לפני שבע שנים, כשהייתה בת 23, השחקנית ויקי כהן התאהבה בשף חי צארום. חברה משותפת הזהירה אותה שלא תתקרב אליו כי הוא אוהב את הסמים יותר מכל דבר אחר, אבל ויקי לא ויתרה. "התחלתי לעבוד במסעדה שחי עבד בה בתור שף. אחרי תקופה של פלירטוטים, הצבתי בפניו אולטימטום – אם אתה רוצה להיות איתי, תוותר על הסמים, והוא הסכים", היא נזכרת. "ידעתי למה אני נכנסת וזה היה סוג של מבחן, למרות שהיה לי ברור שאדם שעושה כל כך הרבה שנים סמים, לא יפסיק, עד שהוא יחליט לעשות את זה בעצמו".
חי: "בערך חודש וחצי אחרי שהתחלנו לצאת ברצינות, ויקי נכנסה לדירה שלי בהפתעה. היה לה כבר מפתח שנתתי לה. באותו לילה חבר השאיר אצלי קוק, ואחרי לילה של שתייה, אמרתי לעצמי, טוב, יאללה, נעשה איזה פס, אבל אצלי זה אף פעם לא נגמר בפס אחד. כששמעתי את המפתח מסתובב במנעול, רצתי לשירותים ושיחקתי אותה מקיא. ויקי לא הבינה מה קורה והתחילה לטפל בי".
ויקי: "הקוק היה על השולחן אבל לא ראיתי אותו בהתחלה, לא הייתי חשופה לעולם הזה ולא ידעתי אפילו איך זה נראה. כשקלטתי את הסמים על השולחן, עשיתי שם דרמה גדולה. שברתי לו את המראה שהוא וחברים שלו היו עושים עליה סמים ביחד. חי היה בטוח שזה נגמר בינינו. הייתי צריכה לפחד באותו רגע, אבל בתוכי הרגשתי שאני משחקת משחק. רציתי לראות איך הוא לוקח את זה.
"היה לילה ממש קשה. יצאתי בצעקות מהבית והוא הלך אחריי בבכי. עצרה לידינו ניידת משטרה ושאלו אותנו אם הכול בסדר, אם קרה משהו. לרגע היססתי. חשבתי לספר על הסמים שיש אצלו, אבל בסוף יצא לי משהו כמו, 'הכול טוב אנחנו רבים, אסור לריב?'. לא עזבתי אחרי הלילה ההוא, אבל עד שהוא לא יצא מההשפעה של הקוק, חי לא הבין מה הוא חווה בכלל, ומה הוא כמעט איבד. ככה חיינו במשך שנה. היו פעמים שתפסתי אותו והיו פעמים שלא. עוד לא הגענו לשלב של 'יחסינו לאן', אבל היינו מאוהבים בטירוף".
ויקי: "כשקלטתי את הסמים על השולחן, עשיתי שם דרמה גדולה. שברתי לו את המראה שהוא וחברים שלו היו עושים עליה סמים ביחד. חי היה בטוח שזה נגמר בינינו. הייתי צריכה לפחד באותו רגע, אבל בתוכי הרגשתי שאני משחקת משחק. רציתי לראות איך הוא לוקח את זה"
שנה אחרי כן, סבא של ויקי נפטר. "הוא היה האדם הכי קרוב אליי, אז נכנסתי לאבל עמוק וחי לא הצליח להכיל את זה. השבעה הייתה לי ממש קשה, נשברתי לגמרי. חי ניסה לעזור אבל לא הצליח להיות שם בשבילי. ביום האחרון של השבעה חי נעלם. הפסיק לענות להודעות, ופשוט התאדה".
חי: "היא הייתה במצב שאי אפשר היה לשמח אותה, וניסיתי בכל דרך אפשרית. לא ידעתי מה זה רגשות והבנתי שאני רק עושה רע. חברים שלי בדיוק חזרו מחו"ל ולא הבינו לאן נעלמתי להם, כי כשהייתי עם ויקי התרחקתי מכולם".
איך הגבת להיעלמות שלו?
"נפלתי לצלילה עמוקה של חמישה חודשים שלא הצלחתי להתאושש ממנה. התחילו לי התקפי חרדה ונאלצתי לקחת כדורים", משתפת ויקי, וחי מודה בכנות שגם הוא היה בנפילה: "די במקביל חזרתי להשתמש", הוא אומר. "חזרתי לצאת עם כל החברים מפעם. חשבתי שזה ישמח אותי אבל זה לא עבד. לא ידעתי לבטא את מה שאני מרגיש, אבל היום אני יודע ששום דבר לא מילא את החור של ויקי".
אמרתי לעצמי, "אין חי יותר. מבחינתי חי מת"
חי צארום (34) היה מכור לסמים במשך 18 שנה. הוא גדל בראש העין והתחיל עם הסמים בגיל צעיר. "הייתי ילד שלא אהב ללמוד. נשרתי מהלימודים בכיתה י', אף בית ספר לא רצה לקבל אותי. תמיד רציתי שיראו אותי, ואם לא בצד הטוב דרך ציונים טובים, אז בצד השני. בגיל 15 כבר הגעתי למקומות של עבריינות ומעצרים. אמא שלי דחפה אותי ללמוד מטבח בבית ספר פרטי והתאהבתי במקצוע. היום אני מכור-נקי מעל ארבע שנים, אחרי שנים של שימוש יום-יומי, ועובד כשף במסעדת בוטיק במלון יוקרה בתל אביב".
ויקי כהן (30) היא שחקנית בתיאטרון באר שבע, שמשתתפת בהצגות "מניין נשים", "אמא, שמש ומולדת" ו"גיבור אמריקאי". היום, בניסיון האהבה השני שלהם יחד, הם כבר נשואים באושר וחובקים תינוק בן שנה, אבל סיפור הזוגיות הלא שגרתי שלהם בהחלט ידע עליות ומורדות.
אחרי שחי נעלם, ויקי נרשמה ללימודי משחק בגודמן בבאר שבע, עברה להתגורר בעיר והתחילה להגשים את החלום שלה. אבל הזיכרון של מה שאיבדה, לא עזב אותה לרגע. "שלושה חודשים אחרי שחי עזב, נכנסתי ללימודי משחק. כבר למדתי משחק בגיל 21 אצל יורם לוינשטיין, אבל פרשתי תוך שנה כי עוד לא הייתי מוכנה לזה. לפני שהכרתי את חי, חשבתי שאני כבר לא אמשיך בכיוון של משחק. חשבתי שזה לא בשבילי, שאני לא מסוגלת להכיל את זה, שאני לא מספיק טובה.
"בפעם הראשונה שפגשתי את חי, הוא אמר לי, 'את בורחת מעצמך, את פחדנית, את לא מבינה שאת שחקנית?', אז אפשר לומר שחזרתי למשחק בזכות ההיכרות שלי עם חי. הוא כל הזמן עודד אותי להפסיק לפחד. חי תמיד אומר שאנשים הם מתנה בחיים, גם אם הם לא נשארים איתך לתמיד, הם מגיעים כדי לתת לך משהו, ללמד אותך משהו על עצמך. לקחתי את המשפט שלו ואמרתי לעצמי, זהו, אין חי יותר. מבחינתי חי מת.
"אגב, באמת חשבתי שהוא ימות, כי הוא חזר לסמים והיה לי ברור שהוא לא יחיה עוד הרבה זמן. די מהר גם נכנסתי לזוגיות חדשה. הייתי מאוהבת ברמות, למרות שהייתי עדיין מאוד פגועה מחי, אבל החלטתי לשים הכול מאחוריי. אחרי כמה חודשים, חי הבין שטעה ויצר קשר. נפגשנו כמה פעמים, אבל לא היה שם כלום מבחינתי. חברים אמרו לי שאם אכפת לי ממנו, עדיף לחתוך ולא להשלות אותו. בנקודה הזאת הוא אמר לי שאם טוב לי בחיים, הוא משחרר.
"ואז נכנסנו לשנתיים של נתק. כל התקופה הזאת הוא חשב שאני מאושרת, אבל היום אני יודעת שהזוגיות ההיא לא הייתה מדויקת עבורי. חיפשתי את ההפך ממנו, אבל כל הזמן הרגשתי שאני יותר מדי, למרות שהייתה אהבה גדולה. חי משלים אותי, אני מרגישה איתו בטוחה. גיליתי שדווקא עם מי שאני הכי לא אמורה להרגיש בטוחה, משהו בתוכי נרגע".
ויקי: "חי משלים אותי, אני מרגישה איתו בטוחה. גיליתי שדווקא עם מי שאני הכי לא אמורה להרגיש בטוחה, משהו בתוכי נרגע"
חי: "נשבר לי הלב. ראיתי שהיא העלתה פוסט זוגיות עם מישהו אחר ונהייתי לבן, לא הבנתי איך זה יכול לקרות אחרי כל מה שעברנו. מהצד ראיתי אותה מאושרת ולא רציתי לקחת לה את זה. נכנסתי לשנתיים של שימוש כבד. הרחקתי ממני את כל מי שאמר לי משהו על הסמים. כל לילה הייתי בוכה, קורא את כל ההודעות שלנו, כל לילה הסתכלתי על התמונות שלנו. רק הרסתי לעצמי יותר ויותר".
מה שכנע אותך סוף-סוף להפסיק להשתמש?
"שום דבר לא שכנע אותי, הרמתי ידיים מול החיים. הגעתי למצב שאני שוקל 39 קילו, לא יכול לפתוח בקבוק קולה מרוב שאני חלש. היו לי חובות מפה עד הודעה חדשה, כבר לא הגעתי לעבודה, המשפחה לא שמעה ממני, ועדיין המשכתי להשתמש. הייתי בן אדם מת. חזרתי להשתמש בהירואין, שזה כבר שימוש של עניים. כשאתה כל כך עמוק בשימוש, שום סם כבר לא באמת משפיע עליך. אתה באמת משתמש כדי למות.
"אם לא אחותי, שעשתה את כל המהלכים כדי לשלוח אותי לגמילה, הייתי מת. אחותי כינסה את המשפחה והם לקחו אותי למרכז גמילה. למזלי, כשיצאתי חזרתי ישר לבית של ההורים שטיפלו בי כמו ילד. לא הייתי צריך לעבוד, לא נסעתי לשום מקום, עזרו לי עם החובות. הסיעו אותי לפגישות NA הלוך וחזור. מחקתי את כל החברים מהחיים הקודמים שלי, התרחקתי מהכול.
"בשנה הראשונה כל מה שעשיתי היה ללכת לטיפול ולהגיע לפגישות NA. כל הזמן הזה הסתובבתי עם הלקאה עצמית נוראית. ידעתי שפגעתי בוויקי, ושבמקום הכי קשה שלה - קמתי והלכתי. הייתי בטוח שהייתי חרא אליה כל הזוגיות. ברגע שאתה מפסיק להשתמש, צומח לך מצפון. הרגשתי שהיא המשיכה לחיות את החיים ואני נשארתי תקוע. היינו מדברים מדי פעם. היא הייתה פונה אליי ברגעים של קושי והייתי שם בשבילה, אבל לא העזתי לעשות צעד".
חי: "נכנסתי לשנתיים של שימוש כבד. הרחקתי ממני את כל מי שאמר לי משהו על הסמים. כל לילה הייתי בוכה, קורא את כל ההודעות שלנו, כל לילה הסתכלתי על התמונות שלנו. רק הרסתי לעצמי יותר ויותר"
ויקי: "כשאני וחי היינו בנתק, הייתי בתקופה מאוד טובה בחיים שלי. פרחתי בלימודים והייתה לי אהבה. ואז הגיעה הקורונה ואני ובן הזוג נפרדנו והתחלתי שוב ליפול. חי תמיד היה שם בתור חבר טוב. אם הייתי צריכה אותו, הוא היה תומך בי אבל לא נפגשנו. פתאום העולם התחיל להפגיש בינינו במקרה. נגיד, נסענו באיילון וקלטנו זה את זו על הכביש. עצרנו בצד להגיד שלום והיה מתח, אבל לא קרה שום דבר.
"חי עוד פחד לעשות צעד ואני פחדתי להשלות אותו, אבל הידידות הזאת והשמירה האחד על השנייה מרחוק, התחילה לבעבע, עד שבאיזשהו שלב, אמרתי לעצמי, תסתכלי מה יש לך מתחת לאף. יש פה גבר שמנחית אותך לקרקע, אפשרות לקשר ביתי, אמיתי ויציב. התחלנו לדבר על האפשרות של זוגיות, עוד בלי להיפגש ולממש את זה. כל הזמן אמרנו שהלוואי וזה יתאפשר, אבל עדיין פחדתי ממה שהמשפחה והחברים יגידו אם אחזור אליו. פחדתי גם בשבילו, שהוא ייפול".
4 צפייה בגלריה
ויקי בהצגה "גיבור אמריקאי". החזרה לתיאטרון קרתה הודות לעידודו של חי
(צילום: רדיי רובינשטיין)
איך חוזרים אחרי שכבר מכירים ויש את כל ההיסטוריה הזאת, יוצאים לדייט?
"חי התחיל לבוא לראות אותי משחקת בבאר שבע והפתיע אותי עם מתנות. שכבנו רק אחרי שווידאנו עם הספונסר שלו והיינו בטוחים שזה לא יפגע בהחלמה שלו. זה נשמע מוזר אולי, אבל לא הייתה לנו ברירה אחרת. רוב האנשים לא באים עם כזאת כנות למערכת יחסים. דאגנו זה לזו והיה לנו חשוב לשאול איך אנחנו מרגישים אחרי כל מפגש".
חי: "בשנה וחצי הראשונות אחרי שחזרנו לקשר, הייתי בטוח שזה עוד מעט נגמר. הייתי מאוד חסר ביטחון, אבל לא ויתרתי. אני רגיל לקום וללכת, אבל עם ויקי החלטתי שלא משנה מה – אני לא מרים ידיים. גם כששמעתי דברים קשים, גם כשהיא אמרה לי שעדיין יש לה רגשות לבן הזוג הקודם".
ויקי: "לקח לי זמן להרגיש אליו כמו שהוא הרגיש אליי, אבל ידעתי שהכי נכון לי להיות איתו. הרגשתי שסוף-סוף כשהסמים ירדו מהפרק, אפשר לחיות יחד, כי האיכויות הבסיסיות של חי התאימו לי. הראש הפסיכי שלו השתלב עם שלי".
חי: "אני רגיל לקום וללכת, אבל עם ויקי החלטתי שלא משנה מה – אני לא מרים ידיים. גם כששמעתי דברים קשים, גם כשהיא אמרה לי שעדיין יש לה רגשות לבן הזוג הקודם"
מתי החלטתם להתחתן ולהקים משפחה?
"כשסיפרנו למשפחות שחזרנו, הייתה הרבה התרגשות, הרבה דמעות. ההורים שלי לא הבינו למה חי נעלם ככה בפעם הראשונה ופתאום הכול התחבר. כשסיימתי לימודים הבנתי שאני מתמסרת לחיים שלי עם חי, שאני בוחרת בו. החלטתי שאני מציעה לו נישואים. רציתי שהוא ישמע את המילים 'אני איתך' ממישהו שאוהב אותו, הרגשתי שזה מגיע לו.
"תמיד צחקנו שאם הוא יציע לי נישואים זה יהיה בכותל, אז עשיתי לו הפוך על הפוך. לקחתי אותו בלילה לכותל ושלפתי טבעת. הוא לא האמין שזה קורה לו, לא הפסיק לצרוח מהתרגשות. כשהתקשרנו למשפחה שלו עם הטבעת, הם לא האמינו לנו. נכנסתי להיריון עוד לפני החתונה ולפני שנה ושלושה חודשים נולד גפן המהמם".
עם אילו אתגרים הזוגיות שלכם מתמודדת בימינו?
ויקי: "מילדות היו לי חרדות, הייתי ילדה מאוד חסרת ביטחון. עברתי חרם בתור נערה, שהשפיע עליי מאוד ובגללו עזבתי את בית הספר. היום אני יודעת להגיד שהבחירה בחי הגיעה ממקום שהייתי צריכה להרגיש שמישהו צריך אותי, שמישהו חי בזכותי. היום חי כבר לא צריך אותי בשביל לחיות. עכשיו, כשהסמים לא בתמונה והוא בן אדם נורמטיבי, יש דברים אחרים שמאתגרים".
חי: "היום ההתמודדות שלי היא כבר לא מול הסם, ויתרתי על החיים שהיו לי פעם, נפרדתי מחברים של שנים ושמתי הכול מאחוריי. כשאח שלי נפצע ב-7 באוקטובר, ידעתי להיות שם בשבילו כי התעקשתי להרגיש ועשיתי עבודה מאוד קשה עם עצמי כדי לא לברוח מהרגשות שעלו. פעם לא ידעתי להרגיש, ידעתי רק לקרוס ולשנוא. היום אני מאוד רציונלי ומאוזן, ובשביל ויקי זה אולי מרגיש קצת מקובע לפעמים. קשה לה למשל עם זה שאני לא יכול לשתות איתה כוס יין".
ויקי: "עשיתי הרבה ויתורים בשביל הזוגיות שלנו. רציתי שתהיה לי אפשרות להמשיך עם החיים הפרועים שלי, הלא יציבים והמפחידים לפעמים, המסוכנים לכאורה. כלפי חוץ זה אולי נראה שאני קיבלתי עסקה רעה ושהוא זכה בגדול, אבל לשנינו יש את החלקים המורכבים שלנו".
איך ההורות משפיעה על הזוגיות שלכם?
ויקי: זה בעיניי החלק הכי מאתגר. נכנסתי להיריון פחות משנה אחרי הלימודים וזה לא היה מתוכנן. לקחתי את זה קשה ומרגש בו זמנית. חי מאוד רצה את הילד ואני לא הייתי בטוחה. הרגשתי שבדיוק הגעתי לשיא שלי עם המשחק, שאני ממש נוגעת בחלום. אני כבר בתיאטרון, רוצים אותי להצגות, יש לי סוכנות ופתאום אני בהיריון. היה לי היריון מאוד קשה. חי בדיוק התחיל לטפס למעלה מבחינה מקצועית, ואני בבית מקיאה.
"איבדתי בבת אחת הרבה ממי שהייתי. הגוף שלי השתנה ופתאום אני כבר לא השובבה, אני אמא. גפן נולד, הוא מהמם ומושלם, אבל לקח לי הרבה זמן להתחבר לזה, בעוד שחי התחבר להורות על מלא מהרגע הראשון. קשה לנו עד היום אבל גפן שווה את הכול. יש לנו ילד מהמם ואנחנו נצלח את זה".
חי: "מה נצלח? צולחים את זה".
