הם גרו בהמשך של אותו רחוב בבאר יעקב, והילדים שלהם למדו במשך שלוש שנים באותה כיתה. סמדר הכירה את הגרושה ואת הילדים של אלון, ומבחינה סטטיסטית הם בטוח חלפו האחד על פני השנייה באיזשהו שלב, אולי במכולת השכונתית, אולי סתם במהלך הליכה ברחוב, אבל סמדר ואלון לא נפגשו מעולם, עד שהיה ביניהם מאצ' בטינדר לפני שנתיים.
אלון כהן (50) היה שקוע אז באחת התקופות הקשות בחייו. "אחרי הגירושים היו לי שני קשרים לא בריאים, והגעתי למשבר נפשי מאוד קשה. התפרקתי לגמרי. אפילו חזרתי לתקופה לבית הוריי בירושלים. הגעתי לנקודה שאמרתי – די! אם אני עדיין פוגש בחיי קשרים לא בריאים, זה סימן שאני צריך להתרחק מכל הדבר הזה שנקרא מערכות יחסים, ולקחתי הפסקה לשנתיים.
"אלה היו שנתיים של דיכאון והתקפי חרדה, סוג של מוות, הייתי צל של עצמי. כמה חודשים לפני שהכרתי את סמדר, ביום כיפור לפני שנתיים, לא הייתי במצב טוב. עמדתי בחצר הבית בבאר יעקב, ואמרתי לבורא עולם, 'או שתיקח אותי מפה או שתיתן לי את מה שמגיע לי'. בשלב מסוים פתחתי טינדר, והקשר היחיד שנוצר לי משם היה עם סמדר".
"התגרשתי אחרי 20 שנות נישואים", אומרת סמדר. "כאישה שמחוברת לעולמות הרוח והמודעות, התחלתי לעבוד על זימון של בן זוג שאוכל להקים איתו בית משותף, מלא בשמחה ובהומור. יצאתי להמון דייטים, נפתחתי והיו לי כל מיני חוויות מעניינות, אבל לא חשבתי שדווקא באפליקציה אפגוש את האחד. בדיעבד, אני מבינה שכשאתה מוכן זה מגיע, לא משנה איפה זה קורה. עובדה שכל עוד שנינו לא היינו מוכנים לא נפגשנו, למרות הקרבה הפיזית".
"הגעתי לנקודה שאמרתי – די! אני צריך להתרחק מכל הדבר הזה שנקרא מערכות יחסים, ולקחתי הפסקה לשנתיים. אלה היו שנתיים של דיכאון והתקפי חרדה, סוג של מוות, הייתי צל של עצמי"
"לדייט הראשון הזמנתי את סמדר לטיול עם הכלב בשטחים הפתוחים שליד הבית, אבל היא פחות אהבה את הרעיון, אז במקום זה קבענו להיפגש בערב של אותו היום. חיכיתי עם הרכב מתחת לבית שלה והתברר שהיא נרדמה. למחרת היא באה אליי", משתף אלון. שבוע אחרי כן, סמדר ואלון נפגשו שוב, והפעם הם אפילו שילבו את הילדים שלהם. "אני לא יודעת איך עשינו את זה, אבל הייתה לי תחושה שאני מתמסרת עד הסוף לאלון. בטיול עצמו היה מאוד כיף. עשינו פיקניק והיה חיבור מאוד טוב עם הילדים שלו".
"אחרי חודשיים כבר דיברנו על לעבור לגור ביחד"
חלפו שבועיים, אלון חלה בקורונה וסמדר לא זזה ממיטתו. "זה היה מאוד משמעותי בשבילי", הוא נזכר. "הייתי רגיל להיות לבד במצבים כאלה, ופתאום ראיתי שלמרות שסמדר לא חייבת לי דבר, היא לא עזבה אותי והייתה איתי גם כשקדחתי מחום. זה הראה לי שיש לה מידת נתינה כמו שלי. אמרתי לה שבעיניי, תוך שנה כבר נגור ביחד. בדיעבד, זה קרה הרבה יותר מהר". "אחרי חודשיים של היכרות, או אפילו פחות, דיברנו על זה שאנחנו רוצים לעבור לגור יחד ולבנות משהו שהוא אולי לא שגרתי לפרק ב'. אחרי חצי שנה באמת עברנו לבית גדול יותר בבאר יעקב", אומרת סמדר.
"חשוב להבין שכשנפגשנו, הייתי עדיין שבור", מוסיף אלון. "פתחתי בפניה הכול. סיפרתי לה על השנתיים הקשות ואמרתי לעצמי שאם היא לא מסוגלת לקבל אותי כמו שאני, מוטב שאדע את זה מוקדם. סמדר עשתה איתי תהליך. ניקתה ממני דברים שסחבתי עוד מהילדות ובסופו של דבר, היא האדם שהכי עזר לי להתרפא, מה שאף איש מקצוע לפניה לא הצליח".
מדהים. זה מצריך הרבה אומץ לעמוד כל כך פגיע מול בת הזוג.
"עברתי חיים שלמים של רכבות הרים, כך שהפעם הגעתי לנקודה מסוימת שבה הבנתי שאין לי בשביל מה להחזיק מגננות, אלא לחשוף את מי שאני במלואי. זה מה שיש".
איך היה המעבר?
אלון: "בשונה מסמדר, כל החיים שלי היו חיים של שינויים. גרתי בעבר בכל מיני מקומות. לסמדר המעבר היה פחות קל". סמדר: "הייתי צריכה להיפרד מכל מיני דברים, לראות איך ואיפה אני מניחה את הכול שוב מחדש, ולשחרר שליטה. מה שעזר לנו מאוד הוא שהבנו שאנחנו רוצים להתנהל בבית הזה כמשפחה. נקודת המוצא מבחינתנו הייתה שיש לנו עכשיו שישה ילדים".
"פתחתי בפניה הכול. סיפרתי לה על השנתיים הקשות ואמרתי לעצמי שאם היא לא מסוגלת לקבל אותי כמו שאני, מוטב שאדע את זה מוקדם. סמדר עשתה איתי תהליך. ניקתה ממני דברים שסחבתי עוד מהילדות ובסופו של דבר, היא האדם שהכי עזר לי להתרפא, מה שאף איש מקצוע לפניה לא הצליח"
אז איך נראית זוגיות טובה בפרק ב'?
אלון: "לא הכול היה פשוט. לפחות ארבע פעמים סמדר אמרה שהיא אורזת ועוזבת. אני סובל עוד מהילדות מחרדת נטישה, ובכל פעם כשסמדר אמרה שהיא הולכת, זה שבר לי את הביטחון, הרי רציתי לדעת שמצאתי כבר את המקום שלי. בסוף השתמשתי בזה כדי לעבוד על חרדת הנטישה, להיות מסוגל לשחרר ולומר לה שזה בסדר אם היא רוצה ללכת, באופן נקי לגמרי, בלי להיות חרד מזה. למעשה, כל הטראומות והמשקעים מהעבר התחילו לצוץ מעלה והיינו צריכים לנקות אותם. זה כמו לחבר שני גלגלי שיניים ממקומות שונים. הם עדיין לא יכולים לעבוד בסינרגיה המושלמת.
"אין ספק שמכל משבר שעברנו, ועברנו לא מעט, צמחנו. אחרי כל משבר כזה, היינו יושבים ומנתחים על מה הוא יושב ובמה הוא נוגע, עד שהצלחנו לעשות את הסנכרון. אנחנו כל הזמן מדברים על מהי אהבה ועל אהבה ללא תנאים, ומבינים שזה מעגל של נתינה וקבלה ומציאת האיזון ביניהם. שנינו לא ידענו מה זה לקבל בכלל ואיך לקבל נכון. גם הכאב עוזר. כשכואב לנו האוטומט הוא להתכווץ ולהיסגר, אבל אם משתמשים בכאב, אפשר לצמוח ממנו ולהתפתח. שם המשחק הוא מודעות. אם אתה במודעות ויש לך מספיק אומץ כדי לראות את הדברים, זה כבר חצי מהריפוי ואתה תדע להשתנות ולהתפתח".
"באופן כללי, החיים שלי הם תמיד חיים של שינויים. אני קופץ מאתגר לאתגר, ולפעמים אני אומר לעצמי שבא לי קצת שקט, אבל אני יודע שברגע שאדם מפסיק להשתנות, זה הרגע שבו הוא מתחיל למות. כמו מים שאם הם עומדים, תוך יום הם יהיו מעופשים, אבל כל עוד הם זורמים, יש חיים. העבודה הזאת לא נגמרת ואסור להירדם. ברגע שיהיה לנו משעמם ולא יהיו ניצוצות, נתחיל לדאוג, אבל אם מסתכלים על הריב מנקודת מבט שכלית ולא רגשית, ובודקים מה אפשר ללמוד ממנו, אז ריב הוא דבר טוב".
"אני מרגישה שכולנו עוברים פה תהליך של ריפוי", מוסיפה סמדר. "אני למשל הייתי רגילה לשמור בבטן. הפעם למדתי לומר מה מפריע לי, מה אני רוצה ומה חשוב לי בקשר. בהתחלה זה היה כרוך בהרבה דרמות כי לא ידעתי איך עושים את זה נכון. היום אני במקום אחר לגמרי. אני מרגישה שאנחנו בצמיחה כל הזמן. אנחנו לומדים לשפר את התקשורת ולדבר על הדברים. זה מסע שאנחנו עדיין עוברים, אבל אנחנו במקום הרבה יותר טוב ויודעים גם למצוא את הזמן לעצמנו. כל אחד מאיתנו בא לקשר עם תובנות. ידענו מה אנחנו לא רוצים שיחזור על עצמו ממערכות יחסים קודמות, ולכן אנחנו רגישים למה שקורה בינינו ומודים האחד לשנייה על דברים שיכולים היו להילקח כמובנים מאליהם. למשל, אנחנו אפילו מודים על הקפה בבוקר. אנחנו רואים את הטוב ומעריכים אותו בזכות מה שעברנו".
פצעים ונשיקות
היום השניים משתמשים בכלים ובניסיון שצברו כדי לעזור לזוגות אחרים. "אנחנו בדרך להגשים ייעוד משותף בזכות העבודה הזאת שעשינו בינינו. אחרי כל האתגרים שעברנו בזמן קצר, הבנו שמצאנו מפת דרכים שאפשר להעביר אותה הלאה, ושהאופן שבו אנחנו פותרים קונפליקטים יכול להפוך לשיטה שאפשר להראות לזוגות אחרים".
"אני למשל הייתי רגילה לשמור בבטן. הפעם למדתי לומר מה מפריע לי, מה אני רוצה ומה חשוב לי בקשר. בהתחלה זה היה כרוך בהרבה דרמות כי לא ידעתי איך עושים את זה נכון. היום אני במקום אחר לגמרי"
מהי מהות השיטה?
"המטרה היא לא לפתור את הקונפליקט הזוגי אלא לרדת לשורש שלו ולבדוק איפה הוא יושב בתת המודע של האדם", אומר אלון. "אנחנו יושבים עם כל אחד מבני הזוג לבד, ועובדים איתם על עצמם. לאחר מכן, כשנפגשים לסשן זוגי, זה כבר נראה אחרת. מגיעים לשיח עם מודעות במקום להטיח האשמות. הגיע אלינו זוג שעמד בפני גירושים, והם שיתפו אותנו שהיום הם במקום הכי טוב שהם היו בו אי פעם".
"זה תהליך מאוד עמוק של עבודה רגשית", מוסיפה סמדר. "למשל לראות האם הקונפליקט יושב על פצע של חרדת נטישה, או על פצע של חוסר נראות, וקודם כל לפתור את הפצע הזה לבד. אני מרגישה שאנחנו יכולים לעזור לאנשים לשפר את האיכות הזוגית".
אפשר דוגמה?
אלון: "בעבר כשהיה מתעורר קונפליקט, הייתי בוחר לישון בסלון, ולסמדר זה היה מאוד קשה. הבנתי שאני צריך להתחיל לשחרר את הדפוס הזה, שאני צריך להתעורר ולא יכול לפעול עם מה שהחיים צרבו בתוכי. סמדר מצידה הבינה שהיא צריכה לתת מקום לשינוי לקרות".
סמדר: "אני כל הזמן חיפשתי שייראו אותי. משהו בחיים שלי תמיד היה כרוך בתחושה של חוסר נראות, וטיפלתי בזה. הבנתי שאני קודם כל צריכה לראות את עצמי לפני שאני מבקשת מאחרים לראות אותי, ואלון מצידו מראה לי איפה הוא כן רואה אותי. היום אני מרגישה שאחרי מה שעברתי, אני יכולה לעזור לנשים להגיע לזוגיות ממקום נכון יותר, לנקות את העבר ולזמן לחיים בן זוג שמתאים באמת. לא ממקום תלותי, אלא ממקום שבו את רוצה את התוספת הזאת לחיים שלך, אבל לא חייבת אותה".
מה שבה אתכם האחד בשנייה?
סמדר: "אני חושבת שיש לנו חיבור נשמתי".
אלון: "שנינו חווינו איזה חיזיון של שנינו ביחד בגלגול הקודם. היינו במיטה, בחצי ערות, ואז ראיתי בעיני רוחי תמונה שבה הצלתי את סמדר מסיטואציה של סכנת חיים. תיארתי לה את המקום, והיא אמרה שהיא יודעת מה אני מדבר. מעבר לזה, אני מרגיש שיש לנו ייעוד משותף. כשאנחנו בסנכרון שלנו בטוב, אין כוח גדול מזה. אנחנו רואים ניסים ונפלאות של דברים שמסתדרים לנו בחיים. בזכות הביחד שלנו, אנחנו צולחים כל אתגר שבא לפתחנו. אני באמת מאמין שלזוגיות יש כוח של בריאה. מעבר להבאת ילדים לעולם, זה חיבור שהוא מעל לטבע".
