ישראל במלחמה על הבית, ומלחמה היא אירוע טראומטי. ער"ן מדווח על עליה חדה בפניות למוקד העזרה הנפשית שלו, ומשפחות רבות נמצאות בסטרס או בחרדה, נוכח המצב הקשה שכולנו מצויים ומצויות בו. אנחנו רגילים לחוות את המציאות ולעכל אותה במנות קטנות. העולם מסתובב ומשתנה תדיר, אבל האיטיות שבה הוא עושה זאת מאפשרת לנו להמשיך ברצף החיים, בלי להיטלטל יתר על המידה.
טראומה, לעומת זאת, היא אירוע שמפגיש אותנו עם מציאות חדשה בבת-אחת, בזבנג. פרויד שאל את המילה 'טראומה' מעולם הרפואה, שם היא משמשת לתיאור אירוע פתאומי, שקורע את הרקמה הפיזית של הגוף. תחושה של חוסר אונים מהמצב הקיים קורעת את הנפש ומוציאה מאיתנו תגובות נפשיות קיצוניות, ובהן חרדה.
מה זאת חרדה?
חרדה היא משוואה של שליטה. ככל שבחוויה הסובייקטיבית שלנו השליטה חומקת לנו מבין האצבעות, החרדה מטבע הדברים עולה. אירוע טראומטי פוגע בשתי אשליות חשובות שעוזרות לנו לשמור על בריאותינו הנפשית: הראשונה היא האשליה שאנו שולטים במציאות, והשנייה היא האשליה שאנחנו לא לבד בעולם. באירוע טראומטי אנו חווים אובדן של תחושת שליטה במציאות הפנימית והחיצונית, לכן יש חשיבות לנסות להחזיר אותה עד כמה שניתן - בין אם זה לשתף את חברינו בתחושות שלנו או לכתוב על כך ברשתות החברתיות. התנתקות או הימנעות רק יעלו את תחושת הבדידות ויגרמו לנו להרגיש ניכור, חוסר חיבור וחוסר שייכות, וזהו מתכון בטוח לחרדה גבוהה. לכן יש חשיבות למעורבות, אבל גם פה יש סייגים. חשוב להיות מעורבים אך גם ללמוד לקחת מדי פעם פסקי זמן מהמציאות, לנוח ולקיים שגרה ככל הניתן.
"באירוע טראומטי אנו חווים אובדן של תחושת שליטה במציאות הפנימית והחיצונית, לכן יש חשיבות לנסות להחזיר אותה עד כמה שניתן - בין אם זה לשתף את חברינו בתחושות שלנו או לכתוב על כך ברשתות החברתיות. התנתקות או הימנעות רק יעלו את תחושת הבדידות ויגרמו לנו להרגיש ניכור, חוסר חיבור וחוסר שייכות"
השלכה נוספת של אירוע טראומטי היא מצב של "עוררות יתר", שזה אומר שהגוף שלנו מתקשה לחזור לשיווי משקל ולמצוא מנוחה. אנו מגיבים בעצבנות לאחרים, בתוקפנות ובאימפולסיביות. הגוף מרגיש כאילו שהוא נטול עור וחשוף באופן כזה שכל אמירה של מישהו אחר שלא מבין אותנו, רק מעצבנת אותנו עוד יותר. בנוסף, השינה שלנו נפגעת, כיוון שקשה להירדם עקב הנסערות, דבר שמוביל לשימוש לרעה בחומרים מרגיעים כדוגמת סיגריות, גראס ואלכוהול כדי להרגיע את הגוף. לכן חשוב להפחית בצריכת חדשות, ולשלב עבודה גופנית בטכניקות של נשימות, הרפיות ופעילות גופנית מתונה.
מאפיין נוסף של חרדה גבוהה הוא שאנו חושבים שאם אנו מרגישים משהו, אזי זאת המציאות. אולם האמת רחוקה מכך. רגשות ומחשבות אינם המציאות, הם נצבעים בצבעים שונים של ההטיות הרגשיות והקוגניטיביות של כל אחד ואחת מאיתנו. חרדה מקצינה את תפיסת המציאות שלנו וצובעת אותה בצבעים שחורים, תוך כדי שהיא מחסלת את התקווה. וכשהאחרונה מתה, אתם במדרון חלקלק לעבר מצב של אפלה רגשית.
איך מרגיעים את החרדה?
על מנת להרגיע חרדה, בדרך כלל ננסה להפוך אותה לפחד. חרדה היא תחושה ערטילאית ופחד מפני משהו הוא כבר קונקרטי. נסו להבין את הפחד שבשורש החרדה, והכניסו את האירוע לתוך ציר של זמן ומשמעות. אירוע מנותק מציר הזמן והמשמעות, נותר טראומטי גם לאורך שנים. המדינה עברה ותעבור עוד אירועים קשים, והיא תצא מהאירועים אלה מחוזקת וחסונה יותר. אף אחד לא אוהב לעבור אירועים קשים, אבל סבל הוא הדרך שלנו להתפתחות אישית ולהתפתחות כמדינה.
בהקשר של ציר המשמעות, משמעות תמיד נוצרת מתלות, כלומר מחיבור והזדקקות לאחר או משייכות למשהו גדול מאיתנו, מחוץ לעצמנו. אז זכרו שאתם לא לבד, וכל המדינה אתכם פה. היעזרו במעגלי תמיכה, בין אם זה חברים קרובים, בני משפחה תומכים או טיפול פסיכולוגי.
איך לעזור לבן/ת זוג במצבי חרדה?
אם בן זוג או קרוב משפחה נכנס למשבר או למצוקה נפשית בעקבות המצב הקיים, הנה כמה דברים שתוכלו לעשות בשבילו: דבר ראשון והמובן מאליו, אל תשאירו אותו לבד. דברו איתו, אבל תתחילו בכך שתעניקו תיקוף לכאב שהוא מרגיש. כלומר, תנו לו את החוויה שיש מישהו קרוב שרואה ושומע אותו. תנו תוקף למה שהוא מרגיש כדי לעזור לו לאחות בקצב שלו את הפצע בנפשו.
"דברו איתו, אבל תתחילו בכך שתעניקו תיקוף לכאב שהוא מרגיש. כלומר, תנו לו את החוויה שיש מישהו קרוב שרואה ושומע אותו"
כל אחד מרגיש אחרת במקומות האלה, וכל אחד זקוק למשהו אחר. אחד זקוק לכתף לבכות עליה (כן, גם גברים), אחר למילים, ויש כאלה הזקוקים לנוכחות שקטה, כפי שכתבה המשוררת עידית ברק: "עַד שֶׁלֹּא תֵּשֵׁב בַּמְּעָרֶה, לֹא תָּבִין אֶת הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ. אַתָּה צוֹעֵק לוֹ צֵא, וְהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא. הָעֲנָנִים עוֹצְרִים, צִפּוֹר פָּסְקָה תְּעוּפָתָהּ, אֲפִלּוּ הַבְּרוֹשִׁים מַרְכִּינִים רֹאשָׁם, צוֹעֲקִים, וְהוּא אֵינוֹ יוֹצא. אַתָּה מִתְקָרֵב לְאַט נִכְנָס וּמִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ, הוּא מוֹשִׁיט לְךָ אֶת יָדוֹ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפִים הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא אָמַרְתָּ".
שנדע ימים שלווים יותר.
רועי צור הוא מייסד "דרך הקשר – הבית לטיפול במערכות יחסים" העוסק בטיפול פרטני, טיפול זוגי וטיפול אונליין.
