באוקטובר 2017 קובי (30), קופירייטר מחולון, מצא את עצמו בתחושת חרדה קלה. השיח ברשתות החברתיות נעשה רועם יותר, כשההאשטאג #MeToo הפך לנושא הכי מדובר, מהרשתות החברתיות ועד לפאב השכונתי. "אתה יכול להעביר חיים שלמים בלדבר על הכבוד שאתה רוחש לנשים, ולהאמין שאם עשית משהו לא בסדר כבר היו מעירים לך עליו", הוא אומר, "אבל פתאום חברות, קרובות משפחה וכמעט כל אישה שהייתה סביבי התחילו לדבר על פגיעות מיניות שהן עברו. סיפורים שזעזעו אותי מנשים שאני מכיר ברמה הכי אישית וקרובה.
"מביך אותי להודות, אבל באותה מידה שכאב לי לשמוע את הסיפורים, היה בי גם פחד למצוא את עצמי באחד מהם", הוא מודה ביושר. "אז התחלתי לסרוק את הרשתות החברתיות כדי לראות אם מישהי שהייתי איתה מספרת משהו, בלחץ היסטרי שאולי הסטטוס או הציוץ הבא יגלו לי שאני לא האדם שחשבתי, שאולי טעיתי ופגעתי בלי לשים לב".
ומצאת את עצמך באחד מהם?
"האמת שלא, אבל כן הצלחתי להיזכר במקרה שהרגשתי שאני רוצה לבדוק. כשעברתי על שיחות ישנות, בין כל הצ'אטים הגנוזים והבחורות שהכרתי אונליין והקשר איתן התמוסס, מצאתי מישהי שהיה לי סיפור ישן איתה, ונעלמה לחלוטין מהרדאר".
נעלמה? כלומר חסמה אותך?
"לא, היא פשוט נמנעת מרשתות חברתיות, או ככה לפחות סיפרה מכרה משותפת. קוראים לה ש'. פגשתי אותה כשהיינו חיילים, והיינו נפגשים מדי פעם. מעין סטוץ מתמשך, שבו ניצלנו את ההזדמנות בכל פעם ששנינו היינו בחופשה מהצבא".
איפה הרגשת שהיה שם משהו לא תקין?
"היו לה לפעמים קטעים שהיא הייתה נהנית להתנגד. היא אהבה משחקי כוח קטנים כאלה. בפעם האחרונה שנפגשנו היה משהו אחר. ההתנגדות הייתה חזקה יותר. הייתה שם איזו נשיכה וקצת שריטות, יד שהזיזו אותה, אבל בסוף המשכנו. בזמנו זה לא היה נראה כמו משהו יוצא דופן. קצת מהמשחקים הרגילים. אבל עדיין הייתה תחושה שמשהו שונה הפעם, וזאת גם הייתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנה. מאז לא הודעות ולא טלפונים. פשוט נעלמה לי".
מה עשית?
"אז אחרי תקופה שהנושא של MeToo עלה מכל כיוון, עלה בי הצורך לקבל אישור שאני בסדר, והחלטתי להתקשר ולשאול אותה אם אותו לילה היה בסדר מבחינתה, כמעט עשור וחצי אחרי. לצערי היא לא ענתה, ועד היום היא לא החזירה צלצול או הודעה. למיטב הבנתי היא לא ברשתות החברתיות, אז אני מרגיש שזה כבר אבוד. ייתכן שאני אף פעם לא באמת אדע איך היא הרגישה עם מה שהיה שם, אבל כמו שאמרתי, הייתה לי כבר אז תחושה שמשהו לא היה בסדר".
"אני לא יודע אם היא רק נתנה לנו להבין שהכול בסדר"
התחושה שקובי מדבר עליה היא תופעה נפוצה מאוד בשנים האחרונות. ארבע שנים אחרי תנועת MeToo והסיפורים שיצאו לאור בזכותה, ניכר כי גברים רבים עדיין עורכים חשבון נפש - ואני לא מדבר כאן על מקרים שבהם אין ספק שהייתה פגיעה או התנהגות בלתי הולמת באופן מובהק, אלא על התחום האפור, מקרים שבהם ההסכמה פתאום מוטלת בספק, וגברים רבים תוהים אם הייתה שם בעצם פגיעה שהם לא היו ערים אליה.
גל (32), מנהל פאב מתל אביב, חי מאז מהפכת MeToo עם תחושות דומות: "לי אישית דאגו להכניס את העניין הזה של תקשורת מינית בריאה כבר מגיל צעיר. גם במקרים שבהם אני והפרטנרית התעוררנו יחד אחרי לילה שבו היינו שיכורים לחלוטין והיה איזשהו ספק, תמיד דאגתי ללבן את הכול ולדבר על זה כדי לוודא שהייתה הסכמה מלאה, ושכולם מבסוטים ממה שהיה. אז אני לא יכול להגיד שהיה מקרה שאני יכול לשים עליו את האצבע ולהגיד שאחרי MeToo זה לא היה עובר, אבל אני כן זוכר מקרה יחסית טרי שמתחבר לנושא.
"זה קרה כשגרתי עם שותפים. היינו שלושה גברים בדירה לא גדולה במיוחד, והיה מוסכם בינינו שזה בסדר להסתובב עירומים. ערב אחד הייתה אצלי בחורה שהכרתי באיזו מסיבה. שני השותפים האחרים היו בחדרים שלהם, אני והיא היינו אצלי בחדר, ואחרי ששכבנו החלטנו ללכת להתקלח. מאחר שהשעה כבר הייתה מאוחרת וכל הבית ישן, היא יצאה עירומה מהמקלחת. הבעיה היא שבדרך לחדר היא נתקלה פתאום באחד השותפים, עירום גם הוא, שחזר מהמטבח אל החדר שלו. כמובן שהיא נבהלה, וקצת צעקה. היא לקחה מגבת, נרגעה, והשותף התנצל ווידא שהכול בסדר.
"בדיעבד, יכולנו לפעול אחרת כדי למנוע את השטות הזאת מלכתחילה. יכולנו להזהיר, יכולנו להיות קצת יותר מודעים ולהחליט שכולם לבושים כשיש אורחים. המון אפשרויות כדי למנוע את המבוכה, אבל בחרנו לקחת את זה בקלות ולהמשיך הלאה. לנו הבחורים זה נראה הגיוני, אבל אני לא באמת יודע אם היא פשוט זייפה, ונתנה לנו להבין שהכול בסדר רק כדי לא ליצור אי-נעימות".
להיות חלק מהפתרון
עוד שינוי שמאוד מורגש מאז מהפכת MeToo הוא הסירוב לשתוק על מקרים שחורגים בבירור מאותו תחום אפור. נשים שבעבר חששו להתלונן מול מערכת שלא תמיד ידעה לתת את המענה הנכון, יודעות כיום שיש למי לפנות כשהן מוטרדות. מי שחווה את זה מקרוב הוא מרק (43), עורך דין מקריית אונו. "כעורך דין יוצא לי לטפל בתיקים של נשים שתמונות עירום שלהן נמכרות ומפורסמות ללא הסכמתן. יצא גם לטפל בקייסים של דיק-פיקס שנשלחו ללא הסכמה, אז אני רואה את ההשפעה הזאת של MeToo ממש בלייב, את איך שהמערכת מפסיקה לאט-לאט להיות אדישה ואת ההחלטה של נפגעות להפסיק לשתוק".
וברמה האישית יותר?
"ברמה האישית MeToo בהחלט השפיע עליי כתזכורת להיות מודע יותר. התגרשתי לא מזמן וידעתי שאני יוצא לעולם קצת שונה מזה שהכרתי ברווקות, אז אני מקפיד להתייחס לכל אישה שאני יוצא איתה בכבוד רב, ולפני שאני פועל באופן אינטימי כלשהו אני מוודא שהיא בעניין. אני מקפיד לשאול במילים, ולא להסתפק בלנחש אם היא רוצה. זה לא בגלל שאני מפחד מהחוק, זה בגלל שאני מכבד ובגלל שאני חושב שכאשר אתה מכבד את האדם שמולך, האדם שמולך ייפתח כלפיך הרבה יותר, והקשר יהיה הרבה יותר טוב.
"אם ניכנס אפילו לרמה היותר אישית, כעורך דין וכאבא שמתי לי למטרה שעד שהבת שלי תהיה בת 18, לא יהיו יותר גברים זבל בעולם. אני עובד על לסלק אותם אחד-אחד ולהיות חלק מהפתרון. ליצור עולם קצת יותר טוב לילדים של כולנו".
"דיברו על MeToo כתקופה שבה צריך להיזהר"
גם שגיא (35), יועץ עסקי מראשון לציון, הרגיש את ההשפעה של MeToo, במיוחד על עולם הדייטינג. "אני זוכר את התקופה שכולם דיברו על MeToo כתקופה שבה צריך להיזהר. לא להימנע, אבל כן להיזהר. אני מטבעי מאוד רגיש ומכבד, ופתאום שמתי לב שהתגובות שאני מקבל לגישושים או לפלירטוטים מצידי הן נוקשות וחותכות.
"זכור לי במיוחד מקרה שבו התחלתי עם מישהי אונליין, פניתי אליה בצורה מסוימת שהייתה אולי קצת יותר אגרסיבית, והיא מיד העמידה אותי במקום. אני זוכר מקרה אחר שסימנתי למישהי לייק על תמונה בפייסבוק ושלחתי הצעת חברות עם הודעה שבה בסך הכול החמאתי לה על החיוך, והיא לא קיבלה את זה טוב.
"אולי זו התקופה שהפכה את כולם לרגישים יותר, או שבאמת חציתי איזה גבול מסוים, ואולי זה בכלל אינדיבידואלי ואישי שלה – זה לא משנה. אותי אישית זה טיפה הבהיל, אז כמובן שזה שינה לחלוטין את האופן שבו תקשרתי בדייטים".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הלכתי לצד הקיצוני השני. החלטתי שעם הגברת הבאה אני לא עושה כלום, לא נשיקה ואפילו לא מגע לפני דייט שני, ואפילו שלישי אם זה לא בא ממנה. כנראה שזה היה הדבר הנכון לעשות, כי מהר מאוד הכרתי את מי שהפכה לזוגתי".
התנועה לשחרור הגבר
אפשר לומר שמרגע שיריית הפתיחה מעוטרת ההאשטאג נורתה, המון ראשים הופנו אל הגבר ההטרוסקסואל הממוצע. הייתה ציפייה לראות מה הוא יעשה ברגע שיבין שיידרש לבחור צד. האם הוא יתנהג כבעל ברית? האם יפגין בצומת עם המאצ'ו המיזוגיני שמתבצר בעמדת ההגנה? כדי להבין קצת יותר לעומק את ההשפעה של תנועת MeToo על הגבר הממוצע פניתי לתמיר אשמן, מנהל הפורום ללימודי גברים בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.
איך אתה רואה את ההשפעה של תנועת MeToo על גברים?
"אם מביטים על קמפיין MeToo בגישה צרה, קל להבין למה גברים מסוימים חשים נרדפים או שאנחנו בתקופה על עימות, 'הבנות על הבנים', כי אנחנו בכל זאת בתקופה שבה גברים בעמדות כוח, חלקם ממש אייקוניים, 'נתלים' בכיכר העיר, וטבעי שגברים קצת יחששו. אבל מבט יותר מעמיק וחוקר כבר מראה תמונה אחרת לחלוטין. למעשה, שני הצדדים עוברים כאן אבולוציה משותפת בתחום היחסים בין המינים".
איך האבולוציה הזאת מתבטאת?
"נתחיל קודם כל מזה שמהפכת MeToo מדברת קודם כל על ריפוי פוסט-טראומה של נשים. קריאה עולמית לנשים לפרוץ את מעגל ההשתקה על הטראומה שהן חוו וחוות. אם זה על מקרי קיצון ואם זה ההשתקה של הטראומה הנשית על ידי גורמים כמו המשטרה ובתי המשפט. אפי זיו קראה לזה 'טראומה עיקשת', כלומר הדרך שבה החברה משתפת פעולה עם השתקה של טראומה.
"אם נסתכל על השינוי של לפני ואחרי מהפכת MeToo, אני יכול להגיד שנשים, וגם שתי הבנות והבן שלי, נמצאות כעת במרחב הרבה יותר בטוח. הן עוד לא הגיעו למנוחה ולנחלה לצערי, אבל המצב הרבה יותר בטוח מבעבר. ההבנה שיש כוח אנושי שלא שותק על התנהלות בלתי הולמת גרמה לגברים להבין שמה שהיה מקובל בשנות ה-70, כל הצביטות וההערות והכוחניות, פשוט לא יעבור יותר בשקט. כיום גבר יודע שהתנהגות בלתי הולמת יכולה להיות הרסנית לקריירה ולחיים האישיים שלו.
"האבולוציה המשותפת שאני מדבר עליה נובעת מההבנה שהטראומה לא מבחינה בין המינים. התנועה הזו, שעודדה נשים רבות להפסיק להדחיק, הביאה למצב שהגברים משתחררים יחד איתן. ההבנה שגם גברים הם מגדר בסיכון הופכת לחלק מהשיח. עד גיל 17 גברים חשופים לפגיעה לא פחות מנשים, אבל טראומות של גברים מושתקות כי הם לא חושפים אותן.
"אישה תרגיש שיש לה גב היום. גבר לא ירגיש את אותה הסולידריות. אם יקרה משהו לילד, הוא עשוי לקחת את הטראומה לקבר. אז MeToo למעשה הולידה איתה גם את התנועה לשחרור הגבר, מה שאני ושותפיי בארץ מקדמים יחד ומכנים MenToo - ההבנה שהריפוי מגיע דרך חשיפת הטראומה. נוצר מצב שהגברים התחילו לפעול מהצד שלהם בהשראת הנשים, ולמען התפתחות משותפת".
איך התפיסה הזו של צמיחה משותפת מתחברת לטענה שבגלל MeToo גברים מפחדים להתחיל עם נשים?
"זה נכון שבתחום הזה יש סוג של קיפאון. אני נתקל כל יום בזה שגברים לא יודעים איך לגשת, ולא יודעים איפה הגבול בין חיזור בריא למשהו שיכול להיחוות כבריונות מגדרית והחפצה נשית. המון גברים מדברים על הקושי לנוע במרחב הזה, כשהתקשורת עלולה ליפול לתחום האפור ואנחנו לא יודעים אם אנחנו פוגעים או חוצים גבול, אבל הקיפאון הזה הוא חלק מתהליך הצמיחה.
"המאצ'ו הישן לא ישרוד את האבולוציה הזאת ביחסים בין המינים. הגבר החדש והמודרני יתעל את החשש הזה להתעמקות ולחשבון נפש, לתהליך של ללמוד מה נכון ומה מתאים. הוא רוצה להתאים את עצמו לשיח החדש הזה כי הוא מבין שהעולם השתנה, וזה דורש הסתגלות מצידו. נפתחה כאן למעשה אופציה לגברים להתחיל תהליך של שינוי בדרכי החיזור, בשפה ובקודים של המפגש בין המינים".
אתה רואה את השינוי הזה קורה?
"אני רואה את זה קורה בימינו באופן מובהק בריבוי מעגלי השיח והסדנאות לגברים. 25 שנה אני בתחום, וההרשמה לסדנאות הללו מעולם לא הייתה כל כך גדולה. סדנאות למיניות מודעת, הרשמה למעגלי גברים ועוד מסגרות דומות ממש פורחות עכשיו. זה מעיד על צורך, הם מחפשים מעגלי תמיכה וזקוקים להם. אם פעם הייתי צריך ללקט משתתפים למעגלים האלה, כיום הם צצים בכמויות ובכל פינה".
ומה עולה בקבוצות האלה?
"יוצא לי לשמוע גברים מדברים על מקרים שרודפים אותם עד היום. חלק גדול מאיתנו עושה חשבון נפש ומחפש איפה השלדים שבארון. יש גברים ששלחו מכתבים למכרות מהתיכון, לחפש את מי שתהו אם פגעו בה. כיום אני והקולגות שלי מספקים מרחב לגברים לדבר על זה ולהימנע מהלקאה עצמית, כדי להתקדם אל עבר יציאה מהתחום האפור והלא ברור. אז הגברים בעצם נהיים שותפים לתהליך של סליחה ופיוס בין המינים, וכאן המהפכה האמיתית - לא בעימות אלא בריפוי המשותף. כאן מבחינתי המטרה של MeToo, וכאן גם ההישג הכי גדול שלה - ההתפתחות המשותפת שהתנועה יצרה.
"על כן זה טוב שאנחנו הגברים נזהרים. לכולם נמאס מכאלה שכוח ושררה מנתקים אותם מהאנושיות ועושים לנו שם רע כגברים, אבל ההתקדמות הלאה תלויה בזה שניצור שפה חדשה בין הצדדים. בזה שניצור מרחב בטוח לגברים ולנשים לפתוח את הנושא. אבל לא בהאשמות או בשחור ולבן. צריך להתמקד בתחום האפור, שבו אנחנו לא בטוחים אם טעינו או לא. כשהדיון מתמקד באיך הפעולות שלי משפיעות על אחרים, אנחנו בדרך לשינוי אמיתי. זו כבר לא מהפכה של 'נשים נגד גברים' כביכול, אלא כולם יחד נגד התרבות המגדרית שדפקה אותם".
