היתרון היחיד של ידועים בציבור קשור בחופש
בישראל ידועים בציבור עדיין מופלים לרעה בזכויותיהם ביחס לנשואים – אבל יש להם יתרון אחד משמעותי שאין לפקפק בחשיבותו
לינה ואבי (השמות האמיתיים שמורים במערכת) חיו יחד ארבע שנים, במהלכן הם הביאו לעולם את בנם המשותף, בן ראשון לאבי ושלישי ללינה. במהלך התקופה בה היו ביחד, לינה עבדה בעסק של אבי, ויחסיהם הסוערים ידעו פרידות תכופות. לאחר שנפרדו סופית, הגישה לינה תביעה בה דרשה מזונות אישה וכן מחצית מכל הרכוש שצבר אבי – מהדירה, מהעסק, מהרכבים ומהחסכונות. לינה טרחה לתאר את מערכת היחסים שלהם כרווית מתחים, תוך שהיא מוסיפה תיאורים מפורטים לגבי הרגלי המין של אבי, שלא עלו בקנה אחד עם המושג "זוגיות יציבה".
בסופו של ההליך המשפטי, לינה אומנם הוגדרה כידועה בציבור של אבי, ואף זכתה לסכום חד-פעמי של 25 אלף שקל כמזונות משקמים עבורה, אולם תביעתה למחצית מהרכוש נדחתה. בית המשפט קבע כי לינה לא הוכיחה כוונת שיתוף, ואף נרמז שהתיאורים האינטימיים בכתב התביעה לא הועילו לטענותיה של לינה בעניין הכוונה שלה לייצר גורל משותף לה ולאבי.
בחודש האחרון ניתנו שני פסקי דין שניתחו את מעמדם של בני זוג לגביהם עלתה הטענה שהם ידועים בציבור ושחל עליהם שיתוף רכושי – כלומר חלוקת הכספים והרכוש המשותף. התוצאה הייתה לא נעימה לבת הזוג, והמחישה עד כמה מעמדם של ידועים בציבור עדיין רחוק ממעמדם של בני זוג נשואים במדינת ישראל.
מוסד הידועים בציבור - לא דומה לאף מדינה
במשך עשרות שנים קיבל מוסד הידועים בציבור הכרה נרחבת בפסיקה ובחקיקה הישראלית, בניגוד למדינות אחרות בהן כלל לא קיים מוסד כזה, כולל מדינות רבות באמריקה. אחת הסיבות להכרה במוסד הידועים בציבור היא היעדר יכולת להינשא בנישואים אזרחיים בארץ, וההבנה שבני זוג יכולים לקשור את גורלם זה בזו גם ללא חופה וקידושין. ואכן, החקיקה בארץ מקנה לידועים בציבור מעמד של בני זוג נשואים הן לעניין זכויות ירושה, הן לעניין זכויות פנסיוניות הן לעניין זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, ועוד שורה של חוקים שמשווים את מעמדם של ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים.
אלא שבניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור נדרשים עדיין להוכיח שהם לא רק "חברים", אלא שיחסיהם משמעותיים הרבה מעבר לכך. לדוגמה, בעוד שבני זוג נשואים יכולים לבגוד אחד בשני מבלי שתהיה לכך השפעה על חלוקת הרכוש שצברו בזמן הנישואים, ידועים בציבור צריכים להוכיח נאמנות, מסירות ורציפות ביחסיהם, כולל ביחסי האישות. וזה לא מסתיים כאן - עליהם להוכיח גם כוונת שיתוף רכושית – כלומר שהם התכוונו לחלק ביניהם בצורה כזו או אחרת את הרכוש שצברו יחד. כלומר, בעוד שהנכסים של בני זוג נשואים הם משותפים (אלא אם ערכו הסכם ממון הקובע אחרת), ידועים בציבור נדרשים להוכיח שהייתה ביניהם כוונה לשתף רכוש, גם אם עמדו בנטל ההוכחה שהיו מסורים זה לזו.
גם בענייני מזונות אישה מוטב לאישה התלויה בבן זוגה להיות נשואה לו ולא ידועה בציבור. זאת מכיוון שאישה נשואה אינה חייבת לעבוד, ועל בעלה לפרנס אותה כל עוד הם נשואים, בזמן שידועה בציבור שאינה עובדת זכאית למזונות "משקמים" בלבד שנפסקים בדרך כלל לתקופה קצרה בת חודשים ספורים, ולאחר מכן עליה לדאוג לפרנסתה. דבר נוסף הוא שעל פי החוק, ידועים בציבור יורשים זה את זה (בהיעדר צוואה), בדיוק כמו בני זוג נשואים. אלא שבניגוד לנשואים, על ידועים בציבור לחיות באותה הדירה ולנהל משק בית משותף, בעוד שבני זוג נשואים יירשו זה את זה גם אם אינם חיים ביחד שנים ארוכות.
ובכל זאת, יש יתרון אחד משמעותי לבני זוג ידועים בציבור ביחס לנשואים: חירותם בידם. הם אינם תלויים בהלכה היהודית על מנת להשתחרר מכבלי קשר בו אינם חפצים עוד. הגירושים בין בני זוג יהודים מצריכים הסכמה הדדית. בהיעדר הסכמה – יתנהלו הליכים ארוכים בבית הדין הרבני, שכן במדינת ישראל תום האהבה איננה עילה מספיקה על מנת להשתחרר מנישואים, וגברים ונשים רבים מוצאים עצמם עגונים בשל כך. המצב המשפטי הזה מעניק יתרון למוסד הידועים בציבור על פני מוסד הנישואים, ויש שיאמרו כי יתרון משמעותי זה עולה על כל החסרונות האחרים.
הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה וירושה
לפנייה לכתב/ת 
