בחתונה השמינית והאחרונה לעונה של "חתונה ממבט ראשון", התוודענו לאופיר חייט (38), צלם שלאחרונה סיים עבודה במשרד ראש הממשלה, ולאולה גל (32), מנהלת לקוחות בחברת גיימינג. כבר בעומדם בחופה, ניכר הפער ביניהם. בזמן שאופיר התקשה להסתיר את ההתלהבות, על אולה היה קשה יותר לזהות סממנים נרגשים יותר מדי.
בירח הדבש שלהם בסיישל, הפערים ביניהם התחדדו עוד יותר. שום דבר שאופיר עשה לא ריגש את אולה. למעשה, עם התקדמות הפרקים הדינמיקה ביניהם הופכת לבלתי נעימה לצפייה. כצופה, אני מרגישה שהיא פשוט לא סובלת אותו. היא גוערת בו שוב ושוב שהוא לא החלטי, שהוא לא גברי, שאינו דומיננטי מספיק, ושנמאס לה שהוא כל הזמן נופל לריצוי. בשבת האחרונה חוסר הסבלנות המופגן של אולה כבר נהיה אכזרי, כשאופיר אמר, "יאללה יופי, סופ"ש זוגות הנה אנחנו באים", ואולה הזעיפה מבט ואמרה, "אני יכולה לבקש טובה? בלי המילה 'יאללה'", כאילו שאפילו לדבר כבר אסור לו.
משיחות שניהלתי בשבועות האחרונים עם חברות, ניכר שלמרות הביקורת הגדולה כלפי התנהגותה הגסה של אולה, רוב הנשים מבינות היטב מאיפה היא מגיעה. החלטתי לפנות לעזרתם של מטפלים ומטפלות זוגיים כדי להבין טוב יותר את הסוגיה לעומקה: מדוע גברים לא החלטיים שנופלים לריצוי הם טרן-אוף גדול כל כך עבור נשים ב-2025?
ד"ר עירית קליינר פז: "יש חשש שגבר מרצה יצבור זעם וטינה"
"קודם כל, גם גברים לא אוהבים נשים הססניות ומרצות, וגם בזוגות מאותו מין א.נשים מעדיפים בני זוג שאינם באחד הקצוות - לא מרצים מדי ולא כוחניים או דרשניים מדי", אומרת הפסיכולוגית הקלינית והמטפלת הזוגית, ד"ר עירית קליינר פז.
"גבר או אישה מרצים, הם אנשים שאינם מצליחים לשמור על מידה נכונה של התחשבות באחר, יחד עם דאגה אסרטיבית לגבולות ולצרכים של עצמם. ריצוי והססנות מאפיינים אנשים שלמדו לפחד מלהגיד לעולם, 'זה אני, וזה מה שאני רוצה, יכול ומוכן'. אנשים כאלה, עם כמה שזה נוח לכאורה, אינם מעוררים בטחון. קשה לסמוך על מישהו שלא יודע מה הוא רוצה וצריך, שלא יודע לשמור על האינטרסים של עצמו.
"זה משדר חולשה וזה לא מושך, כי לנטייה הזו נקשרות כל מיני סכנות - שהוא יצבור זעם וטינה על הוויתורים שלו, שהוא לא ידע להיאבק גם על הצרכים של בת זוגו והילדים העתידיים, שהוא יהיה חלש במלחמת הקיום, במקומות שבהם צריך לפעול בנחישות ובתקיפות, וכדומה.
"מאין זה בא? כבר בגיל שנה-שנתיים ילדים מתחילים להציב גבולות. זה שלב חשוב מאוד בהתפתחות, שבו נוצר גבול כמו 'עור' נפשי, שמעניק לילד ולילדה תחושה של זהות ונפרדות בינו לבין האחרים. בסביבה בריאה ובטוחה, ילדים ומבוגרים לומדים מתי נכון לדרוש, מתי מותר לסרב, ומתי צריך לוותר ולהתחשב. זה לא גבול קבוע, זה יותר מנגנון של תקשורת ומשא ומתן עם העולם, שיוצר את הגבול הבריא בין אדם לחברו ובין בן זוג לזוגתו.
"אנשים שהם יותר מדי הססנים, מרצים ולא יודעים להביע את צרכיהם, לרוב גדלו בסביבה שדיכאה את האסרטיביות שלהם. הם למדו לחשוש ולוותר על עצמם יותר מדי. זה כנראה היה מנגנון הישרדות הכרחי בעבר, שעזר להם להימנע מעימותים, אבל בבגרותם זה עלול לסבך אותם בקשרים שבהם הם נכנעים ומרצים, ואז צוברים מרירות וכעס. אם אישה מוצאת עצמה ביחסים עם גבר שכל פעם כשיש קצת מתח הוא מיד מוותר על עצמו, מנסה לרצות אותה וחושש לבטא עצמו בביטחון, זה מוריד את המשיכה כי זה מעיד על חולשה פנימית באישיות וביכולת לקשר מאוזן.
ד"ר קליינר-פז: "ריצוי אינו מתרחש בוואקום. הוא קורה מול אישה מסוימת, ויש לה גם חלק בתהליך. אדם עם נטייה לרצות, מוטב לו שיבחר בת זוג שתאמין בו ותיתן לו הזדמנות למצוא את הקול שלו, ולא באישה שתעורר בו חרדה ותגרום לו להיות עוד יותר הססן, מבוהל ומרצה"
"אם נחשוב במונחים אבולוציוניים על זכרים ונקבות - ככל שגדל הפער בגודל, בכוח הפיזי ובמעמד החברתי של זכרים ונקבות, האישה הפכה ליותר ויותר תלויה בגבר שישגיח עליה ועל הצאצאים המשותפים. היכולת שלו להציב גבול, להדוף אויבים ולהיאבק על ליטרת הבשר שתגיע למשפחה, הייתה יכולת הכרחית לקיום המשפחתי.
"במהלך הדורות אומנם הרבה השתנה ביחסי הכוח, אבל גם היום, החברה נוטה לזהות כוח וגבריות עם אותה יכולת, להיות תוקפני במידה הנכונה כדי להגן על האינטרסים של המשפחה ושל עצמו, בלי להשתמש לרעה ביתרון הכוח הפיזי שלו. מחקרים מרתקים שקראתי מראים שיש חיבור ישיר בין התעוררות מינית אצל נשים, לבין התחושה שהן מוגנות ובטוחות.
ד"ר עירית קליינר פזצילום: אופיר פלמון"אני מאמינה שגם גברים אינם מתלהבים מנשים כנועות, הססניות ומרצות. התכונות הללו גם אצל נשים משדרות שמשהו אצל האישה הזו אינו מספיק חזק, ואפשר לשמוע גברים אומרים, 'התחתנתי איתה כי היא יודעת מה היא רוצה, סמכתי עליה שתהיה שותפה לדרך'. גם אישה אסרטיבית עשויה להיות מושכת עבור גברים, בעיקר כאלה שיש להם בטחון בעצמם. וכאמור, גם בזוגות מאותו מגדר יש הרבה ערך ומשיכה לתכונה היקרה הזו - היכולת לפעול בעולם בביטחון, לקבל החלטות ולהביע רצונות בלי לחשוש.
"עם זאת, חשוב לי לציין שהקצה התוקפני והשתלטני של הרצף הוא הרבה יותר מסוכן ביחסים זוגיים. יחסים זוגיים עם אנשים שדורשים לעצמם יותר מדי, שהם אגרסיביים, שתלטניים ותובעניים, הם הרבה יותר קשים לשינוי. הנטייה לריצוי בכל זאת מעידה על רמה מוסרית ואכפתיות, ומניסיוני בטיפולים זוגיים ואינדיבידואלים - אנשים עם נטייה לריצוי יכולים להתחזק ולעבור תהליך של העצמה, במיוחד אם יש להם קשר זוגי שבו האישה לא מחלישה, לועגת או פוגעת בהם.
"לכן הדבר שהכי כדאי להדגיש הוא האינטראקציה. ריצוי איננו מתרחש בוואקום. הוא קורה מול אישה מסוימת, ויש לה גם חלק בתהליך. אדם עם נטייה לרצות, מוטב לו שיבחר בת זוג שתאמין בו ותיתן לו הזדמנות למצוא את הקול שלו, ולא באישה שתעורר בו חרדה ותגרום לו להיות עוד יותר הססן, מבוהל ומרצה.
"הבעיה היא שהרבה פעמים נוצר מעגל שלילי ביחסים הזוגיים, שבו, ככל שהגבר יותר הססן, כך האישה יותר אגרסיבית, דוחה אותו ומאוכזבת, מה שגורם לו ליותר היסוס ולאובדן הביטחון, וגורם לה ליותר תסכול, כעס וחוזר חלילה. טיפול זוגי מעמיק אינו עוסק ביחיד, אינו 'מתקן' את החלש מדי או את התוקפני מדי, אלא נוגע במעגלים הללו שמזיקים לשני בני הזוג".
רועי צור: "כדי שאישה תכבד גבר, הוא צריך לשמור על הגבולות שלו"
"גבריות במובנה הארכיטיפי והשמרני, מאופיינת על ידי שליטה עצמית. כלומר, ויסות ויכולת הובלה, כפי שנשיות במובנה הארכיטיפי מאופיינת על ידי יכולת טיפוח, דרך רגישות לצרכי האחר", אומר המטפל הזוגי, רועי צור. "נשים, ולא משנה כמה הן עצמאיות, רוצות להרגיש שהן יכולות להישען ולסמוך על הגבר שאיתן שיוביל, ידאג ויגן. אבל בשביל שאישה תסמוך על גבר, היא צריכה קודם כל לכבד אותו, ובשביל לכבד גבר, היא צריכה להרגיש שלא כל התנהגות שלה כלפיו מתקבלת בקבלה ובהבנה. קל וחומר, כשהוא מתחנחן כשהיא חוצה את הגבולות שלו.
רועי צורצילום: עמרי פישלוב"גבר בעל ערך עצמי נמוך, המתקשה להציב גבולות ולתקשר את הסטנדרטים שלו באופן מווסת, פשוט מאבד את הכבוד העצמי שלו, ואז גם אין כבוד הדדי בקשר. במקום שמירה על גבולות וסטנדרטים, הוא מלמד את האישה שאיתו שכל התנהגות שלה וכל דרך שהיא תלחץ אותו, מקובלת עליו. גבר כזה, שלא יודע להציב גבולות, לעיתים בגלל תשוקתו אל האישה, לא יצליח לגרום לאישה לכבד אותו.
"הדרך להציב גבולות היא לא להתחנן שהיא תקשיב לך, לצעוק עליה, להתפרץ, להתפרע, או להכריח אותה להשתנות, אלא לומר לה, 'זה מה שחשוב לי, ולכן זה מה שלא אוכל לקבל בהתנהגות שלך'. או - 'זה מה שאני מבקש ממך להבא שיקרה', תוך כדי שהוא מבהיר לה או מראה לה בבירור את המוכנות שלו ללכת או לסגת מהקשר במקרה שהיא תמשיך בהתנהגות שחוצה את הגבולות שלו. ככה זה, בשביל להציל קשר אנחנו תמיד צריכים להיות מוכנים לוותר עליו.
רועי צור: "גבר בעל ערך עצמי נמוך, המתקשה להציב גבולות ולתקשר את הסטנדרטים שלו באופן מווסת, פשוט מאבד את הכבוד העצמי שלו, ואז גם אין כבוד הדדי בקשר"
"גברים חושבים לעיתים שהצבת גבולות זה 'את פגעת בי, אז אני לא מדבר איתך! אני אשתוק, ואעשה לך דווקא' - אבל זו חבלה עצמית. גבולות הם הוראות פשוטות שנמסרות ברוגע, ומלמדות את האחר איך לאהוב אותי כמו שחשוב לי שיאהבו אותי. זה יכול להיות, 'אני לא אוהב את זה שכשאנחנו יושבים אצל יעל, את תמיד מרוחקת או יורדת עליי. זה לא נעים לי ואני מבקש שלא תשאירי אותי לעשות את העבודה לבדי'. או 'לא אהבתי את זה שכשהיינו אצל ההורים שלך, דיברת על האקס שלך, זה לא מכבד אותי ואני מבקש שתפסיקי'.
"ככלל, שווה לראות אם משהו הוא חד-פעמי או חוזר על עצמו, ואם חוזר על עצמו, לתקשר את זה מיד בפשטות וברוגע. זכרו, גבולות ברורים שמתוחזקים באופן קבוע, יוצרים זוגיות טובה, כי כך אנו מבינים בבירור איפה כל אחד עומד.
"כמובן שאם הצבתם גבולות, אך ההתנהגות לא משתנה, כדאי שתבינו מזה שהיא לא רוצה את הקשר מספיק, או שהוא לא מספיק חשוב לה כדי לעבוד עליו בשביל להיות אתכם. אם גבר מנסה להיצמד או לשמור על קשר מתוך ייאוש או חרדה, רוב הסיכויים שהוא יאבד את הזוגיות, מכיוון שהוא לא מסוגל לשלוט בעצמו, ולא מסוגל להבהיר את מה שחשוב לו ולעמוד על כך".
כנרת טל מאיר: "כשהגבר לא החלטי, האישה צריכה לנהל גם אותו וגם את הקשר איתו"
"למה נשים מתקשות לשאת גברים לא החלטיים? ראשית, כי זה מעורר בהן תחושה עמוקה של חוסר ביטחון", אומרת המטפלת הזוגית, כנרת טל מאיר. "גבר לא החלטי משאיר את האישה שלו לקבל את כל ההחלטות לבד, ולא בשביל זה היא צריכה אותו. לבד היא למדה להיות בכול השנים בהן הייתה ללא בן זוג, וניהלה חיים עצמאיים בעולם בעל אופי גברי, ובהן לימדה את עצמה להתנהל באופן שכנראה שאינו תואם את הנטייה הבסיסית שלה.
"כאשר נכנס גבר לחייה של אישה חזקה, עצמאית, שמתנהלת היטב בעולם הגברי, היא רוצה לנוח רגע, להישען, להניח את הראש, והדרך היחידה שבה זה יקרה היא אם הגבר שאיתה יהיה יציב, חזק, בוטח ומוביל. אם זה לא יקרה, תיפול עליה עוד משימה – לנהל גם אותו וגם את הקשר איתו.
כנרת טל מאירצילום: נטף טל"בפגישה של אולה ואופיר עם הפסיכולוג שמלווה אותם, היא אומרת במפורש שכאשר אופיר שואל כל כך הרבה שאלות במקום פשוט להוביל, זה מכניס אותה להתקף חרדה, לא פחות! למה? כי כאשר הוא שואל כל כך הרבה שאלות, היא מרגישה שהיא נשארת לבד, שהוא מעמיס עליה, ומשאיר אותה עם כל כובד האחריות - וזאת חוויה מעוררת חרדה. אישה כמו אולה, שיודעת לקבל החלטות, שחיה לבד, מייחלת לתחושה של ביחד. זה לא יקרה עם מישהו שנשען עליה, אלא עם מישהו שיש לו מספיק אומץ להוביל אותה.
כנרת טל מאיר: "כאשר נכנס גבר לחייה של אישה חזקה, עצמאית, שמתנהלת היטב בעולם הגברי, היא רוצה לנוח רגע, להישען, להניח את הראש, והדרך היחידה שבה זה יקרה היא אם הגבר שאיתה יהיה יציב, חזק, בוטח ומוביל. אם זה לא יקרה, תיפול עליה עוד משימה – לנהל גם אותו וגם את הקשר איתו"
"שנית, ישנה תפיסה שחוסר החלטיות היא תכונה נשית, ולכן גבר לא החלטי יעורר באישה את התחושה שהיא לא נמצאת עם 'גבר אמיתי', מה שיגרום מיד לירידה בתחושת הערך שלו בעיניה ולירידה בתשוקה שלה אליו. במקביל, גבר החלטי יוציא מאישה את הנשיות שלה, את הרכות, את היכולת להרפות. גבר שאיננו כזה יוציא ממנה חלקים גבריים, שממילא יוצאים ממנה בחיי היומיום שלה - בקריירה וביחסים עם העולם החיצון בכלל, אבל שאינם בהכרח מתאימים, לתפיסתה, ליחסים הזוגיים שלה".
ליגד גרנית: "גבר מרצה הוא גבר שנתפס כלא אמין"
"פעם להיות גבר היה דבר מה יחסית פשוט. הציפייה מגבר הייתה מאוד בסיסית ומגדרית", אומרת המאמנת הזוגית, ליגד גרנית. "היה עליו להביא פרנסה, כסף, מחסה ולהוביל את התא המשפחתי. עם ההתפתחות שלנו כחברה, בעיקר בעולם המערבי, גברים מוצאים את עצמם בעולם חדש, עולם שבו נדרש מהם, בנוסף לתפקידים הקודמים, גם לפתח או להחצין מאפיינים שבעבר יוחסו באופן בלעדי לנשים, ביניהם רכות, הכלה, הקשבה ורגישות.
"אכן, 'הגבר החדש' הוא הרבה יותר מתחשב ותקשורתי מבעבר, תודה לאל. זה מאפשר לנו, הנשים, למצוא שיח ועניין מספק יותר בתוך מערכת היחסים הרומנטית שלנו, וזה גם מרגיע אותנו ואת הפחד שלנו להיפגע. עם זאת, אין לנו הנשים סבלנות לחוסר החלטיות או לקווים מרצים באישיות של הגבר שמולנו.
"לא רק שאין לנו סבלנות לזה, זה גם מעורר בנו סלידה. אנחנו מבקשות מהגברים להיות סוג של יצורי כלאיים מופלאים, של איכויות נקביות עם שילוב של האיכויות הישנות והדומיננטיות של הגבריות הישנה. אנחנו כמו אומרות לגבר שאיתנו: 'תהיה רגיש אבל אסרטיבי, מכיל אך סגור על עצמו, מפותח אבל יציב' - וזה מאוד מתסכל ומבלבל עבור גברים.
"מצד אחד, אנחנו משדרות שאנחנו לא אוהבות שקובעים לנו ומנסים לשלוט בנו. השנה היא 2025 ואנחנו הנשים יודעות לעשות הכול לבד. אנחנו לא זקוקות לגבר שיפתח עבורנו דלת או ישלם בדייט. אנחנו רוצות גברים מחוברים רגשית שיודעים לתקשר את עצמם ונותנים לנו הרגשה שרואים אותנו. עם זאת, אנחנו סולדות מזה באותה מידה. האמת? אפשר להשתגע. נשים יושבות בקליניקה ומתלוננות כמה יורד להן מגברים מרצים או לא החלטיים.
"אז למה הדיסוננס הזה? כי נשים מחפשות ביטחון. כל המשיכה שלנו נסובה סביב תחושת ביטחון. כשגבר אינו החלטי או לוקח יוזמה זה באופן מידי משדר לנו שהגבר הזה אינו יציב. המוח הפרימיטיבי שלנו מפענח את זה אוטומטית ככה, למרות שבפועל, זה בכלל לא אומר שהגבר הזה לא יציב או שיש איתו איזושהי בעיה, אבל במוח שלנו כבר נדלקת נורת אזהרה שמסמנת לנקבה הפרימיטיבית שבי – 'ראי הוזהרת! מדובר בגבר שלא יספק ביטחון עבורך ועבור ילדייך במערה'.
ליגד גרנית: "המוח שלנו אוטומטית מדליק נורת אזהרה שאומרת – 'גבר שאינו מחובר לעצמו הוא גבר שיכול לשקר גם לך בעתיד, בדיוק כמו שהוא משקר לעצמו'. הנורות האלה גורמות לנו לאבד אמון וביטחון בפרטנר"
"דבר מה נוסף שנתפס במוח כחולשה הינו ריצוי. אנחנו אומנם נהנות מאוד שזורמים איתנו ועם הרעיונות שלנו, אבל אנחנו ממש נרתעות מגבר שעושה דברים מתוך ריצוי. מבחינתנו, גבר מרצה הוא גבר שפועל בחוסר אותנטיות ולא בהלימה לרצונותיו האמיתיים. המוח שלנו אוטומטית מדליק נורת סכנה נוספת שאומרת –' גבר שאינו מחובר לעצמו הוא גבר שיכול לשקר גם לך בעתיד, בדיוק כמו שהוא משקר לעצמו'. הנורות האלה שנדלקות לא קשורות בכלל באופן ישיר למציאות ולסיטואציה, אבל הן כן גורמות לנו לאבד אמון וביטחון בפרטנר.
ליגד גרניתצילום: חיים קמחי"אז מה לעזאזל נשים רוצות? בעיניי, התשובה תמיד תהיה אותנטיות ותקשורת. תמיד אמליץ לגברים ולנשים להיות סופר אותנטיים עם מה שהם מרגישים וחושבים באותו הרגע ולעמוד מאחורי רצונותיהם בלי חשש או בושה, כי האלטרנטיבה הרבה יותר גרועה ומרחיקה. עדיף שגבר יגיד, 'קשה לי להחליט לאן לסגור מקום, כי אני מפחד לאכזב אותך', מאשר התשובה הגנרית של 'מה שאת רוצה'".
ד"ר נלי שטיין: "נשים נמשכות לגבר שבטוח בעצמו"
"כולנו, או לפחות רובנו, אוהבות את הדימוי של הגבר החזק והשקט, הבטוח בעצמו וההחלטי", אומרת ד"ר נלי שטיין, מטפלת זוגית ומינית מוסמכת. "אם הוא גם רך ומבין, רגשי ומכיל, הרי שזו 'החבילה כולה', הרצויה ביותר. אם נוסיף לכך גם את היכולת להיות מאהב קשוב, בטוח בעצמו אך גם עדין בגישתו, יש בכך את הדימוי הגברי הנשאף עבור מרבית הנשים.
"לדעתי, על אף ולצד הצורך בשוויון זכויות בין נשים לבין גברים, אנו מצפות מהם להיות חזקים תמיד או בדרך כלל. לכן, במצבים בהם הם מגלים פגיעות, אי-החלטיות או הססנות, זה קשה לנו ומרגיז אותנו. יותר מכך, זה עלול גם להוריד לנו מבחינת התשוקה המינית.
ד"ר נלי שטיין צילום: שרון אלדר"להערכתי הכעס של הנשים על גבר לא החלטי בעצם יושב על תחושה של ערעור מסוים בערך העצמי שלהן. מכאן הן גם ייטו להשליך הלאה ולהסיק שאולי הוא הססן בכל היבט של החיים, מה שהופך אותו לפחות אמין או חזק בעיניהן".
קובי תורג'מן: "בייחוד בתחילת ההיכרות, חשוב לנו לראות שהאדם שמולנו אותנטי"
"מאוד קשה להתבונן בדינמיקה שבין אופיר ואולה מבלי לגלוש לקלישאות של 'האישה שצריכה גבר שיחליט עבורה'. אלו קלישאות שמסיטות את המבט מאחד המאפיינים החשובים בקשר - היכולת לקחת אחריות על עצמך כאדם, ועל הבחירות שאותן אתה מחליט לקחת", אומר המטפל הזוגי, קובי תורג'מן.
"תחילת קשר מתאפיינת במעין משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מראה כיצד הוא מתנהל בזוגיות, בוחן את הצד השני, מאמץ התנהגויות מסוימות ומציב גבולות להתנהגויות אחרות. שלב ההיכרות הוא שלב שבו אנחנו נחשפים לראשונה לאלו שאנחנו בוחרים (או שנבחרו עבורנו) להיות בני הזוג שלנו. במצב כזה, חשוב לנו לראות שהאדם שמולנו אותנטי, כזה שלא מהסס לבחור, ולא בורח מעמידה מאחורי הבחירות שלו.
רועי סמנה: "הרבה נשים מחפשות שותף שיוכל לעמוד לצדן בקבלת החלטות, מישהו שיקרין יציבות ונוכחות. כשבן הזוג נמנע מלהביע עמדה או מתקשה לבחור, זה עלול לגרום לבת הזוג להרגיש שהיא נושאת לבד בעול, וזה כמובן עלול לעורר תחושת בדידות ולהכעיס"
"כאשר זוגיות בראשית דרכה נאלצת להתמודד עם צד שמשעין את כל הבחירות שלו על רצונותיו של הצד השני, עלולה להתעורר השאלה עד כמה הקשר אותנטי. עד כמה ישנה באמת נכונות לפשוט את המסכות ולהציג את עצמנו כפי שאנחנו. אדם שלאורך כל הדרך נשען על הצד השני בהחלטות גדולות וקטנות, עשוי לעורר חשש שהוא לא אדם שמסוגל לקבל החלטות קריטיות בעתיד, דבר שמעורר תהיות לגבי המשך הקשר איתו".
רועי סמנה: "הגבר החדש הולך על חבל דק, ולא פעם נופל ומאכזב"
"אנחנו חיים בתקופה מאוד מבלבלת מבחינת יחסי גברים-נשים, מאחר והערכים המוקדמים התיישנו לא טוב והערכים החדשים עוד לא ממש הופנמו", אומר הפסיכולוג הקליני, רועי סמנה. "כך, גברים מוצאים את עצמם נבוכים מול הציפיות הסותרות של הנשים שאיתם, שכמובן נמצאת בעצמן בבלבול: היא רוצה אותו רגיש ועדין אבל גם חזק ונחוש, הוא צריך להיות מתחשב אבל חלילה לא מרצה. יש חבל דק שעליו הגבר החדש צריך להתהלך בזהירות, ולא פעם הוא נופל ומאכזב.
"אני חושב שאחד הגורמים לתסכול הוא שהיעדר החלטיות מתפרש לעיתים כחוסר ביטחון או אפילו כחוסר יכולת לשאת באחריות. הרבה נשים מחפשות שותף שיוכל לעמוד לצידן בקבלת החלטות, מישהו שיקרין יציבות ונוכחות. כשבן הזוג נמנע מלהביע עמדה או מתקשה לבחור, זה עלול לגרום לבת הזוג להרגיש שהיא נושאת לבד בעול, וזה כמובן עלול לעורר תחושת בדידות ולהכעיס.
"אני חושב שככל שנקפיד לייצר דיאלוג ושיח, גם ברמה החברתית וגם ברמה האישית, כלומר עם בני/בנות זוגנו, כך הסיכויים לפתור את התסכולים יותר מהר ויותר טוב יגדלו. אבל קל לומר ויותר קשה ליישם: בגלל שהדפוסים הקדמוניים של הגבר השותק עדיין חקוקים איפשהו אצל רובנו, לעיתים השיח הזה מגיע רק בטיפול זוגי כשכבר נוצר שבר ביחסים.
"כמו בכל תקשורת אחרת, הפתרון הוא לדבר על הצורך או על הרצון שלי, בלי להעליב או להאשים את הצד השני. כמובן שתמיד יש סיכון שבן הזוג יבחר לא להיענות לזה, אבל זו הדרך היעילה ביותר לגרום לזולת להקשיב. ואם להיות יותר קונקרטי, לומר, 'אני מאוד אשמח אם תוכל לבטא את מה שאתה רוצה, זה מאוד יקל עליי', במקום לומר, 'נמאס לי שאתה כזה מרצה, ואף פעם לא אומר את מה שאתה באמת רוצה'".
