לפני חמש שנים עדי קליין, מוזיקאי בן 56, חזר לישראל אחרי מגורים של 25 שנה בארצות הברית. הוא היה גרוש פעמיים, עם ילד מנישואיו הראשונים. בזמן שזוגיות חדשה לא הייתה בראש מעייניו, שרי ג'קסון קליין (56), גרושה ואם לשתי בנות (26, 24), הייתה במקום מאוד אקטיבי מהבחינה הזאת.
"עבדתי אז בלהכיר את בן הזוג שלי", היא נזכרת. "יצאתי ל-39 דייטים בשנה אחת. פגשתי המון בחורים, לא מאתרי היכרויות אלא דרך זה שביקשתי מכל החברים שלי שיכירו לי. כל הדייטים התקיימו בבר שליד הבית שלי, והם כולם היו גברים תל אביביים שרצו לעלות אליי הביתה אחרי חצי שעה. לי זה לא התאים, ואני עד היום לא מבינה את התרבות הזאת. עם אף אחד מהם זה לא עבד".
עדי לא היה אחד מאותם דייטים מתוכננים, וההיכרות ביניהם קרתה לגמרי במקרה. "יום חמישי אחד הייתי אצל הספר שלי, והוא הציע לי לבוא לאכול איתו באחד הברים הקרובים", משחזרת שרי. "זה היה אחרי יום ארוך, אני הייתי עם אוברול פשוט כזה, כולי דביקה מחום ומלחות.
"הספר, שניסה לפני זה לשדך לי את אחיו, שאל אותי למה אני לא בעניין שלו. אמרתי לו שאני מחפשת את הגבר הזה שגם ייקח אותי למסעדה ברמה וגם יישן איתי באוהל בטיול. הוא צחק וטען שאין בחורים כאלה, ואני סקרתי את הבר שישבנו בו, הצבעתי על אחד הבחורים שישבו שם, ואמרתי – 'הנה, הוא נראה כמו בחור כזה'. ניגשתי אליו, והתחלתי לדבר איתו סתם ככה. הסתבר שזה היה יום ההולדת שלו. בסביבות תשע בערב הרגשתי שמיציתי ורציתי לחזור הביתה. הבחור שחגג יום הולדת ביקש ממני לפנות את החנייה שלי לחבר שלו שבדיוק הגיע לבר, והסכמתי.
"יצאתי ל-39 דייטים בשנה אחת. כולם היו גברים תל אביביים שרצו לעלות אליי הביתה אחרי חצי שעה. לי זה לא התאים, ואני עד היום לא מבינה את התרבות הזאת"
"יצאתי מהבר לכיוון החנייה ופתאום אני רואה את החבר מתקרב עם הרכב. ישר כשראיתי אותו, הרגשתי התלהבות. העיניים שלנו התחברו, היה שם בום. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון! הבנתי שאני לא הולכת לשום בית עכשיו. גם לא רציתי לשלוח אותו לבד לבר, שהיה מלא בנשים אחרות. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאני אלווה אותו פנימה, והוא הסכים. הוא יוצא מהמכונית, אני רואה אותו ואני רועדת מהתרגשות. התחלנו לדבר ואמרתי לו שאני עובדת בלמצוא את האהבה שלי. הוא אמר לי – 'מצאת'. החזקנו ידיים והגענו לבר יד ביד. כולם בבר ראו אותנו נכנסים ביחד כאילו שאנחנו מכירים כבר שנים".
עדי, מה קרה שם מבחינתך?
"חיכיתי ברכב, ופתאום אני רואה אותה צועדת לכיווני ומתחילה לדבר איתי. כל מה שראיתי זה את החיוך הענק שלה, ומשהו מיד התרכך בתוכי. אמרתי לעצמי – יאללה, נזרום. עד היום אני זורם. באמת היה שם בום בינינו, גם מצידי. מההתחלה חברתה נעמה לי מאוד. היינו כמו שני בני נוער שמתאהבים".
"העיניים שלנו התחברו, היה שם בום. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון! הבנתי שאני לא הולכת לשום בית עכשיו. גם לא רציתי לשלוח אותו לבד לבר, שהיה מלא בנשים אחרות"
שרי ועדי העבירו את אותו ערב יחד בבר, והחליטו להיפגש גם למחרת. "יום אחרי זה התקיים אירוע אצל חברה מאוד טובה שלי", מספרת שרי. "אמרתי לה שאני מביאה איתי מישהו, והיא הופתעה ושאלה מתי הספקתי להכיר מישהו חדש. עדי הסכים לבוא וזה היה אחד הערבים המופלאים בחיי. למחרת נפגשנו שוב, ואחר כך כבר הייתי צריכה לחזור לאילת".
הפתעה באילת, ומגורים משותפים תוך שבוע בלבד
באותה תקופה, שרי תכננה לעבור מאילת, העיר שבה התגוררה ועבדה, ליפו. "סיפרתי לעדי שביום רביעי מתוכננת מסיבת פרידה ממני באילת. הייתה לי שם חברה לעיצוב אירועים, וכל מי שעבדתי מולו ביקש להיפרד ממני באופן רשמי. כמובן שהוא הפתיע אותי ופשוט הגיע למסיבה".
רומנטי!
עדי: "אני לא יודע למה החלטתי להפתיע ככה את שרי, זאת הייתה תחושת בטן. הנסיעה לאילת הייתה ארוכה, ובאמצע הדרך התקשרתי לאמא שלי סתם כדי לדבר עם מישהו. סיפרתי לה שאני מגיע לאילת בהפתעה, והיא שאלה – 'השתגעת? מה אתה עושה לה כאלה הפתעות? מה אם זה לא מתאים לה? לפחות תתקשר ותגיד לה, שלא תיסע כל הדרך סתם'. אז התקשרתי לשרי והבנתי שאני יכול להמשיך לנסוע".
"כשחיפשתי אהבה, החלטתי לעשות דברים כדי להגשים את החלומות שלי. קניתי חולצה במידה של הגבר שאני רוצה לפגוש, ואז, כשעדי בא אליי בפעם הראשונה, הוא לבש את החולצה והיא אכן הייתה בגודל שלו. הכול פשוט התאים"
שבוע בלבד לאחר היכרותם, השניים כבר התגלגלו לחיים משותפים בדירתה של שרי. "בכלל לא חשבתי שאני אגור עם מישהו. חשבתי שיהיה לי בן זוג, אבל לא שנגור יחד", מודה שרי. "במשך תקופה מאוד ארוכה אחרי הגירושים שלי אמרתי כל הזמן שאני יותר לא מכבסת את התחתונים של אף אחד. היום אני לא מצליחה לדמיין את עצמי ישנה לילה אחד בלי עדי".
"אני מאוד מאמינה בלזמן את מה שאני מחפשת", מודה שרי. "כשחיפשתי אהבה ולא מצאתי, החלטתי להתחיל לעשות דברים כדי להגשים את החלומות שלי. קניתי למשל חולצה במידה של הגבר שאני רוצה לפגוש, ואז, כשעדי בא אליי בפעם הראשונה, לא היו לו בגדים להחלפה והצעתי לו את הבגדים שקניתי. אמרתי לעצמי - אם זה בגודל שלו, זה סימן. הוא לבש את החולצה, והיא אכן הייתה בגודל שלו. הכול פשוט התאים. נתתי לקשר שלנו לקרות כי הוא קרה באופן כל כך מדויק, כל כך נכון, וזה עדיין ככה. עברו מאז כבר כמעט ארבע שנים, ואני רק אוהבת יותר".
גם עדי מתאר את המעבר למגורים משותפים כמהלך טבעי ומתבקש. "לא החלטנו לעבור לגור יחד. זה פשוט קרה. אני זוכר את הפעם הראשונה שעליתי לדירה ששרי גרה בה. היא הייתה מאוד נעימה ומאוד יפה, ופשוט רציתי להישאר. אחרי 50 שנים בעולם הזה, אתה אומר לעצמך – תקשיב לאינטואיציה שלך. מאז אני משתדל לחיות יותר ויותר בצורה הזאת. אין סיבה לא ללכת אחרי הלב, לא להקשיב לאינטואיציות שלנו".
מה קיים בקשר הנוכחי שלא התקיים במערכות היחסים הקודמות שלכם?
שרי: "עדי הוא בן אדם שונה. היה אצלו משהו בשפה, באינטונציה, באיטיות הדיבור. היה בו משהו לא ישראלי שפשוט נפלתי ממנו. הוא היה מדבר איתי ברוך. הוא הכניס לי שקט לתוך החיים. אני חיה באנרגיות מאוד גבוהות, והוא אי של שקט עבורי. משהו בהוויה שלו נתן לי רגע לנוח, לעצור. כל חיי אני רק רצתי כל הזמן. מיהרתי, אבל בעדי זיהיתי רוך שחסר לי כי הכרתי לפניו רק גברים מאוד אינטנסיביים. משהו בלא-ישראליות שהוא הביא איתו נתן לי משהו שמאוד אהבתי. היה בזה משהו אחר, לא אינטנסיבי".
"ידעתי שאת הרבנות לא אפגוש יותר בחיים"
לאור הנישואים הקודמים של שניהם, שרי ועדי החליטו הפעם לא להתחתן באופן רשמי, אך כן לציין ולמסד את הקשר שלהם בדרכם. הצעד הראשון עבר בקעקועים תואמים שהשניים עשו יחד, כשטיילו בסרי לנקה. "אחד הדברים שאנחנו אוהבים לעשות יחד הוא לטייל. שבועיים לתוך הקשר שרי הציעה לי לטוס איתה לבולגריה, והלכנו על זה. בערך שנה וחצי לתוך הקשר טסנו לטיול ארוך בסרי לנקה, ומאוד מצא חן בעיני שרי הרעיון של קעקוע עם סמל של אין סוף. הלכנו ועשינו על האצבע קעקועים עם הסמל הזה. לשרי יש קעקועים קודמים, אבל עבורי זה היה הקעקוע הראשון", מתאר עדי.
צעד נוסף עבר בהחלטה של שרי לאמץ את שם משפחתו של עדי. "ידעתי שאת הרבנות אני לא אפגוש יותר בחיים, שלא תהיה לי חתונה כזאת שוב, אבל היה לי מאוד חשוב ששם המשפחה שלנו יהיה זהה. שזה יהיה משהו שיראו כלפי חוץ ויגרום לי להרגיש שאנחנו שנינו מול העולם. הרבה גברים ישראלים מתחילים איתך וחושבים שאם את לא נשואה, זה לא קיר. מבחינתי, זה סוגר את זה. ברור לי שזה האיש שאני איתו לתמיד. זה היה לי ברור ממש מהיום הראשון שפגשתי אותו".
שרי, יש משהו משחרר יותר בהחלטה לא להתחתן שוב?
"אני חושבת שזה מאוד אישי, השאלה האם להתחתן או לא. זה תלוי בדת, במשפחה, ובמקום שאתה נמצא בו באותו הרגע. לכל אחד יש את המסע שלו שהוא צריך לעבור. הדבר הכי חשוב בעיניי זה לייצר חברות וספייס האחד לשני. אחד הדברים שגורמים לי להיות מאושרת בקשר הוא שעדי הוא החבר הכי טוב שלי. אין דבר שהוא לא יודע עליי. אז אנחנו חברים נורא טובים, ואנחנו גם יודעים איפה להניח האחד לשני, לתת ספייס ולעסוק בפעילויות בנפרד".
