במהלך הקורונה, בין סגר אחד לשני, עמוס, מוזיקאי ורווק בן 38, ניגן במפגש קטן שהתקיים במודיעין. אחד המשתתפים, שהתלהב מהנגינה שלו, הציע לו להצטרף לקבוצת ג'אם שבועית שהוא מארגן בכפר סבא. עמוס נענה להזמנה, כשאין לו מושג שמלבד ההזדמנות לנגן עם אנשים שהוא טרם הכיר, הוא גם ימצא אהבה.
מיכל (51), אם לשלושה בנים מרמת גן והייטקיסטית במקצועה, הגיעה לאותו ג'אם כפר סבאי על תקן זמרת. "הג'אמים הללו התקיימו מדי שבוע בכפר סבא, ולעיתים גם אצלי בבית. בהתחלה אני ועמוס תקשרנו רק באמצעות המוזיקה. שרנו בקולות, ובשביל לשיר בקולות צריך להסתכל האחד על השני. לפעמים, כשהוא ניגן, החזקתי לו את המיקרופון", היא משחזרת בחיוך. "באחד הג'אמים שמיכל אירחה בביתה, היא אמרה שהיא רוצה להתאמן על נגינה בקסילופון, והצעתי לה שאאמן אותה", מספר עמוס. "זה היה ב-12 בלילה אחרי שכולם הלכו", אומרת מיכל ומוסיפה, "התאמנו ואז נפרדנו בחיבוק. הרגשתי שמשהו מתחיל בינינו, אז נסוגתי".
מה הרתיע אותך?
"הפערים בינינו. התרחקתי מכיוון שעמוס רווק וצעיר ממני ב-13 שנים. לא ידעתי מה הוא רוצה בדיוק. חשבתי שהוא נמשך אליי ורוצה להתנסות עם מישהי מבוגרת. אחר כך, אחרי שהרהרתי קצת בדבר, אמרתי לעצמי - למה לא? הוא בחור יפה וצעיר, יש בינינו קליק, מקסימום זה יימשך שבוע-שבועיים. רציתי שיהיה לנו כיף וקיוויתי שאם זה ייגמר, אז שייגמר בטוב, מפני שאנחנו מסתובבים באותם חוגים ולא רציתי שתיווצר בינינו אי נעימות. כמה ימים אחר כך התקיימה במה פתוחה, שידעתי שעמוס מגיע אליה לפעמים. החלטתי לשאול בקבוצה של הג'אם אם מישהו רוצה להצטרף אליי, מתוך מחשבה שאולי עמוס יעתר להזמנה". "אמרתי למיכל שהתכוונתי ללכת לשם בעצמי", מספר עמוס, "והיא הציעה שנשיר שם ביחד. הסכמתי, אבל חשבתי שצריך להתכונן למעמד. נפגשנו כדי להתאמן, ומאז אנחנו מאוהבים".
רגע-רגע-רגע, פרטים בבקשה.
מיכל: "כבר באותו הערב הצעתי לו להישאר לישון אצלי כי סיימנו ממש מאוחר. למחרת הוא הגיע אליי לג'אם השבועי, ושוב הצעתי לו לחסוך עשר דקות של נסיעה ולהישאר לישון אצלי, בתירוץ שכבר מאוחר. כך זה היה בכל פעם כשנפגשנו - אחד מאיתנו הציע לחסוך את הנסיעה ולהישאר לישון. במשך שבועיים ישנו כמעט כל יום ביחד".
איזה כיף.
"אני זוכרת שאחי אמר לי שאישה צריכה לפחות בהתחלה לשחק אותה קצת קשה להשגה, כדי שתיווצר משיכה, ועניתי שאני לא מאמינה במשחקים. בסופו של דבר, אחי נאלץ להודות בטעותו. שנינו לא שיחקנו את המשחק, היה לנו ברור שאנחנו רוצים להיות ביחד ממש מן ההתחלה. תוך שבועיים אפילו יצאנו לקמפינג של שלושה ימים ביחד, והופתעתי לטובה. היה ממש כיף! הקמנו אוהל ליד נחל חצבני, עמוס ניגן לי ושרנו. האנשים מסביב הצטרפו וזאת הייתה חוויה מהממת. הבנו ששנינו אוהבים קמפינג".
"התרחקתי מכיוון שעמוס רווק וצעיר ממני ב-13 שנים. לא ידעתי מה הוא רוצה בדיוק. חשבתי שהוא נמשך אליי ורוצה להתנסות עם מישהי מבוגרת. אחרי שהרהרתי קצת בדבר, אמרתי לעצמי - למה לא? הוא בחור יפה וצעיר, יש בינינו קליק, מקסימום זה יימשך שבוע-שבועיים"
הגדרתם את עצמכם כזוג למעשה?
"להפך, לא הגדרנו כלום. ההתחלה שלנו היתה בסימן שאלה מצד שנינו. זה היה נחמד מכיוון שלא היה בינינו שום לחץ להיכנס לקשר רציני והחלטנו לזרום. לאור הפערים בינינו, הפרשי הגיל והסטטוס, לא בנינו ציפיות. גם אנחנו שאלנו את עצמנו מה יגידו ומה יהיה. עם הזמן, סימני השאלה התפוגגו". "בפועל, מצאנו את עצמנו הרבה שעות ביחד כל יום, ובגדול עברנו לגור ביחד מהדייט השני", מוסיף עמוס.
וואו. למה הכוונה?
מיכל: "זו הייתה תקופת הקורונה, אז הקשר בינינו הואץ".
עמוס: "למרות זאת המשכתי להחזיק את הדירה ששכרתי בגבעתיים למשך שמונה החודשים הראשונים של הקשר, רק ליתר ביטחון שאם משהו לא ילך בינינו - אז שיהיה לאן לחזור, אבל ברגע שהבנתי שהקשר מתקדם מצוין, ויתרתי על השכירות. זה גם לא היה כלכלי".
מדהים. איך זה מרגיש בתור רווק לנחות בבית עם שלושה ילדים מתבגרים?
"כבר גרתי עם שותפים, כך שהייתי רגיל לאווירת הקומונה", הוא אומר וצוחק. "יחד עם זאת, הנחיתה לקחה זמן. לקח לי זמן להתרגל לזה שיש פה ילדים עם רצונות ודרך התנהגות משלהם, אבל זכרתי שיש לי מישהי שאוהבת אותי פה בבית, וזה מה שחשוב".
מיכל: "מראש תכננתי את הבית מתוך מחשבה על העתיד, כדי שלכל אחד יהיה את המקום שלו ולילדים תהיה קומה משלהם, צעדים שהקלו מאוד על המעבר של עמוס. כמובן שהיה פרק זמן של הסתגלות עד למעבר עצמו. מלבד זאת, אחרי הפרידה מאבי ילדיי הייתי במערכת יחסים בת ארבע שנים, ובן הזוג שהיה לי גר אצלי רוב הזמן, אז הילדים כבר היו רגילים לכך שיש לי בן זוג שגר איתנו בבית. אני זוכרת אפילו שהבן הצעיר שלי, שהיה אז בן 12, שאל אותי באחד הימים מה עשיתי לעמוס, מפני שנראה שהוא מאוהב בי לגמרי".
"לקח לי זמן להתרגל לזה שיש פה ילדים עם רצונות ודרך התנהגות משלהם, אבל זכרתי שיש לי מישהי שאוהבת אותי פה בבית, וזה מה שחשוב"
חמוד! ואיך החברים לג'אם הגיבו לאיחוד?
"כולם פרגנו. דאגתי יותר מהאפשרות שלחברים של כל אחד מאיתנו ושלמשפחה של עמוס יהיה מה להגיד, שיצפו ממנו למצוא מישהי צעירה להתחתן איתה ולהביא ילדים".
עמוס: "בפועל, כולם חיבקו את הקשר בינינו. אני זוכר שכשסיפרתי לאבי על הקשר עם מיכל, אחרי חודש של היכרות, חששתי מהתגובה שלו. הוא שאל אותי בת כמה מיכל, ואמרתי לו שהיא מבוגרת ממני ב-13 שנים. ואז הוא שאל אותי מדוע אני מתנצל, והדגיש שמה שחשוב לו זה שיהיה לי טוב".
מה לגבי ילדים ביולוגים משלך?
"אנחנו חמישה אחים, יש כבר מספיק נכדים במשפחה".
אז אתה לא בעניין?
"כרגע זה לא בוער בי ולא עומד על הפרק".
"כל חודשיים בערך אני מעלה את הנושא ושואלת את עמוס אם הוא רוצה ילדים. זה מטריד אותי קצת", מיכל מוסיפה ביושר. "בגילי, גם רוח הקודש כבר הייתה בורחת. אני תמיד אומרת לעמוס שאם הוא ירגיש שהוא רוצה ילדים, אהיה עצובה שנצטרך להיפרד, אבל אקבל ואבין".
אתם מרגישים את פער הגילים ביניכם?
עמוס: "רק כששואלים אותנו על ילדים. בינינו לבין עצמנו האהבה ניצחה את הפערים".
מיכל: "בהתחלה היו לי לבטים אבל הבנתי שאם אנחנו מסתדרים ונהנים ביחד בחיי היום-יום, אז למי בדיוק אני דופקת חשבון? כשאנחנו עם החברים של עמוס אפשר להרגיש את הפער. יש לו חברים בגילו וגם חברים צעירים ממנו, בני 30 אפילו. לפעמים, כשאני מדברת איתם, אני מרגישה קצת כמו אמא שלהם, אבל אני מקבלת את זה כמו שזה, והם באמת קיבלו אותי יפה.
"כששיתפתי חברה בפער הגילים בינינו, היא צחקה ואמרה לי, 'מה זה משנה הפער? את גם ככה תינוקת'. לפעמים אני משתמשת בביטוי 'כשהיינו קטנים', ועמוס צוחק שאין דבר כזה כי זה לא קרה באותה תקופה. לא גדלנו על אותם שירים או סדרות. חברה נוספת שלי גם יוצאת עם בן זוג שצעיר ממנה. אני צוחקת איתה ואומרת לה שתבוא עם בן הזוג שלה כדי שהילדים ישחקו האחד עם השני. לפני שבעצמי התחלתי לצאת עם עמוס, הייתי מקניטה אותה ואומרת לה שכשהיא מגיעה עם בן הזוג, שתביא איתה לגו כדי שהוא לא ישתעמם. ברור שזה חזר אליי בחזרה".
משעשע. מה לגבי חתונה?
עמוס: הקונספט של חתונה לא מדבר אליי, אבל עשינו הסכם ממון בינינו על רקע זה שעברנו לגור ביחד בבית של מיכל. הבנתי את הבקשה של מיכל וקיבלתי אותה. אמרתי לה שזה נשמע לי הוגן וכדאי".
"דרך אגב, לא התחתנתי מעולם, גם לא בזוגיות הראשונה שלי, והיינו 17 שנים ביחד", מציינת מיכל.
מה אתם אוהבים לעשות ביחד?
"לשיר ולנגן, לטייל הרבה, לצאת קמפינג, לאכול ביחד ולפגוש חברים".
עמוס: "מיכל מתלווה אליי להופעות הרבה פעמים. לפעמים היא גם עולה לשיר, ובתור צלמת חובבת היא גם מתעדת את ההופעות עבורי".
"לפני שהתחלתי לצאת עם עמוס, הייתי מקניטה את חברה שלי שמנהלת זוגיות עם גבר שצעיר ממנה, ואומרת לה שכשהיא מגיעה עם בן הזוג, שתביא איתה לגו כדי שהוא לא ישתעמם. ברור שזה חזר אליי"
על מה אתם רבים?
מיכל: "לפעמים יש קונפליקטים סביב ההתנהלות בבית, אבל לא המון. אנחנו טיפוסים נוחים שהופכים לעצובים מאוד כשאנחנו רבים. כשעמוס עצוב, אני לא יכולה להמשיך לכעוס עליו. כמה כבר אפשר לכעוס על אדם שנהיה עצוב? אנחנו גם לא מנסים להשתלט האחד על השני. בעבר הייתי טיפוס מרצה. היום אני מאוד רגישה למרחב האישי שלי. אנחנו מקבלים את זה שלכל אחד יש חיים משלו, ומעודדים זה את זו לנסות דברים חדשים".
עמוס: "אחד הדברים שאני עושה עבור עצמי הוא תרגול מיינדפולנס. דרכו למדתי שאם יש לי רגש מסוים, הדרך המהירה ביותר כדי שהרגש הזה יחלוף, היא פשוט להיות איתו. לכן לפעמים כשאני מבואס או עצבני, ומיכל מנסה לנחם אותי, אני אומר לה לתת לי להיות עם זה ועם עצמי לרגע, ואחרי זמן מה, לא ארוך מדי בדרך כלל, זה עובר.
"מלבד זאת, אנחנו נותנים ספייס לכל אחד לעשות את הדברים שחשובים לו, ויש לנו ביטחון בקשר. אין לנו קנאה אם אנחנו נפגשים עם אחרים, ובכל פעם כשאני חוזר מהופעה, אני תמיד שמח שמיכל מחכה לי עם חיבוק ולהפך".
מיכל, מה שבה אותך בעמוס?
"בעבר חיפשתי תחכום. הייתי יוצאת עם הייטקיסטים, גאונים, יוצאי יחידת 8200 במודיעין. מאז שהתגרשתי, בגלל קשיים שחוויתי בנישואיי, משהו השתנה בי והיום אני מחפשת טוב לב. כשמסתכלים על עמוס רואים שכולו טוב לב. בנוסף, הקשר שלנו התחיל בזכות החיבור למוזיקה, ניגנו ושרנו ביחד. החיבור למוזיקה תמיד מייצר קשר רגשי ואישי. בכלל, לצאת עם אמן זה מאוד מיוחד, עמוס למשל הלחין לי שיר".
איזה יופי!
עמוס: "ראיתי שיר שאחד מחברי הפייסבוק שלי כתב והקדיש לאשתו. מיד שאלתי את עצמי איך אני לא כתבתי דבר כזה למיכל. ביקשתי רשות להלחין את השיר ועשיתי את זה למיכל בהפתעה. זה לקח זמן, מפני שהייתי צריך למצוא זמנים שבהם מיכל לא בבית. היא כמובן מאוד התרגשה. בסוף אפילו שרתי אותו ברדיו".
מיכל, איזה שינוי עשית אצלך כדי להגיע לזוגיות טובה יותר?
"הייתי בטיפול לתקופה, אבל גם הזמן שחלף תרם לשינוי. למדתי שלא הכול סובב סביבי. כלומר, שאם מישהו עצבני או לא מרוצה, זה לא אומר שאני אשמה או לא בסדר, ואם למישהו היה יום רע, אני לא צריכה כל הזמן להתנצל או לקחת אישית את המצב.
"אם מישהו אומר שהוא מבואס, אפשר גם לתת לו להיות מבואס. אנשים חיים במעגלים של עצמם ואני יכולה לחיות בשקט במעגל שלי. תמיד הייתי בצד, ילדה מוזרה כזאת שלא רוצה או מצליחה להיות כמו כולם, ולמדתי לא להיות עסוקה בלרצות את כל העולם, לתת מרחב לאנשים ולקחת צעד אחורה".
"כשנפרדנו אמרתי לעצמי שאני מיד נרשמת לאפליקציות ומתחילה לצאת לדייטים, אבל בדיעבד הבנתי שבמשך שנה וחצי הייתי בפוסט-טראומה, וכתוצאה מזה די הכשלתי כל דבר"
מתי אחרי הפרידה מאבי ילדייך חזרת לצאת לדייטים?
"כשנפרדנו אמרתי לעצמי שאני מיד נרשמת לאפליקציות ומתחילה לצאת לדייטים, אבל בדיעבד הבנתי שבמשך שנה וחצי הייתי בפוסט-טראומה, וכתוצאה מזה די הכשלתי כל דבר ופסלתי מראש כל דבר. אחרי שנה וחצי הייתי יותר פתוחה להיכרות, ואז הכרתי את האקס. זה היה קשר טוב שנמשך ארבע שנים, אבל הוא חזר בתשובה, ובתור אתיאיסטית שאוכלת שרימפס בחלב אמו, התרחקנו ונפרדנו. אחרי כן היה לי קשר נוסף למשך כמעט שנתיים. נפרדנו ממש בסמוך להיכרות עם עמוס. כשהכרתי את עמוס הייתי כבר שמונה שנים מאז הפרידה מאב ילדיי. אני זוכרת שאמרתי לו שאני לא בטוחה שאני פנויה רגשית, והוא קיבל את הקושי שהיה לי בהתחלה והבין אותי. אבל האמת היא שאני אופטימית חסרת תקנה ומתאהבת די בקלות".
הצד ההפוך של זה הוא שהלב גם יכול להישבר בקלות.
"נכון, זה חלק מהעניין, וגם אם אחר כך אני קצת בדיכאון, אני לפחות מרזה מזה", היא צוחקת.
עמוס: "האמת היא שכשמיכל נופלת, היא די מנערת את המכנסיים וממשיכה הלאה".
"זה קצת מוגזם, אבל אני אסביר", מוסיפה מיכל. "בכל פעם כשאני נפגעת או חווה פרידה, יש לי נטייה להיות פעלתנית ולעשות מלא דברים משוגעים כדי להניע את עצמי. למשל, לעשות סנפלינג כשיש לי פחד גבהים. ככה התחלתי ללכת לג'אמים, להעז לשיר ליד אנשים ולהשתתף בבמות פתוחות. זה עשה לי רק טוב. פעם אחת לקחתי את עצמי לבד לקמפינג".
אני לא מעזה ללכת לסרט לבד, ואת יצאת לקמפינג לבדך. איך זה הרגיש?
"זה היה ממש כיף! הייתי יומיים בקמפינג לבד, וכל כך נהניתי. ישבתי בבניאס עם ספר, טבלתי, טיילתי וצילמתי, דיברתי קצת עם אנשים. זה אפילו היה קצר מדי".
עמוס, לך היו מערכות יחסים רציניות לפני מיכל?
"היו, אבל היום אני יודע להגיד שזה לא היה רציני. הייתי באתרים, יצאתי לדייטים, וניהלתי קשרים של כמה חודשים. כיוונתי לזוגיות ורציתי שהיא תהיה משמעותית. מיכל סיפקה את זה מעל ומעבר. מיכל כנראה הופיעה ברגע שהייתי מוכן לזוגיות, זה דרש איזו בשלות.
"בסוף גם אני עשיתי עבודה על עצמי, הייתי בטיפולים פסיכותרפיים ובמפגשי קואצ'ינג. תמיד הייתה לי את ההרגשה שנצרבה בי עוד מהילדות שלא רוצים אותי, שאני דחוי, ואילו מיכל קיבלה אותי כמו שאני. כנראה גם בגלל שאני למדתי לקבל את עצמי טוב יותר. פשוט טוב לי איתה".
