הפמיניסטיות של שנות ה-60, שראו בהמצאת הגלולה למניעת היריון אמצעי לשחרור האישה והמיניות שלה, בוודאי לא שיערו לעצמן כי מספר עשורים לאחר מכן תקום ביקורת פמיניסטית שתקרא לנשים "להשתחרר מהגלולה". "הגלולה היא התרופה היחידה שניתנת לנשים בריאות, וזה דבר מאוד מטלטל כשחושבים עליו", אומרת אדוה כהן, מעצבת גרפית בת 30 המתגוררת ברמת גן. "תסבירי לי למה אנחנו, שפוריות רק חלק מאד קטן מהחודש, צריכות לקחת תרופה ולבטל באופן יומיומי את מערכת הרבייה והפוריות שלנו, בניגוד לגברים שהם פוריים כל הזמן?"
עוד בנושא:
בשנים האחרונות הולכים ומתגברים הקולות המתריעים מפני הסכנות הטמונות בשימוש בגלולה למניעת היריון, ובה בעת חשות נשים רבות צורך להחזיר לידיהן את השליטה על גופן, מיניותן וחייהן. בקונטקסט הזה ניתן להבין את צמיחתו של השיח על שיטת המודעות לפוריות, כשיטה חלופית וטבעית הן למניעת הריון והן לתכנון כניסה להיריון.
השיטה אינה מתבססת על אמצעים חיצוניים אלא על היכרות של נשים עם גופן. דרך בדיקה יומיומית של שינויים פיזיולוגיים, למשל באמצעות מדידת חום הגוף ומעקב אחר הפרשות, לומדות הנשים להכיר את המחזוריות החודשית שלהן ולזהות מתי חלים הימים הפוריים שלהן. אדוה כהן היא אחת משגרירות השיטה, והיא מנגישה אותה דרך הרשת החברתית ובעיקר דרך עמוד ייעודי שפתחה באינסטגרם, תחת השם "תנועת המודעות לפוריות".
גמילה מהגלולה ושיטת הפוריות
(מתוך עמוד האינסטגרם של אדוה כהן)
איך מעצבת מגיעה להתעסק בנושא של מודעות לפוריות?
"לפני שלוש שנים חיפשתי אמצעי מניעה לא הורמונליים וראיתי שאני לא מוצאת משהו נגיש על המדף. התחלתי ללמוד ולחקור, וגיליתי שלמרות שבארה"ב הנושא יחסית נגיש ומדובר, בארץ הוא מאוד מצומצם וקשה למצוא חומרים בעברית. בשנה האחרונה ללימודים ב'בצלאל' הייתי צריכה להכין פרויקט גמר, והיה לי ברור שאשתמש בפרויקט כדי לחשוף את הנושא של המודעות לפוריות בפני נשים. כך הקמתי את 'התנועה למודעות לפוריות', אותה המשכתי גם לאחר סיום הלימודים".
כהן מסבירה כי "התנועה שמה לה למטרה לעורר מודעות לפוריות ולמחזוריות הגוף הנשי, להוות הזמנה לאישה לקבל את הגוף שלה ולהיות בעלת הידע עליו, ובכך לקבל החלטות שמתאימות לה".
למה אנחנו צריכות מודעות לפוריות?
"כשנערות מגיעות לרופא נשים, בין אם בגלל שהן פעילות מינית ובין אם הן מגיעות בגלל אקנה או כאבי מחזור, מיד נותנים להן גלולות. כלומר, נשים רגילות להיות במצב נתון שבו הן לא מכירות את הגוף שלהן באופן הטבעי שהוא מתנהל. הן לא מבינות מה אומר מחזור לא סדיר, שהוא הרבה פעמים אינדיקטור למצב בריאותי או נפשי שאנחנו מושפעות ממנו. אנחנו אפילו לא יודעות שיש לנו אפשרות לדעת מה הגוף שלנו אומר, ושיש לנו אפשרות לזהות את התקופה שבה אנחנו פוריות במהלך החודש".
"השיח על הגוף שלנו כרגע הוא אפילו לא שלנו", מתרעמת כהן, "ורובנו התרגלנו שאם יש בעיה, אז אנחנו מגיעות לגורם חיצוני שמספר לנו עליה. אבל אנחנו יכולות וצריכות להיות בעלות הידע על הגוף שלנו, בלי שנחויב להסתמך רק על הגורם הרפואי. כמובן שאם יש בעיה רפואית אז חשוב להיעזר ברופא, אבל אנחנו גם יכולות להגיע אליו כבר מהמקום שבו אנחנו יודעות מה חריג כי אנחנו מכירות את הגוף שלנו, ואנחנו יודעות לזהות מה הרגשנו כי אנחנו לא מנותקות ממערכת הרבייה שלנו".
היית אומרת שאלו הנשים שמנותקות או שמנתקים אותנו?
"בחברה הפטריארכלית אנחנו מודרות מהשיח על הגוף שלנו. וסת היא עדיין טאבו. מלמדים אותנו שזה דבר מלוכלך שאנחנו צריכות להצניע ולהסתיר. מלמדים אותנו שאנחנו לא מוגנות בלי מוצרי הגנה, ולא מריחות טוב בלי תוספות בישום. ממש משתיקים את כל הנושא הזה. קחי את המשפט 'להיות עם ולהרגיש בלי' שמככב בפרסומת לטמפונים. למה אנחנו צריכות להרגיש בלי, ולהיות מנותקות ממה שהגוף שלנו חווה?
"אנחנו צריכות היכרות עם הגוף שלנו, לא להרגיש שהוא משהו שצריך להסתיר, ומתוך ההיכרות הזאת אפשר להתחיל לעשות את הבחירות שלנו, גם בנוגע לאמצעי מניעה, גם באשר לאיך לתכנן ולהימנע מהיריון, ובכלל כדי שנבין איך הגוף שלנו כל הזמן מושפע ומשדר את מה שאנחנו מרגישות.
"חשוב לי להגיד שאני לא מנחה של שיטת המודעות לפוריות, וכל מה שאני מציעה זה הזמנה להיכרות איתה, והיא ממש לא מתאימה לכל אחת כי היא מחייבת מעקב יומיומי ומשמעת עצמית גבוהה. כן הייתי רוצה שנשים ידעו מהן האפשרויות שלהן ומשם יעשו את הבחירה. גם אם מישהי מחליטה שמה שמתאים ונוח לה זה גלולות, זה בסדר גמור כל עוד הכול פתוח ופרוש בפניה".
למה בחרת לפתוח ולפרוש את הנושא דווקא דרך הפלטפורמה של אינסטגרם?
"בשביל שהדבר הזה יעורר הד הוא צריך להיות ויראלי, שמישהי תוכל לראות משהו בנושא ולשלוח לחברה שלה. רק אם הנושא יעבור מאחת לשנייה הוא יוכל לייצר תודעה. אינסטגרם הוא גם יותר יומיומי וקליל ולא רציתי שתהיה איזו כבדות, כי הנושא הזה יכול להישמע מאיים, לא משהו שקל לבלוע ולעכל מהר.
"דרך האינסטגרם גם אפשר לפזר כל פעם פיסה של ידע, בשפה נגישה ונעימה ובאופן רך ומזמין. נוצרת קהילה סביב הנושא הזה, וכשאנחנו יחד אנחנו יכולות הרבה. אנחנו לא צריכות להרגיש בושה או לקבל את הניסיון להשתיק אותנו ואת הגוף שלנו. הדבר הכי פמיניסטי שאנחנו יכולות לעשות זה לאהוב אחת את השנייה".
גם עצם תביעת הבעלות והשליטה על הגוף שלנו היא פמיניסטית.
"נכון. ההבנה שאנחנו יכולות וצריכות להיות שם בשביל עצמנו, בלי תלות ברופא הנשים או באמצעי מניעה, שהידע הוא שלנו ולא אצל גורם חיצוני, היא דבר מאוד פמיניסטי. אם פעם הגלולה הייתה סמל לשחרור האישה, אז היום אנחנו יכולות להשתחרר מהתפיסות האלה. המצאת הגלולה הייתה נקודה מאוד חשובה בהיסטוריה ואני לא מזלזלת בה, אבל היום יש עוד אפשרויות. אנחנו יכולות להיות משוחררות גם מהגלולה שמנתקת אותנו מהגוף שלנו, ועדיין לחיות בצורה מינית איך שאנחנו רוצות ומתאים לנו. זה כבר לא מתנגש".
