הרבה נאמר בגנות אפליקציות ההיכרויות, אבל אם לא טינדר, סיפור האהבה של אלדד בן-שחר (41), בעל עסק עצמאי למשלוחי פירות מרחובות, וחדווה סגל (48), מאמנת אישית וזוגית מירושלים, לא היה נולד. כבר שלוש וחצי שנים שהם מאוהבים וחולמים על הזמן שיבלו יחד בפנסיה.
"היה לנו מאצ' בטינדר, ופניתי אליה", משחזר בן-שחר. "התכתבנו קצת ואז שאלתי אם היא רוצה לעבור לוואטסאפ". "המטרה הייתה להיפגש כמה שיותר מהר, כדי לראות אם זה מתאים או לא, ונפגשנו יום אחרי הצ'אט", מוסיפה חדווה.
בן-שחר: "הגעתי הביתה בשמונה בערב באותו היום. אני זוכר את זה טוב. זה היה בחודש במרץ ולא היה לי זמן לחכות למים חמים, אז התקלחתי במים קרים וקיוויתי שהבחורה תהיה שווה את המקלחת הקרה הזאת ועוד נסיעה של שעה לירושלים. האמת? הגעתי עם חוסר ציפייה מוחלט. שאלתי את עצמי מה יש לבת 45 להציע לי? הייתי אז בן 38, ומעולם לא יצאתי עם מישהי שמבוגרת ממני. למזלי, הופתעתי לטובה. כשליוויתי אותה לרכב, עשיתי מהלך קטן ונישקתי אותה בחיבור שבין הצוואר לכתף. היא קצת התרגשה מזה".
סגל: "הוא הביא את סיפור הגירושים שלו לדייט, וזה קצת התיש אותי, אבל כשהוא נישק אותי עברה בי צמרמורת ואמרתי שבכל זאת אתן לו צ'אנס. הוא היה מאוד עייף, אז הצעתי לו בנימוס להתקשר אליי כשהוא יגיע הביתה".
בן-שחר: "כשהתחלתי את הנסיעה, שאלתי את עצמי למה אני צריך לחכות עד שאגיע הביתה כדי לצלצל אליה? אז התקשרתי ודיברנו עוד 50 דקות עד שהגעתי. השיחה הייתה טובה. למחרת בשמונה בבוקר שלחתי לה, בטיפשותי, הודעה בזאת הלשון: 'בוקר טוב, יפה שלי'".
סגל: "תהיתי מי זה הבחור ההזוי הזה שקורא לי 'יפה שלי' אחרי דייט אחד? הייתי מאוד מבוהלת. ראיתי בחור נחמד שעדיין חי את הגירושים שלו בצורה מאוד בולטת, בזמן שאני כבר לא הייתי בשלב הזה. הרומנטית שבי רצתה להאמין בהתגשמות החלום ולהידבק בהתרגשות שלו, אבל הריאלית שבי שאלה האם זאת הצגה? אולי הוא נדלק בדקה וכבה בדקה? זה הפחיד אותי".
"התרגשתי מהרומנטיקה אבל לא הצלחתי להאמין לו"
כשהם הכירו, חדווה הייתה גרושה שנתיים וחצי, אחרי 18 שנות נישואים, וגידלה שלושה ילדים. אלדד, לעומתה, היה כבר גרוש בפעם השנייה. נישואיו האחרונים החזיקו שמונה שנים והפכו אותו לאבא לשלושה בנים. את חדווה הוא פגש שלושה חודשים בלבד אחרי זוגיות של שנה וחצי. "אלו היו שלושת החודשים היחידים בחיי הבוגרים שבהם הייתי לבד", הוא מודה. "יצאתי לדייט אחד ויצא לי טוב".
"תהיתי מי זה הבחור ההזוי הזה שקורא לי 'יפה שלי' אחרי דייט אחד? הייתי מאוד מבוהלת. ראיתי בחור נחמד שעדיין חי את הגירושים שלו, בזמן שאני כבר לא הייתי בשלב הזה"
באמת יצא לו טוב כי יום למחרת, הוא וחדווה כבר יצאו לדייט השני שלהם. "באותו שבוע נפגשנו ביום ראשון, שני, שלישי, חמישי ומוצ"ש", מספרת סגל. "הדייטים שלנו היו מאוד רומנטיים. הדייט השני התקיים במסעדה שהולכים אליה להצעות נישואים. הוא אמר לי שהוא תמיד חלם לקחת לשם מישהי מיוחדת. אחרי שבוע הוא ארגן פיקניק מושקע באופן מעורר השתאות. הוא הנחה אותי שלא אביא דבר פרט לחיוך, וכך היה. הוא הגיע ערוך ומוכן עם ארוחה מדהימה לפרטי פרטים, כולל כוסות מזכוכית ומחצלת. הוא חשב על הכול. בחיים לא ראיתי דבר כזה".
מדהים! איך הרגשת?
"אי אפשר לתאר את זה אפילו. כל המחוות הללו הגיעו אחת אחרי השנייה. מצד שני, לא הצלחתי להאמין לו. הייתי מאוד ביקורתית וחשדנית. אני זוכרת שכשראיתי שהוא בן 38 ובעל עסק - זה משך אותי. ראיתי בחור שאפתן ורציני. אבל כשפגשתי אותו, גם בזה כבר לא האמנתי. לא אמרתי לו כלום אבל הרגשתי שמשהו פה לא הגיוני. כלפי חוץ שידרתי עסקים כרגיל ונתתי לו להיות הוא, אבל בתוכי שררה סקפטיות גדולה. בינתיים הייתה לנו משיכה פיזית חזקה וזה מה שהחזיק אותנו".
"כבר בדייט השני אמרתי לה שאני מתחיל להתאהב בה", מודה בן-שחר. "את מבינה?", מתערבת סגל, "זה היה מאוד מבהיל! הרגשתי שזה סיפור מהאגדות אבל שהבחור לא נורמלי. לקח לי המון זמן להתאהב בו, ביחס לכל מה שהוא עשה".
מתי אירע השינוי מבחינתך?
"שלושה שבועות אחרי שהכרנו הוא לקח אותי למנחת מסוקים. הטיסה הייתה מרהיבה. אלדד שוחח עם הטייס והפגין ידע מדהים. באותו הרגע התחלתי להבין את האינטלקטואל שלו וכמה שהוא מיוחד, דבר שעד אז לא היה לי פנאי לבדוק".
אלדד, מה שבה אותך בחדווה שהביא אותך להתאהב בה מהר כל כך?
"היא מעל לכל פנטזיה שהייתה לי. תמיד התפשרתי עד שהגעתי לחדווה. רציתי מישהי שתחשוב כמוני בדברים מסוימים ושתחשוב שונה ממני באחרים, כדי שהיא תוכל לאתגר אותי. רציתי שיהיה לה פלפל באופי וזיכרון מאוד טוב, כדי שהיא תוכל לזכור גם את הדברים הטובים ולא רק את הרעים. לא האמנתי שאצליח למצוא מישהי כזאת".
"מתחילת הדרך ביחד הצבתי לו תנאים לא פשוטים", אומרת סגל. "ראשית, אמרתי לו שאם הוא רוצה עוד ילדים, איתי זה לא יקרה. שנית, הבהרתי שאם הוא מחפש פרטנרית לגידול משותף של ילדיו, גם זה לא יקרה איתי. הייתי מותשת מלגדל שלושה ילדים משלי. הדבר השלישי שאמרתי, שהוא לא פחות קשה ואולי הקשה ביותר, הוא שאני לא רוצה להוציא את הארנק".
מה?
"בעברי חוויתי אלימות כלכלית. לא הייתי אפילו חלק מהתקציב המשפחתי ולא נלקחתי בחשבון במסגרת ההוצאות. אם הייתי מבקשת כסף לדלק, מתוך ערמת שטרות היה נשלף שטר של מאה שקלים. הרעיון היה לגרום לי להיות תלותית ולבקש כל הזמן. כתוצאה מכך, היום אני מרגישה שחלק מהבעת האהבה כלפיי היא על ידי זה שיוציאו עליי כסף ויפנקו אותי. אני יודעת ששמתי אותו במצב מאוד לא פשוט. אמרתי לו שהוא יקבל אהבה בכל הדרכים האחרות, אבל בזה יש לי קושי".
כמה קשה.
"הגעתי מאוד פצועה, ומיד שטחתי את הפצעים שלי על השולחן. אגב, הוא היה אז במצב כלכלי גרוע, אבל הוא לא נתן לי להרגיש את זה בכלל. היה לנו נוהג - בכל פעם שאלתי אותו מה מצבו הכלכלי. אם היה קצת כסף בארנק, היינו הולכים לאכול במסעדה.
"בחצי שנה הראשונה גם לא הכנסתי אותו לבית שלי בכלל, מפני שהילדים שלי היו איתי באופן מלא, והבת הצעירה שלי לא הייתה בנויה להכיל בן זוג חדש. זה הקשה עלינו. כתוצאה מזה חווינו את הזוגיות דרך בילויים משותפים מחוץ לבית, למרות שבעיניי, התקופה הזאת בנתה לנו את הקשר".
"מתחילת הדרך ביחד הצבתי בפניו תנאים לא פשוטים. אמרתי לו שאם הוא רוצה עוד ילדים, איתי זה לא יקרה, והבהרתי שאם הוא מחפש פרטנרית לגידול משותף של ילדיו, גם זה לא יקרה איתי. הייתי מותשת מלגדל שלושה ילדים משלי"
אלדד, איך קיבלת את הדרישות של חדווה?
"לא ראיתי אותן כבעיה. לקחתי על עצמי את תפקיד הרופא לפצעים שלה, בשאיפה שעוד כמה שנים טובות הפצע ייעלם. אומנם חלמתי על מגורים משותפים, אבל היה לי ברור שברגע שהכרתי מישהי שגרה בירושלים ומנהלת עסק בירושלים, זאת כבר לא אופציה לאחד בתים".
סגל: "יש פצעים שאפילו לא חשפתי בפניו עדיין. מדי פעם אני שולפת משהו חדש. לזכותו ייאמר שהוא תמיד דואג לתת לי חוויה מתקנת. הוא מאוד רואה אותי, וזה בא לידי ביטוי במחוות הקטנות, אם זה לקרר את הרכב לפני שאני נכנסת או לשמור לי חנייה.
"בסופו של דבר, זה גם מה שגרם לי להתאהב בו. זה לקח בין חמישה חודשים לחצי שנה. עד אז, כל הזמן היה בינינו פער. היה שלב שהרגשתי מאוד מתוסכלת. כל החברות שלי היו מאוהבות באלדד, והיו מוכנות לזרוק את בני הזוג שלהן ולקחת אותו, אבל אני לא הרגשתי שאני מתאהבת.
"אפילו סיפרתי לו שלמרות שהוא כבר התאהב בי, אני נמצאת בקשר הזה רק בשלושים אחוז. הוא השיב לי שהוא מסתדר עם השלושים שלי ומחכה בסבלנות שאגיע למאה. זה הדהים אותי שיש לו כזה ביטחון עצמי גבוה. מצד שני, מכיוון שאני אדם של הרבה נתינה והכלה, השלושים אחוז שלי לא היו מעט".
בן-שחר: "ידעתי שאני אביא אותה בסוף למאה אחוז, אבל שהיא צריכה לעשות את הדרך שלה כדי להגיע לשם, והאמת היא שהשלושים אחוז שלה היו יותר ממה שקיבלתי מכל בחורה לפניה".
"לאלדד יש חיסרון אחד בולט וזה חוסר טאקט. אין לו פילטר בלשון וזה היה מחסום עבורי", אומרת סגל. "שיתפתי אותו בכך והוא ביקש שאלמד אותו להיות פחות חסר טאקט. זה הדהים אותי. ברגע שהבנתי שזאת החבילה, הייתי פנויה להתאהב. כשהוא אמר שהוא רוצה להשתנות זה היה מקסים, אבל כבר לא שינה דבר מפני שלמדתי לאהוב אותו גם ככה. כשהתאהבתי, קרה לנו משהו מטורף – המאה אחוז של כל אחד משנינו ביחד הפכו להרבה יותר מזה".
אלדד, היית נשוי פעמיים. איך הקשר עם חדווה שונה מקשרים אחרים שהיו לך?
"חדווה נותנת לי את הזמן והמקום שלי. נשים אחרות היו מצלצלות אליי באמצע יום העבודה, מצפות שאעצור הכול ולא מבינות שלא תמיד יש לי פניות לענות. חדווה מבינה אותי. לפעמים היא שולחת לי איזו הודעה חמודה כמו, 'מי שכח שיש לו חברה?', אבל זה בצחוק ולא בסרקזם או בעלבון. היא יודעת שאני תמיד חושב עליה, ושגם כשאני עסוק בעבודה, זה למען מטרה אחת - שלשנינו יהיה טוב בהמשך החיים ביחד".
"אלדד אמר לי שברגע שהוא הכיר אותי, הדבר היחיד שהוא רוצה לעשות זה לצאת איתי לפנסיה", מוסיפה סגל. "זה שבה אותי. ביום העצמאות האחרון הוא גם הציע נישואים".
איך הייתה הצעת הנישואים?
"אלדד עשה הפקה מדהימה. זה היה ביום ההולדת שלי. הוא הזמין את המעגל הקרוב אליי, שזה לא מעט אנשים. בשלב מסוים בערב, הוא עמד על המדרגות בבית ושלף דף. בהתרגשות רבה הוא סיפר על ההיכרות שלנו וכיצד הקשר שינה אותו. לבסוף הוא שלף טבעת וכרע ברך להפתעת הקהל. התרגשתי מאוד".
אלדד, איך חדווה שינתה אותך?
"זה בדברים הקטנים. אני שומר על עצמי היום יותר מבחינה בריאותית, רק בשביל להיות איתה יותר זמן. אני מעריך יותר את החיים. זאת ממש חוויה מתקנת בשביל שנינו. בעבר שיחקתי פוקר כל מוצאי שבת במשך כמעט שמונה שנים. זה היה קודש הקודשים מבחינתי ולא הסכמתי לוותר על אף מפגש. אבל ויתרתי על זה מאז שאנחנו ביחד, כדי שיהיה לי את כל הזמן שלי איתה בלי מגבלות.
"בנוסף, אני מאוד אלרגי לטעויות שאני עושה בקשר. בעבר פישלתי עם בנות זוג קודמות, ופה אני לא מוכן לפשל. למשל, מעולם לא איחרתי למשהו שקבענו לעשות ביחד. לא משנה כמה אני עסוק, אם קבענו אני תמיד אנסה להקדים כדי לעמוד בהבטחה שלי".
אז אתה הולך לעמוד בפעם השלישית מתחת לחופה?
"לא יקרה. המטרה בהצעה הייתה לחגוג את הזוגיות שלנו. בעיניי, אחרי שאנשים מתחתנים, הם כבר באופן לא מודע משקיעים פחות בקשר. אצלנו המטרה היא הפוכה - אני רוצה לגרום לה להיות מחויבת אליי כמה שפחות, כדי שהיא תדע שאם היא לא תעשה לי טוב, אני אקום ואלך, בדיוק כמו שהיא תלך אם אני לא אעשה לה טוב".
"אני מאוד אלרגי לטעויות שאני עושה בקשר. בעבר פישלתי, ופה אני לא מוכן לפשל. למשל, מעולם לא איחרתי למשהו שקבענו לעשות ביחד. לא משנה כמה אני עסוק, אם קבענו, אני תמיד אנסה להקדים כדי לעמוד בהבטחה שלי"
מאיפה הרצון לעשות כל כך הרבה מחוות? זה כדי לחפות על משהו?
"אני מאמין שבעקבות זה שהיא מלכה, אני צריך להיות מלך".
סגל: "כשרואים את הזוגיות שלנו, שואלים איך מישהי בכלל נתנה לו ללכת".
