בהתחלה בכלל לא עשיתי מזה עניין. לפחות לא כשישבתי מול הרופאה שלי, שהסבירה לי במבט רציני שתוצאות הבדיקה שעשיתי מראות שאין לי זרע, מה שאומר שלא אוכל להביא ילדים בצורה טבעית. גם לא עשיתי עניין כשהבנתי שזה קשור בצורה זו או אחרת לסרטן שביקר אותי בגיל, 16 ושינה לי את החיים מן הקצה אל הקצה. אפילו לא כשקלטתי שהחלום שלי להיות ממשיך דרכו של אבא שלי וליישם את כל מה שלמדתי ממנו, כפי שהבטחתי לו מעל הקבר שלו, כבר לא יתממש.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
האמת היא שלקח לי לא מעט זמן להבין שאם אחרי שנה של ניסיונות זה לא קורה, יכול להיות שמשהו בי לא בסדר, ואולי כדאי לי ללכת לבדוק את עצמי. החלק האופטימי בתוכי רצה להאמין שאולי זה פשוט לא הזמן, שיש איזו תוכנית מלמעלה שלפיה הכול קורה וכשהזמן הנכון יגיע זה יקרה ושאין לי מה לדאוג. אפילו כשהלכתי לעשות את הבדיקה, ומצאתי את עצמי מנסה לייצר אינטימיות עם כוס הפלסטיק שלי, המחשבה שאולי משהו בי דפוק בכלל לא עברה לי בראש.
כשהבשורה הגיעה, לקח לי כמה שניות להבין מה בעצם היא אומרת, ואחריהן עוד כמה דקות של מחנק בגרון, עד הרגע שבו הבנתי שיש עוד אופציה – טיפולי הפריה בעזרת הזרע שלי, שאותו הקפאתי רגע לפני שהחלו הטיפולים הכימותרפיים בגיל 16. כשגם זה לא עבד הבנתי שזהו, נגמר, אבל קיבלתי את המצב בהבנה, אהבה והשלמה אמיתית. הסתכלתי על אשתי ועל הילדים שהיא הביאה איתה מנישואיה הראשונים, וזה הרגיע אותי. הייתה לי משפחה. אומנם לא אני יצרתי אותם, אבל הרגשתי שהם הילדים שלי לכל דבר ועניין. הרגשתי שלם.
ואם כבר מדברים על תוכניות מלמעלה, כשנה לאחר מכן אלוהים חשב שזו יכולה להיות אחלה דחקה לראות איך אגיב אם הוא שוב יטלטל לי את החיים. חליתי בסרטן בפעם השנייה, שהייתה קשה בהרבה מהפעם הראשונה, וחשבתי לעצמי שאולי זה בכלל טוב שאני לא יכול להביא ילדים, כי רק אלוהים יודע איך הייתי מתמודד גם עם תינוק במקביל למלחמה יומיומית על החיים שלי, שבכל רגע נתון יכלו להסתיים להם.
המציאות העגומה של להיות עקר פגשה אותי מחדש אחרי שהתגרשתי. כשהתחלתי לצאת עם בחורות אחרות, הבנתי לפתע שאני נושא על הגב שלי סוד גדול שלא ממש ברור לי איך, מתי ואם אני רוצה לשתף אותו. סוד שבעצמי לא ממש ידעתי איך להתמודד איתו. יכולתי לראות את סימן השאלה שהתנוסס בגאווה מעל הגבריות שלי, כי אם אני לא יכול להביא ילדים, איזה מין גבר אני? מה יש לבחורה שיושבת לידי בבר לעשות איתי בכלל?
מדייט לדייט, מבחורה לבחורה, התחושה הזו הלכה והתעצמה, והתחלתי לשים לב שאני בורר אפשרויות ומגביל את מבחר הבחורות שאני יוצא איתן. בחרתי בבחורות צעירות שגם ככה לא חושבות על ילדים בשלב זה של חייהן, או בכאלה שכבר חוו את זה וסיימו את פרק ההורות מבחינתן. רק ככה יכולתי להרגיש בנוח.
החלטתי בשבילן אם אני אהיה טוב מספיק או לא, מספיק גבר או לא, ונתתי לחוסר הביטחון שלי ולסוד הזה שנשאתי על הגב שלי להשתלט על כל אינטראקציה, לפעמים לפני שהיא בכלל החלה.
התחושה הזו שאני סוג של "סחורה פגומה" לא עזבה אותי, עד שהחלטתי לחקור אותה קצת יותר לעומק. קודם כל, בשביל להבין אם זה רק אני והסיפורים הפנימיים שלי שעושים לי רע, או שזה משהו שנכון לעוד גברים שהחיים הביאו אותם למצב שלא משנה כמה סקס הם יעשו, הוא יישאר בגדר פאן בלבד.
"יש גברים שרואים בזרע שלהם משהו שהוא הרבה מעבר לפריון. זו הגבריות שלהם, המהות שלהם. נתקלתי בזה לא מעט", אומר לי פרופ' רפי חרותי, מומחה לרפואת לשיקום, מטפל מיני מוסמך ומנהל חטיבת השיקום בבית החולים השיקומי "רעות" ו"אישי" – המרכז לטיפול מיני, זוגי ופרטני.
"בתחילת דרכי הבאתי לארץ מכשיר בשם FertiCare, שפותח כדי לעזור בהפקת זרע אצל נפגעי חוט השדרה, שאצלם נפגע מנגנון השפיכה. שמתי לב שמעבר לגברים צעירים שהיו בשנות הפריון שלהם, הגיעו אליי גם לא מעט גברים נפגעי חוט שדרה מבוגרים, הרבה מעבר לגיל הפריון, שרצו גם כן להשתמש במכשיר ואני לא הבנתי למה. אחרי שיחות איתם הבנתי שהיה חשוב להם לראות את הזרע, שאותו לא ראו שנים רבות מאז פציעתם, ללא קשר לפריון. לא פעם שמעתי ממטופלים את המשפט 'זו הגבריות שלי' בנוגע לזרע עצמו".
אתה מתאר פה פגיעה חזקה בביטחון ובדימוי העצמי של הגבר.
"זה תלוי מי הגבר ומה הסיטואציה. כפי שאתה תיארת, בהתחלה כשקיבלת את הבשורה זה לא פגע לך בביטחון או בדימוי העצמי, כי היית חלק ממשפחה וזה אפשר לך לעכל את הבשורה. לעומת זאת, יש סיטואציות שבהן הביטחון העצמי אכן נפגע. ביטחון עצמי ודימוי עצמי הולכים יחד. אי היכולת להביא ילדים לעולם פוגעת בדימוי העצמי הגברי, מה שמוביל בעצם לפגיעה גם בביטחון העצמי".
עד כמה גברים מרגישים בנוח להגיע לטיפול רגשי בעקבות המצב שלהם?
"לצערי, רוב הגברים שאינם יכולים להביא ילדים בדרכים טבעיות לא מגיעים לטיפול. למרות זאת, חשוב לציין כי בשנים האחרונות מרפאות פריון החלו לשלב התערבות רגשית באמצעות עובדות סוציאליות שמעניקות ליווי ותמיכה לזוג, מתוך הבנה שניסיון לא מוצלח להיכנס להיריון יכול להוות טראומה לא קטנה עבור הזוג, כמו גם כישלונות חוזרים בטיפולי פוריות".
איך מתבצע ליווי רגשי לגבר שלא יכול להביא ילדים ומרגיש שאין לו מה להציע?
"מאוד קשה לסכם בכמה משפטים עבודה של שנים, אבל אני יכול לתת לך דוגמה לאחד הדברים שאני עושה עם המטופלים שלי. כשמגיע אליי גבר שנמצא בזוגיות טובה, כזו שמכילה בתוכה אהבה גדולה בינו לבין בת הזוג שלו, אני מבקש ממנו לרשום לי על דף את כל הדברים שבגללם, לדעתו, היא נמצאת איתו. אני מנסה להבין מה לדעתו היא מוצאת בו, למה היא בחרה בו?
"לאחר מכן אני מבקש ממנו לציין אם קיימים חסרונות. אנחנו סופרים באיזה צד יש יותר דברים, ואפשר לראות בבירור שהמאזניים נוטים לכיוון היתרונות. היא איתו בגלל מיליון דברים אחרים, אבל דווקא החיסרון הזה, אי היכולת להביא ילדים, שנמצא במיעוט ברור, מקבל את מירב תשומת הלב שלו. אני שואל למה לתת לדבר הזה להרוס ולהכריע את כף המאזניים, זה הרי לא הגיוני - מה גם שרוב הסקס שאדם עושה בחיים הוא לצורך הנאה וסיפוק. לא הכול סובב סביב פוריות ורצון להקים משפחה".
ויש כמובן אלטרנטיבות. האם הן עולות במהלך הטיפול?
"בהחלט, יש לכך משקל חשוב בשיחות שלנו. הידיעה שיש פתרונות אחרים להורות כמו אימוץ, שימוש בזרע תורם ועוד, עוזרת לא פעם בהתמודדות".
באיזה שלב ביחסים, לדעתך, נכון לשתף את בת הזוג במצב?
"האמת היא שכל תשובה שאתן לך תהיה לא נכונה", הוא צוחק. "קודם כל, חשוב לזכור שעוד מתקופת האדם הקדמון, אישה בחרה את הגבר שיוכל לסייע למשפחה העתידית שלה לשרוד, להיות ראש משפחה ואבא טוב, גבר חזק שיבריח את החיות ויצוד לה מזון. גם כיום אישה מחפשת גבר שיהיה אבא טוב. היא יכולה להימשך אליו, הוא יכול להצחיק אותה והיא יכולה לאהוב אותו. יחד עם זאת, היא תתחתן עם זה שלדעתה יהיה האבא הכי טוב. זה יצר הישרדותי.
"אם תספר לה ישר בתחילת הקשר על העקרות, יכול להיות שזה יבריח אותה. יהיה לה קשה לראות את רשימת היתרונות שדיברנו עליה מקודם. מצד שני, אם תספר לה מאוחר מדי, במובן מסוים רימית אותה. זה סוג של מלכוד 22. זאת הסיבה לכך שכל תשובה שאתן לך תהיה נכונה ולא נכונה באותה מידה, מה גם שכל קשר הוא אינדיבידואלי. קשה לומר בצורה חד-משמעית מתי הרגע הנכון. אגב, גם על ההיבט הזה אנחנו עובדים במרפאה, על מתי ואיך לשתף, מה קורה כשיש סוד בתוך הזוגיות. באופן אישי, אני חושב שלפעמים רצוי לשתף בשלב מוקדם על מנת למנוע את תחושת ההסתרה".
ואם סיפרתי וחוויתי דחייה בעקבות הווידוי, איך נכון להתמודד עם זה?
"דחייה היא אף פעם לא נעימה. ברור שכשזה בא בעקבות גילוי כזה זה עלול להיות אפילו פחות נעים, ואין דרך יחידה להתמודד עם זה. גם זה חלק מהליווי ומהטיפול הרגשי. הרעיון הוא להתמקד בחצי הכוס המלאה ולא בחלק הפגוע. ניתן למצוא גם פן חיובי – אם מישהי סיימה את הקשר בגלל שהגבר שמולה עקר, זו יכולה להיות מסננת נפלאה. ייתכן שבעתיד היא הייתה בוחרת סיבה אחרת לסיים איתו את הקשר. מצד שני, אם מישהי נשארת למרות העקרות, זה יכול להצביע על אהבת אמת ועל קבלה ללא תנאי".
אנחנו מסיימים את השיחה והמחשבות בראש שלי רצות במהירות מסחררת, ואני מתחיל לחשוב שאולי אני לא כזה דפוק, אולי הסחורה שלי לא פגומה בכלל וזה בסך הכול סיפור לא טוב שאני מספר לעצמי. אני מנסה לאמץ את מה שהוא אמר לי ולחשוב על חצי הכוס המלאה – על היכולת להשתמש במצב הזה כדי להבין מי עומדת מולי, על זה שיש עוד אפשרויות לגדל ילדים, להגשים את החלום להיות אבא טוב לפחות כמו זה שזכיתי בו בעצמי, ועל הדרך גם להציל ילדים מחיים לא פשוטים. אבל הכי חשוב - על זה שבסופו של יום, זה לא ממש משנה מה אני מרגיש לגבי זה, כי זה המצב וזה מה שיש. מה שנשאר לי הוא להחליט עם עצמי מה אני עושה איתו.
על אף שתמיד רציתי להיות מיוחד, השיחה עם פרופ' רפי חרותי גורמת לי להבין שדווקא בנושא הזה אני לא כל כך מיוחד, ויש לא מעט גברים כמוני. כל אחד מתמודד עם זה בדרך הנכונה לו, והיום, במקום שאני נמצא בו, כל מה שאני רוצה זה לחזור לנקודת ההתחלה - הנקודה שבה בכלל לא עשיתי מזה עניין.
