ליל הסדר הממשמש ובא, מגיע השנה בעת לא פשוטה בכלל. קשה ואף אבסורד לחגוג חג המסמל חופש וחירות, כאשר יש עדיין כל כך הרבה חטופים שהחופש נלקח מהם, חיילים המשרתים במילואים או בסדיר, ומשפחות שאיבדו את היקר להן מכול. השנה, תחושת החופש והחירות מרגישה רחוקה מאיתנו, ואולי דווקא בגלל החוסר הגדול בחירות, לחגוג את ליל הסדר השנה מרגיש כה משמעותי. אבל מה קורה כאשר כל הלחץ והסטרס, שהפכו למנת חלקנו בזמנים המאתגרים שבהם אנחנו חיים, נתקלים במתחים שמציבות בפנינו המשפחות שלנו ושל בן/ת הזוג?
לירון בן יהודה (40) היא מנחת הורים ויועצת ומטפלת זוגית ומשפחתית. לדבריה, חג הפסח עלול לאתגר במיוחד זוגות שהתקשורת ביניהם מראש לוקה בחסר. "כשאנחנו בתקופה של מלחמה ואין בינינו תקשורת טובה, אנחנו עלולים ליפול בליל הסדר ובכלל בחג הפסח לריבים זוגיים ומשפחתיים. כמובן שאם אנחנו זוג בלי ילדים, אז מצבנו טיפה יותר טוב. ברגע שנגלה גמישות, נימנע מחשבונאות ונפגין כבוד הדדי האחד כלפי השני, נצליח להתגבר על המכשולים.
יחסים - אמא אל תמצאי לנו אהבה
"מבחינתי האתגר האמיתי בחג הזה הולך לתפוס זוגות שכבר יש להם ילדים, ומוזמנים לחגוג את ערב החג אצל המשפחה של בן או בת הזוג שלא כל כך מחבבת אותם, או שהם לא מסתדרים איתה. שם טמון הקושי הגדול ביותר. עוד קושי עלול לתפוס זוגות שאחד מהם נמצא במילואים. נניח בעלי במילואים והמשפחה שלו מזמינה אותי ואת הילדים לחגוג אצלה, אבל לא כל כך בא לי".
"יש לי זוג מקסים בקליניקה שהגיע אליי לטיפול בעקבות משבר סביב כל הנושא הזה. הם שומרי מסורת וגם סופי השבוע אצלם זה דבר מאוד מורכב. הם רגילים לעשות את זה שבוע-שבוע, וזה הגיע למצב שהוא במילואים ועכשיו זוגתו צריכה לבלות את ליל הסדר עם חמות שהיא לא כל כך אוהבת, ועם חם שלא ממש אכפת לו שהנשים שם לא מסתדרות. בנוסף לכך, היא אמא לארבעה לילדים.
"היא ישבה אצלי בקליניקה עם דמעות ושאלה אותי – 'איך אני עושה את זה? המשפחה שלו ממש לא מחבבת אותי. אני הולכת למקום שאני מרגישה שממש מתעלל בי. תמיד האש מופנית אליי. מבקרים אותי על איך שאני מחזיקה את הסכום, על איך שאני עם הילדים שלי, ועל איך שאני מדברת עם בן הזוג שלי. מעולם לא אמרו לי משהו טוב או החמיאו לי'. היא ממש הייתה שם במקום של תסכול. היא אמרה שלא משנה כמה היא מנסה, היא לא מרגישה שהם מקבלים אותה.
"אגב, בשיחות שקיימנו עוד לפני המילואים שלו, הוא אמר שהוא מבין את מה שהיא אומרת אבל נקרע בין ההורים שלו, שאותם הוא אוהב ומכבד, לבין אשתו, אהובתו ואם ילדיו. הוא אמר לי, 'אני צריך כל הזמן לגשר ולפשר בין שני הצדדים האלה, ואני אף פעם לא יוצא מנצח. אני תמיד איכשהו מפסיד'. זאת סיטואציה קשה להיות בה, וזה מאוד מכאיב, לכל הצדדים".
"היא ישבה אצלי בקליניקה עם דמעות ושאלה אותי – 'איך אני עושה את זה? המשפחה שלו ממש לא מחבבת אותי. אני הולכת למקום שאני מרגישה שמתעלל בי. תמיד האש מופנית אליי. מעולם לא אמרו לי משהו טוב או החמיאו לי'"
מה ייעצת להם?
"עבדתי איתה על איך להציג בפניו את האתגר שלה בצורה רגישה שלא תפגע בו, וגם על ההחלטה שלה בסוף לא להצטרף לליל הסדר אצל ההורים שלו. במצבים כאלה שמצריכים ממך לתקשר לצד השני דברים שמאוד לא נעים לשמוע, מוטב לבוא מתוך מקום של רגש ולא מתוך מקום של האשמה. לא להגיד משפטים כמו: 'אתה שם ואני פה ואני צריכה להתמודד עם זה', או 'אתה יודע שאמא שלך עושה לי את המוות'. לספר נטו מה את מרגישה באופן אישי ולא מאשים. להגיד, 'אני מרגישה לא כל כך בטוחה ללכת עם הילדים לשם, זה קשה לי".
למה להפיל על בן הזוג שגם ככה נמצא בסביבה מאתגרת ומתוחה, את כל הרגשות והחרדות שלה? זה גם עלול לעורר הרבה אשמה ולא בטוח שיש לו בכלל זמינות להבין את הדברים האלה כשהוא נמצא בשדה הקרב.
"לדעתי אם האישה נמצאת במקום שהיא לא מרגישה בנוח לשתף את בן או בת הזוג שלה במה שהיא חווה ומרגישה, אז אנחנו בבעיה. זה נכון שבן הזוג נמצא שם ושקשה לו, אבל אם הקשר טוב, הוא יקבל את זה שאשתו צריכה לעשות רק מה שגורם לה להרגיש בטוחה, כי גם היא מתמודדת עם הרבה. זה אומר שהוא יקבל את זה למרות הקושי ולא ימעיט ברגשות ובצרכים שלה. לכאן גם נכנס גורם נוסף שחשוב בהתמודדות מול אירועים מאתגרים כאלו מבחינה זוגית - לדעת לגלות גמישות בתוך הזוגיות".
איך את מגדירה גמישות?
"יש אצלי המון זוגות בקליניקה שמשתמשים במה שאני קוראת לו פנקס, ורושמים: 'עכשיו, היינו אצלך אז פעם הבאה אתה אצלי'. 'אני עשיתי ככה אז אתה צריך לעשות ככה'. הפנקס וההתחשבנות לא מובילים לשום מקום. אם את או אתה נמצאים עכשיו במילואים, גמישות תאפשר לתת לבן או לבת הזוג שלכם ללכת לאן שנוח להם, בלי שתלווה לכך אשמה או אי-נעימות.
"אז נכון שהוא שם ואולי הוא לא הכי פנוי לשמוע על הרגש שלי, אבל מה עדיף? שאני אבוא ואטיח בו האשמות על המשפחה שלו, או שאני אשתף אותו במה שאני מרגישה ונגלה גמישות? לכן כדאי לבוא מתוך מקום משתף, כי אז הצד השני יכול לפתח כלפיי אמפתיה. הוא לא מרגיש מותקף ולכן גם לא מתגונן. אם אני אבוא ואתקוף אותו, הוא ישר ייקח צעד אחורה או יתחיל להגן על עצמו ולתקוף בחזרה. אבל אם אני באה ממקום של שיתוף, אנחנו מונעים את ההתגוננות והפיצוץ".
"מה עדיף? שאני אבוא ואטיח בו האשמות על המשפחה שלו, או שאני אשתף אותו במה שאני מרגישה ונגלה גמישות? לכן כדאי לבוא מתוך מקום משתף. כך הצד השני יכול לפתח כלפיי אמפתיה. הוא לא מרגיש מותקף ולכן גם לא מתגונן"
אז שיתוף - זה השלב הראשון.
"זה השלב השני למעשה, כי עוד לפני כן אני צריכה להיות סגורה על עצמי. לשאול את עצמי - מה אני רוצה בכלל? אני רוצה ללכת למשפחה שלו ואולי לבקש ממנו לדבר עם ההורים שלו לפני כן, כדי שהם יהיו קצת יותר רגישים אליי? או שאולי אני רוצה לחגוג את ליל הסדר השנה עם המשפחה שלי, ולגבי שנה הבאה נראה מה עושים? ברור לי שזה יכול להרגיש קשוח לבוא ולהציב עובדה, להראות שקיבלת החלטה בלעדיו, אבל לפעמים זה אפילו עדיף, ולטובת בן/ת הזוג שבמילואים. הם גם ככה בחזית, ולפעמים קשה להם להתמודד גם עם קבלת החלטות על מה שקורה בבית".
מי יציל את הבית שלי?
לירון הלכה ללמוד ייעוץ זוגי ממקום אישי. כמי שנישאה בגיל צעיר לבחור שהכירה עוד כשהייתה בת 17, היא רצתה ללמוד איך לנהל את נישואיה על הצד הטוב ביותר. "אני ילדה להורים גרושים, ועם כל האהבה שלי אליהם, אני לא חושבת שיש לי הרבה מה ללמוד מהזוגיות שלהם. אז רציתי ללמוד ייעוץ זוגי קודם כל עבור הבית שלי. היום אני מרשה לעצמי להגיד שהצלתי המון בתים דווקא מהמקום הזה - שאני מביאה קודם כל את מה שאני עצמי חוויתי, מעבר לתיאוריה".
אילו זוגות מגיעים אלייך?
"יש אצלי למשל הרבה זוגות שמרגישים שהם לא מצליחים לדבר אחד עם השני. כל דיון קטן הופך לפיצוץ. יש המון שהגיעו בתקופה האחרונה בגלל בגידות בעקבות המלחמה, תופעה שנהייתה נפוצה לאחרונה. עכשיו לקראת החג ועם המלחמה, יש הרבה זוגות שפתאום העניין עם המשפחה של בן הזוג צף שוב ומערער את הקשר, ומביא הרבה לחץ איתו. כל מה שהדחקנו ושמנו בצד, פתאום צף למעלה. זה קורה בתקופות לחוצות.
"הרבה פעמים אנחנו פועלים מתוך מקום של אגו בזוגיות שלנו – 'אני אהיה חזק כדי שלא יפגעו בי', או 'אני אגיד את הצד שלי והביקורת שלי כי אני חייב להשמיע את דעתי', אבל אפשר להשמיע את הדעות שלנו בכל מיני דרכים. אם נחזור לעניין ליל הסדר, ההמלצה שלי היא להחליט שאתם מבלים את החג הזה איפה שאתם מרגישים הכי בנוח, כי איפה שאנחנו נרגיש בנוח, גם הילדים שלנו ירגישו בטוחים. צריך גם לזכור שאת הסבא והסבתא של אף אחד מהצדדים, אתם כבר לא תצליחו לתקן. אגב, גם את הצד השני לא נוכל לתקן. אנחנו יכולים לתקן אך ורק את עצמנו".
אם קוראים אותנו עכשיו הורים שלא כל כך מסתדרים עם בן או בת הזוג של הילדים שלהם, מה תייעצי להם?
"בשלב הראשון לקחת אויר ולהחליט באופן מודע שאני לא מעירה לאותם אנשים על המעשים שלהם ולא על ההתנהלות מול הילדים שלהם. אני נותנת להם יד חופשית. אני אנסה לשים לב שאני פונה אליהם בדיוק כמו שאני פונה לכולם כשאני מציעה לטעום או לאכול או עזרה או כל דבר אחר".
"את הסבא והסבתא של אף אחד מהצדדים, אתם כבר לא תצליחו לתקן. אגב, גם את הצד השני לא נוכל לתקן. אנחנו יכולים לתקן אך ורק את עצמנו"
וטיפ לכלה או לחתן שמגיעים לעשות את החג עם משפחה שלא אוהבת אותם?
"לא משנה אם הם מגיעים לבד כי בן או בת הזוג במילואים, או אם הם מגיעים ביחד - הטיפ הראשון הוא לא להתחיל לפרש סיטואציות. מבטים, משפטים, סיטואציות - לא להכניס פרשנות בכלל. המוח שלנו הוא במאי סרטי האימה הכי טוב שיש. שימי לב שרוב הזמן כאשר את חושבת ומפרשת סיטואציות, לרוב זה ילך למקום שלילי. את יושבת עכשיו ואת מדברת עם מישהו ונראה לך שאמרת מילה שהיא לא נכונה, אז את נכנסת למצב של חשיבת יתר ובאופן אוטומטי מה שהמוח שלך עושה זה אומר לך כמה היית לא בסדר".
בדיוק! איך קלקלתי, איך הרסתי, למה אמרתי את זה? עכשיו הרחקתי אותו. מה עשיתי, עכשיו הוא לא ירצה לצאת איתי. מה אני עושה באירוע הזה, כולם בטוחים שאני לא שייכת, למה אני פה?
(לירון צוחקת) יוצא לך ממש באופן טבעי! אז באמת השלב הראשון זה הפרשנות שלנו. אנחנו מכניסים המון פרשנות לכל מילה שנאמרת. אם שאלו את הילד שלי אם הוא רוצה עוד מנה, אז מעבירים ביקורת שאני לא דואגת לילדים שלי. אנחנו נותנים פרשנויות שרק מוסיפות שמן למדורה. אז הטיפ הראשון, שחררו את הפרשנות.
"הטיפ השני הוא לנהל שיח בוגר עם מי שנמצא איתנו בשולחן. שיח נקי. בלי ביקורת, בלי תחרות או האשמות, בלי עקיצות. אם אתם מרגישים שאין על מה לדבר, אפשר גם לשבת בשקט ולצפות מהצד, להתעסק בילדים שלכם, זה גם ממש בסדר. חשוב להבין שגם להיות בשקט זה טוב.
"אפשר לסכם גם שבשעה מסוימת קמים והולכים. כלומר, מראש לייצר הגבלת זמן, כדי לא לאבד את הסבלנות. לתכנן מתווה כמה שיותר ברור. ודאות מקנה ביטחון, מקלה על הפתעות לא צפויות ומונעת תחושת חוסר ביטחון ומתיחות. והכי חשוב, עבור כל הצדדים – לערוך תיאום ציפיות. זאת תקופה קשה לכולם, אז תכבדו את האנשים שמסביבכם ותעשו הכול כדי לשמור על אווירה כמה שיותר נעימה".
