ליאת הכירה את לירן (השמות בכתבה שונו כדי לשמור על פרטיות המשתתפים) ביום הראשון שלה בצבא. היא הייתה חיילת טרייה, שהסתבכה עם טופס הטיולים, והוא היה חודשיים לפני שחרור. "הוא ליווה אותי במשך כל היום והיה ג'נטלמן אמיתי. הייתי מפוחדת, בפרק חדש בחיי, והוא היה שם בשבילי, כך שהתאהבתי בו עד עמקי נשמתי", היא נזכרת. השניים נפרדו כעבור חצי שנה, אחרי שלירן טס לטייל בדרום-אמריקה.
"היינו בקשר במשך שנה וחצי עד שהוא חזר לארץ בדיוק לשחרור שלי, והפתיע אותי מאוד. זה היה ברור שאנחנו יחד גם בלי לדבר על זה. כך יצא ששנינו התחלנו שוב פרק חדש בחיינו. מהר מאוד עברתי לגור אצל ההורים שלו, והפכנו לזוג נשוי לכל דבר, רק בלי הטבעת".
הרצון של ליאת להתחתן היה נוכח, לדבריה, לכל אורך הקשר. "המטרות שלי היו ידועות וגלויות והייתי מאוד ברורה. אמרתי לו שאני רוצה להתחתן ולהביא ילדים בהקדם", היא אומרת. "היה לי חלום להיות אמא צעירה והוא ידע את זה. דיברנו על איפה נתחתן וכמה מוזמנים יהיו, וכשהגענו למתי, תמיד היה איזשהו תירוץ: 'רגע, בואי נסיים את הלימודים', או 'בואי נמצא עבודה מסודרת קודם', 'חכי, נחסוך לבית' וכך עברו להן השנים. אם רק היית יודעת איזה שברון לב אני חוויתי וכמה אכזבות עברתי, כשבכל יום הולדת, חג וטיסה לחו"ל את בטוחה שזהו, הפעם הוא יציע לך, אבל זה שוב לא קורה. למרות האכזבות, נשארתי איתו ועם כל הכאב, המשכתי לחכות".
ליאת: "דיברנו על איפה נתחתן וכמה מוזמנים יהיו, וכשהגענו למתי, תמיד היה איזשהו תירוץ: 'בואי נסיים את הלימודים', או 'בואי נמצא עבודה מסודרת קודם', 'חכי, נחסוך לבית' וכך עברו להן השנים. עם כל הכאב, המשכתי לחכות"
מה בכל זאת גרם לך לחשוב שהוא יציע לך נישואים אחרי כל כך הרבה אכזבות?
"הוא באמת אהב אותי והרגשתי את האהבה שלו. כשרוצים משהו, אז נאחזים בתקווה בכל הכוח. גם אמרתי לעצמי, ליאת, די, איפה תמצאי עכשיו מישהו אחר? כל החברות שלך בסצנה הזאת של האפליקציות, מתמרמרות על החיים. יש לך גבר טוב, אז תהיי סבלנית. עד עכשיו חיכית? הנה זה אוטוטו מגיע, כבר אין לו תירוצים יותר. אשכרה חיכיתי 10 שנים להצעה, וכשהיא סוף סוף הגיעה, התחרטתי על הרגע. הוא הוליך אותי שולל ולא היתה לו שום כוונה להתחתן איתי באמת".
אז למה הוא כן הציע?
"מאוד פשוט, הוא לא רצה להישאר לבד. לפני שחגגתי 30 התחלתי לעשות חשבון נפש עם עצמי. ידעתי שהדבר שהכי חשוב לי בחיים הוא הקמת בית ומשפחה, וניסיתי להבין איך הגעתי למצב הזה שאני נמצאת בזוגיות כבר עשור וזה עוד לא קרה לי, בזמן שחברות שלי הכירו בני זוג והתחתנו אחרי שנה. הבנתי שהבעיה היא לירן ושהוא כנראה שקרן פתולוגי או שיש לו איזושהי בעיה שקשורה במחויבות, ושצריך לטפל בזה.
"פניתי ליועצת זוגית והיא הציעה לי להקציב זמן עד לקבלת הטבעת ולעדכן את לירן בהחלטה שלי בצורה רגועה ולא כאולטימטום. כשדיברנו, לירן בכה ואמר לי, 'ליאת, אני רוצה להיות איתך כל החיים. את אהבת חיי'. הייתי בשוק אבל שמחתי ואמרתי לו שזה צריך לקרות בחודשיים הקרובים, והוא הנהן ואמר, 'ברור, ברור', אבל לא הציע אז עזבתי אותו. הייתי עצובה אבל גם מאושרת על ההזדמנות לפתוח דף חדש. חזרתי לחיות, יצאתי עם חברות והייתי מחוזרת עד שהוא שוב נכנס לחיים שלי והרס אותם".
מה קרה הפעם?
"חודשיים אחרי שנפרדנו חגגתי יום הולדת 30 וטסתי עם חברות לספרד. כשהגענו למלון, פתחתי את הדלת של החדר וקיבלתי את השוק של החיים שלי. החדר היה מלא בנרות, פרחים ובלוני לבבות, ולירן עמד שם עם קופסה ביד, כרע על ברך והציע לי להתחתן איתו. להגיד לך שהייתי בטוחה ב-100 אחוז שזה מה שאני רוצה? לא, אבל חיכיתי לזה כמעט 10 שנים אז אמרתי לעצמי, ליאת, אם את אומרת לו 'לא', את מטומטמת. יאללה, חתונה וילדים, את בת 30 כבר'.
"נחתנו בארץ ובאותו השבוע כבר סחבתי אותו לסגור אולם. הוא ניסה שוב לתרץ ולדחות את התאריך, אבל הפעם לא נתתי לו להתחמק. באמת ובתמים האמנתי שאנחנו הולכים להתחתן, אבל הוא ביטל הכול 10 ימים לפני החתונה. זה עצוב לומר, אבל הוא שלח הודעת וואטסאפ וכתב, 'תסלחי לי, אני אוהב אותך, אבל אני לא יכול להתחתן איתך'. באותו רגע הרגשתי כאילו מישהו מת! ראיתי שחור ורעדתי בכל הגוף.
"חשבתי שהוא נלחץ אבל שהוא תכף יתעשת, אך הוא המשיך לשלוח הודעות וכתב שההורים שלו הכריחו אותו להציע לי נישואים ושזה לא הגיע ממנו. הוא הרגיש צורך לרצות אותם ואותי, והוא מתנצל אבל הוא לא רוצה להתחתן. הוא רוצה להיות איתי ביחד לנצח אבל בלי חתונה".
ליאת: "באמת ובתמים האמנתי שאנחנו הולכים להתחתן, אבל הוא ביטל הכול 10 ימים לפני החתונה. זה עצוב לומר, אבל הוא שלח הודעת וואטסאפ וכתב, 'תסלחי לי, אני אוהב אותך, אבל אני לא יכול להתחתן איתך'"
איך הגבת להצעה החדשה שלו, להיות יחד אבל בלי חתונה?
"זה היה מגוחך מבחינתי. לא עניתי לו, לא למשפחה שלי ולא לאף אחד. במשך יום וחצי הייתי על תקן 'נעדרת' עד שאמא שלי הגיעה אליי בערב למחרת ופשוט התפרקתי. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם. בכיתי על 10 שנות זוגיות שהיו שקריות, בכיתי כי הרגשתי מרומה ובכיתי כי לא רק שאכזבתי את עצמי, אלא אכזבתי את ההורים שלי ועשיתי להם בושות.
"חשבתי לעצמי, מה אמא שלי תגיד לכל האורחים שלה שאמורים להגיע לחתונה עוד עשרה ימים?! אבל אמא שלי היא האמא הכי טובה בעולם והיא פשוט חיבקה ותמכה ואספה את השברים. חשוב לי שילמדו מהמקרה שלי כי היו המון סדקים קטנים וגדולים לפני השבר הענק. הוא מעולם לא רצה להתחתן".
היום ליאת כבר בת 36, מתגוררת בראשון לציון והיא עדיין לא נישאה. עדי קסוטו, מומחית לפסיכולוגיה חיובית ופסיכותרפיסטית יונגיאנית, סבורה שמאוד קל להישאר לאורך זמן במקום שאינו מיטיב עמנו, רק בגלל שזה המקום המוכר. הפחד מהלא-נובע הוא פחד משתק. יש כאלו שמכורים ללא-מוכר ומייצרים עוד ועוד ממנו (נפרדים, ויוצרים קשרים חדשים שוב ושוב) ויש כאלו שמתנחמים בכך שיש להם ביד משהו מוכר. ככל הנראה, גם ליאת פחדה לשחרר את הקשר שגבה ממנה השקעה של 10 שנות זוגיות.
אפשר לכנות את מה שקרה לליאת כ"טבעת השתק" - הצעת נישואין שמטרתה העיקרית היא לרצות ולהשקיט את בת הזוג, כדי להרוויח עוד זמן בזוגיות. לפי קסוטו, לעיתים הצעת הנשואים ניתנת רק כדי לשמר את הסטטוס-קוו של הקשר ולא באמת כדי לקדם אותו. לעיתים זה גם לא נעשה במזיד, אלא כשאחד הצדדים אפילו לא מודע לחוסר בשלותו לקידום הקשר. אחת הסיבות הכי נפוצות לכך היא לחץ חברתי או משפחתי. כשאנחנו רואים שרוב החברים שלנו נשואים וחלק כבר נמצאים בתהליכי הרחבת משפחה, אנו רוצים להרגיש שגם אנחנו שווים להם, גם אם אנחנו לא באמת שם מבחינה נפשית.
5 צפייה בגלריה
טבעת השתק: את תחשבי שאנחנו עומדים להתחתן, אבל בעצם אני רק מושך זמן
(צילום: Shutterstock)
"אנו נוטים להיאחז במה שיש לנו משום שלגביו יש לנו ודאות. לתוך זה נכנסים הלחץ החברתי, המשפחתי, ולעיתים גם הכלכלי כי כל קשר הוא השקעה של משאבים, זמן ורגש. כעבור שנים של קשר כזה, מאתגר יותר להיפרד ממנו, כי איננו רואים רק את טיב הקשר אלא גם את ההשקעה שלנו בו, ואיננו רוצים להיתפס בעיני עצמינו ככאלו שטעו בבחירות שלהם".
אחרי שנה של אירוסין, הבנתי שזה לא "זה"
שירלי (39) היא רווקה מתל אביב, שקיבלה בעברה שלוש הצעות נישואים משלושה גברים שונים, הסכימה לשלושתם אך נפרדה מהם סמוך למועד החתונה. במקרה שלה, ה"השתק הטבעתי" היה ביוזמתה. "בפעם הראשונה שקיבלתי הצעת נישואים, הייתי בת 21 ולא הרגשתי בשלה למסד את הקשר, אבל היינו חברים מגיל 16 וההורים שלו לחצו עלינו להתחתן ולקנות בית. ידעתי שאם אסרב הוא ייפרד ממני, אז הסכמתי בידיעה שנהיה מאורסים לכמה שנים, וכשיגיע הרגע, נתחתן".
ואז מה קרה?
"המשפחה לחצה ולחצה ואחרי שנה נכנעתי ללחץ וסגרנו תאריך ואולם. בצער רב ביטלתי הכול ממש לפני שנשלחו ההזמנות לאורחים".
אחרי שלוש שנים, היא הכירה גבר חדש, ולדבריה - התאהבה בו מעל לראש. "עברנו לגור יחד מהר מאוד, והוא לא הפסיק לדבר על חתונה וילדים. אני, לעומת זאת, הבהרתי שאני רוצה לחכות עד אחרי הלימודים, כי לא היה לי מקצוע. הוא התעלם מהרצונות שלי והציע בהפתעה, ואני שוב הסכמתי כי לא רציתי לפגוע בו ופחדתי שייפרד ממני.
"תיארתי לעצמי שברגע שתהיה טבעת, אז ירד הלחץ של החתונה כי נהיה מחויבים זה לזה, אבל לא כך היה ורבנו בלי הפסקה על מועד החתונה. אחר כך נפרדנו לשבועיים, והרגשתי שאני לא יכולה לחיות בלעדיו, אז חזרתי אליו כשהתנאי שלו היה לסגור תאריך ואולם. אז סגרנו תאריך ואולם וביטלתי את החתונה שוב חודשיים לפני האירוע".
הפעם השלישית קרתה כשהיא כבר בשנות ה-30 לחייה, מבוססת כלכלית ומעוניינת להקים בית. אלא שגם הפעם היא התמלאה בספקות לגבי בן הזוג שלה. "הוא הציע מהר מאוד ואני הסכמתי כי רציתי להתחתן, אבל לא הייתי בטוחה שהוא האחד שלי. אחרי שנה שהיינו מאורסים הבנתי שזה לא 'זה', ונפרדתי ממנו".
שירלי: "הוא הציע מהר מאוד ואני הסכמתי כי רציתי להתחתן, אבל לא הייתי בטוחה שהוא האחד שלי. אחרי שנה שהיינו מאורסים הבנתי שזה לא 'זה', ונפרדתי ממנו"
אז למעשה הסכמת לשלוש ההצעות רק כדי להרוויח עוד זמן בזוגיות?
"כן, אבל זה לא שהשליתי אותם כי באמת רציתי להתחתן, פשוט לא לפי החליל שלהם. היו פעמים שלא הרגשתי בשלה לכך וגם רציתי להמשיך ולבחון את היחסים לפני החתונה, כדי להיות בטוחה בהחלטה שלי, וכדי שזה יהיה לתמיד. כשחושבים על זה, לא היתה אפילו פעם אחת שהייתי סגורה על הקשר במאה אחוז, והספקות הלכו וגברו ככל שתאריך החתונה הלך והתקרב.
"אז נכון שזה היה לא נעים לבטל חתונה פעם אחר פעם, אבל ראיתי בזה סוג של לקיחת אחריות על החיים שלי ושל בני הזוג, כי ההחלטה להסכים להצעת הנישואים לא נבעה מפזיזות. להפך, היא נעשתה כדי להפעיל שיקול דעת בבחירה הכי חשובה בחיים. הרגשתי שאם אסרב אז הם ייפרדו ממני, ואז לא תהיה לי הזדמנות לבחון את הקשר הזה לעומק. פחדתי לפספס אותם, ולכן העדפתי שתהיה תחושת מיצוי ואפילו בושה מאשר תחושה של החמצה".
יכול להיות שחיפשת פגמים בזוגיות כי את מפחדת להתחייב?
"השאלה הזו מצחיקה אותי כי היא קלישאה. אני לא חושבת שיש מישהו שאכן מפחד להתחייב. אני מכירה מלא בחורים שעברו מאישה לאישה אבל בסוף התחתנו. אני באמת מאמינה שאף אחד מהם לא היה האחד שלי, וכשהאחד שלי יגיע ואדע זאת, אז יותר מאשמח להתחתן ולהביא ילדים לעולם. אני מדמיינת איך תיראה החתונה שלי מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל לצערי הרב עוד לא נתקלתי בנסיך".
שירלי: "אני לא מוכנה שאף אחד ילחץ עליי על חתונה או ילדים, גם לא המשפחה והחברים הקרובים שלי. מי קבע מתי הוא הזמן הנכון? את זה רק אני יודעת. ההצעה הבאה תהיה ללא ספק האחרונה, והיא תהיה טבעת נצחית ולא כזו שנועדה למשוך זמן"
אז את באמת לא מצטערת על אף ביטול?
"וואו. זו שאלה שאני נאבקת איתה כל הזמן ומנסה לגרש אותה כי לפעמים אני כן חשה פספוס כשזה נוגע לבחור מהקיבוץ. היום הוא נשוי ויש לו ילדים ואני רואה את התמונות, וקצת צובט לי בלב. לפעמים יש תחושה של החמצה אבל אני מתנערת ממנה מהר מאוד. אני לא עסוקה ב'מה היה אם', כי זה מיותר ולא בריא. הייתי גם בזוגיות של חמש שנים ולקחתי את הזמן. אני לא מוכנה שאף אחד ילחץ עליי על חתונה או ילדים, גם לא המשפחה והחברים הקרובים שלי. מי קבע מתי הוא הזמן הנכון? את זה רק אני יודעת. ההצעה הבאה תהיה ללא ספק האחרונה, והיא תהיה טבעת נצחית ולא כזו שנועדה למשוך זמן".
"הוא רצה שתהיה שם מישהי בשביל להחזיק לו את היד ולא כדי לשם לה טבעת על האצבע"
מעיין (41) היא רווקה משוהם, שהבינה שבעלה לא היה מעוניין להתחתן איתה, רק אחרי החתונה. "הוא נתן לי טבעת אירוסין שהעלתה אבק במשך שלוש שנים, ונפרד ממני חודש וחצי אחרי החתונה", היא פותחת בפצצה שמשאירה אותי המומה.
"הכרנו כשהייתי בת 35 דרך חברה משותפת, ובאמת כבר מהדייט הראשון התאהבנו והיינו בלתי נפרדים. איך אומרים? 'כשזה זה - זה 'זה'. אני הייתי מאוד מכוונת מטרה, לא התביישתי להצהיר שאני רוצה להתחתן עוד השנה, ואמרתי לו שאני לא מבזבזת את הזמן שלי על אף גבר. הוא לגמרי זרם איתי ודיבר על טבעת ועל ילדים וקרא לי 'אשתי' מהדייט הראשון שלנו. רמזתי וציפיתי שיציע לי בשנה שלנו, והוא באמת עשה הפקה ענקית בכותל והזמין את המשפחה והחברים והיינו מאושרים עד השמיים. אבל מההצעה עד החתונה חלפו שלוש שנים".
מדוע לא התחתנתם כל הזמן הזה?
"בשנה הראשונה הוא התחיל עבודה חדשה והיה לחוץ. אחר כך אבא שלו חלה בסרטן, אז הוא ביקש שנדחה את תכנוני החתונה בהתאם לטיפולים. הטיפולים הסתיימו אחרי שנה, ואז הוא ביקש שנמתין לתשובות לגבי מצבו הבריאותי של אביו, אבל אני התעקשתי שלפחות נתחיל לתכנן, והוא כעס עליי. התעוררו המון ריבים ומתיחות בעקבות החתונה. הרגשתי שהוא כבר לא אוהב אותי אבל הוא התעקש שכן, ואפילו הטיח בי שאני מחפשת תירוץ לעזוב אותו.
"הוא ביקש ממני להיות סבלנית ולחכות. חיכיתי וחיכיתי וכך עברה לה כמעט שנה נוספת. המצב של אבא שלו הלך והחמיר, והמשפחה שלו לחצה על חתונה כדי שאבא שלו יהיה נוכח. הרגשתי שאין לו בכלל חשק לכל הדבר הזה, אבל הייתי בטוחה שזה בגלל המחלה של אביו. בסוף תכננו חתונת בזק בחודשיים, ואפילו ניסינו להיכנס להריון כדי שאבא שלו יזכה להיות בחתונה ולנכד. אז התחתנו ואחרי חודש וחצי הוא עזב אותי והכול התפוצץ לי בפנים".
מעיין: "אחרי החתונה היתה בינינו מינימום אינטראקציה והרגשתי שהוא מתחמק ממני, אז הפצרתי בו ללכת לייעוץ זוגי. הוא התפרץ עליי ואמר, 'את לא מבינה? כלום לא יעזור לנו. בכלל לא רציתי להתחתן איתך'. הוא צעק והאשים אותי שהפעלתי עליו לחץ מהדייט הראשון ושניצלתי את המצב של אבא שלו כדי להתחתן ולהביא ילד"
באיזה קטע?
"אחרי החתונה היתה בינינו מינימום אינטראקציה והרגשתי שהוא מתחמק ממני, אז הפצרתי בו ללכת לייעוץ זוגי. הוא התפרץ עליי ואמר, 'את לא מבינה? כלום לא יעזור לנו. בכלל לא רציתי להתחתן איתך'. הוא צעק והאשים אותי שהפעלתי עליו לחץ מהדייט הראשון ושניצלתי את המצב של אבא שלו כדי להתחתן ולהביא ילד.
"זאת היתה אמורה להיות תקופת ירח הדבש שלנו אבל היתה זו תקופת אבל על אהבה שנגמרה, ועל בן זוג ומשפחה שפשוט ניתקו איתי כל קשר, כאילו שאני סוג של מפלצת. אלון כינה אותי 'הטעות של החיים שלו' והבהיר שאין סיכוי שתהיה עוד טעות, הוא התכוון כמובן לילד ממני. לא הבנתי מאיפה זה הגיע והייתי בדיכאון כבד".
בדיעבד, את חושבת שהיו לכך סימנים מקדימים?
"הסימנים היו שם לפחות שנתיים, אבל אני עצמתי עיניים והייתי עיוורת. הקשר שלנו דעך עם הזמן וכמעט לא היתה אינטימיות רגשית או מינית. היינו מדברים רק על עניינים טכניים כמו כספים, קניות ואבא שלו. הרגשתי שהוא ניצל אותי כי אין לזה תירוץ טוב יותר. הוא רצה שתהיה שם מישהי בשביל להחזיק לו את היד ולא כדי לשם לה טבעת על האצבע. באחת מהפעמים הבודדות שיצא לנו לדבר במהלך הגירושים, הוא אשכרה הודה בפניי שהוא לא חשב שיוכל למצוא מישהי שתהיה שם לצידו בתקופה הקשה שעבר, ותאהב אותו כמוני. כלומר, הוא לא באמת אהב אותי".
"בקשר לא אמורים להרגיש חוסר ביטחון", אומרת קסוטו. "אם מרגישים כך זה אומר דרשני. חשוב לשים לב למעשים ופחות למילים. כשאין מצע משותף חזק ואיתן לזוגיות, היא נוטה להתפרק. אם זה לא קורה אחרי הילדים, זה יכול לקרות אחרי שהילדים עוזבים את הקן. חשוב שהרגשות וגם הרצון להתקדם בקשר יהיו הדדיים".
