כשעינב ישראלי (44), גרושה ואמא לשני בנים, ראתה את ההודעה שכתב אילן בן אריה (47) בקבוצת הגרושים-גרושות בפייסבוק, היא לא נשארה חייבת. אילן, אב לשני ילדים שהיה כבר גרוש עם פז"ם של 15 שנה, כתב שם שכל הגרושים והגרושות החדשים שהצטרפו לאחרונה לקבוצה צריכים לשטוף כלים. הוא צחק, כמובן, אבל עינב כעסה.
היא הגיבה לו בפרטי, הוא ניסה להסביר לה שהוא צוחק, וכדי להוכיח לה שהוא לא אדם כל כך נורא כמו שהיא חושבת עליו, הוא הציע לה להצטרף אליו להופעה של ברי סחרוף ומשינה בקיסריה. "מהר מאוד התחלנו לדבר על כדורגל בכלל, ומכיוון שאילן אוהד את הפועל תל אביב, הוא אמר לי שאסור לי לבוא להופעה עם חולצה צהובה", נזכרת עינב.
"אני לא מבינה דבר בכדורגל אבל סיפרתי לו שהבן שלי, שהיה אז בן שש, מתאמן וממש אוהב את זה. התוצאה הייתה שעוד לפני ההופעה, אילן הגיע אליי הביתה עם בגדי כדורגל כדי לשחק עם הבן שלי. הוא התקלח אצלי ומשם נסענו להופעה. זה היה הדייט הראשון שלנו והפעם הראשונה שנפגשנו. עד אז רק התכתבנו, אפילו לא דיברנו בטלפון", היא מספרת. "עד היום אנחנו רבים אם זה נחשב לדייט הראשון שלנו".
"בתור נער שיחקתי כדורגל, ואמרתי לעינב שאשמח לשחק עם הבן שלה", אילן ממהר להסביר. "ההופעה הייתה במוצאי שבת, אז הגעתי קצת יותר מוקדם. לא חשבתי אז אם יתפתח משהו רומנטי עם עינב, וגם להופעה הזמנתי אותה בקטע חברי. היה לי כרטיס פנוי והצעתי לה לבוא איתי".
"בכל שנותיי כגרוש, הילדים שלי פגשו רק בת זוג אחת. לא הרגשתי בנוח להכיר להם את בנות הזוג שלי. פה זה היה אחרת. הרגשתי טוב ובטוח בקשר, ורציתי לעלות שלב"
עינב, איך הרגשת לראות אותם משחקים ביחד?
"זה היה מהמם. עמדתי והסתכלתי עליהם מהצד".
מתי הבנתם שמתפתח ביניכם משהו רומנטי?
"בהתחלה גם לי לא היו כוונות מעבר לידידות, אבל כבר בהופעה התגלתה בינינו כימיה ממש טובה. יומיים אחר כך נפגשנו לפיקניק בים, שם כבר התנשקנו. למחרת הזמנתי את אילן לראות אצלי סרט. כמובן שלא באמת ראינו את הסרט", היא מחייכת. "במשך החודשיים הראשונים הקשר עוד התנדנד כי לא כל כך הייתי בעניין. לקח לי זמן. הייתי גרושה רק שנה כשהכרנו, ונהניתי מהחגיגות. בנוסף, בדיוק נשבר לי הלב מאיזה בחור והייתי צריכה להתאפס רגע".
"השנה הראשונה לא הייתה קלה"
תוך כדי ההיכרות השניים גילו שהם כבר נתקלו זה בזו באחת מאפליקציות ההיכרויות, אבל לא היה ביניהם מאצ'. אילן החליק ימינה אבל עינב שמאלה. "התמונות שלו לא היו הכי מחמיאות ושפטתי לפי מראה חיצוני נטו. חיפשתי את ה'טייפ' של האקס שלי, ואילן בכלל לא דומה למראה שחיפשתי".
מה קרה אחרי חודשיים?
"אחרי חודשיים הייתי צריכה לנסוע לאילת לאבא שלי. במשך השבוע שהייתי שם, אילן ואני היינו בקשר מאוד קרוב, הוא ממש החזיק אותי. בחמישי של אותו שבוע חזרתי הביתה, ושעה אחר כך נודע לי שאבי נפטר. בדיעבד, זה היה התאריך שבו התחלנו באמת להיות ביחד. כשקיבלתי את הבשורה, אילן היה במפגש עם חבר, ושניהם הגיעו אליי באמצע הלילה. אני זוכרת שהם ישבו אצלי עד שלוש לפנות בוקר ולמחרת אילן נסע לאילת כדי להיות איתי שם".
נשמע מדהים שקיבלת את התמיכה שלו בדיוק כשהיית צריכה.
"הוא היה בול, פשוט מהמם", אומרת עינב. "נפתחנו האחד לשני", אומר אילן. "לכן כשאביה נפטר זה היה נראה לי הכי טבעי להיות לידה ולתמוך בה".
איך הקשר ביניכם התפתח מאז?
עינב: "כמה שבועות אחרי שאבי נפטר, טסתי עם אמי, בן זוגה והילדים לכבוד יום הולדתה ה-70. במהלך הטיול כל הזמן חשבתי עליו, ובכל פעם כשעברנו ליד חנות שחשבתי שיהיה שם משהו שהוא יאהב, אמרתי בקול רם – 'זה לאילן'. הילדים כבר הבינו. בזמן הזה הוא שמר לי על הכלבה".
עינב מספרת שבגלל שעל הדייט הראשון אילן כבר הכיר את הילדים שלה, היא לא התרגשה מכך שהם יפגשו אותו שנית. מהר מאוד גם היא פגשה את ילדיו מהנישואים הראשונים. "בכל שנותיי כגרוש הילדים שלי פגשו רק בת זוג אחת", הוא מבהיר.
"לא הרגשתי בנוח להכיר להם את בנות הזוג שלי. פה זה היה אחרת. הרגשתי טוב ובטוח בקשר, ורציתי לעלות שלב. גם אמרתי לעצמי שאם זה לא יסתדר עם הילדים, סימן שממילא הקשר לא מתאים ולא יחזיק מעמד. קבענו לעשות יחד ארוחת שישי במסעדה בפתח תקווה, ואמרתי להם שהם באים לפגוש את הבחורה שאני יוצא איתה. הם זרמו, אבל עינב הייתה מלאת חששות".
"הכי פחדתי בעולם", נזכרת עינב. "דאגתי שהם לא יקבלו אותי, אבל החששות הופרכו והם קיבלו אותי מהמם". "בסופו של דבר, היה ערב ממש טוב", מחייך אילן. "מלא בדיבורים ובצחוק, הייתה כימיה טובה ולא היה רגע של שקט. גם עינב יודעת לדבר בלי סוף".
איזה כיף!
עינב: "גם בין הילדים שלנו היחסים טובים למרות פערי הגילים. אנחנו נוסעים לחופשות ביחד, לאחרונה נסענו לאילת, והילדים הסתדרו מעולה".
"בשנים האחרונות עלתה לי המחשבה שאני הולך לישון לבד כל החיים. הייתי בטוח בזה, ובסוף משום מקום זה נחת. כנראה שלא סתם אומרים - 'אל תחפש, זה יגיע לבד'"
ולמרות זאת, שניהם מודים שבתחילת הקשר לא הכול זרם. "השנה הראשונה שלנו לא הייתה קלה בכלל", מבהירה עינב. "אני רציתי דברים מסוימים ואילן לא תמיד ענה על הציפיות שלי. רבנו המון, כל הזמן היו לי טענות".
מה עזר לאזן את זה?
"העובדה שנפרדנו. בדיוק אחרי שנה של היכרות וארבעה ימים לפני יום ההולדת של אילן, נפרדנו. הרגשתי שאני כבר לא יכולה יותר ושזה לא הקשר הנכון לי, שיש בינינו יותר מדי חיכוכים מיותרים. גם אילן לא היה מרוצה מהקשר".
ואז מה קרה?
"אחרי שלושה שבועות מהפרידה, אילן תייג אותי בהודעה בקבוצת וואטסאפ ששנינו חברים בה, וכתב – 'יש קפה?'. כתבתי לו, 'תמיד' ובאותו הערב נפגשנו. לקח לנו שבועיים-שלושה להתאפס בחזרה, אבל ברגע שחזרנו, הקשר נהיה אחר לגמרי".
"במשך שנה אחרי הגירושים הייתי בליווי של פסיכולוגית שמאוד עזרה לי להרים את הראש מעל המים. הבנתי שאני אחראית על החיים שלי, ומאוד התחזקתי מהתובנה הזאת"
אילן, מה גרם לך לשלוח את ההודעה?
"געגועים. חשבתי שאפשר לטפח את הקשר הזה למשהו הרבה יותר טוב. גם הסביבה שלי, ואפילו גרושתי, אמרו לי שחבל על הפרידה".
מה השתנה הפעם?
"אמרנו זה לזו את הציפיות שלנו ועבדנו על זה. אנחנו עדיין עובדים על זה".
עינב: "ברור לנו שכדי שנוכל להתקרב, צריך ששנינו נלך זה לקראת זה ושעלינו לעשות זאת באמצעות תקשורת טובה. זה אומר להיות מספיק פתוחים כדי לומר את מה שיושב לנו בראש ולחשוף דברים שמפריעים. זה משהו שלמדתי לעשות רק אחרי שהתגרשתי. במשך שנה אחרי הגירושים הייתי בליווי של פסיכולוגית שמאוד עזרה לי להרים את הראש מעל המים. הבנתי שאני אחראית על החיים שלי, ומאוד התחזקתי מהתובנה הזאת".
על איזה פער רציני גישרתם?
אילן: "עינב שיגעה אותי בדאגה שלה אליי. למשל, היא הייתה שואלת אותי בלי הפסקה אם אכלתי היום. הרגשתי שהיא מתנהגת אליי כמו אמא פולניה, חופרת וחונקת, וזה יצר אצלי אנטי. אני ילד גדול, ואם כואב לי הראש, אני יודע לקחת אקמול. הגעתי למצב שלא סיפרתי לה שכואב לי הראש כדי שהיא לא 'תטחן' לי אותו".
עינב לא נפגעת מההערה הזאת. "התנהלתי ככה בגלל שאריות שסחבתי מהנישואים שלי", היא מודה. "הייתי רגילה להיות במקום מאוד דואג ומטפל. זה הטריד אותי שאילן יכול ימים שלמים לא לאכול, אבל שחררתי את זה, ואני שמחה שעשיתי זאת כי זה היה מעייף מאוד".
במה שונה הזוגיות שלך היום?
"הכול שונה. אילן הוא פשוט התיקון שלי. הוא לימד אותי שאפשר ליצור זוגיות אחרת, ומבחינתי הוא גם מהווה דוגמה מאוד טובה לילדים שלי כדמות אב וכגבר. הוא עוזר לי הרבה בקשיים שלי עם הילדים, ואני מקשיבה לו לא מעט.
"היום גם מאוד חשובה לי העצמאות שלי. לא סתם אנחנו לא עוברים לגור ביחד. חשוב לי שיהיה לי את המקום שלי לבד. זה משהו שמאוד ניהל אותי גם בתחילת הקשר שלנו, דאגתי לשמור על עצמי ולא נפתחתי מיד על ההתחלה".
"עינב שיגעה אותי בדאגה שלה אליי. הרגשתי שהיא מתנהגת אליי כמו אמא פולנייה, חופרת וחונקת, וזה יצר אצלי אנטי"
חשבת על קשר רציני כשהתגרשת?
"לא הבנתי כלום כשהתגרשתי. הייתי עם הגרוש שלי במשך 18 שנים. זה היה בדיוק מחצית החיים שלי כשהתגרשתי. מהרגע שהגרוש שלי עזב את הבית עד הגט עברו ארבעה חודשים, במהלכם התאבלתי ולא הבנתי איפה אני נמצאת ומה אני רוצה. לא הייתי מסוגלת לחשוב על עצמי עם גבר אחר.
"אחרי הגט ישבתי עם חברות בים, וכל אחת סיפרה על היכרויות שהיו לה עם גברים, וחשבתי לעצמי שגם אני רוצה. הן פתחו לי כרטיס באפליקציות. הגעתי הביתה באותו יום והתחלתי לשחק ימינה ושמאלה וגיליתי אחלה משחק. לפתע הרגשתי שחזרתי לגיל 16. היו לי פערים להשלים, מסיבות וחברים. יצאתי בהגזמה למיליון דייטים, ואפילו מיקבלתי. למזלי, לא הספקתי להרגיש את הבדידות. נהניתי להיות גרושה, והכרתי ים אנשים. היו לי חיים מאד קשים בנישואיי וזאת הייתה שנה של שחרור".
6 צפייה בגלריה
אילן ועינב. "היום לי חיים מאוד קשים בנישואים והשנה של הגירושים הייתה שנת השחרור"
(צילום: אוסף פרטי)
"בסוף השבוע הראשון שבו הגרוש שלי עזב את הבית, הילדים היו איתו. הייתי איתם בארוחת ערב, ואז חזרתי הביתה ושאלתי את עצמי, מה עכשיו? זה היה שישי בערב, כל החברות שלי נשואות עם המשפחות שלהן, והרגשתי שאני צריכה לעשות עם עצמי משהו. באותו הרגע התחלתי להיכנס לקבוצות של גרושים-גרושות, והקפתי את עצמי רק באנשים מהסטטוס שלי. החברות הנשואות לא יכלו באמת להבין מה אני עוברת. היו מי שהביעו רחמים, והיו גם חברים שהתנתקו ממני עקב הגירושים. פתאום היה בי משהו מאיים, שמא אני אגרום להם לרצות להתגרש.
"כשרק התגרשתי הייתי במפגש יומולדת שחברה עשתה לבעלה. היו שם זוגות נשואים ואני", נזכרת עינב. "באותו הערב הבנתי שאני לא רוצה להיות במקום כזה, מוקפת בזוגות, ושאני רוצה להיות בחברת אנשים גרושים כמוני. הסתכלתי על הזוגות וראיתי שאין התרגשות או שמחה ביניהם. יש רק הרגלים ושגרה".
"הרגשתי שחזרתי לגיל 16. היו לי פערים להשלים, מסיבות וחברים. יצאתי בהגזמה למיליון דייטים, אפילו מקבלתי. למזלי, לא הספקתי להרגיש את הבדידות"
אז אין סיכוי שתתחתני שוב.
"אני לא מאמינה בנישואים", היא פוסקת. "כשאני רואה זוגות שנשואים הרבה שנים ועפים האחד על השני, אני לא קונה את זה, למרות שברור לי שזה מתוך החוויה האישית שלי. אני ילדה להורים גרושים. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 19 ואני זוכרת הרבה ריבים בבית. הייתי מתעוררת בשבתות בבוקר מצעקות. לא ראיתי זוגיות טובה לא אצלי ולא אצל הוריי, ולכן אני לא מאמינה בזה".
אילן, אילו קשרים היו לך אחרי הגירושים?
אילן: "הקשר הכי ארוך שלי נמשך חצי שנה. חיפשתי זוגיות כי הייתי יותר מדי לבד ורציתי משהו יציב שירגיע את הלב ואת הנשמה. בסוף נמאס לי מדייטים. הבנתי שהכול זה הבל הבלים, לכל אחת יש את השריטות שלה, ואני אדם מאוד ביקורתי. יכולתי לפסול על שטויות, על צורת ביטוי, על שם פרטי או על צורת גוף. עם עינב זה היה אחרת. הייתה לנו כימיה טובה, יש לנו הומור משותף ובדיחות פרטיות, יכול להיות בינינו איזה מבט ושנינו על הרצפה.
"בשנים האחרונות עלתה לי המחשבה שאני הולך לישון לבד כל החיים. הייתי בטוח בזה. הייתי באפליקציות אבל לא בשביל למצוא סטוץ, ובסוף משום מקום זה נחת. כנראה שלא סתם אומרים - 'אל תחפש, זה יגיע לבד'".
מתי יוצא לכם להיפגש?
עינב: "אנחנו כל הזמן ביחד. כשאני בלי הבנים שלי, ברור שאנחנו נפגשים, אבל הרבה פעמים גם כשאני איתם אילן נמצא איתי ועוזר לי. בתחילת הקשר, הייתי מבררת איתם אם זה בסדר מבחינתם שאילן יגיע ויישאר לישון, והם כל הזמן אמרו שכן. בשלב כלשהו, הבכור שלי אמר לי שאני לא צריכה לשאול. הם גם מאוד אוהבים אותו ושואלים מתי הוא מגיע.
"לפעמים הבן של אילן נשאר לישון אצלנו, ואז הבן הגדול שלי ישן איתו בסלון. הילדים מרגישים שהם זכו באחים, ואני מרגישה שכולנו זכינו במשפחה. אני גם בקשר מאוד טוב עם בנות דודות שלו ואנחנו נפגשים עם המשפחה שלו הרבה יותר מאשר עם שלי".
מה אתם אוהבים לעשות ביחד?
"לראות שוב ושוב את 'אלכס חולה אהבה'", הם צוחקים.
מה הטיפים שלכם לפרק ב'?
"לא לגור ביחד!", עינב אומרת בנחרצות. "באופן כללי, שגרה זה טוב, אבל לא בזוגיות. זה מונע געגוע והתרגשות. אני לא רוצה להגיע הביתה ולראות את אילן על הספה. בתקופת הקורונה עברנו שני בידודים ביחד ולא הרגשתי שנמאס לי להיות איתו, אבל זה היה אפשרי לזמן קצוב. אני לא רוצה לגלות מה יהיה אם נגור ביחד. טוב לנו ככה, מה שיש בינינו היום זה נטו כיף".
אתם מתואמים בעניין הזה?
אילן: "כן, אבל זה לא אומר שבעתיד זה לא יכול לקרות".
"יש לפעמים סופי שבוע שבהם אילן אומר שהוא רוצה ללכת הביתה. אני מתבאסת מזה אבל גם מקבלת בהבנה ואומרת לעצמי שזה בסדר, כי גם אני צריכה את הלבד שלי", מוסיפה עינב. "אני מרגישה מספיק בטוחה בקשר שלנו כדי לא להרגיש עם זה רע. אנחנו באמת המון ביחד, אז צריך גם את הספייס זה מזה".
אתם מרגישים שעשיתם שינוי בעצמכם כדי לאפשר את הזוגיות הנוכחית?
אילן: "אחרי שהייתי בקשר לא פשוט לשלושה חודשים, הלכתי למאמנת אישית והבנתי שתמיד הייתי בחור מרצה. בזכות זה למדתי להפסיק לרצות ולראות גם את עצמי. כמובן שיש גם את הצד השני שצריך לראות גם אותו ולעטוף אותו, ואי-אפשר רק לקבל, צריך גם לתת. אז אני משתדל".
"אנחנו מאוד שונים", מסכמת עינב. "לי יש טמפרמנט תוסס ואילן הרבה יותר רגוע ממני, אני יותר פתוחה ואילן יותר מופנם. אני אוהבת אוכל והוא פחות. אני שמאלנית והוא ימני – אנחנו משתדלים לא לריב בהיבט הזה, ומאוד מכבדים אחד את השני".
