גירושים הם ככל הנראה המשבר הגדול ביותר שאדם יכול לחוות בחייו. בצומת הדרכים יש הרבה בלבול, אי-ודאות, חששות וכאבים. כדי שלא תלכו לאיבוד בדרך החתחתים המאתגרת הזאת, ביקשנו מעורכי דין ומגשרים להסביר מה לעשות במקרים בהם האדם עומד בפני חשש אמיתי לגירושים.
מיטל מרלי, עורכת דין המתמחה בדיני משפחה, מציעה שעוד לפני ההליך המשפטי תנסו לקבל תמיכה רגשית. "תקיפו את עצמכם בסביבה תומכת ותדאגו לרומם את הנפש. בין אם זה בעזרת טיפול רגשי, טיול בחוף הים, ספורט או כל דבר אחר שעושה לכם טוב", היא אומרת ומסבירה שהמטרה היא למנוע מצב שבו ההחלטות יתקבלו ממקום רגשי מדי.
"כאשר אדם פועל ממקום אמוציונלי הוא עשוי לקבל החלטות לא נכונות", היא אומרת. "לכן תמיכה נפשית מאוד חשובה להצלחת ההליך ולהתמודדות איתו. בנוסף, ברגע שמתחיל המשבר ואתם מבינים שהכיוון הוא גירושים, גשו לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ניסיון וותק בתחום. אל תחסכו בייעוץ, מפני שייעוץ נכון עשוי להיות שווה גם מאות אלפי שקלים, ויש לו השלכות מרחיקות לכת כבר בשלב של לפני היציאה מהבית".
לדבריה, חשוב לקבל הדרכה באשר לאיך להתכונן להליך, אילו מסמכים לאסוף, איך להתנהל באותו הבית ואפילו במיטה. "כשמגיעים לבית הדין גם לשאלה מי יצא ראשון מהמיטה עשויה להיות משמעות מכרעת. לא פעם אחד הצדדים יוצר אקט מלאכותי כדי לקבל יתרון משפטי - וצריך לדעת איך להישמר ממצבים כאלה. בנוסף, לליווי המשפטי יש משנה חשיבות במקרים שבהם עצם הפנייה לנתיב של גירושים עשויה להוות טריגר להתפרצות אלימות. לכן כל צעד צריך להיעשות בתבונה ובזהירות".
הסכם שלום בית ולחילופין גירושים
אם אתם בכל זאת סבורים שישנו סיכוי קטן לשלום בית, עו"ד מרלי מציעה שתשקלו לערוך הסכם הנקרא "הסכם שלום בית ולחילופין גירושים". הסכם כזה כולל תנאים להמשך החיים המשותפים בניסיון להביא לשיקום חיי הנישואים, ובמקביל מגלם בתוכו את תנאי הגירושים, במקרה שהיחסים יעלו שוב על שרטון. למעשה, מסבירה עו"ד מרלי, ההסכם נכנס למגירה ויוצא ממנה רק אם מתקבלת החלטה סופית להתגרש, ובכך הוא מייתר סכסוכים משפטיים נוספים.
ומה אם בכל זאת הוחלט להתגרש?
"כדאי לעשות כל מאמץ כדי להגיע להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט, ועדיף בסיוע של עורך דין משותף לשני הצדדים, שהוא גם מגשר בתחום המשפחה. זו הדרך היעילה והקצרה ביותר שיש בה כדי לחסוך הרבה עוגמת נפש עבור בני הזוג. ההליך המשפטי יקר בעשרות אלפי שקלים ותוצאותיו הם לא בשליטת הצדדים. במקביל, כל צד יכול להיעזר בעורך דין נפרד לקבלת ייעוץ".
לעיתים הצד השני הוא לא פרטנר שאפשר לדבר איתו ולהגיע עמו להבנות.
"אם אין ברירה ובכל זאת ניגשים להליכים משפטיים, כדאי לדאוג ליתרון משפטי ולהיות הראשון שפותח בהליך, מפני שהצד שמגיש את ההליך ראשון הוא בעל הכוח להחליט האם ההליך יתנהל בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה. ראשית נפתח הליך מקדמי שנקרא 'הליך ישוב סכסוך'. הגשתו כרוכה בתשלום אגרה בסך של 100 שקלים, והוא הליך שלא ניתן לדלג עליו".
לפי מה נקבע איפה כדאי לפתוח את ההליך? האם נכון שלאישה מתאים יותר לגשת לבית משפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני?
"אין כללי אצבע בעניין הזה. ישנם מצבים שבהם יהיה יתרון בבית המשפט לענייני משפחה וישנם מקרים שבהם עדיף לגשת לבית הדין הרבני. לתחושתי, בבית המשפט השופטים נצמדים יותר לחוקים ולסדרי הדין, ובבית הדין הדיינים יותר אמפטיים וקשובים לצדדים. צריך לבחון כל מקרה לגופו. זה ממש כמו לתפור חליפה, לכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי-פרטני".
מה צפוי לקרות בהליך ישוב הסכסוך?
"ההליך מתחיל בפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום, ה"ד) ראשונה שחובה להגיע אליה. במהלכה הצדדים נפגשים עם עובדת סוציאלית מטעם יחידת הסיוע של בית המשפט. זו פגישה חסויה, ולמעט מקרים חריגים היא אינה מדווחת לבית המשפט או לבית הדין. מטרתה לבחון האם אפשר להגיע להסכמות בין שני הצדדים. בשלב הזה הצדדים יכולים להמשיך את התהליך עם עורכי דין מטעמם או לכנס פגישה נוספת בהשתתפות עורכי דינם, עורך-דין שלישי מיחידת הסיוע ועובדת סוציאלית. צד שלישי אובייקטיבי אומנם עשוי לסייע בהגעה להבנות, אבל בפועל, מעטים האנשים שמגיעים להסכם אחרי שההליך נפתח".
אילו סוגיות יש להסדיר במסגרת הסכם הגירושים?
"יש ארבע סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת: גירושים וכתובה, איזון משאבים וחלוקת רכוש, משמורת ומזונות. כל מה שקשור לעצם הגירושים ולכתובה מצוי בסמכות הייחודית של בית הדין הרבני, והוא היחיד שפוסק בעניין הגט. יתר הנושאים יכולים להתנהל הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה. הרבה פעמים בני זוג כורכים את הגט עם יתר הנושאים. לטעמי, נכון יותר לדאוג מיד לסידור גט ולהתגרש, ורק לאחר מכן לדון בכל יתר העניינים".
מה עושים כשאין הסכמה לעצם הגירושים?
"במקרה כזה יהיה צריך להוכיח עילת גירושים. מצב שבו האישה לא מקיימת יחסי אישות עם הגבר נחשב למשל כעילה לגירושים. בנוסף, קיימות עילות מסוימות שבגינן ניתן לחייב את הבעל בסכום הכתובה, וגם מהסיבה הזו יש חשיבות לייעוץ המשפטי עוד לפני תחילת הליכי הגירושים".
מהו איזון המשאבים?
"מלוא הרכוש והכספים שנצברו בתקופת החיים המשותפים, ממועד הנישואים ועד למועד הקרע, שהוא מועד ישוב הסכסוך או מועד עזיבת הבית, מתחלקים בין הצדדים בהתאם לתחשיב שעורך אקטואר, שהוא רואה חשבון בהכשרתו. התפיסה היא שכל הכספים והנכסים מתקופת חיי הנישואים מתערבבים כמו מצרכים בעוגה, וכעת יש לחלק את העוגה שווה בשווה, כך שגם אם אחד מבני הזוג קיבל נכס בירושה, מכר אותו בזמן הנישואים ועשה שימוש בכסף לרכישת נכס אחר, הנכס עדיין יהיה חלק מאיזון המשאבים. בבית הדין הרבני לעומת בית המשפט ישנה יותר גמישות בעניין הזה".
מהם השיקולים לקביעת המשמורת על הילדים?
"בשנים האחרונות חל מהפך בנושא משמורת ומזונות בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון בהרכב מורחב ביולי 2017. אם בעבר חלה חזקת הגיל הרך שקבעה כי ילדים עד גיל שש יהיו במשמורת של האם, כיום ברירת המחדל היא משמורת משותפת - נקבעים זמני שהות שווים או כמעט שווים בין ההורים, במטרה לחלוק את גידול הילדים באופן שוויוני או כמעט שוויוני.
"אם אין הסכמה בין בני הזוג, מי שיקבע את זמני השהות היא עובדת סוציאלית מטעם הרווחה שבית המשפט ממנה. היא מגיעה לבתיהם של ההורים, יושבת עמם, בודקת את ההתנהלות עם הילדים והאם יש תנאים בסיסיים לגידולם, ובהתאם לכך כותבת את המלצתה. לרוב, אם אין נסיבות חריגות, כמו תינוק שעדיין יונק מאמו, ההמלצה תהיה על משמורת משותפת. בית המשפט בדרך כלל מקבל את ההמלצות, אבל תמיד יש אפשרות להתנגד, להגיב לדו"ח או לחקור את העובדת הסוציאלית.
"בעניין המזונות נקבע באותה פסיקה תקדימית שבמצב שבו הסדרי השהות שוויוניים והכנסות הצדדים זהות, על פניו לא יהיה תשלום מזונות. מאז יש פסיקה ענפה של בתי משפט ומזונות נפסקים על פי הכנסות הצדדים, הוצאות הילדים, גילאי הילדים וזמני השהות. בנוסף, יש התייחסות להוצאות חריגות כגון חינוך, חוגים, הוצאות רפואיות, טיפולים פסיכולוגיים ושיעורי עזר". גם כאן מדגישה עו"ד מרלי כי כל מקרה לגופו.
"המטרה בגישור היא להנמיך את הלהבות"
עמית גרופי, עובד סוציאלי קליני MSW ומגשר משפחתי, ורעות סף-גבאי, עורכת דין-מגשרת, ויועצת זוגית ומשפחתית, מלווים יחד זוגות בהליכי גישור ומדגישים שהדרך הנכונה ביותר להתגרש היא באמצעות הליך גישור אשר פועל במנותק מההליך המשפטי.
"כיום, ברגע שמתחיל הליך משפטי, דרך המלך היא גישור. רק במידה והגישור אינו מצליח ממשיכים לבית המשפט", מסביר גרופי. "בעיניי, עדיף להקדים ולהגיע לגישור עוד לפני הפנייה לבית המשפט, מפני שכאשר מגיעים לגישור דרך בית המשפט בעקבות פתיחת הליך ליישוב סכסוך, זה כבר קורה אחרי שהצדדים מיוצגים, הגישו כתבי טענות האחד נגד השני ורמת הקונפליקט גבוהה יותר.
"הכיוון הלוחמני של מרוץ הסמכויות, כלומר הרצון להיות זה שמגיש ראשון את ההליך, רק מייצר כאב, לחץ והוצאות כספיות. להבדיל, אם מגיעים לגישור קודם, גם אם רמת הקונפליקט הרגשי גבוהה, התפיסה עדיין משפחתית ואין התערבות של גורמים זרים מבחוץ, דבר שמסייע להגיע להבנות.
"בנוסף, בגישור יש פוטנציאל לתהליך טרנספורמטיבי. בתחילת הדרך יש תחושות קשות, הרגשה שהמשפחה מתפרקת ושבני הזוג נמצאים בשני צידי המתרס, אבל מגשר מקצועי יכול לעזור להנמיך את הלהבות. בסופו של התהליך הצדדים יבינו שגם אחרי הפרידה הם עדיין משפחה. לבסוף, מחקרים מראים באופן חד-משמעי שמה שמשפיע על רווחת הילדים גם שנים אחרי הגירושים הוא אופן ניהול הקונפליקט. כלומר, ככל שהתהליך נעשה בשיתוף פעולה, כך נחסכים יותר כאבים מהילדים גם בעתיד".
האם יש מקרים שבהם בכל זאת יהיה נכון יותר לגשת מיד לבית המשפט?
"כאשר ישנם פערי כוחות גדולים או חשש לאלימות כדאי לפנות דווקא לבית המשפט, על מנת שיוכל לספק הגנה במידת הצורך". "בעבר הייתה תפיסה שלגברים עדיף לפתוח את ההליך בבית הדין הרבני ולנשים בבית משפט לענייני משפחה", מוסיפה עו"ד סף-גבאי. "התפיסה הזו בהרבה מקרים שגויה, אבל היא התקבעה בתודעה של הציבור. בכל מקרה, מאז 2017 מרוץ הסמכויות פחות משמעותי, פחות דרמטי ודיכוטומי. חל שינוי תפיסתי לגבי האופן שבו ההורות והאחריות הכלכלית מצטיירות, והגישה היא הרבה יותר שוויונית.
"לעיתים הריצה הזו לבית המשפט נעשית מתוך רצון להשיב חוויה של שליטה בעקבות הפגיעה. בעיניי, הדרך הקלה היא לתת לעורך הדין לריב את המלחמות שלך ולבית המשפט לקבל את ההחלטות. צריך הרבה יותר אומץ להגיע כל שבוע לקליניקה ולדבר במסגרת הליך גישור, אבל היתרון בגישור הוא שאינכם מפקידים את גורל המשפחה בידי גורמים זרים".
"במרבית המקרים אפשר לדבר על הפרידה ועל החששות ממנה ולתת לבשורה לשקוע. תחליטו ביחד שאם נפרדים אז עושים את זה נכון, ותתחילו לחפש יחד מגשר", ממליצה עו"ד סף-גבאי. "מגשר מקצועי ידע לנהל את הגישור בצורה שתשמור על המשפחה, לצפות מראש אירועים שעלולים לעורר מחלוקות בעתיד ולהכניס לתוך ההסכם מנגנונים לפתרון".
מה כולל הסכם גישור סטנדרטי?
"הסכם גישור צריך להקיף שלוש סוגיות עיקריות: הראשונה היא תוכנית הורות הכוללת התייחסות לערכים שמובילים את המשפחה, חלוקת הזמנים עם הילדים במהלך השבוע, בסופי שבוע, בחגים ובחופשות. כדאי לדון בשאלות כמו - מה קורה אם אחד ההורים לא יכול להלין את הילדים אצלו ביום שבו הם אמורים להיות אצלו, מה קורה אם הילד מתעורר עם מחלה בבוקר ונשאר בבית וכיוצא בזה. ההורים יכולים להחליט מה מתאים למשפחה שלהם וניתן לבנות תוכניות הדרגתיות לפי גילי הילדים.
"שנית, יש להסדיר את חלוקת האחריות של ההורים למימון ההוצאות השוטפות של ילדיהם, החל מביגוד והנעלה, ציוד לבית ספר, הוצאות חינוך, קייטנות, שיעורי עזר, הוצאות על טלפונים ניידים, ועד לטיפולים קוסמטיים ושיעורי נהיגה, כולל מנגנון ברור באשר לאיך התשלומים יתבצעו.
"שלישית, נדרש להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואים. הכוונה היא למלוא הזכויות והחובות של הצדדים, לרבות תכולת הבית, רכבים ועוד. בעוד שפנסיה נחשבת מבחינה משפטית לרכוש משותף, במסגרת הסכם הגישור הצדדים יכולים להחליט בעצמם איך והאם לחלק ביניהם את הזכויות הפנסיוניות על פי הערכים שלהם".
"בהליך גישור יש גם הרבה יותר מקום ליצירתיות ויכולת לתפור את התנאים למשפחה לפרטי פרטים. אם לצד אחד מאוד חשוב לשמור על העסק ולצד השני יותר חשובה חלוקת הזמנים עם הילדים, אפשר לסכם זאת בהתאמה בהסכם", מוסיף גרופי.
"תוצאת הגישור היא הסכם שאפשר לאשר כפסק-דין בבית המשפט. בהשוואה להליך משפטי זהו הליך הרבה יותר קצר וממוקד. אפשר לצפות לסגירה של פרק הנישואים באופן ענייני ומהיר ולצאת מהתהליך בתחושה שהוא לא נגזר עלינו מלמעלה, שהיינו שותפים לקבלת ההחלטות ושעשינו את הוויתורים לפי השיקולים שלנו".
יהיה נכון להגיע לגישור בליווי עורך דין?
"לפגישות הגישור עצמן מומלץ שבני הזוג יגיעו לבדם, מפני שכאשר יש עורכי דין בחדר, באופן טבעי הדינמיקה בין בני הזוג משתנה. בנוסף, השאיפה היא שבני הזוג ינהלו את התקשורת ביניהם באופן עצמאי כבר בשלב הפרידה, כדי לבסס מערכת יחסים של שיתוף פעולה בעתיד", מסבירה עו"ד סף-גבאי.
"לצד זאת, קבלת ייעוץ מעורך דין במקביל להליך הגישור היא צעד מומלץ, בוודאי לפני חתימת הסכם כל כך משמעותי שצופה פני עתיד לאורך שנים. חשוב שכל אחד מהצדדים ירגיש שלם עם התוצאה וידע שהוא עשה את מלוא הבדיקות האפשריות מצידו לפני שהוא חותם".
איך מתמודדים בגישור עם מצב שבו צד אחד יותר דומיננטי בהצבת דרישות?
"אנחנו מזהים מצב כזה מאוד מהר ומאזנים זאת כדי שקבלת ההחלטות לא תיעשה ממקום מוחלש. לא ייתכן שצד אחד יצא חבול מהתהליך והשני מחוזק. יש שני כלים עיקריים שאנחנו עושים בהם שימוש לצורך כך - האחד הוא מעטפת החיסיון והסודיות, והשני הוא פגישות נפרדות עם הצדדים בהן ניתן לברר לעומק מהם הרצונות והצרכים של כל אחד ולתווך אותם", מסביר גרופי.
"בדרך כלל יש צד אחד שיותר בשל ומוכן לפרידה או רוצה בה, כך שטבעי שיהיה פער בין הצדדים", מציינת עו"ד סף-גבאי. "הצד החלש כביכול, מתוך תחושת נחיתות, חולשה או קושי אמיתי, יכול לחשוש לשתף פעולה, דבר שעשוי להיחוות אצל הצד השני כהתנגדות לתהליך וכעיכוב מכוון שלו. אנחנו כמגשרים משקפים לצד השני שזה לא מכוון שמדובר בתגובה טבעית".
זוגות שמחליטים להתגרש לרוב מגיעים לנקודה הזו אחרי שהם כבר ניסו טיפולים זוגיים והתקשורת ביניהם לא צלחה. מה הסיכוי שדווקא עכשיו, ברגע הכי גדול של המשבר, הם יצליחו לתקשר ביניהם?
גרופי: "לגישור יש אחוזי הצלחה גבוהים. אנו נותנים דגש על הרצונות והצרכים של הצדדים, בלי שהרגשות ישפיעו על קבלת ההחלטות. עם זאת, צריך לצפות להפשיל שרוולים, לגעת במוקשים ולעבור דרכם, ובמידה וניתן לקבל טיפול אישי במקביל, זה בהחלט יכול לסייע לעיבוד של הדברים".
עו"ד סף גבאי: "אין ספק שהתהליך מעורר מתחים וקשיים - וזה טבעי. אפשר לשתף את המגשר בתחושה ובמידת האפשר גם את הצד השני, ובסוף עוברים את זה. מי שמחליט לבחור בגישור יוצא בגדה השנייה של הנהר הסוער הזה אולי רטוב, אבל הרבה פחות חבול".