שרי אופיר לביא הייתה רק בכיתה ד', כשהחליטה שיום יבוא והיא תעזור לייצר מציאות אחרת, סובלנית וליברלית יותר. "חרוטה בזיכרוני שקית מג'ינס שאמא שלי תפרה לאחי הקטן, כדי שהילדים לא יראו את נעלי הבלט שלו ויצחקו עליו. הנטייה המינית שלו הייתה מאוד ברורה בבית שלנו, וגם טבעית, אבל כלפי חוץ נאלצנו להסתיר. אני ממש זוכרת איך כאבתי את כאבו וכעסתי שהנטייה שלו היא מושא ללעג. החלטתי כבר אז שאני הולכת ליצור בשבילו מציאות אחרת וטובה יותר".
היא בת 54, גרושה ואמא לשלוש בנות, והיא עובדת למחייתה כמטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת. שרי היא גם המטפלת החדשה של העונה השנייה של סדרת הדוקו "טיפול זוגי", שעלתה השבוע בכאן11. במשך חמישה חודשים ליוותה שרי ארבעה זוגות במסע אינטימי ומשנה חיים, שחושף את הקשרים והאתגרים הזוגיים שהם נאלצים להתמודד עמם.
2 צפייה בגלריה
טיפול זוגי מתוך התוכניתטיפול זוגי מתוך התוכנית
שרי אופיר לביא בסדרה "טיפול זוגי". זוגיות כמעבדה לצמיחה אישית
(צילום: באדיבות יח"צ כאן 11)
למה בחרת להיות מטפלת זוגית? "יש משהו מאוד מרגש מבחינתי בלעבוד עם זוגות. התחלתי את דרכי כעובדת סוציאלית לפני 30 שנה, וליוויתי זוגות בפרויקט 'דרור', שניסה לשבור את שרשרת משפחות המצוקה, ומאוד אהבתי את זה. אחר כך הייתי ממקימי 'איגי', ארגון הנוער הגאה, לכן לאחותי, שצעירה ממני ב-20 שנה, כבר היה קל יותר להתמודד עם הנטייה המינית שלה כלסבית.
"אחרי שלמדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, התחלתי לכתוב דוקטורט וכתבתי על הומואים ולסביות ולקחתי קורס בחירה על מיניות האדם. בסוף השיעור הראשון ניגש אליי המרצה, ואמר לי, 'יש לך גישה כל כך טובה לנושא, פשוט תעשי עם זה משהו'. כששאלתי למה הוא מתכוון, השיב, 'תהיי מטפלת מינית', וכך היה. עשיתי התמחות במרפאה לטיפול מיני, וכבר אז היה ברור שהגעתי הביתה. אבל יותר מכל, אהבתי לעבוד עם זוגות וראיתי בכך שליחות והצלת חיים, כי זוגיות טובה היא דבר מרכזי בבריאות הנפשית של האדם ומשפיעה על אושרו.
"לפי מחקרים, מי שיש לו זוגיות טובה, עובר את החיים בצורה טובה, מאושרת ובריאה יותר. זוגיות היא מערכת יחסים קרובה ומאתגרת, שמאפשרת לנו לעבוד על עצמנו ולגדול כאינדיבידואלים בתוך הקשר הזוגי, כך שאני מאוד מאמינה בטיפול זוגי כטיפול פרטני בזוג. לדעתי, זוגיות היא מעבדה לגדילה אישית".
"לפי מחקרים, מי שיש לו זוגיות טובה, עובר את החיים בצורה טובה, מאושרת ובריאה יותר. זוגיות היא מערכת יחסים קרובה ומאתגרת, שמאפשרת לנו לעבוד על עצמנו ולגדול כאינדיבידואלים בתוך הקשר הזוגי, כך שאני מאוד מאמינה בטיפול זוגי. לדעתי, זוגיות היא מעבדה לגדילה אישית"
מהן הבעיות הכי נפוצות שאת נתקלת בהן בקליניקה שלך? "ראשית כל, תקשורת לקויה. אנשים יכולים לחיות יחד תקופה ארוכה יותר או פחות, עד שהם מבינים שהתקשורת ביניהם הפכה לתפעולית. הם לא יודעים לדבר רגשות ולא מעזים להיות האחד עם השני במקומות חשופים. לעיתים, גם אם התקשורת טובה וגם אם הם חברים טובים, עדיין קשה להם להראות פגיעות רגשית. זה משהו שמאוד נפוץ בטיפול.
"יש זוגות שמגיעים אליי עם פערים או ירידה גדולה בחשק המיני. אחרים חווים משברים בזוגיות, משברי אמון כמו בגידה עם מישהו מחוץ לקשר, או בגידה כלכלית למשל. לפעמים יש מצבים של הסתרה והתנהגויות שלפתע מתגלים, כמו צפייה אינטנסיבית בפורנו, צריכת סמים וכדומה. דבר נוסף וטבעי הוא עייפות ושחיקה בקשר, כי כאשר אנשים נמצאים במערכת יחסים ארוכת טווח, הקשר עלול להפוך לתפעולי, ואז החברות, הכיף וגם הסקס נעלמים".
אחרי 20 שנות טיפול, את עדיין מוצאת את עצמך מופתעת לפעמים? "אני לא יכולה להגיד שאני מופתעת, כי אני מאוד פתוחה לטבע האדם, אבל אנשים כן מצליחים לחדש לי ואני שומעת על דברים יצירתיים וחדשים. מה שחוזר על עצמו בסופו של דבר, הוא העובדה שכולנו רוצים להרגיש אהובים ומקובלים, גם בחלקים הפחות מחמיאים שלנו, וכולנו רוצים לדעת שנוכל להיות חלשים וחשופים מול בן הזוג שלנו, בלי שזה יבוא לרעתנו או יזכה ללגלוג, לכעס או לבוז. גם הרבה מהפצעים משותפים לכולנו - אנשים מתמודדים עם נטישות או עם ביקורת שהם גדלו איתה, אבל לכל אדם הסיפור האישי שלו, והוא מיוחד כי כל בן אדם הוא אחד, יחיד ומיוחד".
"כולנו רוצים להרגיש אהובים ומקובלים, גם בחלקים הפחות מחמיאים שלנו, וכולנו רוצים לדעת שנוכל להיות חלשים וחשופים מול בן הזוג שלנו, בלי שזה יבוא לרעתנו או יזכה ללגלוג"
כבני אדם יש לנו אינסטינקט טבעי להזדהות עם אחד הצדדים ו"לקחת צד". האם את באמת מצליחה לנטרל זאת בטיפול הזוגי? "זה עניין של התפתחות מקצועית. עם השנים ניתבתי את עצמי לשיטות מסוימות, שמדגישות את הדינאמיקה שלי שעיקרה - יש לי אותך ואותך, כלומר את הזוג, ויש פה גם קליינט נוסף שהוא מערכת היחסים שלכם, ואני פה לטובת מערכת היחסים. זה משהו שלא כל המטפלים הזוגיים מסכימים איתי עליו, כי יש שבאים לטיפול זוגי כדי להחליט לא להיות ביחד. אני בריש גלי מצהירה שאני כאן לטובת הזוגיות, ורק במקרים בודדים ממש, כמו התעללות וזוגיות פוגענית, יהיה כדאי לסיים את הקשר. ברוב המוחלט של היחסים, גם כשהם קשים ולא מספקים, אפשר לעשות עבודה ולהפוך אותם לטובים ומיטיבים".
2 צפייה בגלריה
שרי אופיר לביאשרי אופיר לביא
שרי אופיר לביא. "ברוב המוחלט של היחסים, גם כשהם קשים ולא מספקים, אפשר לעשות עבודה ולהפוך אותם לטובים ומיטיבים"
(צילום: שני צדיקריו)
יש לך דוגמאות? "היה לי זוג בקליניקה שיש לו שלושה ילדים והם נשואים מעל עשור. השקעתי המון מאמצים בליצור קשר עם האישה, כי בדרך כלל טיפול זוגי מתחיל כשבני הזוג מגיעים יחד, אבל הפעם יצא שהכרתי את בעלה לפני כן. מאוד התחברתי אליה ולסיפור שלה, ולא הרגשתי שבאיזשהו אופן הייתי לטובתו או לטובתה, אבל אחרי שמונה מפגשים היא ביקשה שנפסיק את התהליך. כשניסיתי להבין מה הסיבה, ענתה שאני מוטה. הייתי בטוחה שהיא טוענת שלקחתי את הצד שלו או שלה, אבל היא הסבירה שהייתי לטובת הזוגיות, ואמרה: 'את בכלל לא לקחת בחשבון שאולי אנחנו רוצים לסיים את הקשר'.
"כשאנשים מגיעים אליי לטיפול ומודיעים שהם רוצים להתגרש או להיפרד, אני אומרת להם שכרגע, בשביל הטיפול, בארבעת החודשים הקרובים האופציה הזאת סגורה. זה כמו חרב שמרחפת מעל הראש כי הטיפול לא באמת יעבוד אם אנשים כבר החליטו. אני מבקשת שיתנו הזדמנות אמיתית לקשר בזמן הטיפול, ואם בסוף התהליך זה עדיין לא ילך, אז שילכו לדרכם. אי אפשר להתנדנד בין 'רוצים להיפרד' לבין 'רוצים להישאר'. אליי באים לעבוד על הזוגיות ולתת צ'אנס אמיתי, גם אם זה קשה".
"כשאנשים מגיעים אליי לטיפול ומודיעים שהם רוצים להתגרש או להיפרד, אני אומרת להם שכרגע, בשביל הטיפול, בארבעת החודשים הקרובים האופציה הזאת סגורה. אי אפשר להתנדנד בין 'רוצים להיפרד' לבין 'רוצים להישאר'. אליי באים לעבוד על הזוגיות ולתת צ'אנס אמיתי, גם אם זה קשה"
את מצליחה לראות אם אחד מבני הזוג מגיע עם החלטה "סמויה" לסיים את הקשר או מסתיר איזשהו סוד? "אני לא יודעת אם אני אראה זאת בפגישה הראשונה, אבל בהחלט ניתן להבחין בכך בהתחלה ודי מהר. אני לא משאירה את האבחנה הזאת לעצמי, אלא מחזירה אותה אליהם, כדי להבין מה עושים בהתאם לכך. אם למשל זוג בא אליי ובשיחה אישית שיש לי עם האישה אני מבינה שיש לה מאהב, אז אני אפסיק את הטיפול הזוגי באותו הרגע, ואומר לה שכרגע אין טעם בטיפול זוגי אלא בשיחות אישיות. בשיחות האישיות אני אעבוד איתה על סיום הקשר עם המאהב, או על איך לספר לבעלה על הרומן. אני לא יכולה להפוך למשתפת פעולה או למסתירת סוד מאחד מבני הזוג, כי אם זה יתגלה, אני שרופה וזהו, אין טיפול".
בתוכנית רואים שאת הולכת להדרכה. זה ככה גם בשגרה שלך? "אכן. ההדרכה היא חלק מהפורמט של תוכנית הטלוויזיה 'טיפול זוגי,' אבל ככה גם עובדים בחיים הרגילים. למטפל אישי או זוגי יש אחריות אדירה על המטופלים שלו, ולכן הוא חייב שתהיה לו עין שלישית שתצפה על מה שקורה בחדר הטיפול. המדריך צריך להיות שם ולשאול אותו שאלות כמו: 'למה הגבת ככה?', או 'מה זה מעורר בך?'. צריך שתהיה עין נוספת והוא ידע שהוא לא לבד.
"לדעתי, אסור ללכת למטפל שאין לו הדרכה, זה לא אחראי ולא מקצועי. אני בוחרת לפנות למדריכים שלי כשאני מרגישה שיש מקרה מאוד קריטי שהייתי רוצה לשמוע גם את דעתם, או אם התהליך מרגיש תקוע או אם אחד מבני הזוג למשל מעצבן אותי במיוחד, וחשוב לי לברר איפה זה נוגע בי. אני גם מדריכה מוסמכת אבל פונה לארבעה מדריכים, כי אני בן אדם מאוד ספציפי ואוהבת לדבר עם כל אחד מהם על נושא אחר, ולהדהד את המחשבות.
"בתוכנית ביקשתי שתהיה לי מדריכה שמדברת את השפה הטיפולית שלי, שהיא הגל השלישי, ושרה היא אישה עתירת ניסיון שמכירה את הפרקטיקות שאני עובדת איתן. לכן היתה בינינו התאמה. אבל גם לנו לקח זמן להבין את השפה האחת של השנייה וליצור שפה משלנו. זה קשר מאוד אינטימי, אליו אני מגיעה מאוד חשופה ומדברת על הקשיים שלי ושל המטופלים".
איך באמת התמודדת עם הידיעה שגם את, ולא רק המטופלים, הולכת להיחשף בתוכנית בדרך מקצועית וגם אישית? "מבחינת סודות ופרטיות זה משהו שאני מתמודדת איתו כבר עשור, כי ככה עובדים ב'גל השלישי'. כמטפל אתה מצלם את עצמך ומסתכל על עצמך מטפל, וכך מגיע הרבה יותר טוב לפגישה הבאה. זוהי מראה מאוד בוטה ובלתי מתפשרת על מי שאתה כבן אדם וכמטפל.
"הפרטיות שלי חשובה לי, אבל החלטתי שאני חיה את חיי כשאין לי סודות, ואני אכן משתדלת לחיות את חיי בדרך שלא אצטרך להסתיר כלום. לכן, להיות חשופה לא מעורר חרדה בעיניי. הכול אצלי מאוד פתוח ואי אפשר לגלות עליי שום דבר שיביך אותי או שאצטער עליו, כי להסתיר סוד או את עצמי או חלק בעצמי, זה מסרטן. כמות האנרגיה שבן אדם משקיע בלהסתיר הופכת את ההסתרה למשהו שהוא נורא ובלתי נסבל בעיניי".
ובכל זאת, היו מצלמות. עד כמה היה התהליך אותנטי בעינייך? "הכי אותנטי ולא הרגשתי שום הבדל. בעשור האחרון אני מצלמת את כל הטיפולים של בווידאו. יותר מכך, אני לא מקבלת זוג שלא מסכים להצטלם, כי את הצילומים אני לוקחת אחר כך להדרכה, כך שאני רגילה לשבת מול המצלמה וזה טבעי לי. נכון שאנשים יודעים שמסתכלים עליהם, אבל זה רלוונטי רק לשתי הדקות הראשונות, ואחר כך זה פשוט לא רלוונטי יותר, כי אתה נכנס לתוך התהליך הטיפולי ומפסיק לחשוב על זה.
"הזוגות בתוכנית חשפו הכול, בלי לחסוך ממני ומאף אחד כלום. היו גם דברים מאוד אינטימיים שדיברנו עליהם בטיפול, כי כך אני עובדת ואנשים הלכו איתי ועם שיטת הפעולה שלי. זה לא אקט מציצני אלא חלק מהטיפול, כי אינטימיות ריגשית ופיזית היא חלק בלתי נפרד מהזוגיות. כמובן שלא הכול נכנס לתוך התוכנית בסוף".
"בשיחות האישיות אני אעבוד איתה על סיום הקשר עם המאהב, או על איך לספר לבעלה על הרומן. אני לא יכולה להפוך למשתפת פעולה או למסתירת סוד מאחד מבני הזוג, כי אם זה יתגלה, אני שרופה וזהו, אין טיפול"
הפורמט עצמו אמריקאי, האם יש הבדל בין הזוגות האמריקאים לזוגות הישראלים שבתוכנית? "אין הבדל מהותי כי בסופו של דבר, האתגרים הם אותם אתגרים והכאב הוא אותו כאב. כן יכול להיות שישנם הבדלי תרבות כי בישראל הקשר פחות פורמלי ומיד הופך לחברי, ואילו באמריקאים יש משהו מאוד מוחזק ויותר ישיר, לכן ייתכן שהאינטראקציה הטיפולית מעט שונה".
האם חששת מביקורת של עמיתים למקצוע על הצד האתי הכרוך בהשתתפות בתוכנית שמציגה טיפול בצורה טלוויזיונית ומצולמת? "טיפול אומנם לא נעשה אל מול המצלמות, אבל פרטיות היא דבר מאוד אינדיבידואלי. עובדה שיש אנשים שמסכימים לחלוק חלקים פרטיים של החיים שלהם לעיני אחרים. במקרה הזה היה גם ערך מאוד גדול למשתתפים, כי התקבל טיפול מיטיב עבור הקשר שלהם. חוץ מזה, לזוגות מותר להשאיר דברים מחוץ למסך ולעדכן שהנושא עליו דיברנו הוא מחוץ לתוכנית. צריך להבין שיש אמון ביני לבינם וגם בינם לבין העריכה וההפקה כולה. יש דברים שברור לנו שהם מחוץ לתחום, כמו דברים אינטימיים של בני משפחה. יש דברים שהם מראש ביקשו לא להכניס לתוכנית, ויש כאלו שביקשו להשאיר דברים ספציפיים מחוץ למסך לאחר המפגש. צפיתי בכל הפרקים הערוכים כדי לוודא שלא יופיע משהו שחוטא או פוגע באחד מהזוגות, כי הייתה הסכמה ברורה שאם יש משהו שיפגע במטופלים, אז הוא ירד בעריכה. המטופלים שלי חשובים לי".
"צפיתי בכל הפרקים הערוכים כדי לוודא שלא יופיע משהו שחוטא או פוגע באחד הזוגות, כי הייתה הסכמה ברורה שאם יש משהו שיפגע במטופלים, אז הוא ירד בעריכה. המטופלים שלי חשובים לי"
נשמע שאת מאוד קשורה לזוגות שאת מלווה. האם יש זוגות שהבעיות שלהם משפיעות עלייך באופן אישי? "אנשים בכלל והזוגות בפרט שאני מטפלת בהם, נוגעים בי ויקרים לי. אני מכירה אותם, לומדת לאהוב אותם והם חשובים לי, אז אני בהחלט חושבת עליהם גם מחוץ לטיפול הזוגי. אני כן יודעת לעשות את ההפרדה, כך שזה לא מטריד אותי בחיים האישיים.
"בשיטה הרגילה המפגשים הם אחת לשבוע, אבל זוגות מגיעים אליי במשברים מאוד גדולים או בתור צ'אנס אחרון לפני הגירושים, לכן לרוב השבועות הראשונים הם מאוד קשים ודורשים תמיכה גם מעבר למפגש. אם היתה שיחה קשה או אם יש צורך, אז אני אצור איתם קשר גם מעבר לשעה הטיפולית בהודעות או בטלפונים. אני מקפידה לפתוח לכל זוג קבוצת וואטסאפ ופונה אליהם יחד בקבוצה.
"בתוכנית 'טיפול זוגי' היו 20 מפגשים שבועיים של שעה וחצי בממוצע, וכולם צולמו כמובן, אבל כן היה קשר טלפוני בין לבין. היו גם זוגות שהרגישו צורך להמשיך איתי הלאה מעבר לצילומי התוכנית, אז אני בקשר איתם גם עכשיו. זה כמו טיפול רגיל, שאומנם התחיל בתוכנית, אבל הקשר הוא קשר רגיל עם מטופלים ולא שונה מהשגרה".
איך המלחמה משפיעה על זוגות שמגיעים אלייך? "המלחמה הזאת השפיעה על כולם, בלי יוצא מן הכלל. יש לי זוגות שאחד מבני הזוג היה במילואים ועכשיו חוזר לאחר שראה או התמודד עם דברים מאוד קשים. לחזור הביתה לשגרה של זוגיות והורות אחרי המלחמה, זה אתגר מאוד לא פשוט. היו לי זוגות שפשוט ברחו מכאן בגלל הפחד של הילדים מהאזעקות וחזרו אחרי כמה חודשים. יש זוגות שנשארו בארץ ומתמודדים עם ילדים שנכנסו לחרדות. זוגות גם מתמודדים עם דברים שפעם אפשר היה להכיל בקלות, כי המיכל היה יותר גדול, אבל היום המיכל מאוד-מאוד דק והכול מאוד רגיש, כך שאנשים נפגעים בקלות ומתעצבנים בקלות.
"מי שנמצא בזוגיות צריך להבין שיש לו משהו מאוד-מאוד יקר בידיים. הרבה יותר קשה לעבור את המלחמה לבד, כשאתה הולך לישון לבד ומתעורר לאזעקות לבד ושומע דברים נוראיים בחדשות לבד. כך שעם כל הקושי, אנשים חוזרים מהמילואים ומספרים לי שגם אצלם וגם אצל החברים שלהם, סדרי העדיפויות השתנו והם רוצים לחזור הביתה לאישה ולילדים. חלקם רוצים להפוך להיות אבות כמה שיותר מהר. המלחמה הכניסה הכול לפרופורציה, ואנו מצליחים להבין מה באמת חשוב ומה פחות".
איך את מסכמת את החוויה בתוכנית? "באתי כי התחשק לי לחוות וקבלתי חוויה סופר חיובית. אבל מעבר לחוויה הייתה לתוכנית מטרה מאוד ברורה, שלשמה נרתמנו כולנו: שהצופים יבינו שמותר לדבר על האתגרים הזוגיים בחייהם, ושאצל כולם וגם אצל הזוגות הטובים ביותר זה מורכב, וכולל הרבה קושי ומאבק. אנחנו רוצים שאנשים יסתכלו על המשתתפים בתוכנית ויראו את עצמם".