בזמנים נוראים כמו השבוע האחרון שעבר עלינו, הדבר הראשון והמיידי שאנו זקוקים לו הוא תחושה של ביטחון בסיסי, והדרך הטובה ביותר לבסס ביטחון כזה היא באמצעות האנשים הקרובים אלינו, החברים, בני המשפחה ובעיקר בעזרת בן/ת הזוג שלנו, זה שאמור להיות האדם הקרוב אלינו ביותר, החבר הכי טוב שלנו, זה שעבורו אנו צריכים להיות משענת, ושממנו מותר לנו לצפות שברגעי המתח והצער העמוקים שפוקדים אותנו, הוא יהיה מעוז צור ישועתנו.
אבל דווקא ברגעים הללו מוצאים את עצמם זוגות רבים בקונפליקטים קשים שמצד אחד, מחריפים את המצב הקשה ממילא שהם מצויים בו, ומצד שני מסיטים לרגע את הפוקוס מן האימה הקיומית הממשית שכולנו מצויים בה, לעבר הוויה מוכרת ונורמלית לכאורה של מריבה זוגית. אלא שלאורך זמן, עלולים הקונפליקטים הזוגיים הללו לשאוב מהקשר את כל הכוחות שלו, ולהותיר את בני הזוג ואת מי שתלוי בהם (ילדים/הורים מבוגרים) חבולים ומותשים.
במצב כזה, שבו התמיכה היחידה שאתם יכולים לצפות לה היא זה מזו, כדאי לכם ללמוד במהירות להתמודד באופן אפקטיבי עם הקשיים שלכם, ולמצוא דרך להתגבר על המאבקים ביניכם ולגשר עליהם באופן שיחזק ויעצים אתכם עכשיו ובעתיד. אני מקווה שהמאמר הזה יציע עזרה ראשונה משמעותית לכל אלה מכם שהמלחמה העצימה את המרחק ואת המאבקים ביניהם, ושתוכלו להיעזר בו כדי להבין זה את זו טוב יותר ולחזק האחד את השנייה בשעה קשה זו.
דורון רוצה לתרום ולעזור בחמ"ל, אלונה צריכה אותו איתה בבית
אותם חלקים אשר בימים רגילים משרתים אתכם ומאפשרים לכם למלא תפקידים שונים בקשר ולהשלים זה את זו, עלולים להפוך במצבי קיצון לבלתי נסבלים ולקשים מנשוא. תכונות שניתן היה להכיל ואפילו ליהנות מהן בחיים הרגילים, נתפסות במצבים כאלה כמכוערות ואפילו הרסניות, ובני זוג שהסתדרו עד כה, יותר או פחות, מוצאים את עצמם אויבים בביתם, כשקולות המלחמה ברקע רק מקצינים את המלחמה האישית והפנימית שלהם.
דורון ואלונה (השמות האמיתיים שמורים במערכת) שהיו אצלי יומיים אחרי תחילת המלחמה, מדגימים בדיוק את המצב הזה: כבר בשעות הראשונות הם מצאו את עצמם מתווכחים כמעט על כל דבר. דורון, שהוא טיפוס מעשי מטבעו, חיפש מיד דרך להתנדב ולסייע בכל מה שניתן, בעוד אלונה ביקשה לדאוג קודם כל לבני בֵּיתה ולמשפחתה. בשעה שדורון ביקש לצאת לתרום דם ולהצטרף לכל חמ"ל עזרה שצץ באזור המגורים שלהם, ביקשה אלונה שיישאר איתה ועם הילדים בבית ויאפשר לה ליצור אווירה בטוחה ונינוחה עבורם.
"בני זוג שהסתדרו עד כה, יותר או פחות, מוצאים את עצמם אויבים בביתם, כשקולות המלחמה ברקע רק מקצינים את המלחמה האישית והפנימית שלהם"
דורון לא הצליח אפילו להבין מה היא רוצה ממנו. הבקשות שלה נתפסו בעיניו כאגואיזם טהור, ובינו לבין עצמו הוא האשים אותה שהיא מנסה לכלוא אותו בבית, כמו תמיד בעצם, ושמערכת הערכים שלה מעוותת מן היסוד. הוא ניסה להֶיענות לכל מה שביקשה שיעשה בבית, רק כדי שיוכל לצאת סוף-סוף ולעשות את מה שהוא באמת מאמין בו.
אבל גם אחרי שסידר את דלת הממ"ד שהייתה קצת תקועה, ואחרי שהלך לסופר כי היא פחדה לצאת מן הבית ולא רצתה להשאיר את הילדים לבד, ואפילו אחרי שהביא את אמא שלה אליהם ווידא שלכל חבריהם מן הדרום יש מקום בטוח לשהות בו, גם אז המשיכה אלונה, בדרכים ישירות ועקיפות, לנסות למנוע ממנו את היציאה מן הבית. בינה לבין עצמה היא האשימה אותו באימפולסיביות ילדותית. היא לא הצליחה לראות את הרצון שלו לצאת לעזור כדרך בריאה להתמודד עם הזוועה, כפי שהוא לא הצליח לראות בהתנהגותה דבר מלבד פסיביות וחוסר אכפתיות חברתית.
3 צפייה בגלריה
התכונות שהם אהבו כל כך זה בזו בחיי היומיום, נתפסו בעיניהם עתה באופן השלילי ביותר
(צילום: shutterstock)
כך, התכונות שהם אהבו כל כך זה בזו בחיי היומיום, נתפסו בעיניהם עתה באופן השלילי ביותר: היזמות והפעלתנות של דורון נתפסות בעיני אלונה כילדותיות נרקיסיסטית, ואילו הרגישות האימהית והמשפחתיות של אלונה נתפסת בעיני דורון כחולשה ופחדנות אגואיסטית. במאמץ עילאי להימנע מריב, ניסתה אלונה לדבר על ליבו של בעלה ולהסביר לו שהיא מבוהלת מן המצב החדש, אבל ככל שאלונה הביעה יותר רגש, וככל שביטאה באופן מופגן יותר את הפחדים והחולשות שלה, כך גדל המרחק של דורון ממנה והוא מצא את עצמו חרש לתחנוניה, אטום ומסוגר לרחשי ליבה. במקום להעצים זה את זו ולנסות לתמוך האחד בשנייה בשעה הקשה הזאת, הם מצאו את עצמם אחרי יומיים של מלחמה מסוגרים ועוינים, כלואים ומסוגרים כל אחד באימה הפרטית שלו.
הנטייה האוטומטית לפרש לרעה, לבקר ולהסתגר, מאותגרת בתקופה הקשה הזאת באופן מיוחד, ולעיתים דווקא בגלל שכל כך קשה ומפחיד בחוץ, הרבה יותר קל לחלק מאיתנו לכעוס, להיות שיפוטיים ולדרוש מבני הזוג שלנו להשתנות, מאשר לכבד ולקבל אותם כפי שהם. אלא שהאופן שבו נבחר לשפוט את בני הזוג שלנו בתקופה הקרובה, תלוי בעיקר בפרשנות שאנחנו בוחרים להעניק להתנהגויות הללו. לכן חשוב שתחליטו לפרש זה את זו לטובה בלבד, ולשפוט את ההתנהגויות האחד של השנייה מתוך כבוד וחמלה.
בין שבת הזוג שלכם בוחרת להסתגר או להתנדב בלי סוף ובין שהיא בוכה וצמודה לחדשות, או מתנהלת באדישות כאילו כל מה שקורה סביבה לא נוגע בה, זכרו שמתחת למה שאתם רואים, יושבים דברים לגמרי אחרים. חרדה יכולה להתחפש לפעלתנות אבל גם לאדישות, היא יכולה להתחפש לבכי ולהסתגרות אבל גם לצפייה וכתיבה בלתי פוסקת ברשתות החברתיות, ואפילו לביטויים מילוליים של אלימות. אם תזכרו שגם אתם וגם בני הזוג שלכם מתמודדים כרגע עם פחד וחרדה, ושאף אחד מכם לא מתכוון לפגוע בשני במזיד לרעה, יהיה לכם קל יותר לתמוך זה בזו בתקופה הקרובה, ובסופו של דבר להוציא האחד מן השנייה את החלקים הטובים יותר, התומכים והחבריים, שללא ספק קיימים בשניכם.
"חרדה יכולה להתחפש לפעלתנות אבל גם לאדישות, היא יכולה להתחפש לבכי ולהסתגרות אבל גם לצפייה וכתיבה בלתי פוסקת ברשתות החברתיות, ואפילו לביטויים מילוליים של אלימות"
כל קונפליקט זוגי מעמיד את בני הזוג בפני הדרישה להתעָלות על הנטיות האוטומטיות שלהם, לקבל את השונות בבן הזוג שלהם ולהסכים לפרש אותו לטובה. בכל קונפליקט כזה אני נתקלת בשאלה: "למה דווקא אני צריך להיות הראשון שמתאמץ לראות את הדברים אחרת?". התשובה שלי היא תמיד אותה תשובה: אם תבחרו להשקיע את האנרגיה שלכם בכעס, בהתחשבנות ובצפייה שבן הזוג שלכם ישתנה ראשון, אתם עלולים להחליש גם את עצמכם וגם את הזוגיות שלכם, להישאר תקועים במקום או להידרדר לתהומות. לעומת זאת, אם שניכם תבחרו להשקיע את האנרגיה שלכם בעצירת הקונפליקט ובשינוי מהלכו, תגלו שפעם אחד מכם יהיה חזק יותר ויצליח לעשות זאת ראשון, ופעם אחרת יהיה זה השני שמושה אתכם מן הבור.
אלא שכמו בכל תחום אחר במערכת היחסים שלכם, אתם עלולים גם כאן ליפול למבנה תפקידים אוטומטי ונוקשה ולְצפות שלעולם ימלא כל אחד מכם בדיוק את אותם התפקידים: אחד אמפתי והשני מסתגר, אחד פותח את הלב והשני סוגר, אחד מתאמץ והשני בורח ורק אחר כך מתרצה. התפקידים האוטומטיים הללו עשויים לשרת אתכם זמן מה, אבל במצבים של משבר הם עלולים להיסדק ואפילו להתמוטט. פתאום החזק לא יכול למלא יותר את תפקידו, מי שנחשב לסגור או לאטום רגשית מוצא את עצמו בוכה או מתפרק, האמפתי איננו מסוגל יותר לראות את האחר, והרודף זקוק ליד רכה ולא יכול לרוץ יותר.
כאשר מערכת התפקידים שבניתם היא נוקשה ובלתי מתפשרת, אתם מפתחים עצלנות ועייפות רגשית אשר עלולה במצבי קיצון לפרק את הזוגיות שלכם. עם זאת, מצבים של משבר עשויים לעזור לכם לזרז תהליכים ולעשות שינויים מהר. כל מה שניסיתם אולי ללמוד בחדר הטיפול הזוגי עומד עתה למבחן שאסור לכם להיכשל בו: במקום לתת למצב ההישרדותי שכולנו מצויים בו למוטט אתכם, אני מזמינה אתכם לראות איך אתם רותמים אותו לטובתכם.
לרתום את המשבר לטובת הזוגיות
המשבר הנוכחי הוא הנורא ביותר שחווינו והנורא ביותר שחוותה המדינה שלנו. כאשר אני מזמינה אתכם לרתום אותו לטובתכם, אני לא אומרת שהוא קרה לטובה, ואני לא מציעה להתייחס אליו באופן ציני. המשבר הנורא הזה כבר קרה, ועתה עושה כל אחד מאיתנו כל מה שהוא יכול, ברמה האישית והחברתית, על מנת להתמודד איתו עד שנצא ממנו. כחלק מן המאמץ לצאת מחוזקים ולא רק מפורקים אני מציעה כאן כמה כלים, שמטרתם לחזק אתכם ואת הזוגיות שלכם, ולאפשר לכם לתפקד יחד ככוח אחד, במקום להפוך לאויבים מבית, במצב של מלחמה בחוץ.
ראשית, כדי להצליח לרתום את המשבר הנורא הזה לטובתכם, עליכם קודם כל לחזק את עצמכם: נשימות עמוקות לסרעפת, מדיטציות מודרכות, שיחות עם חברים קרובים, צְפייה מתונה בלבד בחדשות ובכל אמצעי התקשורת האחרים, ספורט במידה הנכונה ושֵינה כמה שיותר שקטה – כל אלה יעזרו לכם בשעות הקשות הללו להרגיש קצת יותר חזקים. נסו לרתום גם את בן הזוג שלכם לעשות אִתכם את הדברים הללו, אבל אל תלחצו ואל תתעקשו. כל אחד מכם יעשה רק את מה שהוא רוצה ויכול. אל תטיפו. תנו דוגמה אישית שקטה ולא מתנשאת.
שנית, רק אחרי שחיזקתם מעט את עצמכם, שאלו את בן הזוג שלכם למה הוא זקוק מכם. במקום לשאול את עצמכם מה אתם צריכים ממנו, ובמקום לדרוש ממנו שיהיה שם בשבילכם, היו אתם שם עבורו, ורכשו מחדש את האמון שלו בכם (במיוחד אם אתם כבר בעיצומו של ריב שיצר משבר אמון). במובן הזה, הדרך היחידה של דורון להעניק לאלונה את מה שהיא זקוקה לו באמת, לא עוברת בתיקון דלת הממ"ד או בקניית מצרכים. מה שהיא זקוקה לו באמת הוא תחושה של הבנה, הכלה וקבלה. תחושה שהוא מבין את הפחד שלה, ושהוא מבטיח להיות שם עבורה במידה שהיא תזדקק לו.
"במקום לתת לפחדים ולאגו לנהל אתכם, נסו להגדיל את עצמכם עד כמה שניתן, ותנו לאהבה להוביל אתכם. זכרו: אתם יחד כי אתם אוהבים זה את זו. אל תתנו למלחמה לנצח את זה"
הניסיונות שלה לדרוש ממנו את הדברים הללו בדרכים ישירות ועקיפות נפלו על אוזניים ערלות כי דורון הרגיש שהיא כופה עליו את צרכיה, וחושפת אותו לרגשות שהוא מתקשה כרגע להתמודד איתם, בלי להיות ערה לצרכים ולרגשות שלו. אם במקום מה שעשתה הייתה אלונה עוצרת לרגע ובודקת עם דורון למה הוא זקוק ממנה, יש סיכוי גדול יותר שהוא היה נרגע ונכון יותר להיות שם עבורה.
שלישית: מגע, מבט עיניים, קרבה גופנית וחיבוק הם חלק מן הדברים הבסיסיים שאתם יכולים לתת לבן הזוג שלכם תמיד, ובעיקר בעת הזאת. הגוף הוא אמצעי מנחם בתנאי שמשתמשים בו נכון - מתוך כבוד למרחב של האחר, ומתוך אינטימיות עמוקה ואוהבת. במקום לתת לפחדים ולאגו לנהל אתכם, נסו להגדיל את עצמכם עד כמה שניתן, ותנו לאהבה להוביל אתכם. זכרו: אתם יחד כי אתם אוהבים זה את זו. אל תתנו למלחמה לנצח את זה.
רביעית: חשוב שתזכרו שלא כל מה שבן הזוג שלכם רוצה או צריך אמור בהכרח למצוא חן בעיניכם. לעיתים, גם אחרי שיחה מכילה וטובה, עשויים הצרכים שלו או שלה להיות זרים ומוזרים בעיניכם. היכולת והנכונות לכבד את השונות הזו היא שתעניק לכם את הבסיס ואת הביטחון שאתם כל כך זקוקים לו עתה ובכלל. יותר מכך, ייתכן שלא בכל רגע תצליחו להיות מעוז וביטחון עבור בן/ת הזוג. היעזרו גם במקורות תמיכה אחרים, כך שלא תהיו תלויים רק באדם אחד, גם אם האדם הזה הוא בן הזוג שלכם. תלות מוגזמת היא לא מתכון מוצלח לזוגיות טובה. הימנעו ממנה גם עכשיו.
אני כותבת את הכתבה הזו מתוך כאב עצום. כל מה שאני מייעצת לכם לעשות אני מנסה ליישם גם בעצמי, עם יקיריי ועם המטופלים האהובים שלי. היכולת להתעלות מאתגרת גם אותי בכל רגע ורגע מחדש. לעיתים נדמה לי שאני אדישה ואז הגוף שלי מדבר והבטן מתהפכת, ולפעמים בא לי לצרוח עד לב השמיים ובחזרה, ובסופו של דבר אני מתמוטטת ובוכה. אתמול הכנו פה כולנו אוכל לחיילים בחזית. היום נכין גם. בין לבין נלך ללוויה וננסה להמשיך בחיים. אני דואגת לקבל תמיכה ולא רק לתת אותה, אחרת ברור לי שאתמוטט.
אני מזמינה אתכם לקבל ולתת כל הזמן. להיות בתנועה של עשייה אבל גם לנוח באופן מלא, עד כמה שאתם יכולים. אם נשברת רוחכם, תנו לה רגע להישבר, היא תחזור כך מהר יותר. ואם יש לכם כוח השתמשו בו בתבונה. הדבר הנורא הזה שקורה לנו עכשיו ייגמר. אם נשמור על גרעין האהבה שלנו חזק ויציב, יהיו לנו פחות רסיסים לאחות ולאסוף בהמשך.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה", ומייסדת "שיחה שנוגעת": בית להתפתחות אישית זוגית ומינית, המקדם תהליכי שינוי וצמיחה.
