אנחנו אוהבים לחשוב על סקס כעל חוויה מענגת, מקרבת ומחברת, למרות שלא תמיד זה המצב. רבים מהזוגות שאני פוגשת מדווחים על מיניות שגרתית ונטולת ריגוש, ועל נטייה לקיים יחסי מין מתוך תחושת חובה ולא מתוך תשוקה.
אבל לא רק זוגות נשואים או כאלה שחיים יחד תקופה ארוכה נוטים לרצות זה את זה במיטה. סקס מתוך ריצוי הוא תופעה נפוצה גם בקרב זוגות שזה עתה הכירו, ולעיתים אפילו בקרב אלה שמערכת היחסים שלהם היא מינית בלבד.
הנטייה לרַצות קשורה לאישיות של המרַצים: היא מתחילה בצורך שלהם למצוא חן ולהרגיש אהובים, וממשיכה באמונה שלהם שהדרך היחידה לשמור על מערכת היחסים ולא לגרום לזעזועים מיותרים היא באמצעות ריצוי האחר והסתרת הרצונות האישיים.
החשש שהפנטזיות שלהם עלולות להיתפס כלא לגיטימיות, גורמת למרַצים להסתיר אותן בכל סוגי היחסים: אפילו כשמדובר בסטוץ לא מחייב הם יבחרו להוכיח את כישוריהם המיניים ולספק את הפרטנרים שלהם, במקום להקשיב לעצמם או לשתף בחשקים שלהם.
סלח לי אהובי כי שיקרתי
דור (שם בדוי) הגיע אליי לייעוץ כשהיה בתחילת שנות השלושים לחייו. הוא סיפר לי שכבר בגיל צעיר הוא הבין שהפנטזיות המיניות שלו עלולות להפחיד את הפרטנריות, ועל כן הוא מראש ויתר עליהן ודחק אותן לפינה אפלה בתודעתו. הוא חלם על בת זוג דומיננטית, שתאפשר לו להרגיש משוחרר מכל שליטה במיטה.
פנטזיית השליטה שלו לא הייתה קינקית במיוחד, אבל הפרטנרית הראשונה שהיה איתה גרמה לו להאמין שגבר אמיתי חייב להיות חזק ושולט, אחרת נשים לא ירצו אותו. דור למד להתבייש במה שהוא באמת רוצה, ולקח על עצמו את התפקיד המצופה ממנו, עד שהגיע למצב שהוא בקושי מסוגל לתפקד מבחינה מינית.
הבהלה הובילה אותו למסע חיפושים אחר עזרה, שבסופו הבין שהבעיה שלו היא רגשית ולא גופנית, ושהגיע הזמן לשחרר את עצמו, להפסיק לרצות, ולמצוא דרך לתקשר בכנות ובאומץ את הפנטזיות והתשוקות שלו.
"הפרטנרית הראשונה שהיה איתה גרמה לו להאמין שגבר אמיתי חייב להיות חזק ושולט, אחרת נשים לא ירצו אותו. דור למד להתבייש במה שהוא באמת רוצה, עד שהוא הגיע למצב שהוא בקושי מסוגל לתפקד מבחינה מינית"
במערכת יחסים שהולכת לכיוון רציני, גדלה הנטייה של המרַצים להתאמץ לשאת חן, והם מפעילים את כישורי ההקשבה המצוינים שלהם על מנת לזהות ולהגשים את הפנטזיות של בן הזוג שלהם, אבל הם נמנעים מלשתף אותם בתשוקות האמיתיות שלהם. כאשר מערכת יחסים כזאת ממשיכה להתפתח, הופך הריצוי לחלק מן ההסכם הזוגי, ומרגע שההסכם נוצר, קשה מאוד להפר אותו וליצור משהו חדש במקומו.
שי (שם בדוי) שעמדה להתחתן, סיפרה לי שבחודשים האחרונים היא חולמת חלומות מיניים ומתעוררת שטופת זיעה. במיניות עם בן הזוג שלה היא משחקת את התפקיד שחשבה שיימצא חן בעיניו, ומזייפת אורגזמות כבר יותר משנה. עכשיו היא חוששת להתחתן עם מישהו שזה דפוס המיניות שיצרה איתו, אבל אין לה מושג איך לצאת מהפלונטר הזה בלי לספר לבן זוגה מי היא ומה היא באמת רוצה, ומבלי לחשוף בפניו את העובדה שבפועל היא משקרת לו במשך תקופה כל כך ארוכה.
"כמעט כולם זכרו שפעם היה להם סקס אחר, אולי אפילו עם אותו בן זוג, אבל הם לא מאמינים יותר שסקס כזה יכול להתקיים בחיים הנוכחיים שלהם, ולכן הם טומנים את הראש בחול ומוותרים"
במהלך הקריירה שלי כמטפלת זוגית פגשתי מגוון רחב של התנהגויות המעידות על ריצוי מיני: פגשתי נשים וגברים שהתביישו לחלוק עם בן זוגם את הפנטזיות המיניות שלהם, וכתוצאה מכך מעולם לא היו מסופקים; פגשתי את אלה שחוששים שאם הם לא יספקו סקס באופן ובתדירות מסוימת, אזי יעזבו אותם או יבגדו בהם, ושמעתי את כל סוגי האיומים, הגלויים והסמויים, של בני זוג שקיוו שיחשקו בהם, אבל בפועל הסתפקו במין כאקט של מילוי צרכים. כמעט כולם זכרו שפעם היה להם סקס אחר, אולי אפילו עם אותו בן זוג, אבל הם לא מאמינים יותר שסקס כזה יכול להתקיים בחיים הנוכחיים שלהם, ולכן הם טומנים את הראש בחול ומוותרים.
חשיפת הפרסונה המינית
ריצוי מיני בזוגיות ארוכה מתגלה בדרך כלל סביב משבר, שמכריח את בני הזוג להתעורר ולשאול את עצמם האם יש טעם בהמשך החיים המשותפים שלהם יחד, והאם יש משהו שהם יכולים לעשות כדי לשנות את דפוסי המיניות ביניהם. זה יכול לקרות כאשר גבר שבת הזוג שלו נוהגת לרַצות אותו במיטה, מכיר לפתע מישהי שחושקת בו באמת, או כאשר אישה שנוהגת לרַצות את בן הזוג שלה, פוגשת גבר שמלמד אותה להקשיב לרצונות ולחשקים שלה.
ברוב המקרים, מתקשים זוגות כאלה להאמין שהם יכולים לעשות טרנספורמציה בחיי המין שלהם, אבל לעיתים קרובות הם בהחלט יכולים. כדי ללמד אותם ליצור מיניות אחרת אני עוזרת להם להכיר ולקבל את הפרסונה המינית שלהם ולתקשר אותה עם עצמם ועם בן הזוג.
חשיפת הפרסונה המינית עלולה לעבור דרך מבוכה ואי-נוחות, שכדי להתגבר עליהם יש לבנות מחדש את האמון והביטחון של בני הזוג בעצמם ובקשר. ברגע שהבסיס נוצר ובני הזוג מוכנים להכיר זה את זה מחדש, אני מבקשת מהם לשבת האחד מול השני בעיניים עצומות ולהיזכר בפנטזיות ובחלומות שלהם על מיניות טובה, מסעירה ומרגשת, ובחוויות מיניות מעברם שהיו מספקות ומענגות עבורם.
אחר כך אני מנחה אותם לפקוח עיניים, להחזיק ידיים ולספר זה לזה מה ראו בדמיונם. זהו תהליך עמוק, איטי ומרגש מאוד, שבו מעזים בני הזוג להודות בקול רם, לפעמים בפעם הראשונה, בחשקים וברצונות הכי כמוסים שלהם. לעיתים מדובר בפנטזיות רומנטיות שהם האמינו שאין להן מקום בקשר, ולעיתים בפנטזיות קינקיות שמישהו בעבר גרם להם להאמין שהן אינן לגיטימיות.
תוך כדי השיתוף, עשויים בני הזוג להיזכר שבעבר הם פגשו את הפרסונה המינית של בן זוגם, אבל במהלך השנים היא נעלמה כלא הייתה, או לגלות בצער שהם אינם מכירים כלל את החלקים הללו אצל הצד השני. הדבר החשוב ביותר בשלב הזה הוא לשמור על אווירה של הקשבה וקבלה. כל מה שנאמר בחדר צריך להתקבל כמותר וכלגיטימי, ודבר ממה שנאמר לא מחייב את בן הזוג המקשיב להיות המרצה או ספק הצרכים של הצד השני.
ממעגל הריצוי למעגל ההסכמה
אחרי שזיהו ושיתפו זה את זה בפרסונה המינית שלהם, יכולים בני הזוג לשוחח בחופשיות על הדמיון וגם על השוני ביניהם. מטרת הטיפול היא לעזור להם להבין כיצד להתגבר על הפערים ביניהם, בלי ליפול בחזרה לנטייה האוטומטית שלהם לוותר על עצמם מחד, או לכפות את עצמם ולעשות מניפולציות מאידך.
לשם כך אני נעזרת בעבודתה של ד"ר בטי מרטין, סקסולוגית ומחברת הספר The Art of Receiving and Giving: The Wheel of Consent. מרטין תיארה סוגים שונים של מיניות מרַצה ולא מרַצה, באמצעות מודל קומפקטי ומדויק בשם "מעגל ההסכמה".
לתוך המעגל היא הכניסה ואפיינה ארבעה סוגים של מיניות לגיטימית ובריאה, שיש בה רצון ואין בה ריצוי, ומחוץ למעגל היא אפיינה ארבע צורות של מיניות לא לגיטימית ולא בריאה, שמבוססת על כפייה וריצוי. ארבעת הסוגים הם המאפשרים, הלוקחים, המקבלים והנותנים.
המאפשרים מול הלוקחים
המאפשרים שואלים את בן הזוג, "איך אתה רוצה לגעת בי?", ומאפשרים לו להפיק מהם הנאה כרצונו. כאן המקום להחליט ולתקשר באופן ברור ומפורש מה מן הדברים שבן הזוג שלהם מבקש הם באמת רוצים לאפשר לו לעשות, ומה לא מתאים להם.
המאפשרים מפיקים הנאה מלהעניק את עצמם ואת גופם לבן זוגם במתנה. הם מתמסרים, ואפילו נכנעים, אך הם עושים זאת מתוך בחירה מודעת ומתוך רצון אמיתי לענג ולספק את הפרטנר שלהם.
"המאפשרים מפיקים הנאה מלהעניק את עצמם ואת גופם לבן זוגם במתנה. הם מתמסרים, ואפילו נכנעים, אך הם עושים זאת מתוך בחירה מודעת ומתוך רצון אמיתי לענג ולספק את הפרטנר שלהם"
הלוקחים שואלים את בן הזוג, "האם מותר לי?", ומקשיבים היטב לתשובתו. כך הם למדים מה הוא מוכן לאפשר להם לעשות ומה לא מתאים לו. הלוקחים משתמשים בגופו של בן הזוג למטרת הנאה, ועליהם לעשות זאת מתוך יושרה והקשבה, בתוך מסגרת של הסכמה שתוקשרה.
לעומת זאת, לוקחים שאינם קשובים לבן זוגם המאפשר, עלולים להפוך לאלימים, תוקפניים ומנצלים, ואילו מאפשרים שאינם קשובים לעצמם ואינם יודעים לשים גבולות לבן הזוג הלוקח, ימצאו את עצמם במצבים שהם אינם רוצים להיות בהם, וירגישו נכנעים ואפילו נאנסים. במצב כזה מתנהלת מערכת היחסים המינית באזור שמחוץ למעגל ההסכמה, דבר שהופך אותה ללא בריאה, לא לגיטימית ואפילו פוגענית והרסנית.
"הלוקחים משתמשים בגופו של בן הזוג למטרת הנאה, ועליהם לעשות זאת מתוך יושרה והקשבה, בתוך מסגרת של הסכמה שתוקשרה"
המקבלים מול הנותנים
המקבלים שואלים את בן הזוג שלהם "האם אתה מוכן לעשות לי?". הם מבקשים את מה שיענג אותם ובודקים עם בן הזוג האם מתאים לו לתת את מה שהם רוצים לקבל. הם מוקירים תודה על הנתינה, ולעולם לא לוקחים אותה כמובנת מאליה.
הנותנים שואלים את בן הזוג שלהם, "איך אתה רוצה שאגע בך?", ובודקים עם עצמם האם מתאים להם לתת את מה שהוא מבקש. הם אוהבים לפנק, מוצאים עונג בנתינה ומעניקים את המגע שלהם במתנה מתוך נדיבות ואהבה.
לעומת זאת, מקבלים שאינם קשובים לבן הזוג יהפכו לעריצים, לגזלנים ולעצלנים, ואילו נותנים שאינם קשובים לעצמם יהפכו למרַצים, לנגזלים ולמנוצלים. במקרה כזה מתנהלת מערכת היחסים המינית באזור שמחוץ למעגל ההסכמה, ולכן היא לא בריאה, לא לגיטימית, פוגענית והרסנית לשני הצדדים.
שימוש במעגל ההסכמה מתאים ליחסים ארוכי טווח כמו גם לאינטראקציות מיניות חד-פעמיות. האומץ לשאול, לבקש רשות ולהקשיב לתשובתו של הפרטנר הוא המפתח למיניות בריאה, מספקת, עם גבולות ברורים והרבה ביטחון ותשוקה.
"מקבלים שאינם קשובים לבן הזוג יהפכו לעריצים, ואילו נותנים שאינם קשובים לעצמם יהפכו למרַצים. במקרה כזה מתנהלת מערכת היחסים המינית באזור שמחוץ למעגל ההסכמה, ולכן היא פוגענית והרסנית לשני הצדדים"
בעבודה עם זוגות על מעגל ההסכמה אנחנו יוצרים יחד מפה מינית משותפת שנותנת מקום לפרסונה המינית של כל אחד מהם, ועוזרת להם לתקשר את הצרכים והרצונות שלהם מתוך לגיטימציה להגיד "כן" לכל דבר שהם רוצים, ולגיטימציה לומר "לא" ולשים גבול ברור ביחס לכל מה שהם לא רוצים.
החופש והרשות להציב גבולות, מאפשרים להם לחקור את המיניות שלהם באומץ, ולפתוח את עצמם לחוויות חדשות, בלי להתחייב עליהן מראש ובלי לחתום על הסכם ריצוי שהם לא יוכלו לעמוד בו אחר כך. הם מגלים שהם יכולים לפנק ולשרת האחד את השני בלי להרגיש אנוסים, ושהם יכולים לבקש ואפילו לקחת מבלי להיחשב למניפולטיביים או כופים. רמת הפתיחות והקירבה ביניהם עולה, ולמרות הקשיים והכאב שהם עלולים לחוות בתחילת הדרך, הם זוכים לצמוח מתוך המשבר ולגלות יחד אופקים חדשים של עונג, ריגוש ואהבה.
מיניות היא מגרש משחקים ענק שבו יכולים בני הזוג לשחק את כל מגוון התפקידים: לאפשר, לקחת, לקבל ולתת. כדי ליהנות יחד מכל המשחקים הללו, עליהם ללמוד להקשיב לעצמם ולבן זוגם, לאפיין את הפרסונה המינית שלהם, ולהגדיר את הגבולות ואת קווי המתאר של המפה המינית המשותפת שלהם.
אין לי ספק שכל הזוגות שמוכנים לחקור את עצמם באומץ יגלו את ההבדלים ביניהם, אבל גם את נקודות המפגש ואת קווי הדמיון, מתוכם תצמח המיניות שלהם ותהפוך למרגשת, מספקת ומגוונת יותר עבור שניהם.
מאחלת לכם מפגש מיני וזוגי מספק ומענג,
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה", ומייסדת "שיחה שנוגעת": בית להתפתחות אישית זוגית ומינית