מה קורה כשהכדור הופך לצלע השלישית בזוגיות של שניים? חגיגות המונדיאל נפתחו אתמול (א') באופן רשמי, אבל יש מי שפחות מרוצים מהרעיון. אלו הם בני ובנות הזוג שכבר יודעים שבחודש הקרוב הפרטנר שלהם הולך להיות מרותק למסך הטלוויזיה, בזמן שהזוגיות, הילדים ושאר המטלות השוטפות של הבית צפויים להידחק הצידה. יש זוגות שמראש החליטו להציב גבולות ולתאם יחד ציפיות, בתקווה לעבור את החודש הקרוב ללא מריבות, ובלי לבעוט האחד בשני החוצה.
"המונדיאל נכנס לנו למערכת היחסים"
אבי וענת פלח מרמת גן נשואים מזה חמש שנים ומגדלים יחד שלושה ילדים קטנים. הם הכירו בטינדר, ולדבריהם הייתה זו התאמה מהרגע הראשון. אבי הוא גם אוהד כדורגל מושבע, שעובד וחי את עולם הספורט, בעוד הקשר בין ענת לכדורגל הוא מקרי בהחלט.
לפני שלושה חודשים הקים אבי את קבוצת "מדברים מונדיאל 2022" בפייסבוק, קבוצה הגוזלת כל רגע מזמנו היקר לצורכי השגת מידע, סטטיסטיקות והיכרות עם הקבוצות והשחקנים שעתידים להיות "הפתעת המונדיאל". ענת, שנמצאת ב"חופשת" לידה עם תינוקת קטנה, קצת פחות מרוצה מהסיטואציה. "יש לנו עוד ילד וזה הפלאפון. המונדיאל נכנס לנו למערכת היחסים", היא משתפת בתסכול. "אבי אוהד כדורגל ידוע ויש פירגון הדדי בינינו, אבל זה הטיימינג שיצא לא טוב. יש לנו תינוקת קטנה בבית".
"אבי הוא אוהד כדורגל ידוע ויש פירגון הדדי בינינו, אבל זה הטיימינג שיצא לא טוב. יש לנו תינוקת קטנה בבית, והמונדיאל הזה נכנס לנו למערכת היחסים"
כדי שהחודש הקרוב לא יהפוך לכר פורה לריבים, השניים משתפים כי ערכו יחד שיחת תיאום ציפיות: "אני לא חוסכת במילים, יש בינינו תקשורת בריאה ואבי הוא גבר מבין והכי חשוב - מיישם", היא מכריזה בגאווה. ואבי מוסיף: "ענת יודעת שאני לא שוכח את עצמי. יש לי משפחה ומחויבויות ואני משלב ביניהן. את רוב המשחקים אראה בבית, ומדי פעם איפגש עם החבר'ה ונראה אותם יחד, אבל אני לא הולך להשתגע כי חשוב לי להיות זמין לבית ולילדים. מבחינתי, אני אמשיך לעשות הכול כרגיל והמשחק פשוט יהיה ברקע".
גם יהודה ורייזי לנדאו מקריית מלאכי לא מתכוונים לתת למונדיאל לסכסך ביניהם. הם הכירו בגיל עשרים, התאהבו מהר וכיום הם נשואים כבר 37 שנים והורים לשבעה ילדים. יהודה מספר כי רייזי ידעה עוד מהרגע הראשון שיש לה מתחרה רצינית על תשומת ליבו של יהודה. "זה משהו שסיפרתי לרייזי עוד לפני שהתחתנו - הצהרתי בפניה שאהבתי הראשונה היא קבוצת הכדורגל שאני אוהד, ושעליה להתאמץ לתפוס את המקום השני", הוא אומר בספק הומור, ספק רצינות.
לדבריו, כשהוא יושב וצופה במשחק, שום דבר אחר לא קיים יותר, זה רק הוא והכדורגל. "אני ארגנטינאי וארגנטינאי שלא אוהב כדורגל הוא ארגנטינאי מזויף. זה כמו להיות רוסי בלי הסבתא בסלון. אם יש מונדיאל, אין עולם בארגנטינה. אם 'בוקה ג'וניורס' או 'ריבר' מגיעות לשלבים הגבוהים, אז אפשר לישון בכביש. זה כמו יום כיפור. הכול מושבת", הוא צוחק.
4 צפייה בגלריה
יהודה ורייזי לנדאו. "סיפרתי לה שאהבתי הראשונה היא לקבוצה שאני אוהד"
(צילום: אוסף ביתי)
רייזי, ארגנטינאית בעצמה, מעולם לא חשבה לריב על כך עם יהודה, מאחר שהיא חולקת איתו שורשים דומים מאוד. "גם אבי זיכרונו לברכה היה חובב כדורגל מושבע. אני זוכרת שכשהייתי קטנה הכול סבב סביב הכדור".
יהודה מספר שאת יום הנישואים הראשון שלהם הוא בילה במגרש הכדורגל יחד עם אביה של רייזי. "במהלך המשחק פגשתי פתאום בן דוד שהזכיר לי שזה יום הנישואים שלי, אז יצאתי במחצית מהמגרש לחנות פרחים קרובה, ואמרתי למוכר שיש לי 45 דקות לקחת את הפרחים, למסור אותם לאשתי ואז לחזור למשחק", הוא נזכר משועשע. "כדורגל זה בדם שלו, אז אפילו לא כעסתי", מחייכת רייזי. "אני מבינה אותו ואנחנו באותו הראש. מבחינתי, רק כך אפשר לנהל זוגיות מכילה וטובה".
"במהלך המשחק פגשתי פתאום בן דוד שהזכיר לי שזה יום הנישואים שלי, אז יצאתי במחצית מהמגרש לחנות פרחים קרובה, ואמרתי למוכר שיש לי 45 דקות לקחת את הפרחים, למסור אותם לאשתי ואז לחזור למשחק"
לשמחתם, הם מתכננים לצפות יחד במשחקים החשובים של נבחרת ארגנטינה. "כשיש גול, כל הבניין שומע. אני רק צריכה להיות דרוכה - לעבור או לא לעבור ליד הטלוויזיה כדי חלילה לא להפריע לאיזה גול", היא צוחקת. אין ספק שמבחינתם, המונדיאל הוא סיבה למסיבה וההתרגשות והציפייה בשיאן.
"פעם הלכתי איתה למשחק וזה הספיק לי לכל החיים"
גם מתניה ואסתר תירוש מרחובות, הנשואים 12 שנה, מצפים בקוצר רוח למונדיאל. מתניה אף מתכונן לטוס לקטאר למספר משחקים. אך בזמן ששניהם אוהדי אנגליה, זה הכדורגל המקומי שמעורר אצלם את חילוקי הדעות. מתניה הוא אוהד של מכבי תל אביב, ואילו אסתר אוהדת מושבעת של מכבי חיפה.
"האמוציות אצלנו גבוהות. פעם אחת הייתי בשיחת עבודה, ותוך כדי אני שומעת צרחות בבית כי הטלוויזיה הפסיקה לעבוד. מסתבר שהבנות שלנו רבו על איזו קבוצת כדורגל טובה יותר, ואחת מהן זרקה על השנייה משהו שפגע בטלוויזיה והרס אותה".
כמו רייזי, גם אסתר גדלה לצד אב חובב כדורגל, והושפעה מזה מאוד. "אפשר להגיד שהזמן לכדורגל היה קדוש. אסור היה לעבור מול הטלוויזיה וזה היה פחות נורמטיבי לילדה לאהוב כדורגל, אבל אבא שלי זרם עם זה. פעם אחת הלכנו יחד למשחק ומישהו שאל אותו, 'למה הבאת אותה? אנחנו הולכים לכדורגל, לא לתיאטרון'. זה צרב לי. גם היום אין כמעט נשים במשחקי כדורגל, שירותי הנשים או ריקים או מלאים בגברים".
"פעם אחת הלכנו יחד למשחק ומישהו שאל אותו, 'למה הבאת אותה? אנחנו הולכים לכדורגל, לא לתיאטרון'. זה צרב לי. גם היום אין כמעט נשים במשחקי כדורגל"
את מתניה היא הכירה באוניברסיטה. שניהם למדו רוקחות והיו חלק מקבוצת חברים משותפת. רק לאחר שנתיים של ידידות קרובה, הם הפכו לזוג מאוהב: "מהידידות התפתחה לה אהבה. היינו מדברים על כדורגל וצופים ביחד".
"פעם אחת הלכתי איתה למשחק של מכבי חיפה נגד ביירן-מינכן וזה הספיק לי לכל החיים", מספר מתניה על הקושי לשבת ביציע של קבוצה אחרת שאינה מכבי תל אביב. ובזמן שמתניה ממעט ללכת למשחקים, אסתר פוקדת את היציעים לעיתים תכופות. "אין לי בעיה, שתלך כמה שהיא רוצה ושתהנה", הוא מצהיר.
אסתר מוסיפה: "הוא רוצה שאיהנה אבל לא יותר מדי, כי ניצחון של חיפה בא על חשבון מכבי תל אביב. הוא מפרגן לי אבל לא לקבוצה", היא צוחקת. ומה קורה בבית כשמכבי חיפה משחקת מול מכבי תל אביב? "כשכבי חיפה ניצחה זה היה קשה, כולם פה היו מאושרים ואני הייתי בדאון", הוא נזכר.
ובכל זאת, נדמה כי היריבות הזוגית הזאת מתבססת על המון הומור ועניין: "יש לנו פרופורציות ולכן לעולם לא נריב על זה. הכול בהתגרות הומוריסטית. אחרי שמכבי חיפה ניצחה, אבא שלי העביר למתניה מסרים של 'תמסרי לו ד"ש', ולהיפך. בקיצור, לא משעמם אצלנו", היא מסכמת.
לדבריהם, כדי שלא יישארו פתחים שעלולים להפוך לריבים במהלך חודש המונדיאל, השניים סיכמו מראש על חלוקת מטלות הבית: "אנחנו מאוד בעד חלוקת אחריות וגם לבנות יש תפקידים קבועים. אתמול רצינו לצפות במשחק אז כל המשפחה תקתקה את הבית תוך חצי שעה, ואז ישבנו לצפות יחד כל המשפחה ברוגע", אומרת אסתר.
הזוג המאוהב מסביר כי דווקא אהבתם המשותפת לספורט מעלה את הריגוש ביניהם: "אני לא חושב שיש משהו שדומה לזה", אומר מתניה, "העובדה שאפשר לחלוק עם בת הזוג את הכיף, הציפייה וההתרגשות. נסענו למשחק של מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות, וזאת הייתה חופשה בלתי נשכחת". "אם לא היתה לי אהבה לכדורגל, חד-משמעית לא הייתי מסוגלת להתמודד עם בעל שצופה בספורט כל היום בלופ", אסתר מודה לבסוף. "לא הייתי מצליחה לפרגן ולשחרר, וזה היה מפריע לי בוודאות".
"צחקנו על זה שהוא ייקח את הבנות לחוג ריקוד ואני לכדורגל"
מגן וענבל בר מקריית אתא נשואים 12 שנה ומגדלים יחד שתי בנות. הפעם, דווקא האישה היא אוהדת הכדורגל המושבעת, בזמן שבן הזוג מעדיף להחליף את הכדור בריקודי סלסה. "הכרנו באתר היכרויות. מגן שלח לי הודעה ונפגשנו. כבר בפגישה הראשונה ידעתי שזה 'זה', ואפילו אמרתי לו. הוא לא ברח", היא צוחקת.
ענבל משתפת שהיא תמיד אהדה את מכבי חיפה, אולם מגן פחות בקטע, ומעדיף להחליף את הכדור בריקודי סלסה. "תמיד צחקנו על זה שהוא ייקח את הבנות לחוג ריקוד ואני לכדורגל", היא צוחקת. לדבריה, האהבה שלה לכדור עברה אליה בתורשה מסבה ז"ל.
מגיל צעיר נהגה לפקוד את המגרש מדי שבוע עם כל המשפחה המורחבת. "כשהכרנו הבנתי שאם היא לא הולכת ליציע של 'המשוגעים', היא לא נרגעת. היא לקחה אותי למשחק הכדורגל הראשון שלי בחיים, ואני זוכר שאמרתי לה, 'תראי, השחקנים נראים גדולים פתאום'", הוא צוחק. ענבל מוסיפה: "עד היום הוא שואל על השחקנים והתפקידים שלהם, וזה מתקבל ממש בהומור כי זה חמוד נורא".
מנגד, נדמה כי למגן פשוט אין ברירה. לדבריו, הכדורגל תופס חלק נכבד בחייהם: "ענבל העבירה זאת גם לבנות", הוא מסביר. "בכלל, כל הפסד או ניצחון של הקבוצה משפיע על כל הבית. פעם אחת הם הפסידו במשחק אליפות נגד בני יהודה, וענבל לא הפסיקה לבכות, אז לקחתי אותה לגלידה שתירגע".
"כל הפסד של הקבוצה משפיע על הבית. פעם אחת הם הפסידו במשחק אליפות נגד בני יהודה, וענבל לא הפסיקה לבכות, אז לקחתי אותה לגלידה שתירגע"
כשאני שואלת כיצד הולך להיראות חודש המונדיאל בבית, ענבל עונה שיש צורך בארגון מחדש של כל הלו"ז: "נהיה הרבה בבית, אבל אם אחליט לצפות בחוץ עם המשפחה, מגן יצטרך להישאר ולשמור על הילדים. הוא מודע לזה", היא צוחקת.
מגן מסביר: "היא עובדת בגן ילדים אז היא צריכה חופש כדי לנקות את הראש. היא משתוללת במשחק ואני עם הבנות ביום כיף ונהנה מכל רגע. הלכנו פעם למשחק כולנו, היא ישבה ביציע של המטורפים ואני והבנות ביציע רגוע יותר", הוא צוחק.
ענבל מבהירה שכשיש משחק, אין עם מי לדבר כי היא מרותקת למסך. "זאת אני. מגן יודע שלפני שיוצאים לבלות אני צריכה לבדוק שאין כדורגל באותו היום. כמו שבן אדם מכור לסיגריות, כך אני מכורה לכדורגל".
"אצל ענבל זה או אירוויזיון או מונדיאל", מגן צוחק ומוסיף: "משחקי כדורגל הם חלק משגרת חיינו. אם יש משחק קשה להקים אותה, אז אנחנו דוחים הכול עד המחצית, או שאני פשוט קם ועושה את זה לבד. אחרי הכול, היא עובדת יותר קשה ממני, ולקח לי הרבה זמן להבין את זה. היא מכילה אותי, וזה המעט שאני יכול לעשות עבורה".
עושה רושם שהמתכון לזוגיות המנצחת של השניים טומן בחובו המון אהבה, תקשורת, שותפות, חברות טובה ופירגון הדדי. "אהבה לכדורגל זה לא משהו שאפשר פשוט להוציא, זה חלק ממך. אם אין הבנה לגבי זה, באיזשהו שלב יצוצו מריבות", מסבירה ענבל. "לכן אני שמחה שמגן מבין זאת ודואג לפרגן לי, לתמוך ולהפתיע אותי כל פעם מחדש עם כרטיסים למשחקים, מתנות ממותגות ואפילו ברכות מהשחקנים עצמם".
שיהיה חודש מונדיאל שמח!
