יואב ענה על כל הדרישות ברשימת הסופרמרקט המפלצתית שסחבתי בארנק. הייתי בטוחה שהוא יהיה "האחד". דמיינתי את פגישתנו הראשונה: איך נביט זה לזו בעיניים, ליבנו יפעם בחוזקה, נרגיש פרפרים בבטן ובאותו רגע קסום נבין שנועדו זה לזו. כפי שניחשתם, בפועל זה לא קרה. למעשה, מהרגע הראשון שנפגשנו לא הפסקתי לדמיין איך אני בורחת הביתה מהדייט המיותר הזה הישר למרתון צפייה לילי בנטפליקס.
כשחזרתי, התהפכתי במיטה וניסיתי להבין מדוע הקשר הפוטנציאלי המבטיח הזה כשל. המסקנה היחידה שהגעתי אליה הייתה שזה פשוט לא היה "זה". לא היה קליק. שוב הקליק המעצבן הזה, חשבתי לעצמי. למה הוא טוב בכלל ומדוע אני נותנת לו משקל כה כבד בחיי הרומנטיים? הרי לא פעם הוא שיטה בי וגרם לי לאכזבה ולכאב לב. ובכל זאת, נדמה כי אנשים מפקידים את שארית גורלם ברגע אחד. אומנם רגע קסום ומהפנט, אבל גם כזה שלאחר שמתפכחים ממנו מתגלה לעיתים קרובות כאחיזת עיניים ותו לא.
אם כך, מהו אותו קליק שאנו חווים כאשר מישהו מוצא חן בעינינו? איך הוא מרגיש ומה קורה לנו כשהוא לא שם? האם הוא באמת קריטי להצלחת הזוגיות העתידית, ומדוע אנו חשים כי בלעדיו לא נוכל לפתח אף קשר ובטח שלא זוגיות ואהבה?
"בין כל ההמון ראיתי רק אותה"
כדי לענות על השאלות שוחחתי תחילה עם ליאב, רווק בן 40, שסיפר על קליק שחווה בעברו: "החדר היה מלא באנשים אבל בין כל ההמון ראיתי רק אותה. הרגשנו כאילו הכרנו כל החיים". תיאורו הפואטי נשמע כמו לקוח מסרט. ליאב המשיך ופירט בפניי זוגיות מלאת כימיה, תשוקה ואהבה ענקית. ובכל זאת, לאחר כשנה התגלו הבדלים משמעותיים בתפיסות העולם והרצונות שלהם וכל אחד פנה לדרכו.
ליאב מודה כי הסיבה העיקרית שעודנו רווק היא המרדף אחרי אותו הקליק: "בשנים האחרונות הכרתי המון נשים איכותיות וטובות אבל לצערי לא היה בינינו קליק. בלי החיבור הראשוני הזה אני לא ממשיך. פשוט כי אין רצון להיפגש שוב".
גם ליטל, רווקה בת 37, מאשרת את דבריו של ליאב וטוענת שהקליק הכרחי להמשך הקשר. היא מתארת אותו כמשהו קוסמי ואנרגטי שמאוד קשה להסביר מדוע הוא קיים בשלב כל כך ראשוני. לדבריה, אם הוא לא שם בהתחלה אז הוא גם לא יהיה, למרות שחיבור בין שניים בהחלט יכול להתעצם כאשר יש תחומי עניין דומים וערכים משותפים.
ליטל מודה שלמרות שהקליק הראשוני לא מבטיח עתיד חזק ויציב ועלול להתגלות כאשליה, "זוהי אשליה הכרחית שבלעדיה אי אפשר להתקדם באמת". לאחר ששאלתי אם תצא לדייט שני עם מישהו שאין לה קליק איתו, ענתה בהיסוס שהיא תעשה זאת בלב כבד ולא עם לב פתוח, "ורק כי ככה המומחים ממליצים".
נתנאלה בז'נק, רווקה בת 31, מספרת שיצאה גם עם אנשים שלא היה לה איתם קליק על מנת לנסות גם כיוונים אחרים. לצערה, זה לא עבד ולא הוכיח את עצמו: "נתתי צ'אנס של שלושה מפגשים לגברים עם בסיס טוב. היה שיח אבל לא הייתה משיכה או תשוקה בפגישות שלנו והקליק לא נוצר בהמשך. היה גם קשר של מספר שבועות שלא צלח". לדבריה, עם כל מי שהיא כן "הקליקה", הייתה לה זוגיות קצרה או ארוכה. "היום אני מנסה לצאת עם מגוון רחב יותר של בחורים, אני יותר מתפשרת, אבל אין ספק שהקליק הזה חשוב כי קשה להמשיך עם מישהו שלא ממש מתחשק לך לראות שוב", סיפרה.
לעומתם, זיו שרגני, רווק בן 27, טוען שלא צריך לתת לקליק הראשוני לקבוע את מהות הקשר. לטענתו, הקליק הזה מתבסס על משיכה פיזית בעיקר, כשיש פרמטרים אחרים וחשובים יותר בבחירת בת הזוג הפוטנציאלית. זאת בדיוק הסיבה שהוא לא ממהר לפסול. החיים לימדו אותו לא לשפוט אנשים מהר מדי והוא מתנהל כך גם בחייו הרומנטיים. "הרבה יותר מעניין להכיר לעומק", הוא אומר. "כדאי להגיע לדייט עם אנרגיות חיוביות והבנה שרושם ראשוני יכול להטעות ושהקליק שהרגשתם עלול להתגלות כאשליה".
הביולוגיה של הקליק
הגדילה לעשות "הביולוגית של האהבה", פרופ' דון מסלר, שבפירוש מזהירה מפני הקליק המיתולוגי. בספרה, "גברים רודפים, נשים בוחרות", היא חושפת כי אותו קליק שאנו חווים או לא חווים כבר בדקות הראשונות, הוא חלק ממנגנון הישרדותי הנמצא במוח העתיק ואחראי לתגובת "הילחם או ברח".
בשלב זה המוח שלנו שופט ומבקר בני זוג פוטנציאליים בהתבסס על אינספור חוויות, התניות וזיכרונות ילדות. אנו נחווה חיבור עם מי שמוכר לנו במראה, בערכים, בדעות ובהליכות, פשוט מאחר שהמוכר משרה עלינו ביטחון ונוחות.
בנוסף לכך, החושים שלנו פועלים כמו שומרים ומסננים ומזהירים מפני מחזרים שלא מתאימים לנו מבחינה גנטית. ובכל זאת, אותו מנגנון שעזר לאבותינו הקדמונים, כבר לא משרת את הזוגיות שבימינו, שמהותה רחב ועמוק הרבה יותר מרבייה. למעשה, אותו קליק עלול לגבור על שיקול הדעת ולגרום לנו להיכנס לקשר שמבוסס על מיניות בלבד ושלא באמת מתאים לנו.
עדי קרסיק קסוטו, פסיכולוגית מומחית, טוענת כי ניתן לנסות וליצור את הקליק המיוחל גם אם הוא לא קיים, על ידי זיוף התגובה הפיזית לקליק אמיתי, דרך מבט עמוק בעיניים, מגע, ניסיון לחקות את תנועות הפנים ואת תנוחות הגוף. בדרך זו רמות הסרוטונין והדופמין בגופנו, ההורמונים האחראים בין היתר לתחושת האושר שלנו, יעלו ויגדילו את הסיכויים להמשך הקשר. דרך נוספת ליצירת הקליק כאשר הוא פחות מורגש, עוברת בשאילת שאלות המעודדות תחושת קרבה מזורזת, גם במסגרת זמן קצרה יותר.
אם כן, רוב האנשים ירגישו אם יש או אין חיבור עם בן הזוג הפוטנציאלי כבר בדקות הראשונות של הדייט. אותן דקות מתגלות כקריטיות להמשך הקשר. הן יכולות להוות התחלה של חיים שלמים יחדיו או לחלופין - סיום של קשר שבכלל לא התחיל.
בגלל הדרך שבה המוח עובד, אנחנו משוכנעים לחלוטין כי באמצעות נוכחותו או היעדרו של הקליק נדע אם האדם שלפנינו מתאים לנו או לא, אולם דווקא בשל כך אנו עלולים לקפוץ לתוך קשר המבוסס על יצרים ודחפים, כזה שאינו יכול להתפתח למערכת יחסים ארוכת טווח. מה גם שבעקבות זאת אנו עלולים לפספס את אהבת חיינו.
כדי שנחליט נכון, כדאי שנבחן לעומק את התחושות ואת הרגשות שמעורר בנו הצד השני. חשוב שנשב ונבין מדוע חשנו משיכה או דחייה ואם ההחלטה שלנו לגבי המשך הקשר נובעת משיקולים שכלתניים או רק מתוך דחפים בלתי נשלטים ובלתי מודעים.
אם מגיע בן זוג שמתקיים בו מכלול התכונות הרצויות והנכונות ליצירת זוגיות בריאה ומאושרת, מוטב כי נעניק לו הזדמנות על ידי ניסיון אמיתי ליצור איתו חיבור ואינטימיות רגשית, בתקווה שאלו יובילו בעתיד לאינטימיות מינית, משיכה ואהבה על שלל גווניה.
סיון קנטי אביטן היא שדכנית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת המדריך לרווקה "אחת שיודעת"
