השנה היא 1988. אוטובוס אוסף תיירים מבתי המלון של יוון. באחת התחנות עולה בחורה צעירה ויפה בשם מרטה, לבושה במכנסיים ירוקים עם נקודות שחורות. עמוס טלמור (73), שהיה אז בנסיעת עבודה ובעיצומו של תהליך גירושים, קולט את מרטה ומתקשה להסיר ממנה את העיניים.
"האוטובוס בדיוק עצר במקום פסטורלי שנקרא מצר קורינתוס. מרטה נעמדה ליד השולחן שלי, ומיד הצעתי לה להצטרף אליי לכוס קפה. אציין שיוון בכלל לא הייתה אמורה להיות במסלול שלי. הבוס שלי ביקש ממני לעבור דרך יוון כדי להגיש מכרז מסוים ללקוח מקומי, והסכמתי. כששאלתי מה יש לעשות ביוון בשבת, הציעו לי להצטרף לטיול מאורגן. בדיעבד, זה היה מפגש גורלי לגמרי".
מרטה, מה הביא אותך לאותו האוטובוס?
"הייתי אז גרפיקאית, ולקוח אחד שאל אם אהיה מוכנה לבצע עבורו עבודה ביוון. הגיע יום שבת והקולגות שלי הציעו לי לטייל בדרום יוון, וכך במקרה הגעתי לאוטובוס שגם עמוס היה עליו".
אני מבינה שזה לא נגמר בכוס קפה.
"נכון", היא צוחקת. "יצא שבילינו את כל אותו היום ביחד. כשנפרדנו, הוא שאל אותי אם הוא יכול להזמין אותי לארוחת ערב במלון יוקרתי. אמרתי לו שאני מצטערת, כי יש לי פה מחויבות להיות עם הקולגות שלי, ואז הוא הציע שאמציא תירוץ ואשתחרר מזה, וזרמתי עם הרעיון שלו. חשבתי שזה יכול להיות הרבה יותר נחמד להעביר ערב עם בחור ישראלי".
גדול. ואז מה קרה?
"עמוס הגיע לאסוף אותי, ישבנו יחד בלובי ושתינו. אני זוכרת שהוקסמתי ממנו לגמרי, מכיוון שזאת הייתה הפעם הראשונה שהתארחתי במלון כל כך מפואר. הארוחה התנהלה לאור נרות, והכול היה מפתיע מאוד. הרגשתי כמו מלכה".
עמוס: "היה לנו ערב מהמם ביחד, ואף על פי שהייתה לי טיסה למחרת, שאלתי אותה אם היא רוצה לבלות גם את יום ראשון ביחד. היא הסכימה ודחיתי את הטיסה. ביום ראשון טיילנו כל היום ברחבי אתונה, אכלנו ארוחת ערב ואז נפרדנו לשלום, כי נאלצתי להמשיך הלאה ליעד הבא שלי. מספר ימים לאחר מכן, סיפרתי למזכירה שלי שפגשתי בחורה באתונה ושהבחורה הזאת הולכת להיות אשתי. ביקשתי ממנה שתשלח למרטה פקס ממני".
"סיפרתי למזכירה שלי שפגשתי בחורה באתונה, ושהבחורה הזאת הולכת להיות אשתי"
מרטה: "כשטיילנו ביוון עמוס סיפר לי שהוא נשוי, אב לארבע בנות ונמצא בהליכי גירושים. לא לקחתי אותו ברצינות. באתי ממשפחה מסורתית ואני לא הטיפוס שייצא עם גבר נשוי. בנוסף, נפגעתי הרבה מגברים בחיי הדייטינג שלי, ומעשיות לא היו זרות לי. חשבתי לעצמי שכשאחזור לארץ פשוט אשכח מהעניין".
"בדיעבד, התברר שמקום העבודה של מרטה לא היה רחוק ממקום העבודה שלי בתל אביב", מוסיף עמוס, "אז המזכירה שלי ויתרה על שליחת הפקס והלכה לפגוש את מרטה אישית, כדי להביא לה את המכתב. כשהיא חזרה, היא סיפרה שצדקתי בנחרצות שלי לגביה".
מרטה, איך הגבת כשקיבלת את המכתב?
"קצת התרגשתי. הבנתי שמדובר באדם רציני שיש לו עניין בי, אבל לא הייתי שלמה עם זה מפני שהוא היה נשוי. יחד עם זאת, לא הייתה בי חשדנות. תמיד הייתי אופטימית חסרת תקנה. האמנתי שהכול יהיה בסדר, ופשוט זרמתי עם הרגשות שלי".
עמוס: "משהו בחיבור בינינו היה מאוד מיוחד, אבל למרטה היה יותר קשה. בא אדם שהוא מבוגר ממנה, מספר לה שהוא פרוד עם ארבע בנות. בראייה לאחור, זה נראה כמו אגדה. לשמחתי הרבה, זה לא הרחיק אותה ממני והיא האמינה לי".
לאהוב בסתר
מספר שבועות מאוחר יותר, גם עמוס חזר לישראל והשניים החליטו להיפגש. "בהתחלה המפגשים בינינו היו כרוכים בהסתרה", הוא מסביר. "כדי לא לפגוע בתהליך הגירושים, נפגשנו בסתר. בכל פעם כשיצאנו למקום פומבי, בדקנו שאין שם מישהו שאולי מכיר אותנו. מרטה חששה שאמא שלה תגלה שהיא יוצאת עם גבר נשוי, אבל הסוד לא החזיק הרבה זמן. מרטה היא הילדה העשירית במשפחתה, ומהר מאוד היא שיתפה חלק מאחיותיה".
"למרטה היה יותר קשה. בא אדם שהוא מבוגר ממנה, מספר לה שהוא פרוד עם ארבע בנות. בראייה לאחור, זה נראה כמו אגדה"
איך המשפחה של מרטה קיבלה אותך?
"המשפחה שלה הביעה דאגה מכך שאני נשוי ואבא. הם חששו שאחליט לעזוב את מרטה ושלא אצליח להחזיק אותנו כלכלית. השבתי להם שאני יודע בוודאות שאני רוצה להיות עם מרטה, ושמבחינת פרנסה אף פעם לא היו לי בעיות. מגיל 16 הייתי עצמאי ותמיד התפרנסתי בכבוד וביושר, ולכן אף על פי שהייתי באמצע משבר הגירושים הגדול, לא דאגתי מהבחינה הזאת, אבל הם לא השתכנעו והציעו לנו להיפרד לחצי שנה, ושאחריה נקבל החלטה אם לחזור. אמרתי שאני לא רוצה להיפרד, ולשמחתי מרטה חשבה בדיוק כמוני.
"מאותו הרגע, היא הייתה המשענת הכי גדולה שלי בתהליך הגירושים. כבר שכרתי דירה ואט-אט היא עברה לגור איתי. שנה לאחר מכן עשינו טיול ארוך באירופה כדי להעמיק את ההיכרות בינינו, ואחרי שנה מרטה נכנסה להיריון. עדיין הייתי עדיין בקרבות ובמשפטים סביב הגירושים, אבל עם מרטה האהבה פרחה". "בהתחלה אמא שלי לא קיבלה את הקשר בינינו", אומרת מרטה.
נשמע כואב. מתי דרמת הגירושים הגיעה לסיומה?
עמוס: "מספר שנים לאחר מכן. הבוס שלי הציע שאעשה רילוקשיין להונג קונג, וזה היה הזרז עבורי לסיים את הליך הגירושים. בסופו של דבר, הסכמתי לפשרה שהרגשתי שהיא פחות כדאית לי כלכלית, אך עדיפה כדי שנוכל להמשיך עם חיינו. לפני שטסנו, עשינו מסיבת חתונה כשמרטה היתה כבר בחודש השלישי עם הבן השני שלנו".
"ביני לבין עמוס היו מהמורות. הרגשתי שיש מעמסה כתוצאה מזה שיש לו עוד ארבע בנות. לא הבנתי איפה אני בתוך זה ולא היה לי קל לעכל את הסיטואציה"
"בתקופה ההיא בנינו את הזוגיות שלנו"
חודש אחרי כן הם כבר עברו להונג קונג לחמש שנים, ובילו שם תקופה שרק חיזקה את הקשר ביניהם. "בתקופה ההיא בנינו את הזוגיות שלנו", הוא נזכר. "מדי פעם הפתעתי את מרטה והטסתי את האחיות שלה אלינו על מנת שהיא לא תהיה לבד, וגם הבת הקטנה שלי הגיעה מעת לעת. כל כמה חודשים הייתי חוזר לארץ לתקופה קצרה, ובאחת מהפעמים הללו זכיתי סוף-סוף לקבלת פנים אוהבת מאמא של מרטה".
בכל זאת, איך עוזבים הכול ועוברים להונג קונג?
מרטה: "מאוד שמחתי על המעבר כי רציתי להתרחק מהרתיחה שהיתה כאן. אני טיפוס הרפתקן, התחלתי להתעניין בעיצוב פנים, והמזרח מאוד קסם לי. בדיעבד, אלה היו חמש השנים היפות בחיי, אבל בהתחלה בהחלט היה לי קשה. אני זוכרת ששאלתי את עצמי מה אני עושה במקום הזר הזה. הייתי אז בהיריון ועם ילד קטן ודאגתי, אבל בקהילה היהודית חיבקו אותנו ולאט-לאט השתלבתי. גם ביני לבין עמוס היו מהמורות בהתחלה. הרגשתי שיש מעמסה כתוצאה מזה שיש לו עוד ארבע בנות. לא הבנתי איפה אני בתוך זה ולא היה לי קל לעכל את הסיטואציה".
עמוס, מה שבה אותך במרטה, שכבר אחרי יומיים הצהרת שהיא הולכת להיות אשתך?
"האמת היא שכשהתקרבתי אליה והרחתי את ריח הגוף שלה, זה ערפל לי את החושים. עד היום זה ככה. הריח שלה מבשם לי את המוח, ואני עדיין נמשך אליה ב-110%".
הפגנת רצינות מאוד מהר, עוד לפני שהתגרשת אפילו.
"תמיד רציתי משפחה ולא עניינו אותי חיי הרווקות. בכל פעם כשיצאתי לנסיעת עבודה, הבטן שלי התהפכה מזה שאני עוזב את הבית, גם אם זה רק ליומיים".
מרטה, פגשת את עמוס כשהיה בנסיעת עבודה. לא דאגת שאולי הוא יפגוש מישהי אחרת בנסיעה עתידית?
"זה אפילו לא עלה בדעתי! עמוס היה נחוש להיות איתי כל הזמן וכנראה נתן לי מספיק ביטחון. יכול להיות שגם מאוד האמנתי בעצמי. היה לי ביטחון עצמי גבוה".
מה משך אותך אליו?
"זה יישמע מצחיק, אבל כשהיינו באוטובוס ביוון, הסתכלתי על הזרוע שלו ופשוט התאהבתי בידיים שלו. אחר כך הנחישות שלו כבשה אותי. אילולא הנחישות שלו לא הייתי ממשיכה עם הקשר הזה. הוא פשוט רדף אחריי ולא עצר לרגע. עד היום הוא רץ אחריי בלי הפסקה, אם זה במטבח, בקניות ובכל מקום".
נוצר חיבור בין שני הילדים המשותפים שלכם לבנות של עמוס?
"שתיים מהבנות שלי לא גרות בארץ כבר 20 שנה, אבל בהחלט יש ביניהם קשר ויחסית לזה שהם לא גרו ביחד, זה יפה".
אילו תובנות לגבי זוגיות יש לכם אחרי 33 שנים ביחד?
עמוס: "למדנו לוותר ולא להיקלע למריבות על דברים שטותיים. תמיד היו לנו מריבות, אבל יש הבדל בין דברים שהם ברומו של עולם לבין דברים שלא כדאי לריב עליהם. אני תמיד אומר שבזוגיות מספיק שיהיו 75% הסכמות".
מרטה: "צריך למצוא את הדברים הטובים בצד השני ובהם להתרכז, עם השאר מסתדרים. למשל, אני רואה שעמוס תורם לי בחוכמתו, בגישה שלו ובאהבה שלו אליי, אז אם לפעמים יש גם דברים פחות חיוביים, זה לא נורא כי גם אני לא מושלמת. אנחנו משתנים כל הזמן. אני מציעה לאנשים - תחבקו את הדברים הטובים, ואז כשתגיע את המריבה, תדעו לא להישאב אליה ולזכור את מה שטוב. בעבר הייתי נפגעת הרבה. היום אני כבר יודעת מה לעשות ואיך להגיב. ללא ספק, למדנו האחד את השני. עם השנים הוא גם מאוד השתנה".
עמוס, במה השתנית?
"פעם הייתי מתעצבן משטויות, ומוביל אותנו למריבה. הרבה דברים היו מכעיסים אותי, החל מזה שלא מצאתי את הגרביים במקום שהשארתי אותם, או כשמרטה זרקה לי דברים שהיא חשבה שהם מיותרים בחסות תיאוריות של פנג-שווי. בשלב מסוים הבנתי שזה פשוט מטומטם לריב על דברים בנאליים.
"היום אני כבר לא מתעצבן, מתוך הבנה שאני רוצה לשמור על הנכס היקר שלי שהוא הזוגיות שלנו. אני גם לא יכול לשאת את זה כשמרטה נפגעת. למדתי להיות סבלן ולהגיב באופן מדוד. להבדיל ממני, מרטה כל כך רגועה! יכולים לייצר מהדם שלה כדורי הרגעה", הוא צוחק.
עד כדי כך?
מרטה: "אני בהחלט הטיפוס הרגוע. אף פעם לא צועקת או רבה, ומאוד מתגמשת".
"עמוס תורם לי בחוכמתו, בגישה שלו לחיים ובאהבה שלו אליי, אז גם קורים דברים פחות חיוביים, זה לא נורא כי גם אני לא מושלמת"
איך אתם שומרים על הזוגיות שלכם?
עמוס: "אתמול למשל יצאנו לרקוד ביחד. אנחנו דואגים לתמוך האחד בשני ולעזור. כל אחד רוצה לעשות טוב לאחר. אני מאמין שלעשות טוב בעולם ובבית בפרט, זה הדבר הכי חשוב. בנוסף, אנחנו נותנים כבוד האחד לשני. אחת ההנאות הגדולות שלי היא להגיש למרטה כוס קפה עם עוגייה בבוקר, לראות אותה יושבת על הספה ולוגמת את הלגימה הראשונה. אם הייתי יכול לקנות עוד 30 שנים כאלה, הייתי עושה את זה".
מרטה: "אנחנו מבינים האחד את השני ויש בינינו אהבה ואפילו הערצה. התאהבתי בעמוס מהר מאוד, בכנות ובאמינות שלו, ותמיד הערצתי אותו בזכות הגישה והחוכמה שלו".
עמוס: "אחד מסודות הנישואים בעיניי זה להבין שאם צד אחד מעיר לאחר, זה לא כדי לעקוץ. תמיד יש כוונה טובה מאחורי זה. אני גם משתף את מרטה בכול מה שקורה לי. אין בינינו סודות. יש לה את הגישה לטלפון שלי ולמחשב, היא השותפה שלי לחיים, היא הכול בשבילי. אנחנו גם יודעים לתת ספייס כשצריך ואת החיבה כשצריך. אנחנו מאוד אוהבים לגעת האחד בשני, לחבק, לנשק, לתת ידיים".
"עוד דבר שמחבר אותנו זה חוש הומור", אומרת מרטה. "אנחנו צוחקים המון מכל שטות, גם בלילה כשאנחנו הולכים לישון, ומתגלגלים מצחוק עד שהשכנים שומעים. בעיניי, זה מאוד חיוני בין בני זוג ומאוד משחרר".