גירושין נחשבים לאחד המשברים הגדולים ביותר בחייו של אדם. מחקרים שבדקו את הנושא קבעו שהכאב ממשבר הגירושין שני רק לכאב ממותו של ילד. ישנם כאלה הטוענים שמשבר הגירושין אף כואב בצורה דומה לכאב אותו חווה אדם שבן זוגו נפטר. ואכן, יש דמיון רב בין תחושותיו של אדם שהתאלמן לאלו של אדם שמתגרש. בשני המקרים התחושה היא של סיום כואב הדורש תקופת החלמה משמעותית.
אך בעוד שבהתאלמנות אין את מי להאשים בסיום הקשר מלבד את מלאך המוות, בגירושין הנטייה היא להאשים את הצד השני ולהשליך עליו את כאבי הפרידה. מצב זה יוצר דיסוננס גדול שרבים מתקשים להתמודד עימו.
כדי לצאת לדרך חדשה ולבנות יחד הסכם שותפות שיאפשר להורים לגדל את הילדים בשיתוף פעולה ולמנוע פגיעה בהם, יש להבין את התהליכים הרגשיים העוברים על ההורים המתגרשים. מניסיוני בחדר הגישור, אני יכול לשתף שגם במקרים המורכבים ביותר כגון בגידה, נישואים פתוחים וכדומה, נתינת לגיטימציה לרגשות שחשים הצדדים מאפשרת לבני הזוג המתגרשים להתמודד בקלות רבה יותר עם משמעות סיום הנישואין, ולראות באופן בהיר יותר את האופק החיובי שמחכה להם אילו ישתפו פעולה עם ההורה האחר ויימנעו ממלחמות עימו.
ואם הזכרתי את ההשוואה המתבקשת להתאלמנות, הרי שהרגשות שצפויים בני הזוג לעבור מקבילים לחמשת שלבי האבל, שהם הכחשה ובידוד, כעס, מיקוח, דיכאון וקבלה.
הכחשה ובידוד
שלב ההכחשה הוא השלב הראשון בתהליך האבל שעובר על המתגרשים. בשלב זה מגיעה לבן הזוג ההבנה או ההודעה שהגירושין קרבים. מאחר ומדובר בשינוי ענקי בחיים הוא חושש להישרדותו ומפתח מנגנוני הגנה שבראשם ההכחשה והבידוד.
בשלב זה הנטייה היא להכחיש את ההבנה שהנישואין הגיעו לסיומם, וישנו ניסיון לעשות ככל שניתן על מנת להדחיק את הידיעה ולדחות אותה למועד בלתי ידוע. בין אם מדובר בצד היוזם ובין אם בצד שמקבל את ההודעה, בשני המקרים ההבנה גורמת להכחשה ולבריחה.
על מנת לאפשר לעצמו לשמור על ההכחשה ולהימנע מהעיסוק בגירושין, לאדם שנמצא בשלב זה ישנה נטייה להתבודדות מפני בן הזוג במטרה שלא להודיע בטרם עת על הגירושין הקרבים (אצל היוזם), או במטרה למנוע שיח שיהפוך את הגירושין לממשיים (אצל הצד שמקבל את ההודעה).
שלב זה דורש סבלנות רבה מצד היוזם מאחר שהוא כבר נמצא בשלבים מתקדמים יותר של האבלות, בעוד הצד שמקבל את ההודעה רק מתחיל בנקודה זאת את התהליך.
שלב שני - כעס
שלב זה מייצג את תחילתה של ההיפרדות ומכאן הקושי הרב שבו. בשלב זה מבין כל אחד מבני הזוג שקרוב היום שבו הוא יידרש להפסיק לחשוב כשניים ויידרש להתחיל לחשוב כאחד. במקרים בהם הנישואין והזוגיות נמשכו שנים רבות, הופך התהליך לקשה מנשוא, מאחר ובני הזוג מרגישים כאילו שהם צריכים להפריד בין האונה הימנית לשמאלית, ולהסתגל לחשיבה כיחידים ועצמאיים בעולם.
מאחר ומדובר בהסתגלות קשה ביותר, מסגלים לעצמם בני הזוג נטייה להשחיר ולצבוע בצבעים שליליים את הצד השני, ולו רק בשביל שיוכלו להסביר לעצמם את ההפרדה הרגשית והתודעתית אותה הם כופים על עצמם (היוזם) או שנכפית עליהם (מקבל ההודעה). התוצאה הנראית לעין של שלב זה היא רצון בנקמה, צעקות רמות, ריבים סוערים, חרדה קיומית, שנאה והצפה של הגוף והתודעה ברגשות שליליים ביותר.
בנקודה זו נמצאים האנשים בשלב הקשה והפגיע ביותר בחייהם, ולכן חשוב מאוד שהסובבים אותם יבינו את המקום שבו הם נמצאים, יחבקו אותם, יתמכו בהם ולא יאפשרו להם לפעול מתוך הכעס, שהרי אז הם עלולים למצוא את עצמם במאבק משפטי שיגרום לנזקים קשים להם ובלתי הפיכים לילדיהם. הדרך הנכונה לפעול בשלב זה היא להבין שזהו עוד שלב בדרך, שכל התחושות בו לגיטימיות ושזהו לא הזמן לפעול. הזמן לפעול הוא אך ורק כשבן הזוג רגוע ויכול להסתכל על התמונה בהיגיון.
שלב שלישי – מיקוח
בשלב זה מתחיל בן הזוג לחשוב בצורה יותר שקולה ומנסה למצוא את הפתרונות הטובים יותר עבורו בהליך הגירושין. ככל שהוא יותר קרוב להשלמה עם הגירושין, כך שלב המיקוח יהיה בדגש על ההתנהלות לאחר הגירושין. מאידך, ככל שהוא לא מעוניין בגירושין, המיקוח יהיה סביב שאלת הגירושין - כן או לא, תוך ניסיון לשמר את המסגרת של קשר הנישואין גם ללא המהות שבו.
שלב רביעי – דיכאון
בשלב זה נופלים האסימונים האחרונים, ובן הזוג מבין שהנישואין תמו ושכעת זה רק עניין של זמן עד שתתבצע ההפרדה בפועל. בשלב זה עולים המון פחדים וחששות מהעתיד לבוא, ובן הזוג מרגיש שהוא אינו יכול עוד לשאת במשקל המונח על כתפיו. שלב זה מאופיין בחוסר יכולת לתפקד בבית ובעבודה, בהסתגרות והתכנסות פנימית.
שלב הדיכאון יכול להימשך זמן רב או מועט, בהתאם למבנה האישיות של האדם. אנשים דיכאוניים מטבעם עלולים להישאב לתקופה ארוכה יותר של דיכאון, בעוד אנשים חזקים נפשית יעברו את התקופה בתוך ימים או שבועות. כאשר בן הזוג נמצא בשלב זה, יש לתת לו את הזמן הדרוש לו כדי להחלים, ולהמליץ לו ואף לדחוף אותו ללכת לטיפול רגשי אצל בעל מקצוע מעולם הטיפול המתמחה בנושא.
שלב חמישי – הקבלה
בשלב זה מתחיל בן הזוג לראות את העולם שייפתח בפניו לאחר הגירושין. הוא מתחיל להקשיב לגרושים שסביבו שמספרים לו על החיים הטובים שגילו לאחר הגירושין ועל היתרונות הרבים שיש בגירושין. ככל שחולף הזמן ובן הזוג מקבל יותר ויותר את העובדה שהנישואין הסתיימו, הוא מתחיל לשים יותר אבנים בצד החיובי של המאזניים, ומצליח לשחרר את הרגשות השליליים שליוו אותו עד כה ולשים יותר ויותר משקל על העתיד לבוא ועל ההזדמנויות שבו.
לסיכום, כל אחד שעובר הליך גירושין עובר את כל חמשת שלבי האבל בגירושין. ישנם כאלה העוברים אותם בקלות וישנם כאלה שחווים אותם לאורך שנים רבות. השאלה כיצד יעבור המשבר תלויה לא פעם בהבנה שמדובר בתהליך רגשי משמעותי, שלא ניתן להאיץ ללא תמיכה רגשית רחבה, ושבמקרים מורכבים, שימוש בתהליכים משפטיים לוחמניים רק יגרמו לתהליך להימשך זמן רב וישאירו את בני הזוג בשלב הכעס למשך שנים.
על כן, ולמען שמירה על שלום הילדים וההורים ולמען השגת חיסכון כספי ניכר, חשוב שגם המתגרשים לעתיד וגם אלו הסובבים אותם יהיו מודעים לשלבי האבלות בגירושין, כדי שכל הצדדים יוכלו להתמודד נכון עם המשבר הכואב.
בהצלחה!
