוג מרגישה טוב; בריאות חברתית - שבודקת עד כמה האישה מרגישה שהיא מחוברת לקהילה שלה, ובריאות פסיכולוגית שבודקת את החוויה של האישה בתוך המשבר עצמו. כלומר, עד כמה היא מרגישה איתנות נפשית, או חיים מלאי משמעות. בגלל שמדובר כאן במלחמה מתמשכת, בחנו את הצמיחה בתוך המשבר ולא אחריו".
מה גילית במקום הזה?
"מצאתי שאם היינו שמים את שלושת הרכיבים על סולם כדי לעשות מדרג, אז הבריאות הפסיכולוגית הייתה הגבוהה ביותר. מסתבר שהרבה נשים הרגישו שהן צומחות מתוך המשבר, ושיש משמעות לעשייה שלהן. אחרי הבריאות הפסיכולוגית באה הבריאות החברתית, ורק בסוף הבריאות הנפשית-רגשית, כי באופן בלתי נמנע, הנשים הרגישו חוסר ודאות ומצב רוח ירוד.
"היה מעניין לגלות, אגב, שאפשר גם וגם: הרבה נשים דיווחו על בריאות נפשית נמוכה, אך בו זמנית דיווחו גם על בריאות פסיכולוגית גבוהה, וגם בריאות חברתית גבוהה, כי הן הרגישו משמעותיות ומחוברות לקהילה שלהן. כלומר, גם אם לאישה יש תחושה של חוסר ודאות ודאגה, כי בן הזוג שלה בסכנה, בכל זאת היא יכולה להרגיש משמעותית".
מדהים. איזו תקשורת משפיעה יותר על הבריאות הנפשית של האישה? פנים אל פנים או אלקטרונית?
"מצאתי שיש הרבה דמיון בהשפעה של שני סוגי התקשורת על הרווחה הנפשית של האישה. עם זאת, בגלל שאופי התקשורת פנים אל פנים הוא הוליסטי, וכולל שימוש בכל החושים, נמצא כי ההשפעה של תקשורת פנים אל פנים גדולה יותר. דבר מעניין נוסף הוא שלמרות שהשפעתה גדולה יותר, כשהתקשורת פנים אל פנים היא שלילית, יש לאישה עדיין מרכיבים שמפצים על כך, כמו אינטימיות זוגית או עזרה בבית למשל. לכן, ההשפעה השלילית של תקשורת פנים אל פנים שאישה חווה, עדיין תהיה קטנה יותר לעומת השפעתה של תקשורת אלקטרונית שלילית, שנמצא שהיא פוגעת באופן ישיר על הבריאות הנפשית של האישה.
"מצאתי גם ששכיחות התקשורת האלקטרונית העלתה את הבריאות הנפשית הרגשית, אבל בד בבד העלתה את התקשורת השלילית. כלומר, נשים אומנם הרגישו פחות בודדות, אבל גם ניהלו המון ויכוחים עם בני הזוג שלהן".
אם התקשורת האלקטרונית שלילית, אז גם התקשורת פנים אל פנים תהיה שלילית?
"אכן, יש קורלציה. כשיש הטבה בתקשורת פנים אל פנים, אז גם התקשורת האלקטרונית מוערכת כטובה יותר, וכשיש הרעה אז התקשורת האלקטרונית מוערכת כשלילית יותר, ולהיפך".
5 צפייה בגלריה
"נשים אומנם הרגישו פחות בודדות, אבל גם ניהלו המון ויכוחים עם בני הזוג שלהן". פרופ' ליאת קוליק
(צילום: נתי כהן)
מה היו הממצאים העיקריים במחקר?
"מצאנו עלייה של בערך 20% בתקשורת השלילית בין בני זוג, לעומת התקשורת שהייתה להם לפני המלחמה, וזה נתון מדאיג. עוד גיליתי כי דתיות דיווחו על בריאות נפשית גבוהה יותר בתחום החברתי והנפשי. בתחום הפסיכולוגי, חילוניות ודתיות כאחת הרגישו באותה מידה תחושה של משמעותיות, אבל מבחינה רגשית וחברתית, לדתיות היה יתרון, כנראה בגלל הקהילה הדתית. גם המצב הכלכלי הוא כמובן פקטור: הרבה נשים שהוצאו לחל"ת, הפחיתו משרה או חוו הרעה במצב כלכלי במלחמה, חוו גם הרעה במצב הרווחה הנפשית".
פרופסור קוליק מדגישה כי הנתונים נאספו בחודשים הרביעי והחמישי למלחמה, שזה בערך השלב של אמצע שגרת המלחמה, ושאם הם היו נאספים בחודשים אחרים של המלחמה, ייתכן שהיינו מקבלות תוצאות שונות.
האם הסטטוס המשפחתי השפיע על הממצאים?
"לרקע של האישה יש השפעה ובמיוחד לסטטוס ההורות. דווקא נשים שהן אימהות דירגו את התקשורת עם בן הזוג בצורה הכי פחות מיטיבה מבין הנשים. ככל הנראה, אימהות ציפו יותר שבני זוגן יתמכו בהן, יפתרו להן את הבעיות בבית או יעזרו עם הילדים. כשאת אמא, אז התקשורת מוערכת כפחות מיטיבה כי הציפיות יותר גבוהות. מצד שני, אימהות לילדים הרגישו רווחה נפשית, פסיכולוגית וחברתית גבוהה יותר, כי לאמא בזמן מלחמה יש תחושה של שליחות ומשמעות, בשל העבודה שהיא חייבת לפתח מיומנויות התמודדות ולקום כל בוקר עבור הילדים שלה. אימהות גם מחוברות יותר לקהילה מאשר נשים ללא ילדים. למשל, דרך קבוצת אימהות, בית ספר ומועדונים. מצד שני, לא היה הבדל בבריאות הרגשית בין האימהות לבין הנשים האחרות, כנראה מהסיבה שכולן חוו דאגה לבן הזוג ומצוקה רגשית, עצב ובדידות.
"גילינו שאפשר להיות גם וגם: גם בשליטה וגם עצובה וגם לחוש משמעותית. לכן, גם אם האימהות הרגישו בדאון רגשי, הן עדיין הרגישו שהן בשליטה וצומחות מתוך המשבר. ככל הנראה, בגלל שטיפול בילדים נותן משמעות. אימהות לילדים הרגישו גם שיש בתוכן יותר כוחות להתמודד. למשל, כשבדקתי את מידת הלחץ, למשל כששאלתי עד כמה האישה לא מצליחה לישון בלילה, גיליתי שדווקא אימהות מרגישות פחות לחץ.
"בנוסף, נמצא כי כשיש ילדים, אז תדירות התקשורת האלקטרונית גבוהה יותר. ייתכן שאפשרו ללוחמים עם ילדים יותר זמן שיחה או שנתנו להם עדיפות. גם הנשואות וגם אלו שחולקות בית עם בן הזוג, דיווחו על תדירות שיחות רבה יותר מאלו שלא גרו יחד".
"אימהות דירגו את התקשורת עם בן הזוג בצורה הכי פחות מיטיבה מבין הנשים. ככל הנראה, אימהות ציפו יותר שבני זוגן יתמכו בהן, יפתרו להן את הבעיות בבית או יעזרו עם הילדים"
איך אימהות יכולות להתמודד טוב עם המצב לדעתך?
"חודש אחרי המלחמה עשיתי מחקר אחר שבדק דרכי התמודדות בממשק שבין הבית לעבודה, ושאלתי נשים מהי האסטרטגיה הכי טובה להתמודדות עם המצב. התשובה הייתה היצמדות לשגרה. גם במחקר הנוכחי, אימהות שכנראה שמרו על שגרה, שלחו את ילדיהן לבית הספר ולא הזניחו את העבודה, דיווחו על כוחות התמודדות טובים יותר".
לסיום, איך תמליצי לזוגות שאחד מהם בחזית והשנייה בעורף לתקשר זה עם זו? באיזה אמצעי תקשורת או תדירות?
"לא משנה איך מתקשרים זה עם זו, על התקשורת להיות איכותית ולתת מענה, כך שהאישה תרגיש נתמכת ועטופה. יש להימנע מתקשורת שלילית, כי היא הורסת את הבריאות נפשית. צריך להביא למודעות שה-20% אחוז שדיווחו על הרעה בתקשורת השלילית עם בני הזוג, נמצאות בקבוצת סיכון. לכן חשוב שגם יועצים ומטפלים ידעו זאת, על מנת לעזור לבני הזוג לא רק לתקשר בצורה חיובית, אלא ממש ליצור מעטפת של תמיכה איכותית עבור הנשים האלה".
