"אנשים חווים קונפליקטים בזוגיות ומרימים ידיים מהר מאוד, במקום להבין שמדובר במקור לצמיחה. פעם היו מתקנים והיום מחליפים, כי לדור הקודם הייתה סבלנות והיום אין. היום הכול אינסטנט", משתף בלב כבד, הרב שלמה שושן (65), דיין גירושים בבית הדין הרבני טבריה-צפת.
כבר 43 שנים ששלמה נשוי לאורה (64), עובדת סוציאלית ומטפלת זוגית. האירוניה היא שהמקצועות שלהם לכאורה סותרים האחד את השני: בזמן שזוגות מגיעים לרב שושן כשהם חשים כי אבדו כל הסיכויים להציל את אהבתם, אורה מקבלת זוגות כשעוד יש שבב של תקווה שהם יצליחו להתגבר על הקשיים. אך למרות התפקידים המנוגדים לכאורה, שניהם מעידים כי מטרת חייהם היא להציל עוד ועוד בתים בישראל מפירוק.
שלמה ואורה הכירו דרך שידוך של חבר משותף, שהפציר בהם להיפגש פעם אחר פעם. "הכרנו כשהייתי בת 21 והדרכתי בבני עקיבא. היה שם מדריך שהייתי איתו ביחסי ידידות, והוא למעשה היה החברותא של בעלי בישיבת ההסדר. הוא חשב שנתאים, ושידך בינינו. אני הייתי קומונרית ואידיאליסטית, והתחברנו ברצונות שלנו, בחלומות שלנו, באידיאלים ובחזון המשותף לשנינו", אומרת אורה.
"במפגש הראשון הייתה בינינו שיחה מאוד מעניינת, והתרשמתי מבחורה מלאת אנרגיה והתלהבות, עם הרבה חלומות ותוכניות לחיים, וזה עניין וסקרן אותי", אומר שלמה. "לאחר שלושה וחצי חודשים התחתנו".
בתחילת דרכם, השניים התגוררו יחד בפסגות, שזה ישוב יהודי ביו"ש, אבל אחרי ההתנתקות הם עברו לבית שאן, שם שלמה הקים את ישיבת ההסדר, ויחד עם אורה השיק את 'מרכז חיבורים', עמותה שנותנת מענה טיפולי לזוגות ולמשפחות.
אורה: "צריך להבין שאנחנו לא ספקי צרכים. אני שומעת זוגות אומרים, 'מה זאת אומרת? הוא חייב לי'. כלומר, יש מחשבה שיש חובה זוגית לתת דברים לצד השני, אבל זה לא נכון כי נתינה צריכה להגיע ממקום אישי של נדיבות"
איך הגעתם כל אחד לעיסוקו בתחום הזוגי?
אורה: "למדתי עבודה סוציאלית ופסיכותרפיה לטיפול זוגי ומשפחתי, ותמיד האמנתי שהקשר הזוגי הוא המקור והבסיס לאדמה פורייה. כי אם האדמה דשנה אז גם החיים, הפרנסה וההורות. אני אומנם כבר 32 שנים מטפלת זוגית, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהחלטתי להיכנס לתחום. בהתחלה טיפלתי במשפחות, הורים וילדים, אבל עם השנים הבנתי שהקשר הזוגי הוא הכי חשוב, אז החלטתי לטפל בשורש. אני סבורה שאת הזוגיות צריך תמיד לחזק. אי אפשר לנמנם או להירדם, כי אז כשנקום, כבר לא תהיה זוגיות. זוגיות מצריכה השקעה יום-יומית ותשומת לב מיוחדת".
למה הכוונה?
"כדי לדעת להסתדר טוב ולצלוח קונפליקטים, צריך לדעת איך לעשות זאת, גם אם חושבים אחרת או כשיש רצונות שונים. צריך להבין שאנחנו לא ספקי צרכים. אני שומעת זוגות אומרים, 'מה זאת אומרת? הוא חייב לי'. כלומר, יש מחשבה שיש חובה זוגית לתת דברים לצד השני, אבל זה לא נכון כי נתינה צריכה להגיע ממקום אישי של נדיבות. זוגיות היא נס, אבל כזה שצריך לעבוד מאוד קשה בשבילו. לכן, ככל שנשקיע יותר, הזוגיות שלנו והחיים שלנו יהיו יותר מלאי שמחה, ביטחון ושפע כלכלי. מוכח מחקרית שמדד האושר עולה כשהזוגיות טובה. לצערי, עכשיו במלחמה המון זוגות חווים משבר".
3 צפייה בגלריה
הרב שלמה ואורה שושן במרכז "חיבורים". "זוגיות היא לא כלי לסיפוק הצרכים שלכם, ובני הזוג לא חייבים לכם כלום"
(צילום: מרכז חיבורים)
יותר זוגות פונים לטיפול?
"בוודאי, באופן משמעותי. המלחמה הביאה איתה קושי מאוד גדול בתקשורת ואיתו עלייה גדולה מאוד בפניות של זוגות לטיפול זוגי. יש מוקד של קו ציבורי שמסייע לאנשים טלפונית, ונרשמה בו עלייה של 120% בפניות. יש זוגות שאחד מהם במילואים, זוגות מפונים וגם זוגות רגילים שחווים מתח וסטרס מהמצב הקיים. זה לא מדלג על אף אחד, כי במלחמה הכול צף, מערער את היציבות בחיים ומרחיק. לכן, זהו צו השעה לטפל בזוגיות שלנו, ויתרה מכך, למנוע בעיות ולחבר בין זוגות".
שלמה, איך אתה יודע אם ניתן להציל נישואים של זוג שהגיע אליך לבית הדין?
"בערך 40% מהזוגות מגיעים לבית הדין כשהם כבר נעולים בדעתם להתגרש, ואחרי שכבר הגיעו להסכמות, אבל היתר לא, ואז אני מנסה להבין האם יש סיכוי להציל את הנישואים שלהם. ניתן לדעת אם יש סיכוי לפי שפת הגוף: יש זוג שיושב קרוב זה אל זה או על אותו הספסל, ויש זוג מרוחק. אבל בעיקר אפשר לדעת לפי השנאה: אם הם שונאים זה את זו, אז זה אבוד, אבל אם אני שואל שאלות והם קצת עונים ומסבירים כל אחד את עמדתו, אז יש על מה לדבר.
"בסוף, אם הם יתעקשו, אז יהיו גירושים, וגם אם אחד יסרב אז נחייב אותם להתגרש. ובכל זאת, חשוב לי שהם לא יתגרשו לפני שהם נתנו צ'אנס אמיתי. לכן אני שואל אותם שאלות טכניות כמו: האם הייתם בטיפול? כמה פעמים? אצל מטפל או רב? אם הם הלכו לרב, אז אני ממליץ ללכת לאיש מקצוע, למטפל/ת זוגי/ת, כי נכון שרב יודע לייעץ ולברך ולתת מוטיבציה, אבל המטפל יודע להעביר זוג דרך ולהדריך אותם כיצד לעבוד על הזוגיות.
"יש כאלה שמקשיבים ופונים לטיפול ויש כאלה שלא. יש גם כאלה שהולכים לטיפול ואז חוזרים להתגרש, אבל לפעמים זה מצליח וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך ולא להתייאש. חבל לי מאוד שאין מספיק מודעות לטיפול או רצון. יש כאלו שלא הולכים לטיפול מטעמים כלכליים, אבל הם שוכחים כמה יקר זה להתגרש: מגשר, מזונות, מגורים נפרדים... הכול כפול. אז אני מנסה לפנות לכיס שלהם ולשכנע אותם ללכת לטיפול, ולפעמים זה עובד".
שלמה: "אני מנסה להבין האם יש סיכוי להציל את הנישואים שלהם לפי שפת הגוף: יש זוג שיושב קרוב זה אל זה או על אותו הספסל, ויש זוג מרוחק. אבל בעיקר אפשר לדעת לפי השנאה: אם הם שונאים זה את זו, זה אבוד"
אורה: "לשלמה מאוד חשוב שזוגות יילחמו על הזוגיות כדי שלא יפרקו בית ומשפחה לחינם. היה מקרה למשל שהוא הרגיש שזוג סתם רצה להתגרש, אז הוא ישב איתם שעה שלמה מחוץ לבית הדין וניסה לשכנע אותם ללכת לטיפול. אני לא יודעת איך אותה אישה הגיעה אליי, אבל היא התקשרה ואמרה, 'אני רוצה להגיד לך שיש לך בעל מקסים עם אג'נדה לשמר זוגיות, אבל היה לי ממש קשה להגיע היום לבית הדין, ואם הגעתי אז כנראה שבאמת הגעתי לקצה'.
"אחרי השיחה איתה אמרתי לשלמה שלפעמים אולי לא כדאי להתאמץ יתר על המידה, כי גם ככה יש עומק ודברים שלא נעים לזוג לפתוח. צריך לשם לב ולבדוק אם הם עונים ומשתפים פעולה או שותקים, ואז להבין אם אפשר להציל את הנישואים שלהם או לא. שנינו מאוד רוצים לעזור לזוגות, אבל לא בכל מחיר: לא חלילה כשמדובר בהתעללות ובמקרים קשים, או אפילו כשכבר אין אהבה ורק אדישות האחד כלפי השני".
3 צפייה בגלריה
המקרים היחידים שהם לא רוצים לטפל בהם הם כשיש שנאה בין בני הזוג, או כשישנה התעללות. הרב שלמה ואורה שושן במרכז "חיבורים"
(צילום: מרכז חיבורים)
יש ביניכם שיתוף פעולה בתחום?
"שיתוף הפעולה מתבטא בשאלות עקרוניות ובלי שמות מטעמי חיסיון, אבל אנחנו מתייעצים האחד עם השנייה לפעמים. אני יכולה לשאול את שלמה על משמורת, או אם יש מקרים של אישה חלשה שמגיעה אליי, אז אני מבקשת ממנו שישימו לב בבית הדין וייכנסו לעומק הדברים לפני שהם פוסקים, כדי לא למשוך קשר יותר מדי אם יש חשש להתעללות.
"אני זוכרת שהגיעה אליי אישה עם מקרה קשה וקיצוני, ואני הייתי נחרצת לעזור לה להיפרד מבעלה, אבל אחרי הפגישה היתה לי תחושת החמצה, שאולי בכל זאת אפשר לפגוש את הבעל ולמתן את המצב. אז ישבנו על כוס קפה בלי שמות, ושיתפתי את שלמה לדעתו ולהיפך. לפעמים הוא מתייעץ איתי אם כדאי לתת צ'אנס לזוגות מסוימים שמגיעים אליו. בסופו של דבר, אנחנו לא מדברים הרבה על עבודה, יש לנו חיים מלאים עם ילדים ונכדים וזוגיות שהיא שלנו".
שלמה, האם אתה לוקח אישית מקרים של זוגות שהחליטו להתגרש?
"בתחילת דרכי כדיין היתה לי טראומה מאוד קשה. הגיע אליי גבר שהיה חבר מאוד טוב של הבן שלי, וזה היה שוק בשבילי כי הכרתי את הזוג ואת משפחתם. אחד הצדדים עבר משבר נפשי והקשה על הזוגיות, ואני כאבתי את הגירושים שלהם ובכיתי, ממש בכיתי על פירוק הבית. בתור דיין לוקח זמן להכיר את העולם הזה ולהתרגל למורכבות שלו, וגם לבנות שיטה כיצד להתמודד עם מצבים שונים.
"לא מתסכל אותי שאנשים ניסו להציל את הנישואים ולא הצליחו. מתסכל אותי לראות זוגות שמתעללים האחד בשני. רוב הזוגות שמגיעים להתגרש לא ניסו אפילו לגשר על פערים, כי הם הרגישו שאין טעם ושבן הזוג לא יוכל להשתנות. אנשים מחזיקים בתחושה שהשני אשם. כמו שאמרו חז"ל, 'כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו'. אני אומר לגבר, 'זכית במראה', כי אשתו מראה לו מי הוא כשהוא מדבר לא יפה, ולא צריך להיבהל מזה, אלא לתקן".
אז איך מתקנים? שולחים לאורה?
"אני לא יכול להמליץ על אורה בגלל אתיקה מקצועית. היה זוג שהגיע אליי לבית הדין וביקשתי מהם לעשות שלום בית והמלצתי שילכו לטיפול. לאחר זמן מה, הם חזרו שוב לבית הדין לפגישה, וכששאלתי אותם מה מצבם, הם ענו שהם בהתקדמות ורוצים לעשות הסכם אבל לחכות עם הגירושים, כי אולי הם בכל זאת יצליחו לעבוד על הזוגיות.
"שאלתי איפה הם מטופלים והבעל לא זכר, אבל האישה ענתה, 'אצל אורה במרכז חיבורים'. שאלתי איך המטפלת, והם ענו, 'מדהימה'. כמובן שלא אמרתי להם שזו אשתי, אבל זה שימח אותי. בסוף הם נשארו יחד. היו כמה כאלה למעשה, וכל זוג שלא חוזר חזרה לבית הדין, זו הצלחה גדולה".
אורה, שלמה יכול להמליץ על טיפול להצלת הנישואים, אבל איך עושים זאת פרקטית?
"זוגות שמגיעים מרגישים כל כך חסרי אונים ומיואשים, עם תחושה של ריחוק וחלקם לא באמת מאמינים שעוד אפשר לתקן. עצם העובדה שאני מחזיקה להם תקווה, גורמת להם להתחיל להאמין בעצמם. הם שואלים אותי אם אני חושבת שיש להם סיכוי, ואני עונה: 'ברור, זה תלוי רק בכם', וזה נותן להם כוח ואמונה שאפשר לעשות שינוי. בסוף אני רק השופר. אני מהדהדת ומנסה לשקף להם כדי שיבינו האחד את השנייה לעומק, אבל העבודה האמיתית היא שלהם.
"אני מרגישה שהרבה זוגות מגיעים אליי עם רצון מאוד גדול להחזיר את האהבה שהיתה להם, אבל הם מחכים שהצד השני ייתן איתות שהוא עדיין אוהב ורוצה את הקשר. המתח ביניהם והציפייה מאוד מורגשים, לכן אני שואלת אותם בתחילת כל מפגש שאלה של קירבה: האם יש משהו טוב שהייתם רוצים להגיד האחד לשנייה? או מה עשה השבוע בן/ת הזוג שדרש מאמץ בשביל הקשר שלכם. אני פותחת בשאלות הללו כדי להביא להמשך הטיפול מרחב של קרבה וחום, כי מילים טובות מקרבות ומילים קשות מרחיקות".
שלמה: "שאלתי איפה הם מטופלים והבעל לא זכר, אבל האישה ענתה, 'אצל אורה במרכז חיבורים'. שאלתי איך המטפלת, והם ענו, 'מדהימה'. כמובן שלא אמרתי להם שזו אשתי, אבל זה שימח אותי"
אני יודעת שיש הרבה זוגות שהצלחתם להציל, אבל האם יש זוגות שהתגרשו וחזרו זה לזרועות זו?
"שתי נשים הגיעו אליי לטיפול שנתיים-שלוש אחרי הגירושים. אחת פנתה לטיפול במצב נפשי קשה של דיכאון, והשנייה סביב בעיות של התמודדות עם חד-הורות. מתוך השיחות איתן בטיפול, עלו הבנות מסוימות, כולל ההבנה שחבל שהן לא ניגשו לטיפול לפני הגירושים. בשיחות הן ניסו לקבל שבב של תקווה ושאלו אם אני חושבת שיש אפשרות לנסות ולחזור לגרוש שלהן, ואם אפשר להביא אותו לטיפול.
"הן הבינו שמשהו בקשר הקודם, למשל בדרך שבה הם תקשרו, לא עבד, ושגם להן היה חלק משמעותי בכך שהזוגיות לא צלחה. הגברים הגרושים שלהן הגיעו איתן לטיפול בסוף, וכל אחד מבני הזוג לקחת אחריות על חלקו. שניהם עבדו קשה מאוד כדי לנסות ולתקן.
"אחרי חודשיים אינטנסיביים של טיפול, הם החליטו להתחתן שוב, תודה לאל, אבל לא נגמרו ביניהם הבעיות. הם, כמו כל הזוגות, היו צריכים להמשיך ולהשקות את הקשר, להכיר במהות של הזוגיות שלהם ולעשות עבודה פנימית. שני הזוגות שהחליטו לחזור חשו מבוכה להתחתן שוב, אז העמותה והישיבה של בעלי לקחו על עצמם פרויקט להוציא לפועל שתי חתונות. שלמה חיתן אותם ועשינו חופה וקידושין בתוך הישיבה עם סעודה וריקודים. כולם שמחו, וזה היה מרגש יותר מהחתונה הראשונה. הרגשנו כאילו שאנחנו מחתנים את הילדים שלנו".
מדהים. אילו תובנות לקחתם מהעבודה הביתה לזוגיות שלכם?
אורה: "אני ושלמה למשל מאוד שונים זה מזה, ולמרות זאת אנחנו מצליחים לראות את האחר ואת השוני שלו, גם כשזה קשה. לי למשל יותר פשוט להביע רגשות במילים, אבל שלמה מביע רגשות במעשים. הוא יכין ארוחת בוקר עם צלחת מלאה בכל טוב כי זו הדרך שלו לאהוב. כלומר, כל אחד נותן למען השני בדרכו".
שלמה: "למדתי מהמקצוע שלי יותר להקשיב. בית הדין רואה תמיד שני צדדים, שלכל אחד מהם דעות ועמדות משלו. כלומר, כל אחד מהם רואה את העולם בצורה חלקית ולא מושלמת, כל אחד מהם בטוח שהוא לא 'המפלצת' בקשר. כך למדתי שיש מורכבות בזוגיות, וזה נתן לי מבט על החיים שלי ושל אורה באופן אישי.
"למשל, גם כשיש ויכוחים, כי ויכוחים תמיד יהיו בשל השוני בין בני הזוג, צריך להסתכל על הדברים בהסתכלות רחבה ומורכבת. אם תמיד עבדתי עם השכל, אז היום בזכות אורה אני מבין גם את הרגש. גם למדתי להקשיב עד הסוף. למדתי לנשום עמוק, להגיע לתובנה ואז לחשוב מה אני הולך להגיד ואיך, כי בבית הדין ראיתי איך אנשים טובים לא מסתדרים רק בגלל שהם לא מתקשרים".
