רותי וניר (השמות האמיתיים שמורים במערכת) הגיעו אליי לאחרונה, בתום החלטה הדדית להתגרש. לזוג שני ילדים קטנים והם מתגוררים במרכז הארץ. למרבה הצער, גם רותי וגם ניר הוצאו בחודשים האחרונים לחל"ת, ואין עדיין ודאות האם ומתי הם יחזרו לעבודה. זאת הסיבה ששניהם עדיין חולקים את אותה הדירה.
ההחלטה להתגרש כשאתה הורה לילדים, היא אחת ההחלטות הקשות בחייו של אדם. זו החלטה עם השפעות דרמטיות על המשך החיים, והיא דורשת תקופה ארוכה של חשיבה, עיכול ותכנון לפני שהיא בכלל מועלית על השולחן לדיון עם הצד השני.
בתקופת הקורונה עוברות מערכות היחסים את אותו התהליך, רק באופן מהיר וכואב מהרגיל. ניתן אף לומר שתהליכים שבעידן טרום הקורונה היו נמשכים שנים ארוכות, נמשכים כעת מספר חודשים בודדים.
חודשים בודדים אלו הם פרק זמן קצר, שאינו מאפשר את הזמן הדרוש למחשבה ולהתמודדות נכונה עם הסיטואציה המורכבת. חוסר הזמן ותחושת הבהילות מביאים לקבלת החלטות מהירה מדי ולפעולות שמתבצעות ללא תכנון ארוך טווח. במצב כזה, נגרמות טעויות מהן עלולים להתפתח משברים שיגרמו לנזק מיותר ובלתי הפיך להורים ובעיקר לילדים.
בתקופה כה לחוצה כלכלית, כאשר מיליון אנשים טרם חזרו לעבודתם ורבים אחרים מביטים בחשש לעתיד, מתעצמות הבעיות הזוגיות והמתח רק עולה. כתוצאה מכך נקלעים בני הזוג שרוצים להתגרש למצב מבולבל ומלחיץ. זהו מצב שבו הם מבינים שמשהו בזוגיות השתנה באופן מהותי, אך באופן מעשי, הם תקועים. מצב זה גורם למתח רב לשני בני הזוג ומוביל אותם לחפש כל הזמן את הדרכים להפרדת המגורים מוקדם ככל האפשר, או לניסיון להעלמת השיח על הגירושים (זה קורה כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין להתגרש).
בימים כתיקונם, השאיפה להפרדת המגורים לאחר שנפלה ההחלטה להתגרש, והשאיפה לעשות זאת מהר ככל האפשר, היא בהחלט סבירה. אך אלו אינם ימים כתיקונם. ניסיון לזרז את הפרידה כשמסביב מתחוללת קטסטרופה כלכלית, עשוי להוביל להקצנה בתחושת ההישרדות של ההורים, ואם הוא לא יטופל נכון, אף למלחמות הרסניות שרק יפגעו בילדים. בנוסף, קיים החשש שהמלחמות הללו גם יגמרו את מעט הכסף שעוד נותר למשפחה, אשר יופנה כעת להליכים משפטיים מיותרים.
הפתרון לסיטואציה הבלתי אפשרית הזו תלוי בהבנת שלושה דברים חשובים: הראשון הוא שגירושים הם התחלה חדשה ולא הסוף (מעין שותפות בנוסח חדש בין ההורים). השני הוא שכל צעד פוגעני כלפי הצד השני יוביל אותו להקצין עמדות ויקשה עוד יותר על המצב, ושלישית - שלעיתים הפתרון הטוב ביותר הוא הפתרון ההדרגתי.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושים
רבים אינם מודעים לכך שאת השלב שבין הפרידה לגירושים ניתן להסדיר באופן ברור ומפורט, ואף לקבוע כבר בשלב זה כיצד ייראו החיים אחרי הגירושים הפורמליים. פתרון זה מגיע בצורת מנגנון, שנקרא בעגה המשפטית: "הסכם שלום בית ולחילופין גירושים".
זהו הסכם שמטרתו היא לעזור לייצר תהליך מובנה שבו ההורים יודעים בכל שלב כיצד תיראה מציאות החיים כל עוד הם גרים באותו הבית, דרך התקופה שבה כל אחד מהם יעבור לביתו החדש ועד לעתיד שבו הילדים יהפכו לבגירים וכל הורה יוכל לחיות את חייו ללא צורך בשיתוף פעולה אינטנסיבי עם ההורה השני.
בימים כתיקונם, הסכם זה עוסק בשאלות: מה יקרה אם בני הזוג יתגרשו, ואם יש עוד רצון, אז ההסכם עוסק גם במה ניתן לעשות כדי להישאר האחד עם השני. הסכם זה דורש מבני הזוג שנמצאים במשבר בזוגיות להתמודד עם הבעיות בצורה כנה ומפורטת, והוא כולל בתוכו שני חלקים: החלק הראשון הוא חלק הגירושים שבו מפורט מה יקרה אם וכאשר ההורים יתגרשו, והחלק השני מוקדש למה צריך לקרות כדי לשמור על הזוגיות תחת אותה קורת גג.
ההסכם הסופי המפורט מוגש לבית המשפט או לבית הדין הרבני, שם הוא מקבל תוקף של פסק-דין. משמעות הדבר היא שכל השאלות המשפטיות והלוגיסטיות שהיו פתוחות נפתרו ונסגרו, ולאיש לא תהיה עוד טענה או דרישה כלפי הצד השני, מעבר למה שהוסכם בכתב. את השלב השני של הגירושים, שהוא שלב הגט או התרת הנישואים, ניתן לדחות עד לקבלת פסק-דין מאושר, ועד אשר יבשילו התנאים לגירושים פורמליים ולפרידה באופן פיזי.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושים שמנוסח בתקופת הקורונה, יכול לקבוע, בין היתר, את הדברים הבאים:
עד מתי ההורים ימשיכו להתגורר באותו בית – אחת השאלות הגדולות בגירושים היא כיצד ניתן להחזיק שני בתים עם אותה הכנסה שהתקשתה להחזיק בית אחד. עם השאלה הזו מתמודדים מרבית הזוגות שמתגרשים, אך בתקופת הקורונה היא הופכת להרבה יותר מורכבת.
בהסכם החדש ניתן לקבוע שכאשר השכר של ההורים יהיה מעל סכום מסוים, או במידה וההוצאה החודשית תרד אל מתחת לסכום כלשהו או תיעלם, אזי יתבצע השינוי במקום המגורים של שני ההורים או אחד מהם.
מי יעזוב את הבית הנוכחי ויעבור לביתו החדש – בהסכם ניתן לקבוע מי יהיה ההורה שיעבור דירה, ומתי וכיצד יתבצע המעבר בפועל.
איך יתנהלו החיים בבית המשותף עד אשר יהיה ניתן להתגרש – בתקופה שעד הפרדת הבתים ההורים הופכים מבני זוג לשותפים לדירה. שינוי זה מחייב יצירת כללים מוסכמים לניהול הבית המשותף עד לפרידה. בין היתר, ניתן להסכים על האחריות של כל הורה על מטלות הבית והילדים, כללים לשמירה על ניקיון הבית, הגדרת גבולות אישיים וכן הלאה.
איך יראו החיים שאחרי הגירושים – זהו החלק שמגדיר כיצד תיראה השותפות בין ההורים מיום הפרידה ועד אשר יהיו הילדים בגירים העומדים בזכות עצמם. על פרק זה תוכלו לקרוא עוד במאמרים האחרים שכתבתי במדור זה.
הסכם שלום הבית ולחלופין גירושים אינו מוגבל במילים, והוא מאפשר חופש פעולה מאוד נרחב ופתרונות יצירתיים להורים הנעזרים בו. על כן, בתקופה המורכבת בה כולנו נמצאים, זהו פתרון מצוין ואפקטיבי שמספק ודאות ורגיעה בגזרת המשפחה שנקלעה למשבר.
שיהיה לנו בהצלחה.
נדב נישרי, מגשר גירושים, עומד בראש בית הספר לגישור מעשי ומחבר הספרים "להתגרש בשלום" ו"שותפות חדשה"
