"הגיע אליי לא מזמן זוג לקליניקה בעקבות בגידה שהתרחשה בזמן המלחמה. הגבר, לוחם במילואים, התחיל להתכתב ברשתות החברתיות עם כל מיני נשים. האישה, שהחשיבה זאת כבגידה, מאוד נעלבה, והדבר הראשון שהיא ביקשה ממנו היה לסגור את כל הצ'אטים וההתכתבויות שיש לו עם נשים אחרות", מספרת לירון בן יהודה, יועצת זוגית ומשפחתית, שטוענת שבחודשי המלחמה האחרונים מגיעים אליה הרבה זוגות לטיפול, אחרי שחוו בגידה שהתרחשה במהלך המילואים.
"מי שבוגד או בוגדת בזמן המילואים, לרוב מנהל קשר עם נשים וגברים שנמצאים בעורף. מגע לא תמיד מתאפשר, ולכן מדובר בעיקר בקשר רגשי, מישהו לשוחח איתו ולקבל פידבקים בהתכתבות ובשיחות טלפון", מסבירה בן יהודה. "אני שומעת גברים שאומרים לנשים שהם בוגדים איתן משפטים כמו, 'בזכותך אני שורד את הקור', או 'המחשבה עלייך עוזרת לי לעבור את הגשם והבוץ שאני אוכל פה'. לדעתי, יש להם צורך להרגיש שהם בחיים. הם יוצאים ללחימה בלי לדעת אם הם יחזרו, והם רוצים להרגיש שהם ניצלו את הזמן שיש להם".
איך את מסבירה את זה? בגידות דווקא עכשיו?
"ב-7 באוקטובר הרבה אנשים הבינו פתאום כמה החיים שבריריים. מטופלים בקליניקה מספרים לי שהם הבינו שהם לא רוצים למות בלי למצות את החיים. גם מבחינה מינית, המלחמה גרמה להם להבין שלא מספיק מה שיש להם בבית, אבל גם מבחינה של חברות ואינטימיות. אנשים מוצאים את עצמם בבדידות מאוד גדולה, בין אם הם יצאו בעצמם למילואים ובין אם הם נשארו בעורף בזמן שבן או בת הזוג יצאו למילואים, ופתאום יש להם אפשרות לנצל את החיים, לחוות קצת נורמליות בתקופה המורכבת הזאת. המלחמה זעזעה אנשים. אני שומעת מטופלים שאומרים לי, 'אני לא רוצה לסיים את החיים בלי שמיציתי אותם, בלי שהרגשתי נאהב ונחשק'".
"המלחמה זעזעה אנשים. אני שומעת מטופלים שאומרים לי, 'אני לא רוצה לסיים את החיים בלי שמיציתי אותם, בלי שהרגשתי נאהב ונחשק'"
מה הבגידה משרתת אצל הצד הבוגד?
"עבור מי שנמצא במילואים, הבגידה היא בריחה מסכנות היום-יום. פתאום אני חווה התרגשות חדשה, מישהי שאומרת לי שאני יפה, שאני סקסי, שאני מדליק אותה, שבזכותי היא מצליחה להעביר את היום כשהכול מסביב קשה כל כך".
איך בכלל בוגדים בזמן מלחמה?
"היום זה מאוד פשוט, עם כל הרשתות החברתיות והאפליקציות לא צריך להתאמץ יותר מדי. לוחם שיוצא לאפטר להתאוורר לכמה שעות, במקום להתקשר לאשתו ולשמוע את כל הצרות, כמה קשה לה עם הילדים, ואיך בעבודה לא מבינים אותה, בוחר לדבר בטלפון עם אישה שהוא פגש באיזשהו צ'אט או אתר. פתאום הוא שומע קצת נורמליות, מישהי שלא 'מפילה' עליו את התיק של מה שקורה בבית ומספרת לו שקשה לה ושהיא צריכה שהוא יחזור. פתאום יש מישהי שמתעניינת רק בו. הוא במרכז ולא מדברים רק על הסבל והקושי".
יש גם בגידות בתוך הבסיסים עצמם? בין חיילי וחיילות מילואים?
"זה משהו שאני שומעת בעיקר מתומכי ותומכות לחימה. כאלה שנמצאים בבסיסים, לא אלה שנכנסים לעזה או משרתים בצפון. יש להם הרבה מאוד זמן פנוי בין המשמרות, זמן לשבת ביחד עם החבר'ה. הם מוצאים את עצמם עם זמן פנוי וחשק מיני, הבעל או האישה בבית והם לא יראו אותם בקרוב, אז אף אחד לא ידע אם הם ייכנסו למיגונית הקרובה ויעשו מה שהם רוצים. זה כיף וזה נותן להם הרגשה שהם עדיין מושכים, בתוך הג'יפה של המדים המסריחים. יש מישהו או מישהי שהם עדיין מדליקים בעיניהם, וכל האמצעים כשרים בשביל זה - האוטו, השדה הפתוח, המיגונית. אני שומעת על לא מעט בגידות כאלה".
איך נראות הבגידות מהצד של אלו שנשארו בעורף בבית עם הילדים?
"כל מקרה לגופו. נשים או גברים שנשארו לדאוג לבית, בזמן שבן או בת הזוג במילואים, ויש להם ילדים קטנים, טובעים בתוך הבלגן. הרבה פעמים הם פשוט רוצים להרגיש נורמליות מסוימת. לא להתעסק רק בילדים שעושים להם צרות. הם זקוקים למישהו שיתעניין בהם, שיראה אותם, מישהו שיחמיא להם על איך שהם נראים, שייתן להם קצת חום ואהבה, שידאג להם. לא תמיד למי שלוחם יש את הראש בכלל לשאול ולהתעניין.
"במידה ואין ילדים קטנים בתמונה, בן או בת הזוג שנשארו בעורף מוצאים את עצמם מאוד משועממים ולבד. ככל שחולף הזמן, הם רואים סביבם שמתחילים לחזור לחיים, חוזרים לצאת לבלות, חוזרים לאימוני הכושר, בזמן שהם נשארים לבד בלי מישהו לבלות איתו. הם נכנסים למיטה כל לילה לבד, ואין להם עם מי לדבר, אין להם את המגע והאינטימיות. אחרי הטראומה שכולנו עברנו, כל אחד זקוק לרוך ואינטימיות, לאי של שקט, וזה מביא אנשים לטעויות".
"עבור מי שנמצא במילואים, הבגידה היא בריחה מסכנות היום-יום. פתאום אני חווה התרגשות חדשה, מישהי שאומרת לי שאני יפה, שאני סקסי, שאני מדליק אותה, שבזכותי היא מצליחה להעביר את היום כשהכול מסביב קשה כל כך"
מה בעצם מוגדר כבגידה במצב של מלחמה? התכתבויות? טלפונים? סקס?
"זה מנעד רחב שמכיל כל מיני התנהגויות שיכולות להיחשב לבגידה. לפעמים זאת רק התכתבות, במקרים אחרים זאת יכולה להיות שיחת טלפון או וידאו. זה יכול להיות גם מגע אינטימי ואפילו סקס מלא. יש בגידות שבהן שני הצדדים החליטו שלא נפגשים, אבל משוחחים בטלפון כל יום ולפעמים זה מגיע גם לסקס טלפוני או לסקס בשיחת וידיאו. בסופו של דבר, מי שמחליט שהוא נבגד זה הצד שבגדו בו, וכל אחד מגדיר את זה אחרת. חשוב להבין שבגידה היא לא סוף העולם ולא סוף הקשר, במידה וזה לא דפוס חוזר".
איך את מתחילה לגעת בנושא הבגידה בטיפול?
"זוגות שכבר מטופלים אצלי מציפים את זה בעצמם בטיפול, שמים את כל הקלפים על השולחן. אנחנו כבר נמצאים בתוך תהליך טיפולי, ולכן הרבה יותר קל לנו לעבוד על הבגידה עצמה. לעומתם, אצל מטופלים חדשים שמגיעים עם סיפור בגידה, לרוב ייקח יותר זמן לחשוף את זה. רק אחרי כמה פגישות זה יעלה, כי בדרך כלל הם מתלבטים מי יספר על כך - האם זה שנבגד, שמרגיש בושה גדולה שדבר כזה נעשה לו, או הצד הבוגד שנתפס. יש הרבה מאוד בושה משני הצדדים, אחרת הם לא היו מגיעים לטפל בזה. אבל בגידות תמיד נחשפות בסוף. בין אם זה רומן ארוך או סטוץ חד-פעמי, בסוף האמת יוצאת לאור".
4 צפייה בגלריה
לירון בן יהודה. "בדרך כלל הם מתלבטים מי יספר על כך - הצד הנבגד או הצד שבגד"
(צילום: מיה דבויירין אפיס)
בגידה מלווה בהמון רגשות אשם, לא? במיוחד במלחמה כשרובנו גם ככה מסתובבים עם אשמה שחזרנו לשגרה.
"אז אני אפתיע אותך. רוב האנשים שנמצאים בסיטואציה של בגידה, דווקא לא מרגישים אשמה. האשמה מגיעה אחר כך, כשהם נתפסים. אם אנחנו מדברים על סטוצים ולא על רומן, אז אחרי שנגמר הסקס והאדרנלין יורד, פתאום הצד הבוגד מבין מה הוא עשה ועולה בו אשמה. אבל לרוב, מי שבגד מרגיש שהוא סופרמן ושלא יתפסו אותו.
"יש לנו נטייה לצייר את מי שבגד כאדם רע וחסר רגש, אבל זה לא נכון. אנחנו עוברים הרבה מאוד טלטלות נפשיות, במיוחד בזמן המלחמה. אדם שמעד מעידה חד-פעמית, פעל מתוך רצון להרגיש חי, להרגיש נורמלי בסיטואציה לא נורמלית. אותו לוחם מילואים שנתלש מתוך החיים שלו ופתאום הוא בעזה או בצפון, הנפש שלו זקוקה למזון. אם הוא לא מקבל את המזון הזה מהמקום שהוא רגיל אליו, הוא עלול ליפול. הרעיון הוא לדעת להגיד – 'טעיתי, אני מבקש סליחה ואני לא אעשה את זה שוב'. אבל אם הצד הבוגד חושב שהוא כל יכול, אז אנחנו כבר בבעיה רצינית".
"יש לנו נטייה לצייר את מי שבגד כאדם רע וחסר רגש, אבל זה לא נכון. אנחנו עוברים הרבה מאוד טלטלות נפשיות, במיוחד בזמן המלחמה. אדם שמעד מעידה חד-פעמית, פעל מתוך רצון להרגיש חי, להרגיש נורמלי בסיטואציה לא נורמלית"
אומרים שבגידה היא רק סימפטום של בעיה עמוקה יותר בזוגיות. זה המקרה גם אצל זוגות שהבגידה אצלם הייתה חד-פעמית במהלך המלחמה?
"בגידה חד-פעמית, במהות שלה, בדרך כלל מוגדרת כנפילה. רומנים ממושכים יותר מתחילים ממקום של חוסר בתוך הזוגיות, ולרוב זאת זוגיות שמראש לא הייתה טובה. יש לי המון זוגות כאלה בקליניקה בלי קשר למלחמה, שהבינו שקיים חולי בתוך הזוגיות שלהם. העבודה איתם תתמקד בניסיון לזהות את המחלה שנמצאת בתוך הזוגיות שלהם. אולי מדובר בתקשורת לקויה או בחוסר כבוד, אולי יש אלימות, אולי הם נכנסו לזוגיות ממקום לא נכון כמו היריון או לחץ מהמשפחה. במקרה כזה, הבגידה היא באמת רק סימפטום.
"הרבה פעמים, עוד לפני שהזוג מגיע אליי לקליניקה, הם כבר מבינים בינם לבין עצמם שהם הולכים לטפל בזוגיות שלהם כמוצא אחרון לפני שהם מתגרשים. אבל רוב הבגידות שהתרחשו במהלך המלחמה, ונחשפתי אליהן או שמעתי עליהן מקולגות, לא מעידות על דפוס חוזר, אלא על נפילה שהגיעה מתוך סיטואציה קיצונית".
אז איך באמת עובדים על זה? אפשר להשתקם מבגידה?
"אם מדובר במצב של בגידה חד-פעמית או במעידה תוך כדי המלחמה, ולא בדפוס של בגידות או רומן ממושך שחוזר על עצמו, אפשר להשתקם. כמובן בתנאי ששני הצדדים, גם הנבגד וגם הבוגד, מוכנים לסלוח ולעבוד על משבר האמון שנוצר. שני הצדדים צריכים לבוא מחויבים להתקדם הלאה. למי שנבגד יש הרבה פעמים נטייה להזכיר לצד שבגד את הטעות שהוא עשה, להחזיק את זה מעל הראש שלו או שלה. שני הצדדים צריכים להיות מוכנים לעבודה קשה. אני תמיד ממליצה לאנשים שמגיעים אליי, אחרי שהם עברו בגידה, לתת צ'אנס לפני שהם פותחים תיק ברבנות. אם שני הצדדים באים לתהליך בלב שלם, אפשר לתקן".
זה מעודד. אז מה עושים בפועל?
"השלב הראשון בטיפול זוגי הוא להבין מה גרם לבגידה ולא לחפש אשמים. בשלב הזה אנחנו מוודאים שהצד הבוגד סגר את כל הקצוות עם הקשר או הקשרים שהיו לו. על משבר אמון ובגידות אנחנו יכולים לסלוח פעם אחת, אבל אם זה משהו שחוזר על עצמו, כבר הרבה יותר קשה לצד הנבגד לתת אמון ולשקם את הקשר.
"בשלב השני של הטיפול נתחיל לעבוד על התקשורת בין בני הזוג. הצד שבגד נדרש להבין שהוא צריך להיות מעכשיו יותר שקוף - לספר, לשתף, לתת פרטים על מה שקורה איתו. הצד הנבגד צריך לדעת לשתף בכל פעם שהוא מרגיש שעולה לו טריגר. למשל, להגיד לצד הבוגד בכנות - 'בכל פעם שאני נכנסת לחדר ואתה מסובב את מסך הטלפון, זה מלחיץ אותי'. חשוב לזכור שהמוח שלנו הוא במאי סרטי האימה הטוב ביותר. ככל שנשאיר יותר מקום לדמיון, כך הוא יכניס אותנו לחרדות ויפעיל אצלנו בכל פעם מחדש את תחושת הנבגדות.
"בנוסף, כשהמילואמניק או המילואימניקית חוזרים הביתה, חשוב לתכנן זמן איכות. לדאוג לבייביסיטר, במידה ויש ילדים, ולתכנן זמן שהוא רק שלנו ביחד. ללכת לראות סרט, לשבת בבית קפה, לעשות דברים שלא קשורים למלחמה, כדי להרגיש נורמליות זוגית. התפקיד שלי הוא לתת להם כלים להשאיר את הסיפור מאחורה ולהתקדם הלאה, אבל זאת עבודה קשה".
4 צפייה בגלריה
לירון בן יהודה. "ככל שנשאיר יותר מקום לדמיון, כך הוא יכניס אותנו לחרדות ויפעיל אצלנו בכל פעם מחדש את תחושת הנבגדות"
(צילום: מיה דבויירין אפיס)
איך מצליחים לייצר תקשורת תקינה ולהתגבר על בגידה בזמן שהמלחמה עדיין ברקע?
"אצל זוגות שאחד מבני הזוג עדיין במילואים, זאת אכן עבודה הרבה יותר מסובכת וארוכה. המחויבות של בן הזוג שעדיין במילואים היא ליצור קשר בכל פעם שיש לו אפשרות, ולהתעניין לא רק במה שקורה עם הילדים בבית, אלא לדבר על דברים שמעניינים ומושכים את שני בני הזוג. הרבה פעמים אני ממליצה לקיים שיחות סקסיות - לשאול מה את לובשת, לשלוח תמונות מרומזות. גם בלחימה הם יכולים לשלוח תמונות. האינטימיות הזאת מאוד חשובה. סקס יכול לתרום להרגשה של חיבור ואינטימיות גם מרחוק".
"הצד הנבגד צריך לדעת לשתף בכל פעם שהוא מרגיש שעולה לו טריגר. למשל, להגיד לצד הבוגד בכנות - 'בכל פעם שאני נכנסת לחדר ואתה מסובב את מסך הטלפון, זה מלחיץ אותי'. חשוב לזכור שהמוח שלנו הוא במאי סרטי האימה הטוב ביותר. ככל שנשאיר מקום לדמיון, הוא יכניס אותנו לחרדות"
את רואה כבר זוגות בקליניקה שעברו בגידה במהלך המלחמה ומתחילים להשתקם?
"כן. יש לי כמה זוגות שסיימו את המילואים והרבה יותר קל לעבוד איתם. אנחנו נפגשים פעם בשבוע ומתמקדים בעיקר בשיקום התקשורת הזוגית לאחר הבגידה, באיך אנחנו מרפאים את עצמנו. עבור אלה שנמצאים עדיין במילואים זה קצת יותר קשה. יש לי שני זוגות שמצליחים להמשיך בתהליך הטיפולי גם מרחוק, כי הם לא מעוניינים לפרק את הבית שלהם".
"אל תרימו ידיים. בגידה היא לא סוף העולם"
לירון נשואה מזה 16 שנה ויש לה שני ילדים, בת 14 ובן 11. "התחלתי את הקריירה דווקא מהמקום של חינוך וטיפול בילדים. יש לי תואר בחינוך ולמדתי הדרכת הורים אצל מיכל דליות. לאט-לאט הבנתי שאי אפשר להדריך הורים בלי להבין במערכות יחסים. אנחנו הופכים להיות הורים מתוך הזוגיות שלנו, היא הבסיס למשפחה. כך נפתחתי למקום של טיפול זוגי ואימון למציאת זוגיות. חשוב לי להעביר למטופלים שלי שכאשר אנחנו נכנסים לזוגיות, אנחנו לא מוותרים על החופש שלנו. בטיפול אנחנו עובדים על לאפשר את המרחב האחד לשני".
מי מגיע אליך לטיפול בקליניקה בימים כתיקונם, שלא במלחמה?
"זה מאוד מגוון. יש לי זוגות לפני נישואים, אצלם המשבר מתחיל דווקא עם הלחץ של ארגון החתונה, יש לי זוגות צעירים עם ילדים צעירים, שאצלם המשבר מופיע בדרך כלל עם הילד הראשון והמורכבות של להפוך מזוג למשפחה. יש גם זוגיות בפרק ב', גילאי 40-50 ומעלה, שרוצים לעשות את זה הפעם נכון יותר, ולא לחזור על טעויות העבר. בנוסף, יש גם את הרווקות והרווקים שמחפשים זוגיות, אלה שמוצאים את עצמם דווקא בגילאי 30 עד 40 ללא קשר משמעותי. הם מגיעים לאימון לזוגיות כי הם יוצאים לדייטים, הולכים לאיבוד באפליקציות ולא מוצאים את עצמם".
מה תגידי לזוגות שקוראים אותנו ומתמודדים כעת עם בגידה?
"חשוב שאנשים יבינו שאם הם חוו בגידה, גם בזמן המלחמה וגם בכלל, שווה לעבוד על זה. על בגידה חד-פעמית אפשר לעבוד, לא להרים ידיים ולא לוותר על הזוגיות. בגידה היא לא סוף העולם".
