כבר חמישה חודשים שנועם (שם בדוי), 37, מהמרכז, לא מחפשת זוגיות. נמאס לה. נמאס לה מאפליקציות ההיכרויות, נמאס מכל עוגמות הנפש והשריטות ונמאס בעיקר מגברים שעושים גוסטינג ברגע שמילים כמו "חתונה" או "ילדים" נזרקות לאוויר. אבל זה לא שנועם כבר לא יוצאת לדייטים בכלל. היא יוצאת ועוד איך - אבל לדייטים מסוג שונה. בדייטים האלה לא רק מותר, זה אפילו הכרחי לדבר על ילדים, על זוגיות, על חשבון הבנק ועל איזה מין הורה אתה ואת מתכוונים להיות. אלו דייטים של אנשים שמחפשים פרטנר להורות, אבל לא לזוגיות. כן, דייטים שמטרת־העל שלהם היא הורות משותפת, הם כבר לא עניין ששמור רק לזוגות שלפחות אחד מהם משתייך לקהילת הלהט"ב.
"אם תתחילי לדבר על ילדים בדייטים 'רגילים' הצד השני יחשוב שאת לחוצת חתונה, אבל בדייטים למטרת ילדים זה קורה מיד", מסבירה נועם. "נורא לגיטימי לדבר על הכל. יצאתי כבר עם 51 גברים לדייטים למטרת ילדים, רובם סטרייטים, והתכתבתי עם הרבה יותר. זה מאוד נוח שמגיעים מהר לתכלס".
אז את מוכנה בעצם לוותר על הרומנטיקה?
"ברגע שהרגשתי שאני רוצה ילד, הרגשתי שלא בא לי זוגיות, שזה לא מעניין אותי. רוב הנשים שאני מכירה אומרות: 'אני בגיל מתקדם, נורא רציתי זוגיות ולא הסתדר', ובוחרות להביא ככה ילד. אצלי זה היה אחרת. הייתי בזוגיות וראיתי בו את האבא של הילדים שלי, אבל זה לא הסתדר ונפרדנו, ואז יום אחד הרגשתי שאני נמצאת במרדף, ושאני לא צריכה לרדוף אחרי זוגיות".
גם גיא (שם בדוי), 51, ממרכז הארץ, החליט שהוא רוצה משפחה והיה מוכן לוותר בשביל זה על הרומנטיקה, אבל השאלות הישירות של הפרטנריות המיועדות הרתיעו אותו. "אני רוצה משפחה ויצא לי לדבר כמה פעמים עם בחורות שחיפשו פרטנר להורות", הוא אומר, "אבל לא יצא משהו רציני מזה. יצאתי לשני דייטים במטרה להביא ילד. כבר בדייט הראשון היא שאלה אותי על ההכנסה שלי, על סוג האוטו, אם יש לי בית. רק אחר כך שאלה מה אני מחפש ומה לא. בדייטים רומנטיים אלה דברים שמגיעים אחר כך. קודם כל בודקים שיש כימיה לפני שבודקים מה יש לי בכיס".
יצא לך לפסול מישהי בגלל זה?
"כן, לפני שלושה שבועות יצאתי לדייט כזה, והייתה לי הרגשה מהשאלות שלה שהיא רוצה להתלבש עליי כלכלית. היא ביקשה שאשלם לה שכר דירה, שאקנה לה בגדים והבנתי שהיא רוצה רק כסף ולא מעבר לזה. אני לא שואל בדייט ראשון כמה היא מרוויחה. גם את חברים שלי אני לא שואל בכלל שאלות כאלה. זה מרגיש לא נעים".
עינבר גושציני, 40, מירושלים, החליטה ללכת על המודל הזה כי נרתעה מהאופציה של בנק הזרע.
"אמרתי לעצמי שלהביא ילד בהפריה, אני לא מסוגלת לבד", היא מודה. "קשה לי וגם לא רציתי שלילד שלי לא יהיה אבא".
אילו פרטנרים הגיעו לדייטים?
"נתקלתי בכאלה שעוד לא סגורים על עצמם ואז הם מתנערים כי רואים שאני רצינית ויודעת לשאול את השאלות הנכונות. בדייטים להורות משותפת את יכולה להיתקל בדברים שכנראה לא היית נתקלת בהם בדייטים אחרים. היה אחד שפנה אליי ואמר שהוא לא מסתדר עם בת הזוג שלו ולא יודע אם זה יימשך, אז הוא כבר בודק אופציות נוספות ורוצה לעשות עוד ילד. היה אחד עם זוגיות פתוחה שרוצה עוד ילד ואין לאשתו בעיה שהוא יעשה את זה. היה גם מישהו בן 50 שכבר יש לו ילדים. אבל אני רוצה מישהו שיהיה לצידי ויביא מטרנה אם צריך או טיטולים. לא שיהיה לו עוד ילד על הראש".
המודל של הורות משותפת התחיל כפתרון לגייז שרצו להביא ילדים לעולם. לחלקם הליך הפונדקאות היה יקר, סבוך מדי או לא מוסרי. אחרים רצו פשוט לשלב נוכחות הורית של המגדר השני. לאט־לאט אימצו את המודל גם רווקים ורווקות ששמעו את תקתוקו של השעון הביולוגי יותר ויותר חזק, אבל לא הצליחו למצוא זוגיות כלבבם, והחליטו לדחות את החיפוש אחריה או לוותר, רק לא על ילד. ויש כאלו כמו מישל טרוני מ'הישרדות', שמבחינתם השיטה הטובה מכולן היא להביא צאצא עם חברה טובה, בלי הרומנטיקה שבאמצע.
"כישראלים אנחנו מאוד עושים דברים לפי הספר, כאילו האמא הפולנייה שמתווה דרך של, 'תכיר מישהי, תתחתן ותביא ילדים'", אומרת עו"ד שירלי אוראל לוי, ששקלה להיכנס למודל של הורות משותפת לפני שהכירה את בן זוגה והפכה לאמא. "אבל בעשור האחרון אחוז הגירושים עלה, ואנשים מנסים להימנע מגירושים. ונוסף לכך, אנשים כבר לא כל כך רוצים להתחתן. נשים רוצות להיות יותר קרייריסטיות, לא להיות רק אמא 24/7, מרוטה מעייפות ורבה עם בעלה מי יוריד את הזבל ומי ייקח את הילד לרופא. אז הולכים למודל כזה".
קורל מגידיש מראשון־לציון רק בת 29, אבל כבר החליטה שכרגע היא מעדיפה לא להתחתן אלא ישר לחפש פרטנר להורות. "אני פוחדת מנישואים ורואה הרבה זוגות שמתגרשים ובאופן מכוער", היא מסבירה. "גם הילדים נפגעים וגם בני הזוג. שני הצדדים מפסידים. בהורות משותפת את כבר יודעת איך ייראה הסוף. זה כאילו שאת יוצאת לדייט, וכבר מתכננת את הגירושים שלך. מגיעה להסכמים. זה כבר פחות מפחיד אותך. בדייטים רגילים את לא יכולה להתחיל מהסוף. אומרים שאני שלילית, אבל צריך להיות ריאליים ולדעת שפרידה זו אופציה".
בגיל שלך את עדיין יכולה לחכות, מה כל כך בוער?
"העדיפות היא לחיות כמשפחה, אבל אם יקרה משהו ביני לבין בן זוגי, אני רוצה לדעת איך זה ייגמר. למצוא אבא טוב לילד ושנוכל להסתדר, זה בעדיפות, ככה אין את כל הכעסים. חשוב לי שאם אני הולכת על הורות משותפת אז שיהיה לילד שלי בסיס כלכלי יציב. הדבר השני זה האופי של האדם, איך הוא מתנהג לאחרים. אני נפגשת לדייטים כמה שאפשר, גם פעמיים בשבוע. רק אחרי שלושה חודשים את מגלה את האופי האמיתי שלו. אפילו מנסה לעצבן אותו כדי להבין איזה דברים מעצבנים אותו".
במובן מסוים, חיפוש אחר פרטנר להורות הרבה יותר מלחיץ מחיפוש אחר בן זוג. גם אם בן הזוג לא עשיר במיוחד, לא הכי יפה ולא מאוד גבוה - ברגע שהלב בוחר, זה זה. כשהמטרה היא למצוא אדם שמיועד להיות האב או האם של ילדך, הסלקציה עובדת שעות נוספות.
"לפני הדייט את בודקת בפייסבוק שלו, להבין קצת איך נראים החיים שלו, אם תחום העיסוק שלו מתאים למי שיכול להיות האבא של הילד שלך", אומרת נועם. "אני נניח לא אוהבת אמנים, לא בזוגיות ולא כפרטנר להורות. את בוחרת גבר לפי איך שאת רוצה שהילדים שלך יהיו. בן הזוג שלי היה כהה ואם הייתי מביאה ילדים איתו הם כנראה היו כהים, אבל אהבתי אותו והייתי מוכנה להביא איתו ילד. גבר שאני רוצה רק להביא איתו ילדים, אני רוצה שהוא יהיה בהיר, שהילדים יהיו דומים לי. שיהיה גבוה ומשכיל כדי שידחף לזה את הילדים. זו חשיבה צרה, אני יודעת. חשיבה פרקטית. אבל ככה זה, את חושבת מאוד על הגנטיקה".
הדרישות הגבוהות מפרטנרים אפשריים להורות מביאות לפסילות על דברים מהותיים יותר או פחות, תלוי את מי שואלים. גנטיקה של גבר קירח, למשל. "היה מישהו ששלח לי תמונה", מספרת גושציני. "משהו שם נראה מוזר, אז שאלתי אם זו השתלה או פאה. הוא לא ענה לי. אני מחפשת גבר־גבר שיעמוד במה שצריך, כי ילד זה לא משחק".
נאווה (שם בדוי), 41, מפתח־תקווה, לא הייתה רחוקה מלבקש את התיק הרפואי של הפרטנר המיועד. "אני מחפשת את ההפך ממני כשמדובר באבא של הילד שלי", היא אומרת. "אני מזרחית, אז חיפשתי אשכנזי. מצאתי מישהו כזה, ניהלנו קשר לצורך הורות משותפת, ובסוף זה הסתיים כי הייתה לו בעיה רפואית. לא ראיתי עתיד גנטי איתו".
עם כל הכבוד לגנטיקה, יש עוד כמה שיקולים. נעמה, 44, מנתניה, בוחנת גם את הדעות הפוליטיות של המועמד לאבהות. "אני לא מסוגלת לצאת עם מישהו שהוא ליכודניק", היא אומרת. "פגשתי מישהו להורות משותפת. בדייט הראשון הייתה לו התנהלות הזויה. הוא סיפר לי שהוא אימץ כלב לפני כמה ימים ושם מצלמות בבית, וכל הדייט הוא הסתכל על הכלב בנייד והתלהב ממנו. ישר הבנתי שהוא לא בשבילי".
את ההיכרויות מתחילים לגלגל בקבוצות פייסבוק מיוחדות שקמו במטרה לשדך בין אנשים שמעוניינים בהורות משותפת. בניגוד להיכרויות על רקע רומנטי, כאן הוראות השימוש שהתפתחו כוללות בנוסף לתמונת סלפי מחמיאה, גם תמונה של הפרטנר המיועד כילד, כזאת שתרחיב לאמא לעתיד את הלב. לזה מוסיפים קצת מידע על גיל, מקצוע ותחביבים כי בכל זאת, צריך לדעת אם יש רופא או מדען בגנים. ויותר חשוב שהוא לא ירוויח כמו שחקן.
אחת מהאופציות לעשות את זה היא דרך 'משפחתולוגיה', עמוד הפייסבוק שהקימה עו"ד לוי. "את הכל חוויתי על בשרי", היא מספרת. "ב־2014 הייתי בעצמי בתהליך של הורות משותפת ושם נוצרה אצלי ההבנה שיש ריק בתחום, כמו איך ואיפה מכירים, על מה מדברים, מה אני מבררת, על מה פוסלים ואיך זה עובד בפגישות עצמן. הקמתי פלטפורמה של ערבי היכרות. מפגשים על בירה וסרט, הרצאה או הופעה. המפגשים שלנו הם כאלה כדי לאפשר לאנשים לדבר. אנשים מגיעים ממקום מובך, רציתי לשבור להם את הקרח ולתת במה חופשית. לערב כזה מגיעים 30־40 אנשים לפעמים אפילו 70, זה מאוד תלוי. בהתחלה זה היה חינמי, והיום זה עולה 30 שקל לאדם וגם זה רק כדי לכסות את כוס הקפה".
ואיך התחלת לשדך?
"לפני שנה קיבלתי המון פניות מאנשים, גם מגייז וגם מסטרייטים שרוצים הורות משותפת. יש כל מיני ארגונים או קבוצות שעבור תשלום מבטיחים לך למצוא פרטנר. איך אפשר להבטיח בכלל דבר כזה? המון אנשים שילמו כספים לשווא. עשיתי כמה שידוכים ללא תשלום, זו המצווה שלי. יש לי במשרד מאגר של אנשים איכותיים, שאלונים שאני מעבירה, ואין תמונה, זה הקטע שלי. אני רואה קווי דמיון בין שניים ועושה את החיבור. אין לי מושג אם האדם יעבור להם מסך מבחינת נראות. בינתיים אני יכולה להגיד שזה עובד. היה לי אפילו זוג סטרייטים שהתחתנו כשהילד היה בן שלוש".
גם אתרי שידוכים כבר נכנסו לעסק, והביקוש הגובר הוליד אפילו אפליקציית שידוכים להורות משותפת, ‘בייביפאי’, שהקימו אורן כהן וליאור ברש לפני חצי שנה. כרגע היא בשלב ההרצה וחינמית, וכשהמאגר יגדל, הם מקווים להוסיף פונקציות נוספות ולהרוויח ממנה. "האפליקציה מראה אחוזי התאמה לפי מיקום, לפי אמונות, לפי מה שרשמת על עצמך, לפי שותפות מלאה בהורות או חלקית", אומר כהן. "יש תמונות ורואים את הנתונים ואחוזי התאמה. מאוד פשוט ונוח. אנחנו לא רוצים שאנשים יסתבכו עם זה".
מזכיר קצת את טינדר.
"רצינו שזה יהיה קל ופשוט כמו טינדר, כי להרבה אנשים אין ידע טכנולוגי. כל אחד רושם את הסקאלה מגיי עד סטרייט ומה מתאים לו. כל אחד מקליט את עצמו באודיו במקום לכתוב מלל על עצמו. ככה אפשר להתחבר למי ששומעים את הקול שלו. אבל אין התאמות ומאץ' כמו בטינדר. מי שרוצה יכול לשלוח הודעה ואתה בוחר עם מי לדבר".
נשמע כמו פוטנציאל לניצול הפלטפורמה לסטוצים.
"לפעמים גברים סטרייטים מנצלים את זה לסטוצים, אבל אפשר לדווח על מי שמשתמש בזה לרעה ואנחנו יכולים להסיר אותו".
כמה משתמשים יש לכם?
"כרגע יש בסביבות ה־100. אני לא מתפרנס מזה. ברגע שיהיו לנו כמה מאות נעלה הילוך. זה גם לא יהיה חינם אלא נדרוש בין 50־70 שקלים, תלוי בסוג המינוי ולכמה זמן הוא. כרגע המטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים יתנסו בה".
הדייטים למטרת הורות משותפת הם שילוב בין פגישה עסקית לדייט רומנטי. כמו דייט רגיל, זה מתחיל בשיחות טלפון למטרות גישוש, מין סמול־טוק לבדיקת כימיה ראשונית, ונמשך במפגש בבית קפה עם בגדים יפים. בניגוד לדייט רומנטי, כאן ברים בדרך כלל נמצאים מחוץ לתחום. כל צד רוצה להכיר את הצד השני כמו שהוא, בלי אלכוהול, בלי שאכטה מג'וינט.
אבל בדייטים כמו בדייטים, גם אם בסוף מחכה עורך דין עם הסכם הורות, לפעמים הגבולות מיטשטשים, והפרפרים קופצים לביקור. "יש את המתח באוויר בזמן הדייט", אומרת גושציני. "זו סיטואציה מאוד דומה לדייט רומנטי". לעיתים המתח באוויר הופך למתח מיני. במקרה כזה, הבלבול מתגבר: רגע, זה דייט רומנטי או דייט להורות משותפת?
"פנה אליי בחור שנראה טוב. הוא היה רווק וסטרייט", מספרת נועם. "הוא ידע שגם אני רווקה, ונוצר איזה מתח בינינו. חברה שלי שאלה אותי אם נראה לי שהוא נמשך אליי, ואמרתי לה שאני לא יודעת, אבל אחרי שהיא שאלה פתאום הבנתי שאני מאוד מקווה שכן. יצאנו לכמה דייטים והיה מוצלח. זה לא זלג לשום דבר רומנטי אבל הייתה תחושה באוויר. לא כל כך ידעתי מה לעשות עם זה. מצד אחד זה בחור שאני מעריכה, אבל האם אני רוצה שיהיה מתח מיני עם אבי ילדיי? אני עדיין לא יודעת מה לעשות עם זה".
יש גם אנשים שיוצאים לדייט מתוך רצון להפוך להורים, אבל מקווים שעל הדרך תגיע גם זוגיות. קודם חותמים על ילד, אחר כך על אהבה. "אני מחפש משפחה, אבל גם זוגיות", מודה משה (שם בדוי), 49, מהדרום. "פירסמתי בקבוצת היכרויות בפייסבוק פוסט שבו כתבתי את זה באופן מוצהר. רוב הנשים שדיברתי איתן אומרות שהן מחפשות את אותו הדבר. אם יש כימיה, אז למה לא? לגבי הילד, אין לי בעיה שהיא תבחר איך לעשות אותו, דרך טיפולים או דרך סקס. מבחינתי שתי האופציות הן בסדר גמור. נפגשתי עם שלוש בחורות, אבל לא יצא מזה כלום. שאלו אותי בעיקר כמה כסף יש לי".
"צריך לזכור, זו לא פגישה עסקית", אומרת נאווה. "גבר שמגיע לגיל 40 השעון שלו גם מתקתק באיזשהו אופן, אבל רוב הגברים מחפשים כן להקים תא ביתי יחד. לא מחפשים להביא ילד במשמורת משותפת רחוק מהם. לפני שבועיים מישהו שהיה עשוי להתאים לי יצר איתי קשר אבל אמר לי, 'אם את לא תגורי בקריות זה לא יסתדר. יש לי ילד נוסף ואני מאוד מעורב ולא רוצה ילד שגר רחוק ממני'. זה לא התאים כי אני לא אעזוב את הבית שלי".
ומה הסיכוי שדייט מוצלח יסתיים בסקס?
"אני מקווה שכל סטרייט שאני יוצאת איתו ירצה לסיים את הערב איתי במיטה", אומרת נועם. "אבל אף אחד לא היה מספיק טיפש כדי לבקש".
בסוף, לא משנה איזו הורות בדיוק מחפשים ואם הקשר ייגמר בחוזה, ברור איך הערב יסתיים. זה יהיה הגבר שישלח ידיים לכיס כשיגיע החשבון וישלוף את הארנק כדי לשלם. "גבר שלא משלם הוא לא גבר מבחינתי", אומרת נאווה. מגידיש מוסיפה שזה סוג של מבחן. "גבר שלא משלם יכול לגרום לי לשלול אותו, אפילו שלא מדובר בדייט רומנטי", היא מסבירה. "אני הולכת להיות אמא של הילד שלך כל החיים, אז אתה הולך להתחשבן איתי על קפה?"
איך חותכים בדייטים לא רומנטיים?
"אני לא נותנת הרגשה אם זה מתאים או לא בדייט עצמו", אומרת גושציני. "לא נעים לי לפגוע פנים מול פנים. אני אומרת אחר כך בטלפון שזה לא מתאים. אני אומרת שזה שיקולים שלי, לוקחת את זה עליי".
נעמה נאלצה לחתוך קשר ממש ברגע האחרון, אחרי שכבר סוכמו כל התנאים לילד משותף. אי־נעימות לא הייתה שם. "היה בחור שנפגשתי איתו וזה התקדם", היא מספרת. "היינו מאוד שונים. הוא היה אדם של מסיבות ואני של בית, הוא גר בדירה שכורה ואני בדירה משלי. הוא אמר, נניח, שאמא שלו תעזור לנו ותהיה אצלי כל הזמן וגם הוא. הוא גם רצה שאפנה כל יום ארבע שעות להיכרות איתו. זה טוב להיפגש, אבל לא הייתה לי כמות זמן כזאת. הבלגתי על זה, למרות שהגישה לא התאימה לי, אבל לא רציתי לפוצץ. הגענו למצב שכבר הלכנו לעורכת דין וניסחנו הסכם. זה לוקח כמה פגישות, ולאחת מהן הוא לא יכול היה להגיע. אמרתי לו שאעדכן אותו במה היה, אבל כשיצאתי שכחתי את הנייד על רטט. רק אחרי כמה שעות ראיתי שהוא חיפש אותי. הוא שלח לי הודעות שאני לא עונה בכוונה ושמה יהיה אם נביא ילד ואני אלך לאסיפת הורים, האם גם אז אסנן אותו? בשלב הזה החלטתי שאין מה להתקדם".
ואיך הייתה ההרגשה? התאכזבת?
"הרגשתי הקלה כאילו יצאתי מהכלא".
מישל טרוני, שהתפרסם כשהופיע ב’הישרדות’, עובד רק עכשיו, חצי שנה אחרי שבנו נולד, על הסכם הורות משותפת עם אם בנו. הסיבה: אחרי שחיפש מועמדת בדייטים, הוא בחר לבסוף לתפקיד ידידה טובה. "הייתי אחרי זוגיות גדולה וכשזה נגמר הרגשתי שאני לא רוצה זוגיות בכלל", הוא מספר. "כשהייתי ב'הישרדות' זה הכה בי: כולם שם היו עם משפחות והיה להם למי לחזור. הבנתי שלי אין. שיש לי הכל, ואין לי כלום. אני בודד. החלטתי שם שאני רוצה ילד. פחדתי מאוד מילדים. באתי מבית אלים עם צעקות. אבל החלטתי שלמרות זאת אני רוצה משפחה. יצאתי עם לא מעט בנות לדייטים, ולא מצאתי מישהי שהרגשתי שיכולה להתאים. הבנתי שאם יש מישהי שיכולה להיות אמא של הילד שלי זו ידידה שלי. ראיתי את הסגנון של החיים שלה. היא אחלה אישה".
ובכל זאת, למה לא ללכת איתה על זוגיות?
"הבעיה הייתה בי. הייתי כל החיים בזוגיות ונכוויתי. החלטתי שאני לא זוגי. אני לא מאמין בנישואים. אמרתי, לפני שאני אתגרש ממנה ויהיה פיצוץ, אני מעדיף שהילד יגדל בשני בתים ושהוא אף פעם לא ישמע ריבים".
יש חששות אם למישהו מכם תהיה זוגיות פתאום?
"יש. זה יכול לקרות למישהו מאיתנו. חשוב לנו שהילד לא יכיר אותו או אותה אחרי דייט אחד או שניים, אלא רק אחרי תקופה ארוכה. אתה לא רוצה לבלבל את הילד".
ענבל (שם בדוי), הצליחה ללכת עם התהליך של חיפוש הורות משותפת עם מישהו שלא הכירה קודם עד הסוף. לפני שנתיים היא והפרטנר שלה הפכו להורים לילדה, שאותה הם מגדלים בשני בתים. "הכרתי אותו באתר שידוכים לפני שלוש שנים וחצי", היא מספרת. "היה חשוב שיהיה אבא בתמונה, שתהיה דמות אבהית ואבא שיעזור, כי לא קל לגדל ילד לבד".
הלכת להרבה דייטים?
"כן, אנשים טענו שהם מחפשים הורות, אבל חיפשו זוגיות. אני הסתכלתי על כל אחד מהם נטו כאבא לילדים - אם הוא אינטליגנטי, עובד - בלי הפרמטרים של בן זוג, בלי לשאול אם אני נמשכת אליו או לא. בסוף נפלתי על אדם שחשב כמוני. יצאתי עם שלושה־ארבעה גברים עד שמצאתי אותו".
איך בדקת אם מי שמולך מתאים?
"בדקתי אם יש מולי איש שיחה, עם אותם ערכים וציפיות, ואז מה אנחנו רוצים מבחינת גידול הילד - איך נגדל אותו, אצל מי, איזה משמרות. צריך לבדוק את הפרטנר כהורה וכשותף. זה מישהו שאתה בוחר לכל החיים, מישהו שאתה תסתדר איתו כל החיים. כמו חבר טוב, רק בלי האינטימיות. אמרתי לפרטנר שלי מהתחלה שאני לא רוצה זוגיות, רק שותף להורות, שלא מעניינת אותי מערכת אינטימית, ושאלתי אם הוא בשל ונמצא שם כמוני. כל דייט כושל עם אחרים רק ממקד אותך יותר, ועדיף להגיד הכל באופן ישיר".
כמה זה לקח כל תהליך ההיכרות?
"לא לקח לי הרבה בשביל להבין שהוא מוצא חן בעיניי כאבא לילד. אחרי שהחלטנו נפגשנו גם עם המשפחה המורחבת. חצי שנה לקח לנו כל התהליך. חתמנו על חוזה לגבי הגידול, לקחנו דוגמאות מאנשים אחרים אבל חיברנו אותו לבד, והלכנו לעורך דין שימקד אותו. החוזה הוא רק קווים מנחים למקרה שניתקל בבעיות, והמציאות חזקה מכל הסכם. טובת הבת שלנו היא מעל הכל.
"קבענו למשל, שבמקרה מוות של שנינו אחותי מקבלת את הילדה, ואם רק אחד מת, אז השני. קבענו גם מה יהיה המרחק הגיאוגרפי שלנו זה מזה. סיכמנו על חינוך חילוני - לכבוד, לקבלת האחר, על מזונות כמובן, על חלוקת משמרות. ההחלטה הייתה שהיא תהיה 70 אחוז מהזמן אצלי, במיוחד בגילים הקטנים. הוא גר רבע שעה ממני, והגן של הבת שלנו פה".
היו משברים?
"דיברנו על זה שאנחנו רוצים שני ילדים, אבל לאחרונה הוא התחרט. זה יצר משברון. אני לא רוצה שהיא תהיה ילדה יחידה ותהיה לבד בחיים. אמרתי לו שאני מצטערת שלא הכנסנו את העניין הזה לחוזה, אבל לא רציתי שהיחסים לא יהיו טובים, אז בינתיים אני עוזבת את זה בצד. הפרטנר שלי התגלה כאבא נהדר, לא יכולתי לבחור יותר טוב".
יש סיכוי שבעתיד תהפכו לזוג?
"יש אנשים שרוצים הורות משותפת אבל עדיין משאירים את הפתח לזוגיות, אבל כשמתחילים לערבב נכשלים, כי מה שאת מחפשת באבא זה לא בזוגיות והפוך. לא הייתי רוצה אותו כבן זוג, הוא לא מתאים לי. מה גם שעכשיו שיש לי את הבת שלי, זוגיות בכלל לא מעניינת אותי".
פורסם לראשונה: 08:25, 21.02.20
