חיים בינינו אנשים שניקו את החמץ האמיתי מחייהם, והצליחו להיפטר מדפוסי זוגיות רעילה שחוו בילדותם, וליצור לעצמם זוגיות טובה, בריאה ומאושרת. אנשים אלו יצאו לחירות זוגית. הם הצליחו לזהות ולהכיר בדפוסים השליליים שהשתרשו בהם במשך השנים, פרצו את השלשלאות שכבלו אותם, ויצאו לדרך זוגית עצמאית וטובה מתמיד.
אחת הנשים שעשו זאת היא רחלי משה, בת 42 מרמלה. רחלי נשואה ואמא לשתיים. היא גדלה להורים ש"תמיד היו ברוגז": "אין לי חוויות חיוביות מהזוגיות של ההורים שלי", היא משתפת בצער. "הם לא היו מדברים או מתקשרים זה עם זה. אבא שלי היה המפרנס היחיד בבית ונהג לחזור הביתה מאוחר. כשניסיתי לקבל ממנו יחס, הוא בדרך כלל היה עייף ושלח אותי לישון.
"לאמא שלי, שחוותה המון אכזבה ותסכול בחיי האהבה שלה, היה קשה לנהל בית של חמישה ילדים לבד, ולתת לנו מספיק חום ואהבה. גדלתי לתוך זוגיות הורית בלתי מתפקדת, אבל לא ידעתי מה נכון ומה לא, מה טוב יותר ומה פחות, כי לא היה לי למה להשוות".
רחלי מספרת שרק בגיל 18 היא קיבלה הצצה למודל זוגי אחר. זה קרה כאשר צפתה מהצד בזוגיות מעוררת ההשראה של הוריה של חברה. "היה לי ממש מוזר לראות הורים אוהבים ומתקשרים וזוגיים, כששלי כבר התגרשו מאז שאני בת 9. אמא שלי יזמה את הגירושים, אבל אני לא חושבת שהיא באמת רצתה להתגרש. לדעתי היה זה אקט של ייאוש, במטרה להפחיד ולערער את אבא שלי. לצערי, זה עשה את ההיפך הגמור והוא עזב את הבית.
"השנים עברו אבל עבור אמא שלי, זאת הייתה בושה להיות גרושה והיא הרגישה צורך להסתיר את הסטטוס החדש שלה. אחרי אבא שלי היא לא חיפשה זוגיות אחרת. היא הייתה אישה של פעם, של גבר אחד, אז לא היה לי עוד מודל לחיקוי. אני מניחה שהזוגיות שלה היא דפוס התנהגותי שעבר מדור לדור, כי אמא שלי תמיד חזרה על אותו משפט, 'ככה גדלנו'".
"אמא שלי יזמה את הגירושים, אבל אני לא חושבת שהיא באמת רצתה להתגרש. לדעתי היה זה אקט של ייאוש, במטרה להפחיד ולערער את אבא שלי. לצערי, זה עשה את ההיפך הגמור והוא עזב את הבית"
ד"ר רונית שרון, מנהלת מכון קשרים לייעוץ ולטיפול פרטני וזוגי ומרצה באוניברסיטה העברית, מאשרת את תחושותיה של רחלי ומעניקה להן שם מקצועי: "העברה בין דורית היא תופעה שבה מערכת אמונות, ערכים, סגנון חיים, דפוסי התנהגויות, קשרים משפחתיים, מודלים זוגיים וסגנונות הורות עוברים מדור לדור בתהליכים מודעים ולא מודעים. כלומר, הורינו לא רק מעבירים לנו את המטען הגנטי שלהם אלא גם את דפוסי ההתקשרות, סגנון החיים, המודלים הזוגיים, מערכת הערכים, סגנון חייהם ועוד.
"למעשה, המודל הזוגי שאליו נחשפנו במשפחות המוצא שלנו, בבית הגידול שלנו ובסביבה שבה חיינו, ישפיע על האופן שבו ננהל את החיים הזוגיים שלנו בהיותנו בוגרים. אם הפנמנו מודל זוגי שהיה מאופיין ברוך, בסבלנות ובתקשורת מיטיבה, ככל הנראה שנשחזר אותו וננסה להחיל אותו גם במערכת הזוגית והמשפחתית הבוגרת שלנו. לעומת זאת, עדות והפנמה של מודל זוגי שמאופיין בטרור פיזי ורגשי או בתקשורת שכוללת התנהגות פוגענית ומבזה, עלולות להביא לשחזור של הדפוסים בזוגיות העכשווית".
3 צפייה בגלריה
רונית שרון. העברה בין דורית אומרת שנקבל בתורשה גם את המודל הזוגי שגדלנו לתוכו
(צילום: ד"ר רונית שרון)
"היו דברים שלגמרי עברו אליי 'בתורשה' למערכות יחסים עם אחרים", מאשרת רחלי. "אפילו הייתה לי זוגיות ספציפית שהייתה ממש רפליקה של הזוגיות של ההורים. האקס שלי דמה לאבא שלי במראה החיצוני ובכך שהיה מבוגר ממני, המפרנס ובעל הממון. הוא הזכיר אותו בכל כך הרבה מובנים, וגם היה חלקלק פה כמוהו ותמיד בחורות סבבו אותו. הפכתי להיות האישה הקטנה והכנועה כי האמנתי לכל דבר שהוא אמר לי. גם כשהוא היה עושה דברים שלא עושים בזוגיות, הייתי סולחת לו בקלות. הייתי ארבע שנים בתוך הקשר הזה, שהיום אני יודעת שלא היה בריא לי".
רחלי מספרת שהשינוי העמוק אצלה התחיל אחרי הפרידה. "מישהו זרק לי שבחרתי באקס כי יש לי חסך בדמות אבהית. בהתחלה לא ייחסתי חשיבות לדבריו, אבל עם הזמן ניתחתי זאת לעומק ואז הבחנתי בדמיון עמוק בין הזוגיות של הוריי לזוגיות עם האקס, והבנתי שאם אלו הבחירות שלי, אז יש כאן משהו לא תקין. במקביל לפרידה התחלתי ללכת לפסיכולוגית, ובין היתר נאלצתי למצוא עבודה ולהתחיל לכלכל את עצמי. זה היה לי מאוד קשה, אחרי ארבע שנים שחייתי כמו נסיכה בקשר ולא הייתי צריכה להניף אצבע. למרות זאת, הלכתי לראיון עבודה והתקבלתי. שם התחיל תהליך הריפוי שלי כי חוויתי הצלחות, מסוגלות, אחריות ועצמאות. זה היה שונה מהמודל שחוויתי בילדותי ובזוגיות הקודמת, של אישה שתלויה בגבר כלכלית, וזה עשה לי טוב".
"מישהו זרק לי שבחרתי באקס כי יש לי חסך בדמות אבהית. בהתחלה לא ייחסתי חשיבות לדבריו, אבל עם הזמן ניתחתי זאת לעומק והבחנתי בדמיון עמוק בין הזוגיות של הוריי לזוגיות עם האקס. הבנתי שאם אלו הבחירות שלי, אז יש כאן משהו לא תקין"
"דבר נוסף שעזר לי בתהליך ההשתנות קרה כשחברה הציעה לי לעשות תרגיל ולכתוב מה אני מחפשת בבן זוג. אני זוכרת שכתבתי גם דברים בסיסיים וחשובים וגם מותרות, ואז התחלתי לצאת שוב ולהכיר. הייתה לי שנה של דייטים הזויים ממש ובסוף החלטתי לקחת הפסקה. נהגתי ללכת פעם בשבוע לבית הכנסת והתפללתי לבורא עולם לקשר בריא ולזיווג נשמתי. באחד הימים התחברתי לאחד מחדרי הצ'אט הישנים של פעם, וקיבלתי הודעה מבחור. הסברתי לו שאני לא מעוניינת לצאת לדייט, אבל אפשר לשוחח באופן חברי. במהלך השיחה הבנו שאנחנו מכירים ושלמדנו יחד באותו תיכון, אז הסכמתי להיפגש איתו.
"נפגשנו בבית קפה ודיברנו עד שסגרו את המקום ופינו אותנו משם. הרגשתי שפגשתי את הנפש התאומה שלי, כי אחרי התהליך שעברתי, כבר האמנתי שאני ראויה לבן זוג טוב ונאמן. הפכתי מטיפוס מרצה לאישה שמבינה שלמרות מה שהיא חוותה בילדות, אפשר גם אחרת, ושאני יכולה ליצור לעצמי זוגיות שהיא ההיפך משל הוריי. אחרי חודש עברנו לגור ביחד, אחרי שנתיים וחצי התחתנו והיום אנחנו ביחד כבר 15 שנה והורים לשתי בנות מדהימות".
זה נשמע כמעט קל מדי, אבל אני בטוחה שעברתם תהליך. לא נרפאים מהר כל כך מדפוסי ילדות.
"תראי, כשאני ובעלי הכרנו והבנו שזה הולך לכיוון חתונה, אז יום אחד הוא פנה אליי ואמר: 'תשמעי, אני מפחד, יש לך שני אחים גרושים וגם ההורים שלך גרושים. איך אני יודע שלא נתחתן ונתגרש בעצמנו?', ועניתי לו שאין לי דרך להבטיח שזה לא יקרה, אבל אני מקווה שכן נחזיק מעמד. בשנים הראשונות חווינו קשיים ואתגרים כמו טיפולי פוריות, וכשהיינו רבים על כל ויכוח טיפשי, אמרתי לו שאני רוצה להתגרש. יום אחד הוא פשוט אמר לי שאם אני אומר זאת שוב, אז באמת נתגרש. באותו רגע הבנתי שחזרתי על דפוס הפעולה של אמא שלי שאיימה על אבא שלי בגירושים כדי לזעזע אותו, אבל לא באמת רצתה להתגרש. כשהבנתי מאיפה זה נובע, הפסקתי.
"מהניסיון שלי, כדי להצליח לשבור את השרשרת הזו צריך מודעות עצמית מאוד גבוהה. חשוב להיות קשובים לעצמנו ולא לעשות דברים באופן אוטומטי, אלא לבחון צעדים ורגשות ולשאול: מה אני רוצה? למה אני רוצה את זה? האם זה יעשה לי טוב? צריך להציב מטרה, אבל לפרק אותה למטרות קטנות ובנות ביצוע, לסמן וי על הראשונה ולעבור לבאה, בדיוק כמו שהתחלתי עם עבודה חדשה.
"היום אני אישה עצמאית והגשמתי בחיי כל מה שחלמתי עליו ואפילו יותר. לפני ארבע שנים פתחתי עסק בשם 'המטבח של רחלי' ובעלי הוא יד ימיני. אם אני צריכה, אז הוא ייקח חופש כדי לעבוד איתי או כדי לגבות אותי ולדאוג לבנות. זו ההצלחה האמיתית שלי וההישג הכי גדול שלי: בן זוג שהוא שותף שאוהב ותומך ועוזר לי להגשים את עצמי".
"חייתי בתודעה שזוגיות היא דבר זמני ושעדיף בלעדיה"
נדב, שביקש להישאר בשם בדוי, הוא גבר נשוי בן 48, שמתגורר בגני תקווה. לדבריו, הוא לא ידע מהי זוגיות טובה עד שהגיע לגיל 40. "כל החיים שלי חייתי בתודעה שזוגיות היא דבר זמני שעתיד להסתיים ועדיף בלעדיה. סבתא שלי גידלה אותי לבד כשהייתי קטן. אמא שלי נאלצה לעבוד ולפרנס, ואת אבא שלי מעולם לא הכרתי. לא גדלתי עם דמות אבהית ולא ידעתי מה זאת אהבה של גבר ואישה. מה שכן ידעתי זה שאמא שלי מעולם לא רצתה להתחתן, ותמיד הכלילה גברים כ'אנשים מסוכנים שיש להתרחק מהם'. במשך כל הילדות שלי וגם בנערות, חייתי בתחושה שאני לא ראוי לאישה כי אני גבר, וגם פחדתי להיות כמו אבא שלי אז התרחקתי מנשים, עד שכבר לא יכולתי להימנע מכך כי בכל זאת הרגשתי משיכה".
מתי התחלת ליצור קשר עם נשים ואיך הייתה החוויה שלך?
"בגיל ההתבגרות התחלתי להרגיש שאני נמשך לנשים ורוצה להיות איתן אבל הייתי נער ביישן, מופנם וחסר ביטחון. לא הייתה לי דמות גברית ללמוד ממנה. למעשה, לא התנסיתי עם אישה עד השירות הצבאי שלי, שם שירתי בבסיס סגור והייתי מוקף בנשים שרצו להיות איתי. היו לי הרבה סטוצים ואין לי ספק ששברתי הרבה לבבות, כי לא נקשרתי לאף אחת. פשוט לא היה שם שום רגש. להיפך, היה שם מחסום של הגנה עצמית וגם הייתי רגיל להיות לבד, כי ככה גדלתי כל חיי".
מתי אירע השנוי?
"אחרי הצבא הכרתי ידידה בלימודים והפכנו לחברים טובים. היה לה חבר ולא באמת חשבתי שהיא תרצה אותי, אז הרשיתי לעצמי לפתח אליה רגש ובסוף התאהבתי. כלומר, רק בגיל 24 התאהבתי, לראשונה בחיי. כשהיא והחבר נפרדו, התחלנו לשכב, ואחרי חצי שנה של יזיזות אזרתי אומץ והצעתי לה להיות חברה שלי. אחרי שלוש שנות זוגיות נפרדנו. היא רצתה להתחתן כבר מהשנה הראשונה ואני פחדתי ממוסד הנישואים.
"אחריה כבר נפתח לי הלב והיו לי הרבה מערכות יחסים, אבל את כולן קטעתי לפני שהן הפכו לרציניות מדי. איכשהו בגיל 35 מצאתי את עצמי על תקן 'הרווק של החבורה'. החברים קראו לי 'הפלייר', 'המבקיע', מה שהיה אמור להרים כביכול לאגו הגברי שלי, אבל הרגשתי כמו חרא של בן אדם, הייתי גבר 'רע ומסוכן' כמו שאמא שלי הגדירה גברים. ידעתי שהכול נובע מהדרך שבה גדלתי. הייתי מודע היטב לאמונות השגויות ולהתנהגויות השליליות שעברו אליי במן תורשה סביבתית, אבל לא ידעתי איך להפסיק את זה ולמצוא זוגיות בריאה וטובה, כזאת שתחזיק מעמד".
"חברים קראו לי 'הפלייר', ו'המבקיע', מה שהיה אמור להרים כביכול לאגו הגברי שלי, אבל הרגשתי כמו חרא של בן אדם. הייתי גבר 'רע ומסוכן' כמו שאמא שלי הגדירה גברים"
ד"ר שרון מסבירה שקשרים משפחתיים, מודלים זוגיים, חוויות, ייצוגיים וזיכרונות אליהם נחשפנו בילדותינו הם כ"כ חזקים עד שהם מוטבעים בנו, מופנמים בתוכנו ומשתחזרים באופן מודע ולא מודע מדור לדור. לכן, פעמים רבות גם כשאנחנו מודעים לכך שנחשפנו למודל זוגי שלא היה טוב ובריא, עדיין נמצא את עצמינו משחזרים את המודלים המופנמים ומיישמים אותם בזוגיות שלנו.
"כולנו מכירים את התופעה שבה אנו מוצאים את עצמינו מדברים ליקרים לנו בצורה פוגענית ומעליבה, למרות שנשבענו לעצמינו בהיותנו ילדים שבחיים לא נתנהג כך. אנו נשחזר דפוסי התנהגות של בגידה בבן זוגנו לאחר שהיינו עדים וחשופים במשך שנים רבות לבגידות של הורינו זה בזה, או נמהר לסיים את ברית הזוגיות כי כך ראינו שהורינו נהגו".
איך בכל זאת הצלחת לצאת מהלופ?
"אחרי שסבתא שלי נפטרה, עברתי תקופה מאוד קשה ואמא שלי, שתמיד הייתה קשורה אליי, הפכה להיות תלותית ואובססיבית. הרגשתי חנוק, וידעתי שזוגיות וחתונה יהיו המפלט הכי טוב. התחתנתי עם הבחורה הראשונה שפגשתי אחרי שסבתא שלי נפטרה, לא כי אהבתי אלא כי רציתי לברוח מאמא שלי וגם כדי להוכיח לעצמי שגם אני יכול להיות איש משפחה ואבא טוב.
"לצערי, גם בקשר הזה הרגשתי חנוק ובסוף בגדתי בה. היא לא רצתה להתגרש וביקשה שנלך לטיפול זוגי. בטיפול הזוגי המטפלת אמרה שיש לי בעיה עמוקה יותר, וביקשה שאני אתחיל גם טיפול פרטני איתה. זה עזר. בכל שיחה גיליתי את עצמי מחדש. הבנתי שאני תוצר של מה שחוויתי בילדות, אבל יותר מכל, הבנתי שאני רוצה וצריך לעשות שינויים בחיים שלי כדי להיות קודם כל טוב יותר לעצמי ואז גם לאחרים".
אילו שינויים ביצעת?
"הצעד הראשון היה להתגרש כי לא התחתנתי מהסיבות הנכונות. במקביל המשכתי בשיחות עם המטפלת, עד שהרגשתי שהצלחתי לקלף מעליי את כל הקליפות הנוראיות שנדבקו אליי במהלך השנים. הייתי צריך להחליף את מודל הזוגיות ההורי השלילי שחוויתי במודל חיובי. נצמדתי לחבר טוב שלקח אותי בתור פרויקט, ותמך בי במשך כל התקופה הזו. למדתי ממנו מהי זוגיות, והבנתי שיש הרבה מורדות אבל גם הרבה עליות.
"התחלתי לצאת אך ורק עם נשים שראיתי בהן פוטנציאל לקשר רציני, ופשוט סיימתי עם השטויות. הפכתי להיות שקול ומודע לכל בחירה שלי בחיים, כי רציתי לנקות את ההשפעה של הילדות שלי. בגיל 40 הכרתי את אשתי דרך שידוך של חברים. מהרגע הראשון שנפגשנו, היא רק החמיאה ופרגנה לי, נתנה לי הרגשה שהיא רוצה אותי וזקוקה לי. התחתנו אחרי שנה והבאנו שלושה ילדים לעולם.
"זוגיות היא לא דבר קל והשדים מהעבר לפעמים צצים, אבל אני נלחם עליה כל יום, כי אני יודע מה עברתי כדי להשיג אותה. אם אתם נמצאים במקום לא טוב, אל תהיו קורבן של הנסיבות, תהיו סיפור ההצלחה של עצמכם", הוא מייעץ לקוראים שמזהים אותו בעצמם.
ד"ר שרון מסבירה כי במסגרת תהליך טיפולי או אימוני, אנו יכולים להבין את השורש הפסיכולוגי ואת דפוס השחזור של השרשרת הבין-דורית הכואבת שעברה אלינו, ואף ללמוד איך לקטוע אותה. "בשלב הראשון עלינו להכיר בשרשרת ההתנהגות הזאת, להבין מהם המקורות שלה וכיצד היא משפיעה שלה עלינו ועל יקירינו. בשלבים הבאים עלינו לקחת אחריות ולהבין שעלינו לקטוע את השרשרת.
"בהמשך חשוב ללמוד לזהות מצבים שבהם אנו נכנסים למעגל השחזור, לקחת נשימה ולהחליף את התקשורת הפוגענית בהתנהגות שמיטיבה איתנו ועם בני הזוג שלנו. זה מצריך מודעות והתבוננות עמוקה פנימה. לעיתים ניתן לעשות זאת לבד, אבל כשהמינונים, התדירויות ועוצמת הפגיעות באחרים וביקרים לנו גבוהים, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי".
