"בנובמבר 2007 בעלי לשעבר רצח ב-13 דקירות סכין את גנדי איסקייב ז"ל, שהיה בן 39 במותו, ועשה זאת מול שני ילדיו של גנדי, רק בגלל שהוא חשד שאני מנהלת איתו רומן - דבר שלא היה ולא נברא", משתפת נטלי אליאור (43) מבאר שבע. הגרוש שלה קיבל מאסר עולם על רצח ונכנס לכלא, בזמן שהיא זכתה להשתחרר מכלא נישואיה, והמשיכה לגדל לבד את שלושת ילדיהם (כיום בני 18, 20 ו-22).
"את זכית בחופש שלך במחיר חייו של מישהו אחר. כך אמרו לי לא פעם וכך גם אמרתי לעצמי, כשאני מתייסרת מרגשי אשמה", כתבה בספרה האוטוביוגרפי, "ואז זה היכה בי", שראה אור לאחרונה ושהוקדש לנרצח, גנדי איסקייב ז"ל.
15 שנה אחרי הרצח המטלטל ששינה את חייה, נטלי היום היא מנחת הורים מוסמכת ויועצת זוגית ומשפחתית, שמסייעת לנשים הסובלות מאלימות במשפחה וכן לנפגעות תקיפה מינית. במשך שנים היא הסתירה את סיפורה הטראגי, עד שהחליטה, לפני שנתיים, לקחת החלטה אמיצה ולהעלות פוסט חשוף ביותר בפייסבוק, בו שיתפה בכנות מעוררת השראה את הגיהינום האישי שעברה.
"קיבלתי ים של תגובות. אנשים היו מאוד אמפטיים, התחברו לכנות שלי וקיבלתי הצעות להתראיין ולהרצות על הסיפור שלי", היא נזכרת. "ברגע שחשפתי את הדברים, המזל שלי נפתח. אני גרושה מגיל 28 ובמשך 15 שנים חיפשתי זוגיות. בן דוד של אמא שלי זכרונה לברכה קרא את הפוסט, וכתב לי שיש לו אחיין שהוא רוצה להכיר לי".
נסעתי בחזרה לאשדוד ואת הלב שלי השארתי בבאר שבע
פנחס אירימיאייב, בן גילה, עלה ארצה מאוקראינה לפני שש שנים יחד עם בתו (כיום בת 26) ואשתו. "בן הדוד סיפר לי שפנחס התאלמן לא מזמן, אחרי 16 שנות נישואים. הוא הציע שנכיר, וחשב שבתור מטפלת רגשית, אולי אוכל לעזור לו לצאת מהדיכאון שהוא שרוי בו".
"יצאתי המון וכלום לא הצליח לי. זה היה מאוד מוזר. אני מנטורית ליצירת זוגיות במקצועי ועוזרת לאחרים, אבל לעצמי לא הצלחתי לעזור. הרגשתי סוג של נכות"
"אני זוכרת את היום הזה היטב, כאילו שהוא היה אתמול", היא משחזרת. "זה היה בראשון לדצמבר. יצאתי לפגוש אותו בלי שום ציפיות. הבנתי שיש כאן פוטנציאל להיכרות, אבל בגלל האכזבות שצברתי במשך השנים, החלטתי להגיע לפגישה לא כגרושה שמחפשת אהבה אלא כאשת מקצוע. זאת הייתה תקופת הקורונה, בתי הקפה היו סגורים, נפגשנו בתחנה המרכזית של באר שבע והתיישבנו על אחד הספסלים.
"הייתי מיואשת מכל הכישלונות שלי בדייטים. יצאתי המון וכלום לא הצליח לי. זה היה מאוד מוזר. אני מנטורית ליצירת זוגיות במקצועי ועוזרת לאחרים, אבל לעצמי לא הצלחתי לעזור. הרגשתי סוג של נכות וחשבתי שכנראה יש אצלי משהו דפוק שאני לא מצליחה לראות.
"בנוסף, לפי התמונה של פנחס בפייסבוק, לא חשבתי שאמשך אליו בכלל, אבל כשראיתי אותו במציאות - וואו! זה היה משהו אחר! התאהבתי בו ממבט ראשון! הדייט נמשך תשע שעות, שחלפו כמו חצי שעה. טיילנו, אכלנו ודיברנו. הרגשתי שאני מכירה אותו. בהתחלה חשבתי שאולי זה מפני שיש בינינו קשר דם, הרי הסבים שלנו אחים. מצד שני, יש לי הרבה בני דודים ועם אף אחד מהם לא הייתה לי כימיה כזאת. מאז אנחנו לא נפרדים, זה חלום שהתגשם. עד היום קשה לי להאמין".
"גם אני זוכר את היום הזה כאילו שהוא היה אתמול", מוסיף פנחס. "מיד הרגשתי שפגשתי אדם יקר. כל מה שהיה מסביב פתאום נעלם וראיתי רק את דמותה של נטלי. גם אחרי תשע שעות בהן בילינו יחד, לא רציתי להיפרד ממנה. נסעתי בחזרה לאשדוד ואת הלב שלי השארתי בבאר שבע. נטלי כבשה אותי בכנות, בפתיחות ובחוש הצדק שלה".
איך הקשר ביניכם התפתח אחרי הדייט הראשון?
"מכיוון שפנחס גר באשדוד ואני בבאר שבע ולאף אחד מאיתנו לא היה רכב, ניהלנו הרבה שיחות טלפון כדי לגשר על המרחק, אבל אחרי זמן קצר כבר עברנו לגור ביחד".
"פנחס הוא ממש התיקון שלי", היא מוסיפה. "הייתי רגילה לגברים ששולטים, רבים וצורחים. תמיד הייתי במלחמה עם הגברים כדי להגן על עצמי, אבל פנחס הוא אדם שמאוד קשה לריב איתו. גם בבית ילדותי הייתה לי דוגמה מאוד לא טובה לזוגיות, וזה המשיך לנישואיי. היום סוף-סוף אני בזוגיות טובה".
לצד זאת, נטלי מספרת שלא הכול עבר חלק, ושהשנה הראשונה שלהם הייתה קשה. "בגלל הפחדים שלי היה לי קשה להאמין שפנחס באמת אוהב אותי", היא מסבירה. "הייתי צריכה שהוא יוכיח לי שהוא אוהב, הרי עד אליו לא ניהלתי קשר זוגי בריא. הפעם הראשונה שהוא קנה לי פרחים הייתה לי מאוד מוזרה, כך גם הפעם הראשונה שהוא פתח עבורי את הדלת של הרכב או כשהוא אמר לי שהוא רוצה להכין לי ארוחת בוקר. בחיים לא עשו בשבילי את הדברים הללו. הוא כבש אותי עם היחס השונה והנעים שלו. פחדתי לאבד את זה, אני לא רגילה לטוב כזה. אם מישהי הסתכלה עליו למשל, פחדתי שהטוב הזה ייהרס לי".
איך התמודדת עם התחושות?
"טיפלתי בעצמי, עבדתי על עצמי המון, קראתי הרבה, התפללתי. אני מאוד מעריכה את הקשר הזה ולא לוקחת כלום כמובן מאליו, וגם הוא לא".
פנחס, מה עזר לך להכיל את הקושי של נטלי?
"בזכות האהבה שאני מרגיש אליה הצלחתי להתמודד עם הכול. כשאתה אוהב מישהו, כל השאר לא ממש משנה".
"בזכות האהבה שאני מרגיש אליה הצלחתי להתמודד עם הכול. כשאתה אוהב מישהו, כל השאר לא ממש משנה"
איך זה מרגיש להיכנס למערכת יחסים זוגית חדשה בתור אלמן?
"התאלמנתי רק שנה וחודשיים לפני שהכרתי את נטלי. עד אז לא חיפשתי קשר רציני כי הייתי בדיכאון והתאבלתי על אשתי. יום אחד השתכרתי עד כדי כך שהגעתי למיון, ודוד שלי נבהל מאוד. הוא החליט לעזור לי ולהכיר לי את נטלי. ברגע שראיתי אותה, מיד הבנתי שהיא מתאימה לי וידעתי שהיא אישה רק לקשר רציני".
במה שונה הזוגיות עם נטלי לעומת מערכות יחסים אחרות שהיו לך?
"כל מערכות היחסים שהיו לי בעבר היו סטנדרטיות, רגילות כאלה, אבל נטלי שונה לחלוטין. איתה אף פעם לא משעמם. כשאני איתה, אני מלא באדרנלין, מרגיש פרפרים בבטן והתרגשות גדולה. מעולם לא הרגשתי כל כך טוב ושלם עם עצמי כמו שאני מרגיש עם נטלי. אני רוצה להזדקן ולחיות איתה עד סוף חיי".
טוב, זה מדהים. עד כמה אתם דומים זה לזה?
נטלי: "אנחנו מסתדרים מעולה אבל אנחנו בהחלט שונים בהרבה דברים. הקצב שלנו שונה למשל, אבל אנחנו משלימים האחד את השני ואני מנסה ללמוד ממנו את התכונות הטובות שלו. הוא מאוד דייקן וסבלני. מצד שני, הוא תמיד אומר לי שאם הייתה לו את העוצמה שלי, היום הוא היה מיליונר.
"בפגישה הראשונה הוא סיפר לי שהוא בחובות, ולמרות זאת קיבלתי אותו כמו שהוא. אני לא מחפשת גבר עם כסף, אבל לפעמים יש מצבים לא נעימים סביב הנושא הזה. המצב קשה לי בעיקר מפני שהוא מנוגד לערכים שלי. אני לא יכולה להיות חייבת אפילו חמישים אגורות למישהו וקשה לי להבין איך הוא ישן בשקט עם כל החובות. אבל אני לא שופטת אותו. הוא אדם מאוד אחראי".
נטלי מספרת שהמצב הכלכלי שלה בעבר היה קשה יותר. היא גידלה לבד שלושה ילדים בלי שום עזרה כלכלית, אבל מעולם לא נשארה חייבת לאף אחד. "הסתדרתי והצלחתי לספק לילדים שלי את כל מה שהם צריכים", היא אומרת בגאווה.
איך הסתדרת?
"לא התביישתי לבקש עזרה ממה שהמדינה אפשרה, כמו למשל הנחות בצהרונים. בתור אם חד-הורית גרנו בדירת עמידר קטנה, קיבלתי מזונות דרך ביטוח לאומי בסכום נמוך, עבדתי בשלוש עבודות, וניקיתי בתים כדי להשיג כסף לאוכל וללימודים. תוך כדי שפרנסתי שלושה ילדים, למדתי פסיכולוגיה במרכז הארץ. זה היה קשה אבל המוטיבציה שלי הייתה ענקית.
"כבר בעברי רציתי ללמוד אבל המשפחה שלי התנגדה. סגרו בפניי דלתות וכיבו אותי, לכן כדי לשרוד הייתי צריכה להעמיד פנים. אחרי כל מה שקרה, התחלתי סוף כל סוף לעשות את מה שאני רוצה, והדבר הראשון שעשיתי היה להירשם ללימודים ולהגשים את החלומות שלי. למדתי שכשיש רצון חזק הכול אפשרי. האש בערה בי. היום אני עוד יותר עצמאית. אני לא זקוקה לגבר כדי שיפרנס ויעזור, להפך. היום אני זאת שעוזרת לפנחס".
איך הילדים שלך הגיבו לקשר החדש?
"בהתחלה נמנעתי מלשתף אותם, הרי מעולם לא הבאתי גבר הביתה. לפני פנחס שום קשר לא החזיק יותר משבוע וחצי, ופנחס הוא הגבר הראשון שהילדים שלי הכירו בתור בן זוג. הם קיבלו אותו מאוד טוב. קשה לו להתנהל בעברית, אז כדי להתחבר, הם מדברים איתו רוסית, והוא באמת חבר של שלושתם. הם חיכו שאכיר בן זוג. בעבר הם היו רגילים לראות אותי רק רבה עם אבא שלהם".
איך פרק א' שלך השפיע עלייך בהיבט של מציאת זוגיות?
"מבחינה רגשית, הייתי במקום מאוד נמוך. את כל הכעס שהיה לי על הגרוש הוצאתי על גברים. הייתי נלחמת בהם והפכתי לתוקפנית. אט-אט התחלתי לטפל בעצמי, גם בטיפול אישי וגם בטיפול קבוצתי. עשיתי עם עצמי גם הרבה עבודה לבד. עם הזמן, התחלתי להכיר גברים טובים ולהסתכל עליהם במבט חיובי. פעם, כשהייתי שומעת את המילה 'גבר', הייתי שומעת אלימות. אני מרגישה שנפגעתי בצורה מאוד קשה וקיצונית, כך שהייתי זקוקה לשנים רבות של טיפול ושיקום עד שהגיעה זוגיות. גם החיפוש היה מאוד קשה, אבל בסופו של דבר הצלחתי".
איך לא התייאשת?
"מאוד סבלתי מבדידות. הרגשתי שהזמן נגדי. ראיתי שהגעתי לגיל שלושים, ולא מצאתי זוגיות, ואז הגיע גיל ארבעים ועדיין לא הצלחתי למצוא זוגיות. שאלתי את עצמי מה יהיה? לא היה לי את הלחץ של השעון הביולוגי, אבל לא רציתי להישאר לבד. מצד שני, לא איבדתי תקווה. האמנתי שבחיים הכול אפשרי, ולא יתכן שלא אמצא גבר אחד שיתאים לי ממיליוני אנשים. אני גם מאוד מאמינה באהבה.
"חברה ניסתה להרגיע אותי ואמרה שגם אם לא אהיה בזוגיות, זה לא נורא, אני לא אמות, אבל בשבילי זה היה נחשב למוות. אני מאמינה שנולדנו להיות בקשר, ושזה טוב להיות בקשר זוגי, רק צריך לדעת למצוא את הקשר הזה. חיזקתי את עצמי כל פעם מחדש, אמרתי לעצמי שאני לא אתייאש עד שאמצא זוגיות טובה. מאוד רציתי את התיקון הזה, לדעת מה זה להיות מחוזרת ואיך זה מרגיש כשיש גבר שדואג לך. אמרתי לעצמי שיש המון נשים שנהנות מזוגיות, אז למה אני לא? מצד שני, ההורים שלי והסביבה לא תמכו בזה. קווקזים מאמינים שאישה לא צריכה כמה בעלים ושתפקידה רק לגדל ילדים. אבל ככל שהם התנגדו, כך הייתי יותר נחושה למצוא. הרגשתי מאוד בודדה ובלי תמיכה".
"מאוד רציתי את התיקון הזה, לדעת מה זה להיות מחוזרת ואיך זה מרגיש כשיש גבר שדואג לך. אמרתי לעצמי שיש המון נשים שנהנות מזוגיות, אז למה אני לא?"
לנישואיה הראשונים נכנסה נטלי כשהיא רק בת 19 וחצי, בלי ניסיון ביחסים. בעלה לשעבר שהיה מבוגר ממנה ב-11 שנים, היה הגבר הראשון שהיא הכירה. "אמא שלי רצתה שאתחתן כמה שיותר מהר, הייתי הבכורה במשפחה. היא הכירה את אמא שלו, וכך נוצר השידוך. אחרי יום וחצי הוא היה צריך להביא טבעת ותוך חודשיים חיתנו אותנו. הם ארגנו הכול, אפילו את השמלה. נכנסתי להיריון כבר בליל הכלולות, ומאותו הרגע החיים היו קשים מאוד. היום אני חושפת את הסיפור שלי כדי להראות שבכל זאת אפשר למצוא זוגיות טובה גם אחרי קשר כזה קשה" .
להתחתן מאהבה
כשפנחס יסיים הליך של גיור (אביו יהודי אך אמו אוקראינית), נטלי מתכננת לתקן את חוויית החתונה הראשונה שלה. "אני רוצה חתונה, מפני שאני מרגישה שלא באמת עברתי תהליך של חתונה, כי מישהו אחר בחר עבורי כל פרט, כולל את החתן. אני רוצה לבחור לעצמי את השמלה, לתכנן ולהתרגש כמו כל כלה, לערוך חתונה שאני בחרתי ולהתחתן מאהבה".
אני תוהה איך ידעת לעזור לאנשים עם הזוגיות שלהם בזמן שאת עצמך לא מצאת כזאת?
"בעיניי, אדם שעבר הרבה על בשרו, דווקא יכול להבין את המטופל שלו. זה שווה ערך הרבה יותר מהידע שרכשתי בלימודים, וזאת החוזקה שלי. אם לא הייתי מטפלת בעצמי, הייתי נמשכת שוב לאותו הטיפוס, ושוב הייתי על תקן הטיפוס המרצה. לא הייתי צריכה לשנות את הגברים מסביבי, אלא לעשות שינוי עם עצמי.
"כששיניתי את האמונות שלי מבפנים, נפתח מולי עולם אחר והבנתי שלא כל הגברים אלימים. אני סבורה שמי שרוצה לבנות זוגיות בפרק ב' ומאמין שיש לו פרטנר אי שם, ימצא את האהבה שלו בסוף. אני תמיד אומרת שקודם כל צריך לחזק את האמונה, ולנקות את כל הרעלים מפרק א' כדי לבוא נקייה לפרק ב'".
מה המסר שלך לנשים?
"אנחנו תמיד מחפשות סיבה מוצדקת להתנהגות של הגבר האלים או מתרצות את ההתנהגות שלו, אבל אף פעם אל תאשימי את עצמך! הפעם הראשונה צריכה להיות האחרונה. בנוסף, אל תחשבי שעשית טעות. כנראה שיש בך משהו שמשך אלייך את הגבר האלים וצריך לטפל בזה. הכול זה עניין של אהבה עצמית. אישה שאוהבת עצמה לא תימשך לגבר אלים, וגבר אלים לא יימשך לאישה שאוהבת את עצמה. היום אני יותר ויותר אוהבת את עצמי, אבל זה היה תהליך ארוך".