רפ"ק אמין אחונדוב ז"ל ורס"ם אליאור יפרח ז"ל, שני אנשי משטרה מאופקים, נפלו בקרב עם המחבלים במסיבה ברעים ב־7 באוקטובר, והצילו את חייהם של אזרחים רבים. האלמנות שלהן, ליבי וחן, מבקשות כעת להנציח את מורשתם.
אמין (36) הכיר את ליבי כשעלו יחד ארצה ולמדו בשפיים. הוא התגייס לצבא כחייל בודד, לחם בהגנה האווירית והיה קצין בקבע במשך מספר שנים. הוא התגייס למשטרה, ואחרי שסיים קורס קצינים הגיע ליחידת יואב. אמין וליבי גדלו והתבגרו יחד ובנו את ביתם באופקים. אליאור (34) הכיר את אשתו חן בבאר-שבע, ולפני ארבע שנים הם עברו יחד לאופקים. הוא שירת בצבא כשוטר מג"ב ערבה, וב־2015 התגייס למשטרה והחל את דרכו במחלק מודיעין ולקח חלק בחקירות מסווגות.
באותה שבת גם ליבי וגם חן ניסו לברר מה עלה בגורלם של אמין ואליאור, ואף התכתבו זו עם זו. רק אחרי שקיבלו את הבשורה הקשה, הבינו ששני הילדים שלהם לומדים יחד בבית הספר, ואפילו חברים טובים אחד של השני.
"באותה שבת אליאור הספיק להתקשר בשש וחצי ואמר שיש אזעקות", סיפרה חן. "הוא אמר, 'מאמי, תתעוררי, יש אזעקות באופקים וגם כאן ברעים. יש פה בלגן מטורף. יש פה איזה 2,800 איש במסיבה וכולם רצים וצריך לפנות אותם'. אמרתי לעצמי שבטח אחרי כמה דקות הוא יגיע. אחרי רבע שעה הוא מתקשר ואומר, 'חן, יש חשד לחדירת מחבלים באופקים, תורידי תריסים, תסגרי חלונות, תיכנסי עם הילדים לממ"ד'. בשעה שבע וארבעים, בדיוק אחרי שהחלה כניסה של מחבלים לאזור המסיבה, הוא התקשר לקצינים ולמפקדים וביקש שיזרימו כוחות לאזור".
"הוא נלחם בגבורה נגד המחבלים. בהקלטות הטלפון הנייד שומעים ברקע את אליאור אומר לאזרחים להתחבא, מרגיע אנשים. הוא עשה זאת עם הרבה אומץ ותעוזה, תיפעל את האירוע ונלחם שם בגבורה. הוא הציל חיי אדם. הוא עשה קידוש השם הכי גדול. אליאור שלי הוא גיבור. ההתכתבות האחרונה הייתה בשעה תשע ושלוש דקות. הוא כתב לי, 'אני בסדר. בלי לחץ'. הוא נלחם בגבורה עד הרגע האחרון. בשעה תשע ועשרים השוטרת שהייתה איתו דיווחה שהוא נפצע. אנחנו יודעים שגם אותה שוטרת נהרגה. כל היום הייתי מאוד אופטימית. בהקלטות הטלפון שמעתי אותו אומר, 'אנחנו עם הכדורים האחרונים, תזרימו כוחות לשטח'. הוא ממש הפציר בהם. הוא גיבור וסמל אמיתי לנתינה".
חן: "הוא נלחם בגבורה עד הרגע האחרון. בשעה תשע ועשרים השוטרת שהייתה איתו דיווחה שהוא נפצע. אנחנו יודעים שגם אותה שוטרת נהרגה. הוא גיבור וסמל אמיתי לנתינה"
כמו אליאור, גם אמין נלחם עד הרגע האחרון. "בשבת בבוקר התעוררנו כי שמענו אזעקות מרחוק", סיפרה ליבי. "מיד לקחתי את הטלפון, התקשרתי אליו ושאלתי, 'מה קורה?' הוא אמר, 'אנחנו מתחילים לפנות את המסיבה'. התכתבנו בשעה שבע וחצי, והוא כתב, 'תסתגרו בבית, יש חדירת מחבלים'. הוא כתב לצוות שלו, 'יש חדירת מחבלים, בלגן שלם'. דיברנו שוב. הוא אמר שהוא מתעכב ושנהיה זהירים. משעה שמונה וקצת הוא כבר לא ענה. שמענו שנפלה שם הרשת ושאין תקשורת, אז איכשהו היינו רגועים. עברה שעה ואז עוד שעה והבנו שאולי קורה משהו".
ליבי ניסתה להבין מה עלה בגורלו של אמין. "כתבתי לשוטרים, אם אולי הם יודעים משהו. בצהריים כבר בדקנו בבית החולים. קיווינו. בשעה 22:30 בלילה דפקו לי שני שוטרים בדלת, ממש כמו שרואים בסרטים, והודיעו שאמין נהרג. אמין לא היה צריך להיות במסיבה באותו יום, אבל הוא החליט לתגבר את הכוחות. זה היה גורל, צירוף מקרים.
"מאותו רגע אנחנו חווים שוב ושוב את אותה שבת. המציאות פה היא מאוד קשה. אנחנו מנסים לחזור לשגרה, אבל יש מעין התכווצות פנימית קשה. זאת רכבת הרים וטלטלה גדולה. אני מנסה להיות חזקה בשביל הילדים, להתמקד בטוב ולשמר את הזיכרון שלו. הוא הרי לא נהרג סתם, אלא בזמן שהגן על חפים מפשע".
גורל משותף
חן וליבי עסוקות כעת בשימור הזיכרון של אמין ואליאור. הן נפגשו עם הילדים. חן סיפרה כי היא ובעלה חוו אהבה כמו באגדות. "מאז שנפגשנו אנחנו לא נפרדים. תמיד האחד עם השנייה. הוא מאוד אהב את העבודה שלו והיה מוכשר ויצירתי כל כך. הוא בנה את הבית שלנו. חלמנו והגשמנו יחד. הוא היה הגבר של חיי, ופייטר אמיתי".
ליבי: "אני עוד מחפשת את האור בתוך החושך. כרגע הכאב גדול, בלתי נתפס. אני משתדלת לאסוף את עצמי ולהיות חזקה. אני מקווה שאמצא את הכוחות"
ליבי ידעה שהשירות ביחידת יואב מסוכן. "תמיד הייתה תחושה שזה יכול לקרות, אבל לא חשבנו שזה יקרה במסיבת טבע תמימה. לא ציפינו לדבר כזה. אי אפשר להיות באמת מוכנים. הוא רצה תפקיד שטח ולא רצה להיות במשרד. היינו בתקופה טובה. הילדים קצת גדלו והבית פרח. יצאנו לחופשה בברלין יחד בספונטניות. באותה שבת ביקשו שיעבוד כי לא היו קצינים בכירים באותה מסיבה לאבטחה. הוא לא רצה ללכת, אבל אמין היה בן אדם אחראי, ישר והגון, והוא הרגיש אחריות. במיוחד כי היה קצין בכיר".
דניאל, בנה הגדול של ליבי, לומד באותה כיתה עם בנה של חן, לביא. "חן כתבה בקבוצה באותו היום אם מישהו יודע או שמע משהו, והתכתבנו במהלך כל אותה שבת", נזכרת ליבי. "כשהתגלה ששניהם נהרגו, קלטנו שאנחנו בעצם מכירות. אני עוד מחפשת את האור בתוך החושך. כרגע הכאב גדול, בלתי נתפס. אני משתדלת לאסוף את עצמי ולהיות חזקה. אני מקווה שאמצא את הכוחות".
"אליאור הוא דמות לחיקוי, לא רק לילדים", אומרת חן, שכבר מתכננת לעשות סרט על חייו. "לביא אמר שהוא רוצה להיות כמו אבא כשיגדל. אני האישה הכי מאושרת שיכלה להיות, כי זכיתי לחיות לצדו, לבנות איתו בית, ולהביא איתו ילדים. אני שמחה שזכיתי לחוות את האהבה העצומה הזו".
