לפני כחודש פגשה מעיין, עובדת מדינה מראשון־לציון, בחור שעל הנייר נראה מבטיח. "הכרנו בקבוצת גרושים בפייסבוק", מספרת מעיין (השם האמיתי שמור במערכת), בת 33, גרושה זה שנה וחצי ואמא לשניים (תשע ושש). "כמוני, גם הוא היה גרוש עם ילדים, גר בעיר סמוכה אליי, נראה סבבה, הכול התאים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
הייתה רק בעיה אחת: במהלך ההתכתבות ביניהם התברר שהבחור גר אצל הוריו. "מיד הבנתי שזה לא יוכל לעבוד בינינו", חורצת מעיין. "אז המצאתי תירוץ למה אני לא פנויה רגשית לקשר, ובזה זה נגמר".
אבל מתברר שלדייט הפוטנציאלי ולמעיין יש דווקא הרבה במשותף: היא עצמה, מאז שהתגרשה, מתגוררת עם ילדיה בבית הוריה. "ידעתי שאם היינו נפגשים וזה היה מתפתח למשהו, לא היה לנו מקום להיפגש בו", היא מסבירה. "אני בחיים לא אביא אליי בחור הביתה. בגילנו זה מביך ומרגיש לא טבעי. המחשבה להיכנס איתו לבית באמצע הלילה, להתהלך בשושו במסדרון, להסתגר בחדר ולהשתדל לא לעשות יותר מדי רעש, עשתה לי רע. האופציה השנייה, ללכת אליו לבית הוריו, בכלל לא באה בחשבון".
הסיבה שבגללה עברה מעיין לבית ההורים אחרי הגירושים, הייתה כמובן כלכלית. "לפני הגירושים אני ובעלי גרנו בדירה שכורה. ידעתי שאם אחליט להישאר לגור בדירה או אפילו אם אמצא דירה קטנה יותר, לא אוכל לעמוד בתשלומי שכר הדירה. המשכורת שלי לא גבוהה, והגרוש שלי גם ביקש משמורת משותפת כך שלא הייתי זכאית למזונות. ההורים שלי הם אלה שהציעו שאעבור לגור איתם. ברגע שקיבלתי את ההחלטה להתגרש ואמרתי להם שאני לא יודעת איך אשרוד כלכלית, הם אמרו: 'את והילדים תגורו אצלנו. הכול יהיה בסדר'".
מעיין וילדיה מתגוררים בדירת דופלקס, הדירה שבה היא עצמה גרה כשהייתה ילדה. בקומה התחתונה ממוקמים חדרי השינה של הוריה ואחיה החייל. היא וילדיה לנים בחדר השינה שבקומה העליונה. "כרגע הילדים ישנים איתי, אבל בקומה יש חדר שינה נוסף שאמור לעבור שיפוץ ואז הם יעברו אליו", היא מדווחת. "הקומה כוללת גם שירותים ומקלחת, ככה שיש לי פרטיות יחסית. ועדיין, אני מרגישה שאני חולקת את הבית עם ההורים שלי, וכן, זה לא תמיד פשוט".
איך זה בא לידי ביטוי?
"בהתחלה, כשרק עברתי, הייתה בעיה גדולה של גבולות. הרגשתי שלפעמים ההורים מתערבים לי בחינוך. אם למשל הייתי כועסת על אחד הילדים, אז הם היו מגוננים עליו, או למשל היו נותנים לילדים לשתות מיץ למרות שלא הסכמתי, אבל בשלב מסוים עשיתי לזה קאט. הסברתי להם שיש הבדל בין התקופה שבה הנכדים באו לבקר את סבא וסבתא, ובין העובדה שעכשיו הם גרים איתם דרך קבע. ברור שלפעמים ההורים שלי זורקים לי כל מיני הערות שיכולות קצת לשגע. זה בטח לא נעים לשמוע בגיל 30 פלוס את אבא שלך גוער בך: 'למה את לא מכבה את הדוד? יש כבר מספיק מים חמים'. אבל אני תמיד מזכירה לעצמי שהיתרונות עולים על החסרונות".
לא חששת שזה עלול לפגוע לך בדייטים?
"האמת היא שלא, ולשמחתי גיליתי שזה לא יותר מדי מפריע. חוץ מאותו בחור ספציפי שגר עם הוריו, יתר הגברים שיצא לי להכיר גרו בדירה משלהם, כך שתמיד הייתה אופציה לבוא אליהם. כשאני מספרת לבחורים שאני גרה עם הוריי, 90 אחוז מהם לא נרתעים בכלל. הם אומרים: 'אחלה, מגניב. יש לך הזדמנות לחסוך'".
והעשרה אחוזים האחרים?
"אלה בעיקר בחורים רווקים, שבניגוד לגרושים, פחות מבינים את המורכבות הכלכלית כשיש גם ילדים בסיפור. הם לא מבינים למה אישה בגילי עדיין צריכה להיות נתמכת. אז הם אולי לוקחים צעד אחורה, אבל מדובר במקרים בודדים".
אם היית גרה בדירה משלך, היית מסכימה לצאת עם מישהו שאחרי גירושיו חזר לגור בבית ההורים?
"בכנות, אם אבין ממנו שלא מדובר בסידור זמני של חודשים ספורים, לא הייתי יוצאת איתו. נכון שאני נמצאת באותה סיטואציה ואני יודעת שזה נשמע קצת שוביניסטי, אבל אני חושבת שאצל גבר זה אחרת. ברוב המקרים גברים יכולים להשתכר יותר מנשים. אני לא מחפשת מיליונר, אבל כן הייתי רוצה מישהו שירוויח מספיק כדי שבנוסף לתשלום המזונות יוכל להרשות לעצמו דירה. מה גם שאפילו אני לא רואה את עצמי ממשיכה לגור בבית הוריי לנצח. כרגע אני מנסה לחסוך כמה שיותר כדי שבקרוב אהיה מספיק יציבה כלכלית כדי לעבור דירה".
לא מעט גרושים וגרושות מחליטים לחזור עם הילדים לבית ההורים אחרי פירוק החבילה. חלקם רואים בזה פתרון זמני, חלקם סידור ממושך יותר. הסיבה המרכזית היא כלכלית, אלא שמהר מאוד הם מגלים שיש עוד כמה בונוסים נחמדים על הדרך: ההורים יכולים לאסוף את הילדים מהמסגרות בזמן שהם בעבודה, להכין להם צהריים, להסיע אותם לחוגים וכמובן, לשמש בייביסיטר חינם וקבוע בכל זמן שמתחשק. אבל בעוד שנשים רבות מדווחות שהסידור פחות מרתיע דייטים פוטנציאליים, אצל הגברים, מתברר, הסיפור שונה.
"נשים צוחקות עליי כשהן שומעות שאני גר אצל אבא שלי", מודה רונן לגזיאל (37), נהג שליחויות מהרצליה, גרוש ואב לילדה בת שש. "אתה מתכתב בטינדר עם בחורה והיא ישר שואלת אותך 'במה אתה עובד? איפה אתה גר?'. כשאני מספר שאחרי הגירושים חזרתי לגור אצל אבא שלי אני מקבל תגובות כמו: 'חחח, מה נראה לך? שאני אצא עם מישהו שגר עם ההורים?' או: 'אני צריכה ביטחון כלכלי, אני לא צריכה ילד'".
לא נעים.
"השיא היה שלפני כמה חודשים פסלה אותי בחורה שהיא עצמה גרה עם ההורים שלה. הכרנו באתר היכרויות ובשלב מסוים עברנו לטלפון. הייתה אחלה שיחה, הרגשתי שהיא לגמרי מתלהבת. בשלב מסוים היא אמרה שהיא גרה אצל ההורים שלה, שזה חוסך לה כסף ושההורים עוזרים לה מאוד עם הילדים. אמרתי לה שגם אני גר אצל אבא שלי, ואז היא מיד אמרה: 'אה, טוב, לא נראה לי שזה ילך בינינו'. אמרתי לה: 'למה? עד עכשיו היה נשמע שאני לגמרי לטעמך'. היא ענתה: 'תשמע, אני צריכה ביטחון כלכלי, וזה שאתה גר אצל אבא שלך מעיד עליך משהו'. אמרתי לה: 'ומה זה מעיד עלייך? גם את גרה אצל ההורים'. היא ענתה: 'זה לא אותו דבר. אישה צריכה גבר שיתמוך בה כלכלית'. אמרתי לה: 'אני לא מחפש אישה לתמוך בה כלכלית. אני מחפש אישה שתהיה בת זוג לחיים ושנהיה שותפים בהכול'. אני קורא לזה פמיניזם איפה שנוח".
לגזיאל חזר לגור בבית ילדותו לפני שש שנים. "אני ואמא של הבת שלי נפרדנו כמה שבועות אחרי שהיא נולדה", הוא מספר. "בהתחלה הייתי בטוח שהילדה תוכל להיות אצל כל אחד מאיתנו באופן שווה, ושכל אחד יכלכל אותה בזמן שהיא אצלו. לא הייתי מודע לחוקים, שאנחנו עדיין תקועים בימי הביניים, שיש דבר כזה שנקרא 'חוק חזקת הגיל הרך', שהילדה צריכה להיות רוב הזמן אצל האמא ושחובה על האב לשלם מזונות. מהר מאוד הבנתי שאין מצב שאצליח גם לשלם מזונות וגם לשכור דירה. אז בלית ברירה חזרתי לגור עם אבא שלי.
"אמא שלי נפטרה כשהייתי בן תשע, והאחים שלי נשואים וכבר לא גרים בבית. זה בית פרטי אבל קטן. כשהילדה שלי ישנה אצלי בסופי שבוע, אני מכניס את המיטה שלה לחדר שלי ואנחנו ישנים ביחד. זה החדר שבו ישנתי עם אחיי כשהייתי ילד, וברור שזו לא הייתה תחושה נעימה לחזור אליו. הרגשתי השפלה, בעיקר ממסדית".
ובין היתר גילית שזה מאוד מקשה על חיי האהבה.
"כן. רוב הבחורות שוללות כשהן שומעות איפה אני גר. פה ושם יש יוצאות מהכלל, אבל במשך כל שש השנים האחרונות לא הבאתי אף בחורה אליי הביתה. אני מודה: אני מתבייש".
עמית (49), חקלאי מרחובות, גרוש ואב לילדה (12), מתגורר בארבע השנים האחרונות בדירת אמו. לדבריו, מהר מאוד הוא הבין שכל עוד הוא גר אצלה, הוא יכול לשכוח מזוגיות. "היה לי ברור שהסיכוי שאמצא בחורה שתסכים לצאת איתי בסיטואציה הנוכחית הוא קלוש", הוא אומר. עם זאת, הוא דווקא מסכים עם אותן נשים: "הבחורות בסך הכול צודקות. הן אומרות לעצמן: 'מה אני צריכה גבר שנמצא בקשיים כלכליים ובגילו גם גר אצל האמא?'"
הוא התגרש לפני 11 שנה. "בתקופת הנישואים לי ולאשתי היה עסק משותף והמצב הכלכלי היה טוב", הוא מספר. "אבל בזמן שהיא נכנסה להיריון העסק נקלע לחובות. אני וגרושתי חברים טובים עד היום. אחרי שהתגרשנו החלטתי לקחת את כל החובות על עצמי, שלפחות היא והבת שלי יוכלו לחיות ברווחה מסוימת. אחרי הגירושים שכרתי דירה משלי, עבדתי בכמה עבודות וניסיתי לסגור את החובות, אבל לא הצלחתי. לקחתי עוד ועוד הלוואות עד שהבנק אמר סטופ. לפני ארבע שנים מצאתי את עצמי בלי יכולת לשלם שכר דירה. במקביל בן הזוג של אמא שלי נפטר, והיא הציעה שאבוא לגור איתה. אמא שלי גם לא בשיא הבריאות. עוד לפני שעברתי אליה עזרתי לה ולבעלה, הסעתי אותם ממקום למקום, עשיתי עבורם קניות, ככה שהסידור היה נוח לשנינו. אבל מובן שנפשית זה לא היה פשוט. עזבתי את הבית בגיל 17, לחזור בגיל 45 לבית של אמא זה מתסכל מאוד. גם ידעתי שאני יכול לשכוח מלצאת לדייטים כמו בחור נורמלי. גם אם לבחורות לא היה אכפת, אני עצמי לא הייתי מביא בחורה לבית של אמא שלי. גם מפאת הכבוד שלי אליה, וגם בגלל שלא הייתי מרגיש בנוח".
איך אתה מכיר נשים?
"לרוב דרך אפליקציות. ברגע שמתחילה התכתבות אני מיד מספר איפה אני גר, כי אני חושב שזה הוגן. אני לא רוצה לבזבז לאף אחת את הזמן. אני כותב: 'נקלעתי לחובות וכרגע אני גר אצל אמא שלי ומטפל בה. אם מתאים לך אז בכיף'. 99 אחוז מפסיקות לענות. לא חשוב להן מה הסיבה. הן אפילו לא שואלות למה".
היו לך בכלל קשרים בזמן הזה?
"לפני שלוש שנים הכרתי מישהי שדווקא לא נרתעה מהסיפור. היא אמרה שהיא רואה בזה משהו חיובי: שאני אדם שלא בורח מאחריות. שיש הרבה גרושים שמתכחשים לילדים שלהם, שלא משלמים מזונות, בזמן שאני לקחתי הכול על עצמי כדי שלגרושתי ולבת שלי יהיה טוב. היא עצמה הייתה גרושה עם ילדים, והגרוש שלה היה בדיוק מסוג הטיפוסים האלה: בקושי ראה את הילדים ולא שילם לה. יצאנו שבעה חודשים, כשרוב הזמן הייתי בדירה שלה. בסוף הקשר בינינו נגמר, אבל בגלל סיבות אחרות. ועדיין, אני יודע שנשים מכילות ומבינות כמוה יש רק בודדות. אני עדיין נכנס לאפליקציות, אבל אני לא אופטימי".
אז מה באופק?
"אני ממשיך לעבוד קשה מאוד, ומתכנן עד השנה הבאה לסגור את כל החובות. הבטחתי לעצמי שביום ההולדת ה־50 שלי כבר אשכור לעצמי דירה. רק אז אוכל לחשוב על זוגיות ברצינות".
ורד (31), עובדת בחברת ביטוח, גרושה ואמא לשלושה (תשע, חמש ושלוש), עברה לפני שנה להתגורר עם הוריה ברעננה. גם היא מספרת שהסיטואציה פחות בעייתית עבור נשים. "עוד לא יצא לי להכיר אף גבר שנבהל מסידור המגורים שלי", היא אומרת. "לרוב אני מכירה דרך אפליקציות, ומספרת על זה בשלב די התחלתי. הבחור שואל באיזה ימים אני פנויה להיפגש, ואני עונה שאני יכולה לצאת בכל רגע נתון, כי אחרי הגירושים עברתי לגור עם ההורים. אני מעדיפה לצאת עם גרושים כמוני, ובמקום להתבאס הם מתלהבים. הרבה פעמים לשני גרושים קשה להיפגש, כי בדיוק בימים שהילדים של האישה אצל אבא שלהם, הילדים של הגבר אצלו. אז כשאת מספרת שאת פנויה בכל יום בשבוע, זה משמח אותם".
את היית יוצאת עם גרוש שגר אצל הוריו?
"זה בעייתי. מצד אחד קשה לי להגיד שהייתי פוסלת אותו על זה, כי אני הכי מבינה את הסיטואציה. מצד שני, בגלל שגם אני גרה אצל הוריי, אני חושבת שזה יהיה מורכב. לא הייתי מרגישה בנוח להביא בחור לבית של ההורים שלי, ואני משערת שהייתי נבוכה ללכת לבית של ההורים שלו".
חן אפללו (31), עובדת מפעל מאופקים, גרושה מזה שנה וחצי ואמא לילד בן שנתיים וחצי, מוכיחה שלמרות המורכבות זה דווקא יכול לעבוד. כבר חצי שנה היא מנהלת זוגיות עם גרוש שגר בבית הוריו, כשהיא עצמה גרה בדירת אמה.
"אחרי הגירושים לא הייתה לי אופציה אחרת מלבד לחזור לגור אצל אמא שלי", היא מספרת. "אני מקבלת מזונות, אבל סכום מאוד נמוך. רק הגן של הילד עולה 2,000 שקל. התחושה לחזור לגור עם אמא הייתה מאוד לא פשוטה. מבחורה עצמאית שגרה בדירה משלה, הרגשתי שוב כמו ילדה. מאוד לא נעים לשמוע הערות כמו: 'למה את משאירה את הנעליים שלך ככה? למה את לא מרימה אחרייך? למה את לא מנקה?'. זה מעצבן ומבאס, אבל אני תמיד אומרת לעצמי שאין ברירה, שזו המציאות ושאני צריכה לכבד את אמא שלי, שגם עוזרת לי מאוד בגידול הילד".
איך היה לחזור בסיטואציה הזו לעולם הדייטים?
"זה היה מורכב. מצד אחד, הפלוס הגדול היה שיכולתי לצאת בכל ערב שרציתי, כי אמא שלי תמיד יכלה לשמור על הילד. מצד שני, הדירה שלה מאוד קטנה. היא כוללת רק שני חדרי שינה וסלון, והבן שלי ישן איתי באותו חדר. היה לי ברור שאם אכיר מישהו והקשר יתפתח למשהו רציני, יהיה לי קשה מאוד להביא אותו הביתה".
ובסוף את בזוגיות עם מישהו שגם גר אצל הוריו.
"כן. הוא חבר של בעלה של חברה טובה שלי. הכרנו כשיצאנו כולנו יחד לבילוי. הוא גרוש שנתיים וחצי ואבא לילד בן שלוש וחצי. מיד היה בינינו קליק, ולכן כשהוא סיפר לי שכמוני, גם הוא חזר לגור בבית הוריו, זה לא הפריע לי".
אבל לא קשה לנהל זוגיות ככה?
"זה בהחלט מורכב יותר. אם הוא בא אליי למשל, ואנחנו רוצים לראות טלוויזיה בסלון, אנחנו צריכים לשבת יחד עם אמא שלי. הוא לא יכול להסתובב חופשי אצלי בבית ואני לא יכולה להסתובב חופשי אצלו. יותר מזה: הבן שלי ישן איתי בחדר רוב השבוע, אז האינטימיות בינינו אף פעם לא יכולה להיות ספונטנית. ועדיין, למרות הכול, אנחנו ביחד. עכשיו אפילו התחלנו לדבר על לשכור דירה במשותף. זה מוכיח שלמרות הקשיים, הכול בסוף אפשרי".
