המלחמה המתמשכת בישראל מציבה אתגרים ייחודיים בפני משפחות רבות ככלל, ומשפחות המילואים בפרט. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר הוא הניסיון לחזור לשגרה בין סבבי המילואים, שגרה שמתאפיינת בתקופות קצרות של כמה שבועות שבמהלכם התא המשפחתי נדרש להתאקלם מחדש, רק כדי להיפרד שוב.
מצב זה מייצר קשיים מורכבים במיוחד, שכן בני המשפחה לא תמיד מספיקים לייצר שגרה יציבה, לפני שמגיע סבב מילואים נוסף. הדבר מקשה על בניית אמון מחודש במערכת היחסים, על חלוקת תפקידים ברורה, ועל יצירת תחושת ביטחון ויציבות עבור הילדים במשפחה. התקופות הקצרות שבין הסבבים מייצרות חרדות וחששות מתמידים לקראת הפרידה הבאה, שמקשים על ההתמסרות המלאה לתהליך השיקום והחזרה לשגרה.
חשוב להדגיש כי כל הצעדים המעשיים המוצעים בהמשך הם יעילים, רק כאשר קיימת יכולת לייצר שיח פתוח ובונה בין בני הזוג. במקרים בהם קיים קושי בתקשורת או חסמים רגשיים עמוקים, מומלץ לפנות לאיש מקצוע, שיוכל לסייע בגישור או בטיפול זוגי למען בניית תשתית בריאה לתקשורת בין בני הזוג. אז על מה חשוב להקפיד כשחוזרים לשגרה זוגית אחרי סבב ארוך של מילואים?
1. תיאום ציפיות בין הצרכים והרצונות
הדבר הראשון שצריך לעשות כשמנסים לחזור יחד לשגרה זוגית, הוא לשבת יחד בזמן שקט ורגוע, שנוח לשני בני הזוג, ולדבר על מה כל אחד מהם צריך. ללא שיחה מקדימה, עלולות להיווצר תחושות של חוסר הבנה וריחוק, שרק יעמיקו את הפער שנוצר בתקופת ההיעדרות. מומלץ אפילו לקבוע מראש יום ושעה קבועים בכל שבוע, כדי לשמור על שיח פתוח ורצוף, ולשמור על ההבנה ועל שיתוף הפעולה בין ההורים. חשוב שבמהלך אותה ישיבה קבועה, כל צד יוכל לשתף את בן/ת הזוג בצרכים וברצונות שלו ממנו ומשאר בני המשפחה, ולקבל מענה ויחס שייתנו לו תחושה שרואים ומבינים אותו.
2. יצירת שגרה חדשה: קביעת לוח זמנים ברור לפעילויות יומיומיות
יצירת שגרה חדשה היא צעד חיוני במניעת קונפליקטים וחיכוכים מיותרים, שכן היא מייצרת מסגרת ברורה וצפויה לכל בני המשפחה. יש להתחיל בצעדים קטנים וברורים כמו קביעת לוח זמנים משותף, הכולל זמני ארוחות משפחתיות, זמני השכבת ילדים וזמני פעילות משותפת. במקום להציף את המשפחה בשינויים רבים, חשוב להתחיל עם מספר קטן של פעילויות קבועות ולהוסיף עוד בהדרגה. שגרה זו מאפשרת לכל בני המשפחה לדעת למה לצפות, מפחיתה חוסר ודאות ומייצרת תחושת ביטחון ויציבות, שהיא קריטית בתקופה של שינויים תכופים.
"הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לשבת יחד בזמן שקט ורגוע, שנוח לשני בני הזוג, ולדבר על מה כל אחד מהם צריך. ללא שיחה מקדימה, עלולות להיווצר תחושות של חוסר הבנה וריחוק, שרק יעמיקו את הפער שנוצר בתקופת ההיעדרות"
3. חלוקת תפקידים מחודשת
בחלוקת תפקידים מחודשת נדרשת רגישות מיוחדת, שכן בזמן המילואים הצד שנשאר בעורף נאלץ לקחת על עצמו את כל התפקידים שהיו באחריות הצד השני, ולפתח דפוסי התנהלות חדשים, שאינם כוללים את הצד שבמילואים. החזרה הביתה מחייבת דיון פתוח וברור על חלוקת האחריות המשפחתית, כדי למנוע מצב של חוסר הבנה או תחושת דחיקה לשוליים. חשוב לבנות חלוקת תפקידים חדשה, שמתחשבת בשינויים שחלו בזמן ההיעדרות, לכתוב את חלוקת התפקידים החדשה ולתלות אותה במקום בולט בבית, כדי למנוע אי-הבנות, ולייצר בהירות לגבי תחומי האחריות של כל אחד מבני הזוג.
4. כיבוד הקצב האישי: לאפשר לכל אחד את הזמן הנדרש לו להסתגלות
כיבוד הקצב האישי הוא אקט חשוב מאוד להצלחת החזרה לשגרה, מכיוון שבמהלך תקופת המילואים הבית התרגל לתפקד במתכונת שונה לחלוטין, והחזרה של הצד שהיה במילואים, דורשת התאמה מחודשת של כל המערכת המשפחתית. חשוב להבין שכמו שהצד שהיה במילואים זקוק לזמן כדי להשתלב מחדש בחיי המשפחה, כך גם הבית זקוק לזמן כדי להסתגל מחדש לנוכחותו. הבנה זו של הצורך בהסתגלות הדרגתית של כל המערכת המשפחתית, מונעת מתחים, ומאפשרת לכל בני המשפחה להרגיש שהקצב והצרכים שלהם מכובדים.
5. יצירת מרחב בטוח: הפיכת הבית למקום מוגן ותומך
תקופת המילואים הממושכת ערערה את תחושת הביטחון של כל בני המשפחה. חשוב לדאוג שהבית יהיה מקום שבו כל אחד ירגיש בטוח להביע את רגשותיו וצרכיו. דוגמה מעשית היא יצירת פינה שקטה בבית, שבה כל אחד מבני המשפחה יכול להתבודד כשהוא זקוק לכך, או קביעת כללים ברורים לגבי שעות שקט ומנוחה.
חשוב גם לייצר טקסים משפחתיים קבועים, כמו ארוחת ערב משותפת או זמן משחק עם הילדים, שמחזקים את תחושת היציבות והביטחון המשפחתי. במקביל, מומלץ לייצר מרחב שיח פתוח, שבו כל אחד יכול לשתף בפחדים ובחששות שלו, בלי לחשוש מביקורת או משיפוטיות. כך הבית הופך למקום מוגן ובטוח עבור כל בני המשפחה.
"חשוב להבין שכמו שהצד שהיה במילואים זקוק לזמן כדי להשתלב מחדש בחיי המשפחה, כך גם הבית זקוק לזמן כדי להסתגל מחדש לנוכחותו"
6. לא לפסול שילוב של גישור מקצועי
שימוש בגישור מקצועי בין סבבי המילואים הוא פתרון יעיל במיוחד למשפחות שמתקשות לנהל שיח פתוח וענייני. המתח הגבוה והלחץ שמאפיינים את התקופות הקצרות שבין הסבבים, עלולים להוביל למצב שבו כל ניסיון לשיחה מתפוצץ לכדי ריב או האשמות הדדיות. חדר הגישור מספק סביבה ניטרלית ובטוחה, שבה ניתן, בליווי המגשר, לדבר על הדברים החשובים ביותר לצורך החזרת השגרה.
חשוב להבין כי בשונה מטיפול זוגי, שהוא תהליך ארוך ועמוק, גישור הוא כלי פרקטי וממוקד, שמאפשר תוך מספר מפגשים מצומצם לקבל החלטות קונקרטיות ולבנות תכנית פעולה ברורה. היתרון המשמעותי של הגישור הוא שניתן לקיים אותו גם בתקופות הקצרות שבין הסבבים, ולקבל כלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים המיידיים. במקביל, מומלץ כמובן לשקול טיפול זוגי או נפשי ארוך טווח, במידה שזקוקים לכך.
בהצלחה!
המגשר יותם קייזמן משתייך לצוות נישרי מגשרים