"כשאנשים נכנסים לקשר זוגי, שאותו הם מגדירים כמונוגמי, הם מקווים לשמור אמונים לבן זוגם. הבעיה היא שאנשים בימינו מוצפים בפיתויים בדמותם של בני זוג חליפיים, אשר אורבים להם בכל פינה ברחבי הרשת", טוענת פרופסור גורית בירנבוים, פסיכולוגית חברתית, חוקרת מיניות וזוגיות ומרצה בבית ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה אשר באוניברסיטת רייכמן.
לדבריה, אנשים מתמודדים עם הקונפליקט שנוצר בעקבות הפיתויים הללו דרך שלל אסטרטגיות הגנה זוגיות, כמו התעלמות מכוונת ממחזרים או תפיסתם כפחות מושכים ממה שהם. אלא ששיעורי הבגידות הגבוהים מעידים על כך שהאסטרטגיות הללו לא תמיד יעילות במאבק המונוגמי בפיתוי. "רציתי לבדוק מה הם הגורמים שמסייעים לאנשים להיות יותר עמידים בפני פיתויים רומנטיים, ומה הם הגורמים שדווקא מחלישים את העמידות הזאת", מסבירה פרופ' בירנבוים.
לשחרר את התשוקות
מאמרה החדש, שנקרא Temptation at your door: Receiving mate poaching attempts and perceived Partners' desirability מתבסס על שני מחקרים, בהם לקחו חלק 260 מתנדבים בין הגילים 20-32, כולם הטרוסקסואליים צעירים, כשהגיל הממוצע עומד על 24. בעת מילוי השאלונים כל המשתתפים נמצאו בקשר זוגי משמעותי, אותו הם הגדירו כמונוגמי.
"מחקרי עבר שבחנו גורמים מנבאי בגידות, עסקו באישיות של בני הזוג או ניסו לאפיין את הקשר ביניהם. במחקרי הנוכחי התמקדתי בהתנהלות המחזרים עצמם", היא מסבירה. "באופן ספציפי, רציתי לבחון האם כאשר המחזר הופך להיות יותר אקטיבי בהבעת העניין שלו בפרט שנמצא כבר בקשר זוגי, הוא מצליח לחדור מבעד למנגנוני ההגנה ולפגוע בעמידות הקשר".
1 צפייה בגלריה
פרופ' גורית בירנבוים. "הרוב לא מקבל בברכה שבירה של חוזה הבלעדיות המינית"
(צילום: גורית בירנבוים)
כדי לבחון זאת, פרופ' בירנבוים ביקשה מהמתנדבים לשוחח בצ'ט וירטואלי עם אדם שנחשב לאטרקטיבי מבחינה חיצונית, ושיתף פעולה עם צוות המחקר. מחצית מהמשתתפים ניהלו איתו או איתה צ'ט שהיה ניטרלי בתכניו, בזמן שהחצי השני זכה להצצה לצד הפלרטטני יותר של אותו אדם, שהתבקש לחזר אחריהם לכל אורך השיחה. לאחר מכן, התבקשו המשתתפים לציין עד כמה הם נמשכים לבן זוגם, ולקחת חלק במטלה שבחנה את תחושותיהם הלא-מודעות כלפיו.
במחקר השני התבקשו המשתתפים לתאר בתום הצ'אט את הפנטזיה המינית הראשונה שעולה בראשם. הפנטזיות השונות נותחו על ידי שופטים בלתי תלויים, שבחנו את מידת התשוקה שהובעה בהן כלפי בן הזוג לעומת אנשים חיצוניים.
במחקר הראשון נמצא שהמשתתפים מקבוצת הפלירטוט תפסו את בן זוגם הנוכחי באור שלילי יותר, הן ברמה המודעת והן ברמה הלא-מודעת, בהשוואה למשתתפים שניהלו צ'ט ניטרלי. תוצאות המחקר השני תומכות בראשון ומראות שבתנאי הצ'ט הפלרטטני, אנשים מפנטזים יותר עם אנשים שאינם בני זוגם, וחושקים בהם יותר בהשוואה לקבוצה הניטרלית.
"הממצאים ממחישים כיצד לאינטראקציות ברשת עלולות להיות השפעות הרסניות על הקשרים הקיימים", מסבירה פרופ' בירנבוים, ומוסיפה שהפגיעה הפוטנציאלית מתחוללת גם ברמה הלא-מודעת, ומתבטאת בתפיסת בן הזוג הנוכחי באור פחות מחמיא. "תחושות אלו מקלות על שחרור תשוקות כלפי אנשים שאינם בני הזוג, תשוקות אשר דוכאו קודם לכן בהצלחה".
"מחקרים מראים שאנשים שמחויבים לבן זוגם, אכן מפעילים במודע או שלא במודע שלל אסטרטגיות הגנה על הקשר, כמו הימנעות מפיתויים, הפחתה בתפיסת אנשים אחרים כמושכים וגילוי הסטטוס הזוגי כדי להרתיע מחזרים"
האין זה אנכרוניסטי לדבר ב-2022 על בגידות ופיתויים, כשיותר ויותר זוגות פותחים היום את הקשר?
"למרות ההייפ סביב יחסים לא מונוגמיים בהסכמה, על כל גווניהם, יש עדיין רוב מוחץ של אנשים בחברה המערבית שמעדיף ונמצא ביחסים שמוגדרים כמונוגמיים, ולא מקבל בברכה שבירה של חוזה הבלעדיות המינית".
האם לדעתך באמת ניתן להימנע משלל הפיתויים שקיימים ברשת, או שאולי כדאי להסתכל על זוגיות היום בצורה אחרת?
"קשה מאוד שלא להיחשף כלל לשלל הפיתויים. יש לך גישה לרשת, ולא תמיד את שולטת באופן מוחלט על התכנים שאת נחשפת אליהם ועל האנשים שמנסים ליצור איתך קשר, שאולי לא תמיד יתחיל בכוונה מוגדרת, אולם הוא בהחלט עשוי להשתנות ולחרוג מהתוכניות המקוריות בהמשך".
"לטעמי, מודעות להשפעות האפשריות של חשיפה כזאת עשויה לסייע לאנשים לגייס אסטרטגיות הגנה על הקשר שלהם", מסבירה פרופ' בירנבוים. "מחקרים מראים שאנשים שמחויבים לבן זוגם, אכן מפעילים במודע או שלא במודע שלל אסטרטגיות הגנה על הקשר, כמו מיקוד והשקעה בבן הזוג הנוכחי, הימנעות מפיתויים, הפחתה בתפיסת אנשים אחרים כמושכים, גילוי הסטטוס הזוגי כדי להרתיעם, והפגנת עניין מועט בהמשך האינטראקציה עמם".
אילו תגובות קיבלת על המחקר?
"קיבלתי תגובות מאנשים מרחבי העולם, שחוו על בשרם חוויות דומות לאלו המתוארות במחקר, וסוחבים איתם את אובדן האמון והשלכותיו על הקשר. כששאלתי איך הם התמודדו, גיליתי שכל אחד התמודד עם התופעה בדרכו. חלק בחרו להישאר ולנסות לאחות את השברים בטיפול, אחרים המשיכו הלאה. אך מתוך זה שהם בחרו לשתף אותי בכך שנים אחרי האירוע, ניתן להסיק שהם עדיין נושאים עמם את כאב הפגיעה".
יש לך כבר מחקרים חדשים בקנה?
"יש לנו מחקרים שבוחנים כיצד ניתן לעזור לאנשים להפוך להיות עמידים יותר בפני פיתויים, אך ניאלץ להמתין לסיום שלב ביקורת העמיתים לפני שאוכל לספר לך עליהם".
