הדבר הכי מפתיע בגירושים? כשהחברים נעלמים
מצאתי את עצמי נדהמת מקשת התגובות וההתנהגויות סביבי, ובעיקר עצובה והמומה מכמות האנשים שנעלמו לי מהחיים כאילו שלא הכרתי אותם מעולם
אין ספק שאחד הדברים שהכי הפתיעו אותי בתהליך הפרידה והגירושים שלי היה התגובות של האנשים מסביבי, לרבות החברים הקרובים של אישי לשעבר ושלי. כולנו אוספים חברים ומכרים לאורך השנים, אם זה מהתיכון והצבא, ואם זה מהאוניברסיטה או ממקומות העבודה שאנו עוברים בהם. היות ואישי לשעבר ואני הכרנו בשירות הצבאי שלנו, מעגל החברים שלנו היה מורכב בעיקר מחברים משותפים שהכירו אותנו בתור זוג חברים שאחר כך נישא.
למרות שהפרידה והגירושים היו מתורבתים וקצרים, מצאתי את עצמי נדהמת מקשת התגובות וההתנהגויות סביבי, ובעיקר עצובה והמומה מכמות האנשים שנעלמו לי מהחיים כאילו שלא הכרתי אותם מעולם. היו כאלה שלכאורה תפסו צד, אבל אחרי כמה שיחות אמיתיות ומביכות בהן שפכתי את ליבי והבעתי את כאבי נוכח אחד התהליכים המורכבים והקשים ביותר שעברתי בחיי, הם פשוט התנדפו, הפסיקו לענות לטלפונים שלי ונעלמו. לא הבנתי מה עשיתי או אמרתי שהיה יכול לגרום לחברות של שנים רבות פשוט לנתק עמי את הקשר, אך לימים ייאמר לי שחברים כאלה הם לא חברים אמיתיים, ושכל משבר מראה לנו מי אמיתי ומי סתם חנטריש או אינטרסנט.
בהמשך גיליתי שיש מי שפחדו שבסטטוס החדש שלי אני אקח את הגברים שלהן לעצמי, או שאדביק אותם ב"מחלת הגירושים" שלי. לצערי הרב, חלקן צדקו בהרגשתן, כי בדיעבד הסתבר שיש גברים נשואים שאין להם שום בעיה לנהל מערכת יחסים נוספת עם גרושה טרייה, נואשת לתשומת לב ופנויה שני לילות בשבוע, כאשר ילדיה ישנים אצל אבא שלהם. ויש כאלה שפשוט לא רצו להתייצב מול המראה של החיים שלהם ולהבין שגם הם צריכים לקבל החלטות קשות. אין ספק שמבחינתם עדיף לתקוע את הראש בחול, להכחיש ולהדחיק הכול.
היו גם כאלו שעברו איתי דרך מייגעת ומתישה, ותמכו בי כששמעו אותי בוכה, מיואשת, הרוסה וחלשה, אבל ברגע שהתחלתי להתאושש, להתחזק ולהרים את הראש מעל המים, הן נעלמו. כאילו שברגע שהייתי שווה להן, הן כבר לא יכלו להכיל אותי. והיו גם את החברים טובי הלב, שחטאם היחיד היה שחשבו לתומם שאני ואישי לשעבר נחזור האחד לשני ונתגבר על הבעיות שלנו. היות והייתי בטוחה בהחלטתי להתגרש, נאלצתי לקחת צעד אחד אחורה מהם כי הרגשתי שבזמן שאני מדברת על הפרק הבא, על ההתמודדות ועל המשך חיי לבד עם הילדים, הם דיברו על הפרק שעבר וסירבו להביט איתי קדימה.
בסופו של דבר, היו כמה אנשים יקרים שליוו אותי בדרך ונשארו חברים טובים ונאמנים עד עצם כתיבת שורות אלה ממש, והיו כאלה שנעלמו לתקופה מסוימת, אבל אחר כך חזרו והפכו את עצמם לחלק בלתי נפרד מחיי. החיים הם כל כך מורכבים ודינאמיים. אנשים יוצאים ונכנסים לחיינו, משאירים חותם ועוברים תהליכים משמעותיים בעצמם.
חלקם למשל, התגרשו אחריי. למעשה, מספר שנים אחרי שהתגרשתי, נשארה רק חברה נשואה אחת בחבורה. אני גאה לומר שהייתי לצדן של החברות שהחליטו, כל אחת מהסיבות שלה, להתחיל בחיים חדשים, ותרמתי מהדרך והניסיון שלי – ואפילו עשיתי מזה קריירה. כל אישה צריכה לדעת שהדרך הזאת אומנם קשה, אבל שבהחלט יש אנשים טובים באמצע הדרך. אז תרימו את הראש שלכן ותמשיכו קדימה.
