דני (השמות בכתבה שונו כדי לשמור על פרטיות המרואיינים) בן ה-50 ומי שהייתה אשתו במשך 14 שנים הלכו לא פעם לטיפולים זוגיים כדי לנסות ולפתור את הבעיות ביניהם. למרבה הצער, הטיפולים הללו לא הוכיחו את עצמם. "אחרי שכבר אמרתי לאשתי שאני רוצה להתגרש, גרושתי ניסתה לשכנע אותי בכל דרך אפשרית שנלך לטיפול נוסף", הוא מספר. "סירבתי בהתחלה כי הרגשתי שממילא אין בינינו כלום מזה תקופה ארוכה – אבל היא התעקשה, ולבסוף נעתרתי".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הטיפול הזה דווקא היה הצלחה גדולה מבחינתו של דני, ולא, הוא לא הסתיים בחזרה לזוגיות מאושרת, אלא דווקא חידד לו את התחושה שעליהם להיפרד.
"מהרגע הראשון היה ברור שהמטפלת הזו שונה מהמטפלות הקודמות שפגשנו. הן ביקשו שנצלול לעבר, בעוד שהיא ניגשה ישר לעניין ושאלה אותנו מה מפריע לנו בקשר", נזכר דני ומרחיב: "עיקר החיכוכים שלנו היו סביב חלוקת המטלות בבית. גרושתי הייתה באה אליי בטענות שאני לא עושה מספיק, למשל לא מכין ארוחות ערב לילדים או לא עושה כביסה. המטפלת עימתה אותה עם כל טענותיה, ואני הקשבתי מהצד ושמעתי את גרושתי נשאלת את כל אותן השאלות שאני הייתי שואל אותה. הרגשתי שמישהו מדבר בשמי, ומתמלל את התחושות שאני הסתובבתי איתן שנים. לפתע הבנתי שהתחושות שלי היו מוצדקות, וכשהשיחה ביניהן הסתיימה קיבלתי חותמת לכך שאני צריך לסיים את הקשר".
עצם זה שגרושתך שמעה את הדברים מצד שלישי לא תרם לשינוי מצידה?
"לגרושתי לא היו תשובות, והיא נשארה בצורה בעמדתה. אני מצידי הבנתי שהדברים שעליהם היא מתלוננת לגביי כלל לא דרמטיים כפי שהיא הציגה אותם. התסכול שהרגשתי כל השנים הונח על השולחן. מבחינתי זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי, מפני שסוף-סוף הרגשתי שלם עם ההחלטה להתגרש. בשלב הזה גם גרושתי כבר השלימה עם החלטתי. הטיפול הבודד הזה סגר לי את הסיפור, ואין לי ספק שאלמלא אותה פגישה, הדברים בינינו היו נסחבים עוד זמן מה".
הצלחה של טיפול זוגי, כמו במקרה של דני ובמקרים רבים נוספים, אינה מותנית בשיקום היחסים בין בני הזוג. לעיתים דווקא הטיפול מסייע לבני הזוג להבין כי הקשר ביניהם אינו בריא – וכי מוטב לסיימו.
מיכל, רווקה בת 26, מעידה שבזכות טיפול זוגי קיבלה את ההחלטה להיפרד מבן זוגה, מי שעד לאותו הרגע היה אהבתה הגדולה. "הכרנו כשהייתי ברמנית והוא היה מלצר באותה מסעדה. המתח בינינו נבנה במשך כמה חודשים, עד שמימשנו אותו. מאז התאהבתי עד מעל הראש, אבל הוא לא היה מוכן לזוגיות, ולכן אף על פי שהחיבור הרגשי בינינו היה נפלא ונדיר, הקשר עצמו היה רווי ניתוקים ופרידות", היא משתפת.
"לתקופה נשארנו רק חברים טובים, יצאנו עם אחרים ואפילו פרגנו על כך אחד לשנייה. כמובן שמהר מאוד הבנתי שמה שאני מחפשת נמצא אצלו, ולהפתעתי הפעם זה היה הדדי. אחרי שנים של רדיפה מצידי לא האמנתי שסוף-סוף הצלחתי ללכוד את הפרפר ברשת, ושכל מה שחלמתי עליו מתממש. כתוצאה מכך הייתי מאוד חסרת בטחון, והזוגיות בינינו הייתה א-סימטרית. עם הזמן התחילו לבלוט הפערים בינינו", מספרת מיכל כיצד התחילו לצוץ הבעיות בזוגיות שלה.
אחרי חצי שנה יחד, כשהיו על סף פרידה, ביקש בן זוגה של מיכל שהשניים ילכו לטיפול זוגי. "בטיפול הקשיים שלנו קיבלו מקום וצורה, מה שמאוד הקל עלינו מצד אחד, אבל מהצד השני הצפנו את כל הפערים והבעיות בקשר, ובדיעבד זו הייתה תקופה מאוד כואבת וקשה", מספרת מיכל על ההליך הטיפולי. "בשלב כלשהו עמדנו בצומת של קבלת החלטה: האם לתת קרקע לזוגיות שלנו ולעבור לגור ביחד או שמא עלינו להיפרד? היה לנו קשה לשחרר, רצינו להאמין שהקשר הרגשי שלנו מספיק חזק כדי להתגבר על הפערים בינינו ועל הכאבים שכל אחד מאיתנו הביא לקשר. בסופו של דבר דווקא בטיפול נפל לי האסימון שהוא לא באמת הבחור בשבילי".
מה הבנת בעצם?
"המטפל עזר לנו להבין מהם בדיוק הקשיים שעומדים על הפרק, והביא לשיח את רמת המוכנות והיכולת של כל אחד מאיתנו לשינוי, להתפשרות ולהתגמשות. בזכות הטיפול למדתי על הנקודות שבהן אני רגישה בקשר, וכך גם הצלחתי לפרש הרבה מהדפוסים שלי ולהבין את המקור שלהם. למדתי לתקשר יותר טוב, והבנתי כמה זוגיות היא דבר מורכב מצד אחד, ומצד שני איזו הזדמנות מדהימה זו לגעת במקומות כואבים ולרפא אותם. למדתי גם להיות קשובה לעצמי יותר, וחידדתי מה הם הצרכים שלי בזוגיות ועל מה אני לא מוכנה להתפשר.
"ידעתי למשל שבן זוגי הוא אדם שמאוד מרוכז בעצמו, ותמיד הרגשתי שאין לו מספיק מקום גם בשבילי, אבל בטיפול - כשהדברים היו על השולחן, חשופים לגמרי, וכשכל אחד מאיתנו הגדיר את הצרכים שלו ואת הדברים שלגביהם הוא לא מוכן להתגמש - הבנתי שאין סיכוי לשינוי, ושאני לא מעוניינת בפרטנר כזה לצידי. סוף-סוף שחררתי אותו, וגם לו הוקל עם ההחלטה שלי. למשך תקופה ארוכה היה לנו קשה מאוד, ואפילו ידענו שעלינו להיפרד, אבל עד לאותו רגע בטיפול לאף אחד מאיתנו לא היה האומץ לסיים את הקשר".
נועה בת ה-42, גרושה ואם לבן, מספרת שמשך תשע שנות זוגיות עם בן זוגה לשעבר הם טופלו אצל שני מטפלים זוגיים. כל סדרת מפגשים כזו הסתיימה בהחלטה להיפרד.
"כבר לפני הולדת הבן שלנו היו בינינו המון ריבים ומחלוקות. בעיקר לחצתי עליו מאוד להביא ילד, והוא לא הרגיש מוכן. גם המיניות בינינו לא הייתה טובה, בלשון המעטה, אבל היו אהבה גדולה ורצון להיות ביחד למרות הכול. מכיוון שכבר מלאו לי 30 לא רציתי שהוא יבזבז לי את הזמן, ולכן לקחתי אותנו לטיפול זוגי", מספרת נועה. "אחרי כמה חודשים בטיפול הבנו שאנחנו במקומות שונים בחיים. גם המטפל רמז על כך, וסבר שגם הקושי בהקשר המיני נובע מכך שבן הזוג לא רוצה ילדים. ניסינו לעבוד על מקומות שבהם אנחנו כן מתואמים, אבל מהר מאוד הבנו שזה בזבוז זמן ונפרדנו".
נועה: "בשלב מסוים המטפל הסתכל עליי ואמר שהוא מצטער, שצריך שני אנשים בשביל טיפול, ושבשלב הזה נראה שרק אני פה בשביל לשנות. אחרי הטיפול הזה נפרדנו סופית"
ההחלטה להיפרד, כך מתברר בדיעבד, לא הייתה סוף פסוק לזוגיות שלהם. כמה חודשים לאחר מכן הם חזרו לקשר, ואפילו הביאו ילד לעולם. "השנים הראשונות אחרי הלידה לא היו קלות, בלשון המעטה. היו בינינו ריבים ומתחים סביב הגידול של הילד. לא הסכמנו כמעט על כלום. שנינו היינו מאוד ביקורתיים אחד לגבי השנייה, ושוב המיניות עלתה על שרטון. הרגשתי ממש תחת זכוכית מגדלת, אבל עדיין רציתי לעבוד על הזוגיות ולעשות דברים יחד. הוא מצידו כבר היה עייף.
"כמוצא האחרון הלכנו לטיפול זוגי נוסף, הפעם אצל מטפל שכבר הכיר אותו", נזכרת נועה. "המטפל נתן לנו כל מיני תרגילים, דברים קטנים שהיינו צריכים לעשות, כמו למשל לקבוע יום שבו אנחנו מבלים יחד או אפילו רק צופים בטלוויזיה, אבל הוא פשוט לא היה שם, וגם לא ממש הבין למה אנחנו צריכים את כל זה. בשלב מסוים המטפל הסתכל עליי ואמר שהוא מצטער, שצריך שני אנשים בשביל טיפול, ושבשלב הזה נראה שרק אני פה בשביל לשנות. אחרי הטיפול הזה נפרדנו סופית.
"היום, שלוש שנים אחרי, אנחנו הולכים מדי פעם לטיפול אצל אותו המטפל כדי להצליח להסתדר בינינו בשביל הילד. בעיניי, זה מקום בטוח בשביל שנינו לדבר וללבן מחלוקות בלי להרים את הקול. אני עדיין מאוד מאמינה בטיפול, אבל רק כזה ששני הצדדים מעוניינים בו", מוסיפה נועה.
את חושבת שעצם הטיפול סייע לכם להיפרד?
"בהחלט. האמירה שצריך שניים לטנגו באה מצד המטפל. אילו האמירה הזו הייתה באה מצידי, בן הזוג לשעבר לא היה מבין אותי. על המטפל לעומת זאת הוא סמך. גם אני מאוד סמכתי עליו, ואילולא התיווך שלו אני לא בטוחה שהייתי מצליחה להתמודד מול הצד השני".
גם ארז בן ה-52 משתף שבעקבות הליך של טיפול הוא החליט להיפרד ממי שהייתה אשתו במשך שבע שנים. "אומנם הגעתי די בשל לפרידה, אבל הטיפול לא מנע אותה אלא רק חיזק את תחושותיי. אני חושב שהיינו חברים טובים ותפקדנו כהורים טובים לשני הילדים שלנו, אבל התשוקה בינינו נשחקה מהר מאד ולי זה היה קשה, אפילו כבר התאהבתי באחרת. בשלב מסוים הפסקתי את הרומן וניסיתי לעבוד על הזוגיות עם גרושתי, אבל בטיפול הבנו שאני מועד לפורענות, שרגשית לא התנתקתי מאותה אישה, ושכבר אין טעם לנסות לשמור על הנישואים בכוח.
"המטפל ידע לתרגם את התחושות של כל אחד מאיתנו. ראינו היטב מה יש בינינו ומה אין, וכשהכול היה פרוש על השולחן הבנו שאין טעם להמשיך. אני בהחלט מאמין שהטיפול ומה שעלה בו הקלו על הפרידה, והשאירו אותנו חברים טובים עד היום. למרות כל הדרמה שהתחוללה, המטפל העניק לנו מרחב רגוע, הגיוני ומכיל", הוא אומר.
טל ליבק, עובד סוציאלי ומטפל זוגי ומשפחתי מוסמך, מסביר שאכן הצלחתו של טיפול זוגי אינה מותנית בהכרח בכך ששני הצדדים יישארו יחד: "הצלחה בעיניי היא שיהיה טוב לכל אחד מבני הזוג. מטרת הטיפול היא לעזור להם להיות במקום טוב לפי מה שהם מגדירים כטוב, ולחיות בהתאם לסולם הערכים שלהם", מסביר ליבק. "הצלחה נמדדת כשאנשים מרגישים שהם צמחו בטיפול, למדו משהו חדש על עצמם וכשהם מצליחים להיות יותר מחוברים לעצמם או לראות יותר את האחר.
טל ליבק, מטפל זוגי: "האחריות שלי היא להראות להם שגם במצבים מורכבים וקשים יש להם בחירה, גם אם היא לא תמיד קלה"
"המתח הגדול בזוגיות הוא כיצד לשמור גם על חיבור לעצמך וגם על חיבור לבן הזוג שלך. הרבה פעמים אחד מבני הזוג דואג לעצמו יותר מאשר לבן זוגו באופן לא פרופורציונלי, ואילו השני מוותר על עצמו לטובת האחר. אם כל אחד מהם יצליח לעשות שינוי – הראשון לבוא יותר לקראת בן הזוג, והשני לוותר פחות על עצמו - בעיניי זו הצלחה, בין אם מכאן בני הזוג מטפחים זוגיות טובה יותר ובין אם הם מחליטים להיפרד".
האם יש מקרים שבהם אתה מרגיש שזוג שמגיע אליך לטיפול לא צריך להישאר יחד?
"אני לא חושב על כך שזוג כלשהו צריך להיפרד. אני יכול להרגיש שמשהו בזוגיות לא עובד טוב ולעזור לבני הזוג לראות את זה ולעבוד על זה, ואני יכול לעזור לאחד מבני הזוג להבין אם הוא באמת רוצה להיפרד, אבל אני לא יכול לקבל מהצד החלטה שעליהם להיפרד.
"לכל אדם יש את הגבולות שלו. יש מי שיחליט שהוא לא מסוגל להמשיך לחיות עם התנהלות מסוימת בזוגיות, ויש מי שיגיד שהוא דווקא כן מוכן לסבול את ההתנהלות המסוימת למען הזוגיות והמשפחה. לכן כמטפל אני לא יכול לקבוע לאנשים איך לחיות את חייהם, אני רק יכול לעזור להם להבין יותר טוב איך הם רוצים לחיות אותם, ולייצר להם יותר אפשרויות בחירה והסתכלות רחבה על הדברים".
מה לגבי סיטואציות שבהן הזוגיות פוגענית?
"התפקיד שלי כמטפל הוא לעזור לצדדים לראות את הדברים כהווייתם, כלומר לצד שנפגע לראות שהוא נפגע, ולשאול אותו מדוע הוא מאפשר זאת. זו שאלה לא פשוטה, אך היא מאפשרת לקיחת אחריות ולא רק הישארות בעמדת הקורבן. לצד הפוגע אעזור לראות שהוא פוגע, ואבדוק איתו אם הוא רוצה ויכול לקחת על זה אחריות. אחרי שהצדדים ראו את הדברים כהווייתם, אז הם יכולים לבצע בחירה לגבי המשך הקשר. בעיניי האחריות שלי היא להראות להם שגם במצבים מורכבים וקשים יש להם בחירה, גם אם לא תמיד היא קלה".
4 צפייה בגלריה
''התפקיד שלי כמטפל הוא לעזור לצדדים לראות את הדברים כהווייתם''. טל ליבק
(צילום: שקד ליבק)
אם אחד הצדדים רוצה להיפרד, איך עושים זאת נכון במרחב הטיפולי?
"המרחב הטיפולי מאפשר לצדדים לומר דברים ברורים, כנים ומכבדים אחד כלפי השני, במקום להשתמש למשל במניפולציות. באופן הזה אפשר לסייע להם להתנהל באופן יותר בוגר ואחראי גם אם הם הולכים לכיוון של פרידה, על מנת שהפרידה תיעשה בצורה בריאה יותר".
לפעמים בטיפול יוצאים דברים מאוד קשים. איך בכל זאת שומרים על כך שהפיצוץ כביכול יהיה מבוקר?
"לעיתים באמת קשה לשמור על מסגרת ואווירה מתאימה, אבל הרבה פעמים אפשר לעזור לאדם ששומע משהו קשה על עצמו להבין כיצד הדברים שנאמרו יכולים לשרת אותו ולעזור לו לגדול ולהתפתח, ואף לסייע למטרות שלו בטיפול ובזוגיות. קלישאתי ככל שזה יישמע, אפשר להסתכל על הביקורת כמתנה. כאשר עוזרים לאדם לראות משהו שהוא לא מצליח לראות על עצמו או אולי מפחד לראות, נותנים לו אפשרות לגדול. אחרי הכול, טיפול זוגי נועד לאפשר לאנשים להתפתח, מתוך מחשבה שככל שהם גדלים ומתפתחים, כך גם הזוגיות ביניהם יכולה לצמוח".
