"אם ביידן הגיע עד אופקים בשביל רחל, לא תגיע אליי"?, "אם אתה מילואימניק עם לב זהב, פנוי, רווק וחתיך, יש לי מישהי מושלמת בשבילך!", "עוד לא אבדה תקוותינו (ותקוותה של אמא שלי)", "לא בישלתי את זה, אבל אם טעים, תעדכן", הם רק חלק מהמשפטים המשעשעים שהשאירו דורית אשכנזי (36) מטירת הכרמל ומתנדבות נוספות, על מנות המזון שהכינו לחיילים שנמצאים כעת בחזית. לכל חמגשית צורף גם מספר טלפון של רווקה שבדיוק מחפשת אהבה. אפילו רשימת קריטריונים קומית נרשמה על החמגשיות, למשל: "אני מחפשת מישהו גבוה אבל לא חייב", או "בא לי מישהו שרירי אבל גם כרס הולך".
היוזמה המשעשעת והמרימה הזאת נעשתה כחלק ממיזם ההזנה ההתנדבותי של אולם האירועים "אדם וחווה" מחיפה, בבעלותו של שלומי טברו. מתחילת המלחמה, אולם האירועים מוציא כאלף מנות ביום לחיילים. דורית והמתנדבות שאחראיות על סידור החמגשיות, החליטו שבא להן להעלות את המורל ואת החיוכים בקרב החיילים שזוכים בחמגשיות שלהן, וכך נולד הרעיון המקורי. "הגעתי להתנדבות בהשראת אמא שלי, שמאז ומתמיד עוזרת לחיילים בודדים. אני ועוד חמש בנות היינו אחראיות על סידור האוכל בחמגשיות, ואז עלה לנו הרעיון לכתוב עליהן משהו חמוד או מצחיק", מספרת אשכנזי. "הבנות שאיתי הן רווקות ומפה לשם התחלנו לאגד רשימה של משפטים שלא מביישים אף רווקה בישראל", היא צוחקת.
"קראנו לעצמינו 'טינדר מלחמה', כשהמטרה הייתה חד-משמעית להרים את המורל לחיילים בקטע של צחוקים, ועל הדרך גם לחפש לרווקות חתן. רוב הבנות שעובדות באולם הן ברמניות ומלצריות והן עדיין רווקות, אז כתבנו במהירות שיא אלף פתקים כאלו, והנחנו שבאופן סטטיסטי בוודאות יגיעו טלפונים מחיילים שייתעניינו. אז חלק באמת שלחו הודעה וכתבו שעשינו להם את היום, חלק התקשרו להודות לנו וחלק התקשרו כדי לדבר איתנו, לעשות צחוקים ועל הדרך גם לגשש אם יש פה באמת פוטנציאל זוגי. כולם אמרו שהם לא ישבו לאכול עד שהם קראו את כל מה שכתבנו על החמגשיות", היא מסכמת בגאווה.
"היה מישהו שקיבל חמגשית עם הכיתוב: 'אומנם אני לא מהחמאס אבל אני אוהבת שקושרים אותי', והשיב לטלפון של הרווקה בהודעה: 'אנחנו לא הדאנג'ן'. פשוט היה מצחיק ושמח"
אז נראה לך שיש מצב לשידוך?
"אין לדעת, הלוואי. היה מישהו שקיבל חמגשית עם הכיתוב: 'אומנם אני לא מהחמאס אבל אני אוהבת שקושרים אותי', והשיב לטלפון של הרווקה בהודעה: 'אנחנו לא הדאנג'ן'. פשוט היה מצחיק ושמח ועשינו לבעל האולם, שהוא איש של חסד, ולחיילים את היום. בימים הקשים האלה צריך לעשות הכול כדי להעלות חיוך ואשרינו שזכינו לשמח".
"זה הפגז שיוריד חמאסניק בעזה בשבילך, התנשאי לי?"
דורית עצמה זכתה לחייך כשקיבלה לפני שבוע הצעת נישואים מפתיעה מבן הזוג שלה, יוסי. "ימים ספורים לאחר תחילת המלחמה קמתי בבוקר, ועוד לפני שהספקתי לפתוח את העיניים קיבלתי התראה על תיוג בסטורי. ראיתי שיוסי, בן הזוג שלי, תייג אותי בסטורי שלו, שכלל טיל עם כיתוב של השם שלי, אבל עוד לא ראיתי את האותיות הקטנות שעליהן נכתב, 'דורה אשכנזי, זה הפגז שיוריד חמאסניק בעזה בשבילך, התנשאי לי?'
5 צפייה בגלריה
דורית ויוסי. הצעת הנישואים שלו גרמה לה לחייך לראשונה מתחילת המלחמה
(צילום: דורית אשכנזי)
"עוד לא שתיתי את הקפה אפילו, עוד לא הבנתי מה קורה, וכבר קיבלתי עשרות הודעות בפרטי מחברים משותפים שמיהרו לאחל 'מזל טוב'. רק אז חזרתי שוב לסטורי, התבוננתי היטב והבנתי שהוא מציע לי נישואים. הייתי בהלם! צרחתי לו בטלפון שאני מסכימה אלף פעמים. לא עברו כמה דקות והסטורי הפך לוויראלי".
"אנחנו נמשיך לחיות אחרי המלחמה הזאת וגם נתחתן, ואף אחד לא ישבור אותנו ואת הרוח שלנו. אנחנו פה כדי לנצח. עם ישראל חי"
השניים הכירו לפני שנתיים וחצי והפכו לידידים טובים: "הכרתי את יוסי חצי שנה לאחר שהתגרשתי בקבוצה של גרושים-גרושות בפייסבוק. בהתחלה אמרתי לכל חברי הקבוצה שאני מאורסת כי לא רציתי שיתחילו איתי. עברתי גירושים מאוד קשים ולא הייתי פנויה רגשית, עד כדי כך שאפילו לא רציתי לשמוע על זוגיות יותר בחיים שלי. חברי הקבוצה החלו לחשוד כשהגעתי לכל אירוע לבד, ושאלו אותי בלי הפסקה מי זה הארוס שלי.
"בשלב מסוים, פניתי לחנון של הקבוצה ושאלתי אותי אם בא לו להיות הארוס הפיקטיבי שלי והוא הסכים. הגענו יחד למסיבה והצגתי אותו בתור הארוס שלי, נטו כמשחק, ללא שום כוונה רומנטית. לאט-לאט הכרנו והתקרבנו יותר ויותר עד שהתחילו לצוץ רגשות. לא האמנתי שאחרי כל הסבל והקשיים שעברתי, באמת יכול להיות לי כל כך טוב בזוגיות, אז בהתחלה ברחתי מזה, אבל מהר מאוד הבנתי שאני אוהבת אותו, וחזרנו להיות ביחד, ועדיין לא חשבתי שנתחתן. זה היה הלם".
לא היו דיבורים על חתונה באופק?
"לא, מעולם לא דיברנו על חתונה. שנינו עברנו גירושים מאוד קשים ולא התכוונו להתחתן. תמיד אמרנו שאנחנו מרגישים נשואים ושאין צורך בניירות כדי שיוכיחו את זה".
אז מה גרם ליוסי להציע לך נישואים? המלחמה?
"הוא ראה לתוך הנפש הפצועה שלי. מתחילת המלחמה לא הפסקתי לבכות וממש נפלתי לדיכאונות. אני מניחה שבעקבות הקושי שחוויתי, הוא פשוט רצה לעודד אותי. הוא אמר לי, 'דורה, רציתי לשמח אותך והצלחתי'. ובאמת בכל העצב והחושך של השבועיים האחרונים, פתאום נקודת אור שגרמה לי לחייך. הבנתי כמה הוא אוהב אותי, כי הוא לא השאיר מקום לספק. זה חיזק אותי כי הבנתי שאנחנו יחד במלחמה הזאת ושהחיים ממשיכים. בדיוק כמו תינוק שנולד, יש כאן חיים והמשכיות. אנחנו נמשיך לחיות אחרי המלחמה הזאת וגם נתחתן, ואף אחד לא ישבור אותנו ואת הרוח שלנו. אנחנו פה כדי לנצח. עם ישראל חי".
