הם נשבעו שזה לא יקרה להם יותר. תחושת האבל, האשמה והבושה לאחר הגירושים הייתה קשה מנשוא. חלקם הבטיחו לעצמם שלא יתחתנו שנית, אך הכמיהה העזה לזוגיות העניקה להם את הכוח להתמודד עם האובדן, לקום על הרגליים ולתת הזדמנות שנייה לאהבה. לצערם, לא עבר זמן רב והם מצאו את עצמם שוב על מדרגות הרבנות, אלא שהפעם, הפצעים מהעבר ומלחמות האגו רק הגדילו את עוצמת הפגיעה.
מנתוני לשכת מפקד האוכלוסין של ארה"ב עולה כי רוב המתגרשים בפעם הראשונה מתחתנים שוב תוך חמש שנים בלבד. למרבה הצער, מעל ל-60 אחוז מהם מתגרשים שוב תוך אותו פרק זמן. מה עובר על אנשים שהחליטו להתחתן ולהתגרש ולהתחתן ולהתגרש והיד עוד נטויה, מה ניתן ללמוד על אחוז הגירושים הגבוה ואיך אפשר לצמצם אותו?
"התחתנתי כדי לרצות את המשפחה שלי"
כדי לקבל תשובות שוחחתי עם אביב בנימין, מאמנת NLP ודמיון מודרך, שעד גיל 32 הספיקה להתחתן פעמיים ולהתגרש פעמיים. אביב גדלה בבית דתי, אך בעוד משפחתה הלכה והתחרדה עם השנים, אביב חיפשה לעצמה דרך מפלט מהתהליך. "חיפשתי איך לצאת אבל באישור. חשבתי שחתונה תקנה לי חופש ועצמאות ושהכול יקרה בחסות בעלי", היא אומרת.
בגיל 20 הכירה את בעלה הראשון, חייל בן 20, מסורתי ושומר שבת, ולאחר כשנה הם התחתנו. החופש שחשבה שתשיג דרך הנישואים התגלה לה כמחנק, ולאחר חודש בלבד החליטה להתגרש. היו אלה גירושים מכוערים שאביב מתארת כטראומתיים, וכשהם הסתיימו, הבינה שהיא לא מתכוונת להתחתן יותר. "רציתי זוגיות אבל לא להתחתן, בעיקר בגלל הרבנות. החיים תלויים בבן אדם שממנו את מתגרשת. אין לך שום כוח או פסיקה וזה גורם לך להרגיש כאילו שאת לא שווה כלום", היא אומרת.
אבל הלחץ המשפחתי נתן את אותותיו, ובגיל 24 הכירה את בעלה השני והשניים התחתנו לאחר שנה. "התחתנתי כדי לרצות את המשפחה שלי וכדי להוכיח להם שלמרות שאני גרושה, מצאתי בחור שהוא מלח הארץ", היא מודה. "התכונות נראו טוב על הדף, אבל התברר שלא התאמנו האחד לשנייה".
האתגרים של חיי הנישואים הבוגרים הביאו למשברים קשים שהשניים לא צלחו, וכעבור ארבע שנים ועם ילד משותף, הגיעו גירושיה השניים של אביב. לדבריה, היום היא מבינה שהיא נכנסה לנישואים השניים מהר מדי, ושאם בני הזוג היו יוצאים לתקופה ארוכה יותר, הם בוודאות היו נפרדים עוד לפני החתונה. "לא מדברים על זה כמעט, אבל המון גרושים מתביישים בסטטוס שלהם ויותר מכל, חשים אשמים. אם בחור רוצה אותך למרות שאת גרושה, אז אבן נגולה מליבך", מסכמת אביב.
"היה חלל שרציתי למלא ולא יכולתי להתמודד איתו לבד"
גם ליאור (46), גרוש פעמיים ואב לארבעה ילדים, מודה כי נכנס לנישואים השניים מהר מדי. נישואיו הראשונים נמשכו כמעט 20 שנה. אשתו יזמה את הגירושים וליאור הרגיש שחרב עליו עולמו: "לא הרגשתי כמו גרוש אלא כמו אלמן. התאבלתי על האישה שאהבתי".
כשנה וחצי לאחר הגירושים הכיר את אשתו השנייה. לאחר ארבעה חודשים בלבד הם התחתנו. לאחר הלידה, הזוג עבר לגור קרוב למשפחתה של האם, ומהר מאוד התחילו כעסים ומאבקי כוחות בינו לבין הוריה. יתרה מכך, החלו סכסוכים בין בנו הבכור מנישואיו הקודמים לאשתו החדשה. ליאור לא ידע כיצד להתמודד עם המתח ועם השינויים המהירים מדי בחייו, וקרס.
ליאור מודה שבדיעבד, הוא לא באמת רצה להתחתן בפעם השנייה, ואף הרגיש שזה מוקדם מדי, אך בשל היריון לא צפוי ובני המשפחה שדחקו בו, הוא הלך על זה. היום הוא מבין שהייתה זאת הבדידות שהשפיעה עליו יותר מכל וגרמה לו להינשא מוקדם מהצפוי. "חזרתי הביתה בכל ערב לבית ריק, הרגשתי לבד וחיפשתי את מי לאהוב ועם מי לדבר. היה חלל שרציתי למלא ולא יכולתי להתמודד איתו לבד".
אבי (54) הוא גרוש פעמיים ואבא לשלושה ילדים. נישואיו הראשונים נמשכו מעל 20 שנה: "הייתה זאת זוגיות חד-צדדית", הוא מודה. "אחד נותן והשני רק מקבל. נשארתי נשוי בגלל התא המשפחתי והמסירות לילדים, עד שזה נגמר". כמו מרואיינים אחרים כאן, גם נישואיו השניים של אבי הגיעו מהר מהצפוי. חצי שנה אחרי הגירושים הוא פגש בחברת ילדות רחוקה, שהפכה כעבור פחות משנה לאשתו השנייה. לאחר שלוש שנות נישואים הם התגרשו. כשנשאל מה היה משנה במבט לאחור, השיב: "הייתי משנה את עצמי, את הנתינה שלי. צריך לגור יחדיו לפני החתונה, לוודא שיש חלוקת תפקידים שווה ולא להתבייש לבקש לחלוק באופן שווה בכל ההוצאות".
גם אביב אוחזת באותה דעה: "לפני שממהרים להינשא יש לחיות יחד לפני החתונה ולנהל משק בית כאשר שני הצדדים שותפים מלאים להוצאות ולהכנסות. יש לבחון איך בן הזוג מתנהל בעת משבר והאם הוא מחויב כלכלית. צריך לוודא שזאת לא זוגיות תחרותית של מי עושה יותר".
"ללא עבודה עצמית מספקת, ההתנהלות מפרק א' תחזור על עצמה"
אסתי גולדפלד, מרצה, יועצת חינוכית, משפחתית וזוגית, מספרת שהסטטיסטיקה הגבוהה על גירושים בנישואים השניים אינה מפתיעה, משום שרוב האנשים לא עוברים את העיבוד הרגשי הנדרש אחרי פרק א', ונכנסים לפרק ב' כשהם לא מספיק בשלים.
"כשחסרה המודעות על תחלואות פרק א' וכאשר לא נעשה עיבוד מספק לדינמיקה שקשורה למימוש הצרכים של כל פרט בתוך הקשר הזוגי, ההתנהלות חוזרת על עצמה ומובילה לפירוק הקשר גם בפרק ב'", טוענת גולדפלד.
לדבריה, כל אחד מגיע לזוגיות עם סכמות, מעין מפה אישית לגבי מהי הזוגיות הנכונה, אולם בפרק ב' נוספת למפה גם "נדוניה" שמורכבת מחוויות ורשמים שמעלים רגשות מורכבים כמו פחד, בושה ואשמה, רגישות לילדים ותחושה קשה של דילול משאבים רגשיים וממשיים. בני הזוג רגישים ל"נדוניה" שלהם, ולכן מאוד מאתגר לבנות קשר חדש. ואכן, לצערנו, מאחורי כל זוג עומדים לרוב משפחה וילדים שנפגעים באופן ישיר מהמצב. הקרקע היציבה בחייהם מתערערת שוב ושוב ויש לכך השלכות עצומות.
איריס שוורץ, עורכת דין ומגשרת בתחום דיני המשפחה, טוענת שבפרק א' לוקח זמן עד שהצדדים נפרדים בגלל חלוקת רכוש וילדים, ואילו בפרק ב' הכול הרבה יותר מהיר וקל. "אנשים לא פונים להליך זוגי ומעדיפים להיפרד במקום לתקן ולשפר".
כדי לצמצם את הסטטיסטיקה העגומה היא מציעה למתגרשים לעבור אימון או טיפול לאחר הליך הגירושים, לפנות לטיפול זוגי אם צצות בעיות במערכת היחסים בפרק ב' בטרם הנישואים או במהלכם, ולערוך הסכם ממון שיקנה יציבות לשני הצדדים כדי למנוע פירוד והליכים משפטיים מיותרים.
ובכל זאת, למרות הלוגיסטיקה, המורכבות והכאב הנפשי של פירוק הבית פעם אחר פעם, אף אחד מהגרושים שראיינתי לא שלל חתונה נוספת. כולם העידו על עצמם שהם מאמינים גדולים באהבה ושהם ימשיכו לחפש את החצי השני שלהם עד שימצאו אותו.
נותר רק לקוות שרגע לפני שהם יעמדו בפעם השלישית תחת חופה וקידושין, הם יעברו תהליך עם עצמם, לבד או בליווי גורם מקצועי, יבחנו את הטעויות הקודמות, הדפוסים החוזרים ואת השורשים שלהם. נאחל להם שיכירו את הדינמיקה הזוגית עם הפרטנר הבא, אך לפני הכול, שיכירו את עצמם. איך אומרים: פעם שלישית גלידה? הלוואי.
סיון קנטי אביטן היא שדכנית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת הספר "אחת שיודעת"
