לפני מספר שבועות שודר בערוץ הטלוויזיה של חדשות 13 ראיון מדהים, שצולם בכלל ביוני 2021, אך נחשף רק בתחילת חודש מאי 2022, בו רואים את שמוליק, בעלה של עידית סילמן, חברת מפלגת ימינה ועד לאחרונה יו"ר הקואליציה, כשהוא מתפרץ פעם אחר פעם לריאיון שהיא מעניקה לעיתונאית, וקובע כיצד היא תענה לשאלות הפוליטיות שהופנו כלפיה. אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר, אתם זוכרים נכון: גם על שרה נתניהו, רעייתו של ראש הממשלה לשעבר, נאמר לא פעם כי היא מתערבת בבוטות בהחלטותיו הפוליטיות של בעלה, ומכתיבה את התנהלותו.
רכילות בצד, אין ספק שבכל זוגיות יש את הצד הדומיננטי יותר, זה שמכתיב את הטון, במודע או שלא במודע. זה שהוכתר באופן לא רשמי כמקבל ההחלטות, כמי שאומר את המילה האחרונה, או במילים אחרות: זה שלובש את המכנסיים או את החצאית בבית.
עבור חלק מהזוגות החלוקה הזאת נוחה ומשחררת, אך אם אתם מרגישים שקולכם לא נשמע באופן מובהק, ייתכן שאתם חלק ממערכת יחסים שתלטנית, שעלולה, במקרי קיצון, להעביר אתכם שנים רבות של סבל.
"כולנו רוצים ושואפים לוודאות בזוגיות שלנו", אומרת ענת סלע, מגשרת ויועצת זוגית ומינית. "כולנו שואפים להיות בשליטה על מה שקורה בחיים שלנו, לדעת שהעניינים מתנהלים כפי שאנחנו חושבים שהם צריכים להתנהל. כמובן שבמרוצת הזמן הזוגי, כל אחד מהצדדים רוצה שהדברים יתנהלו בדרך שלו, ומושך לשם. כתוצאה מכך, עלולים להיווצר קונפליקטים שקשורים בשליטה ואפילו התנגשות בין הצרכים. הבעיה מתחילה כשהצורך בשליטה הופך לשתלטנות".
למה הכוונה?
"ניקח לדוגמה תכנון טיול זוגי לחו"ל. בדרך כלל, יש צד אחד שיעשה הכול מ-א' ועד ת': הוא יהיה זה שיקבע את היעד, יקנה כרטיסים, יסגור את הפרטים הקטנים. במקרה הטוב, יהיה את הצד השני שיצטרף בהנאה גדולה. לא ישנה לו אם השניים יטוסו לצרפת או לאיטליה כי מבחינתו, המטרה היא לעשות דברים ביחד. במצב כזה הרצונות לא יתנגשו.
"הבעיה מתחילה כשהצד השני כן מבקש להיות מעורב בתכנון, אבל אני לא משאירה לו מקום והופכת את הרצונות שלו ללא רלוונטיים. אני משדרת לו שאני המחליטה והקובעת ושהוא מוזמן להצטרף לחוויה שאני יוצרת. במצב כזה אני לא רואה אותו ולא מבינה את הצרכים שלו, כי מבחינתי רק הצד שלי הוא הצד הנכון. אז כשיש התנגשות במטרות וכשהצד השני פועל להשלטת תפיסותיו ורצונותיו על הצד האחר, מדובר בשתלטנות".
הדוגמה הזאת מרימה לי להנחתה כי יש אנשים שסבבה להם עם זה שקובעים להם.
"נכון, יש אנשים שנוח להם עם זה, שנחמד להם שיש מי שקובע ומטפל בעניינים. אבל זאת בדיוק התפיסה הראשונה שנתתי, של אדם שאומר, 'אוקיי, יש פה אדם שיודע, שעושה את זה טוב, אז סבבה, אני נותן לו להוביל ומצטרף לחוויה'. הבעייתיות מתחילה כשנוצרת דינמיקה קבועה, שיטתית ומתמשכת, שבה הצד השני חווה הקטנה, ויתור או חוסר הערכה באופן קבוע".
"אם הוא רוצה להתחתן איתך בדייט הראשון, הוא ירצה להתגרש ממך בדייט השני"
לי תום-דותן היא יועצת זוגית ומומחית לתקשורת רומנטית. לדבריה, שתלטנות זוגית באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בהרגשה האישית שלנו. "מערכת היחסים הכי משמעותית שיש לנו בחיים היא עם עצמנו. אם אנחנו מרגישים שאנחנו כל הזמן לא בסדר, שעלינו להתנצל ולתת דין וחשבון, שאנחנו לא סומכים על חוות הדעת שלנו ושאנחנו צריכים להסתיר דברים מבן הזוג כי אנחנו לא רוצים שתתפתח דרמה, צריכה להידלק לנו נורה אדומה, כי כל המאפיינים האלה הם ההפך המוחלט מזוגיות טובה, שאמורה להרים אותנו ולגרום לנו להרגיש בנוח עם מי שאנחנו".
האם יש סימנים מקדימים שיכולים לסמן לי להיזהר כי מדובר במי שעלול להפוך לבן זוג שתלטן?
סלע: "כן, למשל האצה מוגזמת של מערכת היחסים ורצון להחצין את הקשר כשהוא עוד בתחילתו. מישהו שכבר על הדייטים הראשונים אומר לך שאת בחורה לנישואים, שרוצה להכיר לך את ההורים, מזמין אותך לחו"ל, למסעדות יקרות, מפנק אותך וקונה לך בהגזמה, אומר לך שהוא אוהב אותך, רוצה לעבור לגור ביחד ולהכריז על היחסים שלכם ברשתות החברתיות.
"על פניו זה מרגיש מעולה, אבל זה משהו שלא תואם את הקצב של איפה שאתם נמצאים בקשר. לא סתם אומרים שמי שרוצה להתחתן איתך בדייט הראשון, ירצה להתגרש ממך בדייט השני. זה סממן למערכת יחסים לא בריאה ושתלטנית, כי הוא לא נותן לך להתקדם בקצב שלך. בתחושה שלך יופעל עלייך לחץ מאוד גדול 'להחזיר' לו, אבל את לא תרגישי שזה הזמן. לכן, אם זה טוב מכדי להיות אמיתי, זה כנראה לא אמיתי.
"סממן נוסף הוא דיבור פוגעני ולא מכבד על אנשים אחרים או על אקסים, וגם חשיבה דיכוטומית של שחור ולבן. יש רק טוב ורע, שמאל וימין, צד שצודק וצד שטועה. אין אמצע".
"אם אנחנו מרגישים שאנחנו כל הזמן לא בסדר, שאנחנו לא סומכים על חוות הדעת שלנו ושאנחנו צריכים להסתיר דברים מבן הזוג, צריכה להידלק לנו נורה אדומה, כי כל המאפיינים האלה הם ההפך המוחלט מזוגיות טובה, שאמורה להרים אותנו ולגרום לנו להרגיש בנוח עם מי שאנחנו"
יניר יעקובי, פסיכותרפיסט התנהגותי-קוגניטיבי, טוען שאין הבדל מגדרי כשזה מגיע לשתלטנות במערכות יחסים. "שתלטנות מאפיינת את שני המגדרים באופן שווה יחסית, היא רק נראית אחרת", הוא מסביר. "גברים נוטים להיות יותר אלימים ולהשתמש בפחד, ונשים נוטות להיות יותר תוקפניות ולעטוף את השתלטנות בדאגה, לכאורה".
"יש נשים שמשתלטות על חייהם של גברים שחיים בפחד מלעשות דברים, שמא הם 'יעירו את הנמר' מתרדמתו, ויש נשים שחיות בוויתור מתמיד בשל הפחד להיכנס לקונפליקט", אומרת סלע.
"מי ירצה אותך בכלל? את גרושה עם שלושה ילדים"
"מערכת יחסים בזוגיות של שולט ונשלט היא מאוד מתוחה ולחוצה", מסביר יעקובי. "לעיתים בן הזוג הנשלט מוציא את התסכול על הילדים, או שבן הזוג השולט מפחד לאבד שליטה ואז הוא מוריד את הרף מפעם לפעם, מגדיר מחדש את הקו האדום. אגב, החיים כלפי חוץ ייראו לסביבה סבירים ורגילים כי בני הזוג לא ישתפו אחרים במה שבאמת קורה אצלם בבית מתוך בושה ופחד".
מה גורם לאדם להיות שתלטן במערכת יחסים?
תום-דותן: "ראשית, חוסר ביטחון עצמי וחרדת נטישה. אדם שהפחד הגדול שיעזבו אותו מנהל אותו, ינסה לשלוט בסיטואציה. אדם שלא בטוח בעצמו, ירגיש שהוא חייב לשלוט ולהקטין את האחר כדי להרגיש ביטחון בקשר, מחשש לא מודע שאם הפרטנר יראה אותו כמו שהוא באמת, הוא יעזוב אותו, אז הוא מראש יגרום לו להרגיש מספיק רע עם עצמו כדי שהוא לא יעזוב.
"זה יכול לבוא לידי ביטוי במשפטים כמו: 'מי ירצה אותך בכלל? את גרושה עם שלושה ילדים', או 'מי תיקח אותך עם הכרס שלך?'. מדובר באמירות שדי קל להבין מהן שמדובר באדם שתלטן, אבל יש גם את האמירות המבלבלות יותר כמו: 'אני היחיד שרואה עד כמה את מקסימה. אחרים לא רואים את זה'. לכאורה, מדובר פה במחמאה, אבל בפועל המטרה שלה היא לשחק עם תפיסת המציאות שלך, עם מה שאת יודעת ומרגישה על עצמך, כדי שתפקפקי בראיית העולם שלך.
"סיבה נוספת היא אגוצנטריות - ראיית בן הזוג כאובייקט. מדובר באדם שמרגיש שהצד השני הוא חלק ממנו. למעשה, אני לא שתלטן כי בפועל את שלי, את כמו החפץ שלי ואני מחליט איפה תהיי. שתלטנות יכולה גם לנבוע מהפרעות נפשיות מסוימות כמו נרקיסיזם ופסיכופתיה. אלו אנשים מניפולטיביים שמצליחים להתחבר רק לעצמם. הם לא מצליחים לראות רגשות של אנשים אחרים ולא מבינים את הערך שיש באותנטיות, בחיבור רגשי אמיתי, כי אלו לא דברים שהם בעצמם מרגישים".
"זה יכול לבוא לידי ביטוי במשפטים כמו: 'מי ירצה אותך בכלל? את גרושה עם שלושה ילדים', או 'מי תיקח אותך עם הכרס שלך?'. מדובר באמירות שדי קל להבין מהן שמדובר באדם שתלטן, אבל יש גם את האמירות המבלבלות יותר שמטרתן לשחק עם תפיסת המציאות שלך"
יניר יעקובי לוקח אותנו צעד אחד אחורה וטוען ששתלטנות לעיתים נובעת מהעתקה של דפוס זוגי שהתקיים בבית ההורים. "אדם שנולד להורים שתלטניים ומסרסים או לכאלה שלא נתנו לו מקום להיות עצמאי והשתלטו עליו ועל אישיותו, יפתח דימוי עצמי נמוך, קושי להאמין בעצמו ולתת אמון באחרים, לצד חשדנות ופחד לטעות או להיכשל.
"יכול להיות שיהיה בו גם זעם שיתורגם לאלימות מכל סוג כלפי הפרטנר. זה גם יכול לשבת על פרפקציוניזם או על חרדות, למשל אדם שחושש שאם הוא לא ייקח את השליטה, משהו נורא יקרה. מבחינת האישיות של האדם השתלטן, היא עלולה להיות נרקיסיסטית, תלותית, אימפולסיבית ומתמכרת".
4 צפייה בגלריה
יניר יעקובי. האדם החרד יחשוש שאם הוא לא ייקח את השליטה, משהו רע מאוד יקרה
(צילום: אודי מייזליש)
כל זוגיות מצריכה פשרות וויתורים הדדיים, אז איך יודעים מתי עובר הגבול?
סלע: "ברגע שהאדם מרגיש שהוא עושה הכול כדי שלצד השני יהיה יותר טוב, תוך ביטול מוחלט של הרצונות שלו, עלינו להבין כי נחצה פה גבול. סממנים נוספים הם כשחושבים פעמיים ו'הולכים על ביצים' לפני שאומרים משהו, רק כי חוששים להצית ויכוח או כי חוששים שהצד השני יגיב בצורה לא נעימה.
"ברגע שההחלטות שלנו לא נשמעות ולא מתקבלות, כשאנחנו לא מביאים את עצמנו לידי ביטוי וכשאנחנו משתיקים את עצמנו או כשמשתיקים אותנו, אנחנו נמצאים בזוגיות שתלטנית. ישנן כמובן דרגות חומרה שונות לשתלטנות, כשבקיצון נמצאות כפייה באמצעות מניפולציות רגשיות, סנקציות, אלימות פיזית או נפשית כמו התפרצויות זעם, קללות או הקטנה. מערכות יחסים כאלה הן רעל שקט שמטפטף לאט-לאט. הרבה אנשים יכולים למצוא את עצמם עמוק בתוך זוגיות כזאת".
לאילו נורות אדומות חשוב שנשים לב?
"חטטנות, מעקב אחרי הלו"ז, ניסיון לשלוט בכל קשת החיים: בחברים, בלבוש, באוכל, במשפחה, בעבודה, בבילויים ובכסף. אלימות כלכלית, הדוגמה האחרונה שנתתי, הרבה פעמים מופנית כלפי נשים שמוצאות את עצמן נאלצות לבקש אישור לפני כל הוצאה כלכלית או להסביר אותה. גם שאלות כמו: 'למה את יוצאת עם הבגד הזה מהבית?', הצהרות שמקטינות אותך או כאלה שגורמות לך להרגיש שההחלטות שלך לא חכמות, הן נורות אדומות בוהקות.
"כל ניסיון לסכסך בינך לבין אנשים אחרים ולהרחיק אותך מהם, בסגנון 'חברות שלך לא רוצות שתיראי טוב, הן מקנאות בך' - הוא משהו שיש לשים אליו לב, כי מתחת לאמירה כזאת שוכן המסר שאף אחד לא כן איתך כמוני ושרק אני אוהב אותך. המטרה של האמירות האלה היא להקטין אותך ולגרום לך לתחושת חוסר ערך ופקפוק בעצמך.
"חשוב לזכור שבזוגיות בריאה יש ניסיון לחבר, לא להפריד ולבודד. גם האשמות במטרה לגרום לך להרגיש לא בסדר, או ביקורתיות בלתי פוסקת הן נורות אדומות. אגב, לעיתים ישנה שתלטנות לא מובהקת, כמו למשל כשבן הזוג מפנק אותך וקונה לך שרשרת יהלומים, אבל את בכלל לא עונדת תכשיטים או אוהבת יהלומים.
"לכאורה את צריכה לשמוח ולהעריך ולהגיד שהוא מקסים כי הנה, הוא קנה לך משהו יקר, אבל זאת רק עוד דרך נוספת לשלוט בך כי אם לא תענדי אותה, הוא ייעלב. הוא לא רואה אותך בכלל, את לא רלוונטית, בא לו שתענדי שרשרת יהלומים".
4 צפייה בגלריה
שמרית בן חיים. פנייה לעזרה חיצונית היא הדרך הראשונה להיחלץ מהמצב הקיים
(צילום: רעות לחיאני)
"אי אפשר לחיות לנצח בריצוי ותוך השתקת הקול הפנימי שלנו"
על השאלה האם זוגיות כזאת יכולה להחזיק מעמד, מסבירה ענת: "מדובר בדפוסי התנהגות שקשה לשנות, וברוב המקרים השתלטנות לא תופיע רק במערכת היחסים. בן הזוג השתלטן יתנהג ככה גם בעבודה, באינטראקציות חברתיות ובהורות שלו. הקושי הגדול הוא לזהות שנמצאים בתוך מערכת יחסים כזאת ולהודות בכך.
"הרבה פעמים אנשים מתכחשים לזה כי האהבה מסנוורת ומקשה מאוד לראות את הדברים כפי שהם. חשוב גם להבין שאין שום דבר שאני יכול לעשות כדי להביא לשינוי של בן הזוג. מניסיוני, מערכות יחסים כאלה לא מחזיקות מעמד, כי בטווח הארוך אנשים לא יכולים לחיות בסביבה שלא מרגישה להם טבעית, שבה הם לא יכולים להיות מי שהם.
"אי-אפשר לחיות לנצח בריצוי ובהשתקת הקול הפנימי שלנו. הבעיה היא שבן הזוג השתלטן יהיה חייב לקבל עזרה מקצועית אחרי הפרידה, אחרת הדפוס הזה יעבור ממערכת יחסים אחת לאחרת".
"בן הזוג השתלטן יהיה חייב לקבל עזרה מקצועית אחרי הפרידה, אחרת הדפוס הזה יעבור ממערכת יחסים אחת לאחרת"
יניר יעקובי מוסיף כי לדעתו, ניתן לטפל במערכת יחסים כזאת על ידי העצמת הקורבן, למידת כלים של פתרון בעיות ושינוי תפיסות הנשלט על עצמו ועל העולם. לדבריה של לי תום, הדבר החשוב ביותר בהתמודדות עם בן זוג שתלטן הוא היכולת להציב גבולות, לעבוד על להגיד לו "לא", כי הסירוב נותן קונטרה לשתלטנות.
"משפטים כמו 'אני שמחה ששיתפת אותי בדעה שלך, אבל אני בכל זאת יוצאת עם השמלה הזאת', יכולים לגרום לבן הזוג להבין שאין ביכולתו לשלוט עלייך. שיטה נוספת היא לאתגר ולשאול שאלות כדי לערער את הפקודות. נניח, 'למה השמלה הזאת לא יפה בעיניך? כי היא קצרה? איך יודעים מתי משהו קצר מדי?'. שאילת השאלות מערערת וגורמת לבן הזוג להבין שהדברים שהוא אומר אינם פקודות.
"מהצד השני, הרבה פעמים נשים משתמשות בילדים כדי לערער את הסמכות של הגברים. נניח, 'אתה לא מקלח את הילד כמו שצריך', 'אתה לא יודע להחליף חיתול'. ההקטנה הזאת נועדה לבסס את הסמכות שלהן כמי שמבינות בילדים ולגרום לגברים להרגיש שהם תלויים בהן, שהם שלא יסתדרו בלעדיהן לעולם. שאילת שאלות משבשת את הרציונל זה".
אז איך עושים שיהיה אחרת? שמרית בן חיים, עו"ס קלינית, מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית, ומדריכת הורים, טוענת שחשוב לשתף בלי להתבייש, גם אם אנחנו לא בטוחים בחוויה שלנו. "שיתוף פירושו הטלת סימן שאלה. פניה לעזרה מקצועית-אישית, זוגית או שתיהן יחד, תהיה אידיאלית. כמובן שזה עלול לגרום לבן הזוג השתלטן לאיים בהחרפת הסנקציות, אולם עצם הפניה מסמלת סנונית ראשונה של שינוי, סימון גבול שלא היה שם קודם וחופש לביטוי רגשי ומחשבתי ראשון".
