דינה (שם בדוי) הייתה בת 31 כשהבינה שאין לה ברירה אלא לעזוב את קובי. בבית שלהם אף פעם לא הייתה אלימות פיזית, אבל כן היו התקפי זעם, השפלות, שבירת חפצים וקללות. כיום, חמש שנים אחרי הפרידה, ברור לה שהיא ניצלה. דינה מספרת שההחלטה לעזוב הגיעה בעקבות שיחות שניהלה עם חברותיה הטובות, שתמכו בה לאורך כל הקשר: "אם הן לא היו מדברות איתי ועוברות איתי את זה, יכול מאוד להיות שמשהו רע היה קורה לי, ושלא הייתי מצליחה לשרוד את הקשר ההוא", היא מודה.
ב-25 בנובמבר יצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים. אנחנו נוטים לחשוב שזוגיות אלימה היא אירוע שרחוק מאיתנו ושקורה רק בבתים מאוד ספציפיים, אך הסטטיסטיקה מספרת סיפור שונה לגמרי: "לפי האו"ם והמשרד לביטחון פנים, אחת מתוך שלוש נשים נמצאת בזוגיות אלימה", מדגישה לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה שנרצחה ב-2019 על ידי אלירן מלול, מי שהיה בעלה ואב בתה באותה העת.
לאחר הרצח החליטה בן עמי להקים את פורום מיכל סלה למניעת אלימות נגד נשים. "הנושא הזה הרבה יותר קרוב אלינו ממה שאנחנו חושבות. זה ממש חוצה מעמדות ומצב סוציו-אקונומי. אם אחותי מיכל סלה נרצחה, זה באמת יכול לקרות בכל בית", היא אומרת.
"כשאת משכילה ומוצלחת, רק נדמה לך שאלימות במשפחה היא מושג מרוחק שלא שייך אלייך", מאשרת תמר שוורץ, עו"סית ומנכ"לית עמותת רוח נשית שעוסקת בעצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות. "אנשים חושבים הרבה פעמים שזו מסעודה משדרות או נשים מהחברה הערבית, אבל זאת תופעה שקיימת בכל שכבות הציבור, כך שגם אם את גרה בשכונה נהדרת ואת במצב סוציו-אקונומי גבוה, אני מבטיחה לך, אפילו בלי להכיר אותך, שבין חברותייך ובנות משפחתך יש נפגעות אלימות. המטרה שלנו היא לחדד את האוזן לכל מיני דברים, כולל הסימנים הקטנים".
"אנשים שוכחים שרבים ממקרי האלימות בכלל מתארים אלימות סמויה, שהיא מתעתעת נפשית ומתעתעת את הקורבן", מדגישה עדנה יפה, עו"סית ורכזת תחום אלימות במרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואלימות בנגב. "אני מנחה קבוצה מדהימה של נשים נפגעות מערכות יחסים אלימות ומלווה אותן מקרוב. לעיתים קרובות עד שהאישה מבינה שמדובר בהתעללות, היא כבר עייפה וחסרת אנרגיות לצאת מהמצב הזה. חלק מהנשים לא חוו אלימות פיזית ולא היו חבלות גופניות, אבל הנזק הנפשי הוא עצום".
איך אנחנו יכולות ויכולים לזהות אישה נפגעת אלימות בסביבתנו?
"הדבר הראשון והבולט ביותר הוא שינויים במצב הרוח. האישה עצובה ומתנתקת בשיחה, מפגינה כניעה, פחות יוזמת, נמצאת בדריכות ללא סיבה גלויה לעין. היא שונה מאיך שהיא בדרך כלל", אומרת יפה. "כדאי גם לנסות לשים לב לאופן שבו האישה מתנהגת ליד בן הזוג. אם היא מתנהגת באופן שונה לידו, אם פתאום בנוכחות בן הזוג היא מתכווצת, שותקת, מתנהגת כלפיו בריצוי יתר".
תמרורי האזהרה של הזוגיות האלימה
"בפורום מיכל סלה מיפינו חמישה תמרורי אזהר"ה בזוגיות", אומרת בן עמי.
א – אובססיביות: "הוא מחטט לך בנייד, בולש אחרייך, נכנס לך למיילים".
ז – זוגיות דו-פרצופית: "בתוך הבית ומחוצה לו הוא מתנהג אחרת ואת מתנהגת אחרת. את מרגישה שהוא מלאך כלפי חוץ, ממש הנסיך על הסוס הלבן, אבל בתוך הבית את יכולה לגלות מפלצת".
ה – הקטנה: "הוא מאשים אותך בהכול, עושה לך גזלייטינג, מוחק ומכחיש את תפיסת המציאות שלך, מפעיל עלייך מניפולציות פסיכולוגיות עד שהוא גורם לך לפקפק בעצמך, בזיכרון שלך ובכישורים שלך".
ר - רגישות קיצונית שלו: "את מרגישה שהוא נפגע מכל דבר, לוקח דברים ללב ומאשים אותך שאת לא רגישה ואכזרית אליו. את צריכה ללכת לידו על ביצים ולשקול מילים כי התגובה שלו לא פרופורציונלית. את חוששת שהוא עלול לעשות מעשה קיצוני אם תבקשי ממנו להיפרד".
ה - הקדוש המעונה: "הפוגע הוא גם הקורבן וגם התוקפן. הוא מתמסכן וגורם לך לרחם עליו. מצד שני, יש לו לשון נוטפת דבש. הוא יעזור לך, ייתן לך מחמאות ובמקביל יסביר לך כמה קשה לו".
"את מרגישה שהוא נפגע מכל דבר, לוקח דברים ללב ומאשים אותך שאת לא רגישה ואכזרית אליו. את צריכה ללכת לידו על ביצים ולשקול מילים כי התגובה שלו לא פרופורציונלית"
אם יש לי חברה או אחות שאני חושדת שהיא בזוגיות כזאת, איך אני יכולה להיות בטוחה שחשדותיי נכונים?
"אם יש לך סימני שאלה לגבי חברה או אחות שנמצאת בזוגיות, נסי לשים לב לכמה דברים: שקיות מתחת לעיניים - הרבה פעמים הנשים האלה לא ישנות, כי בן הזוג עושה להן סרטים בלילה והן נמצאות בהמון מתח נפשי. אם היא מתחילה לחוות בעיות בריאותיות - בהדסה עין כרם במרכז לטיפול בקורבנות לאלימות מגדרית מספרים שהרבה מהבעיות הבריאותיות שנשים כאלו מגיעות איתן ממוקמות באזור האגן.
"סימן נוסף וחשוב – הקשר ביניכן מתערער. זה אומר שפתאום קשה לך לקבוע איתה, היא מבטלת פגישות, וכשסוף-סוף אתן נפגשות הוא בדרך כלל מגיע איתה. עוד סימן הוא שפתאום את שמה לב שאין לך שיחות נפש איתה כמו בעבר, שהיא לא משתפת לגבי הזוגיות שלה. זה קורה בגלל שחלק מהמניפולציות הפסיכולוגיות שהוא מפעיל עליה כוללות גם עידוד להפסיק לשתף אנשים חיצוניים במה שמתחולל בקשר. הוא יגיד לה, 'מה את מספרת לחברות שלך? זה צריך להיות בינינו'.
"דוגמה נוספת למשהו שאת יכולה להבחין בו בתור חברה היא מקרים שבהם את מדברת איתה בטלפון, והוא מתקשר אליה מהקו השני באובססיביות. מיכל אחותי הייתה בהתחלה מתעצבנת כשאלירן היה עושה לה את זה, אבל באיזשהו שלב הוא שבר את ציפור הנפש שלה, את הפרפר הזה שנאבק לחופש".
6 צפייה בגלריה
עדנה יפה. "עד שהאישה מבינה שמדובר בהתעללות, היא כבר עייפה וחסרת אנרגיות"
(צילום: אוסף פרטי)
למה בעצם נשים שנמצאות בזוגיות אלימה פחות משתפות בכך?
"רוב הנשים הנפגעות לא מבינות שהן חיות באלימות, במיוחד כשזאת לא אלימות פיזית. כשזה 'רק' מילים, או כשהוא 'רק' מסתכל בחשבון הבנק, 'רק' אובססיבי, 'רק' חושד שאת בוגדת בו", אומרת שוורץ, "וכשנשים כבר מבינות שמדובר באלימות הן מפחדות לספר, מתביישות וחוששות לחשוף. במיוחד אם הן נשים משכילות.
"רוב הנשים הנפגעות לא מבינות שהן חיות באלימות, במיוחד כשזאת לא אלימות פיזית. כשזה 'רק' מילים, או כשהוא 'רק' מסתכל בחשבון הבנק, 'רק' אובססיבי, 'רק' חושד שאת בוגדת בו"
"מיכל אחותי לא אמרה אף פעם שהיא נמצאת בזוגיות אלימה. היא רק אמרה שהוא קנאי", אומרת בן עמי. "היא הלכה למטפלת זוגית, ואפילו היא לא זיהתה שמיכל בסכנת חיים. היה לה רופא משפחה שהיא הייתה מטופלת אצלו באותם ימים, וגם הוא לא זיהה. מיכל עצמה הייתה עובדת סוציאלית, והייתה מוקפת בעובדות סוציאליות שבעצמן לא ידעו לזהות את הסימנים.
"מאז שמיכל נרצחה המון נשים פונות אליי מדי יום. אחת מהן, אישה בשם אנה שהייתה בזוגיות אלימה ויצאה משם, אמרה לי פעם: 'לילי, גם אני לא שיתפתי, גם אני לא סיפרתי לחברות, למשפחה ולאחותי'. שאלתי אותה 'למה לא שיתפת?'. ניסיתי להבין למה מיכל לא שיתפה, הייתי איתה שעה וחצי לפני הרצח. למה היא לא אמרה כלום? אנה אמרה לי, 'נכון שבפגיעה מינית את לא תשתפי את החברה שלך או את אחותך? אז זה אותו דבר'. ואת זה כל אישה יודעת. כמו שבפגיעה מינית את הולכת עם תחושת בושה עמוקה של איך נתתי לדבר כזה לקרות לי, איך הוא עשה את זה לחיים שלי ולכבוד שלי. זאת השפלה מאוד עמוקה שגורמת לנו לשתוק".
6 צפייה בגלריה
לילי בן עמי. מאז שאחותה נרצחה, נשים פונות אליה מדי יום בבקשת עזרה
( צילום: מירי שיינפלד)
"תשאלי אותה אם היא מפחדת. בזוגיות לא אמור להיות פחד"
"כששאלתי את אנה מה לעשות אם אני חושבת שחברה או אחות נמצאת שם", ממשיכה לילי, "היא אמרה לי: 'תשאלי אותה אם היא מאושרת איתו. אישה שנמצאת בזוגיות כזאת לא מאושרת. אחר כך תשאלי אותה אם היא מפחדת ממנו'. בזוגיות לא אמור להיות פחד, את לא אמורה להסתיר דברים.
"אישה שחיה בזוגיות כזו הולכת על ביצים בתוך הבית שלה. לפני שהוא נכנס הביתה האוויר נהיה צפוף, הוא מתעצבן על כל דבר, על דברים שלא קשורים אליה, ויש לו התפרצויות זעם. שתי השאלות האלה הן שאלות שיכולות להביא את האישה לשתף".
איך אנחנו יכולות ויכולים לתמוך ולסייע לאחות או לחברה שנמצאת בזוגיות כזאת?
"אם עולה לנו חשד – לשאול אותה בעדינות, ולהציע לה לפנות למוקד 118 של הרווחה באנונימיות על מנת להתייעץ. יש שם אנשי מקצוע שידעו לאבחן ולהפנות אותה. הכי חשוב שלא תעשה דברים דרסטיים לבד, ושלא תעזוב ללא ליווי", מזהירה שוורץ.
"מיכל סלה נרצחה בגלל שהיא אמרה לבעלה שהיא רוצה לעזוב אותו. זו הטעות הכי גדולה. לכן, אם את מכירה נפגעת, הכי חשוב זה להגיד לה, 'אני פה בשבילך לכל דבר, אני לצידך. אם תרצי ללכת להתלונן נלך יחד, מה שתרצי'. ואם היא לא מוכנה לשמוע ולקבל סיוע, להגיד לה: 'זאת ההחלטה שלך, זאת הבחירה שלך, אני פה אם תרצי לעשות משהו'. לתת לה את התחושה שהיא לא לבד".
"גם אם היא חוזרת אליו, את העוגן שלה"
יפה מסבירה ששני הדברים הכי חשובים שאנחנו יכולים לעשות בשביל לתמוך באישה נפגעת אלימות הם להקשיב לה ולא להעביר עליה ביקורת. "דבר ראשון – הקשבה. להתעניין בשלומה בצורה אמפתית ועדינה, להזכיר לה שאת כאן בשבילה. להיות מאוד עקבית ונוכחת עבורה. לא משנה אם היא תחליט לחזור אליו - את העוגן שלה כל הזמן.
"דבר נוסף – חוסר שיפוטיות. להנגיש עבורה בדיסקרטיות מידע אודות מענה קהילתי כמו ארגונים ועמותות שיכולים לעזור. חשוב להיזהר לא לשלוח את הפרטים הללו בוואטסאפ, כי בן הזוג רואה. גם אם נראה שהיא לא מקשיבה, להמשיך להציע. נשים שיצאו ממעגל האלימות ומגיעות לטיפול אומרות לי, 'אם החברה לא הייתה מדברת איתי, לא הייתי עושה את זה בעצמי'. כל הנשים שאני מכירה שיצאו ממעגל האלימות, זה בזכות התמיכה של הסביבה והמשפחה שלהן".
לילי בן עמי: "כדי להציל את החברה שלך, היעד שלך זה לא שהיא תיפרד ממנו לבד, אלא שהיא תגיע למומחית למניעת אלימות במשפחה, שתעשה לה הערכת מסוכנות ותעזור לה להיפרד ממנו בצורה בטוחה. לפני הכול, חשוב לשוחח איתה במקום פתוח כשרק שתיכן נמצאות. אישה שנמצאת בזוגיות אלימה - מאוד קשה לקבוע איתה שיחה אישית. הוא בדרך כלל יגיע איתה, יאסוף אותה, יחזיר אותה, יחכה מחוץ לדלת. הוא כל הזמן מפקח עליה.
"אחרי שלקחתן את החברה לשיחה, אתן צריכות לעזור לה להבין שהיא נמצאת בזוגיות אלימה. אפשר למשל לשלוח לה את תמרורי האזהר"ה של פורום מיכל סלה, או את השאלון לזיהוי עצמי של משרד הרווחה שנמצא באתר איי ריסק".
"הבחירה והשליטה חייבות להיות אצל הנפגעת, ולפעמים הנפגעת תישאר במעגל הפוגע. אנחנו חייבים לתת לה להחליט עבור עצמה, להחזיר לה את חופש הבחירה והאוטונומיה שנלקחו ממנה"
מה עליי לעשות אם החברה מסרבת להקשיב?
"תצרי קשר עם מישהו שקרוב אליה, אמא שלה, אחותה, חברה טובה אחרת, ותשתפי אותה. אני אומרת לך כאחותה של מיכל, הלוואי שמישהי או מישהו היו כותבים לי משהו על אלירן. הלוואי שמישהו היה אומר לי, 'אני הכרתי את אלירן ויש לו עבר אלים, גם בצבא וגם עם האקסיות שלו'.
"האדם האלים מסתובב עם מסכה, ולפעמים היא מחליקה ויש אנשים שנחשפים לאלימות שלו. בדרך כלל אלה אנשים שהוא תופס כחלשים ממנו, אבל לפעמים גם אנשים אחרים נחשפים לזה, וזה התפקיד שלהם להזהיר ולהתריע. זאת יכולה להיות הצלת חיים של ממש.
"במקרה שהקשר נותק, לשתף מישהו שקרוב אליה ויכול להיות איתה, ולעזור לה להגיע למומחית למניעת אלימות במשפחה במוקד של הרווחה 118. גם את כחברה יכולה להתקשר ל-118 ולקבל מהם ייעוץ, אבל בשום פנים ואופן לא לייעץ לה איך לצאת משם לבד".
"הלוואי שמישהו היה אומר לי, 'הכרתי את אלירן ויש לו עבר אלים, גם בצבא וגם עם האקסיות'"
יש באמת דברים שאסור לנו לעשות כשאנחנו מנסות ומנסים לסייע?
"הציבור הרחב עושה שתי טעויות", אומרת שוורץ. "או שהוא לא מזהה נכון את הסיטואציה, לא מפנה לגורמים שיכולים לעזור ואומר לעצמו 'זה לא העניין שלי', או שהוא נוקט מעורבות יתר בסגנון 'אני לוקח אותך עכשיו למשטרה'. כמובן שהכוונות תמיד טובות, אבל אנשים לא מבינים שהדבר הראשון שצריך להחזיר לנפגעת אלימות זה את השליטה על חייה, כי זה הדבר הראשון שנלקח ממנה.
"הרבה אנשים מתקשרים אלינו לעמותת רוח נשית, מספרים על אישה נפגעת אלימות ומבקשים מאיתנו להתקשר אליה. אנחנו תמיד אומרות, 'אתה לא יכול לעשות את הצעד הראשון במקומה', ואז בדרך כלל שואלים אותנו, 'רגע, אז זה אומר שהיא תמשיך לחיות באלימות?' - והתשובה היא כן.
"זה נורא מה שאני אומרת, אבל כן. הבחירה והשליטה חייבות להיות אצל הנפגעת, ולפעמים נפגעת תמשיך להיות במעגל הפוגע ואנחנו נישאר חסרי אונים, אבל אנחנו חייבים לתת לה להחליט עבור עצמה, להחזיר לה את חופש הבחירה והאוטונומיה שנלקחו ממנה.
"אם את חברה של אישה כזו, על אחת כמה וכמה חשוב שהיא תדע שאת כאן בשבילה, כי בזוגיות אלימה רוב העולם לא שם בשבילה בגלל שבן הזוג בודד אותה. חשוב להתמיד, להזכיר לה פעם בתקופה שאת שם בשבילה, אפילו לשלוח הודעה, 'אני כאן בשבילך', אבל לא לנדנד לה כל חודש ללכת למשטרה אלא להגיד 'אני אוהבת אותך, אני פה בשבילך'".
"ההחלטה היא תמיד של הקורבן", מאשרת יפה. "חשוב מאוד לא להראות לה שאת מאוכזבת אם היא לא מוכנה לעזוב אותו. הקורבן בדרך כלל חוזר לתוקפן, זאת תופעה מוכרת. בשום פנים ואופן לא להאשים את האישה – היא במצוקה! היא הפנימה מסרים שליליים שנאמרו לה, והיא באמת מאמינה שהיא לא יכולה לעזוב. גם לא לנסות לתווך בין הקורבן לתוקפן, כי הוא עלול לבודד אותה אפילו יותר, ולהעביר אנשים לצד שלו עם הלשון החלקלקה שלו. גם לא להתעמת עם התוקפן – זה יכול להיות מסוכן גם לקורבן וגם לך".
"חשוב מאוד לא להראות לה שאת מאוכזבת אם היא לא מוכנה לעזוב אותו. הקורבן בדרך כלל חוזר לתוקפן, זאת תופעה מוכרת"
לילי בן עמי: "אם מיכל הייתה משתפת אותי ואומרת לי, 'לילי, הוא מחטט לי בנייד, הוא מאוד קנאי, הוא אובססיבי כלפיי', הייתי מזדעזעת ואומרת לה, 'מיכל, תתגרשי ממנו. מחר בבוקר אני קובעת לך פגישה עם עורכת דין פמיניסטית לגירושין'. ואז היא הייתה באה הביתה ואומרת לו, 'אלירן, אני רוצה להתגרש ממך', ומה הוא היה עושה? רוצח אותה! נשים נרצחות כשהן מנסות להיפרד. רגע הפרידה הוא הכי מסוכן וקטלני. בשום פנים באופן לא לעשות אותו לבד!
"אלירן מלול אמר לאחותי – 'אם תעזבי אותי, אני אתאבד'. אישה באלימות היא אישה בשבי, כמו שגלעד שליט היה בשבי החמאס. אם היית אומרת לגלעד שליט, 'תברח, תצא משם', מה היה קורה? חמאס היו יורים לו בראש. אותו דבר נכון לגבי אישה באלימות - אל תגידו לה לעזוב אותו. אל תגידו לה, 'קומי, תתעוררי', תגידו לה 'תשתפי'. האדם האלים מכור לשליטה באישה שאיתו - 'לאן את הולכת', 'עם מי את מדברת', 'מה את עושה' - ואם היא מנסה להיפרד, זה כמו נרקומן שייקחו לו את הסמים".
איך אלמנט הזמן משפיע? האם חשוב שאישה בזוגיות אלימה תצא ממנה כמה שיותר מהר?
"מיכל עשתה טעות כשהיא חשבה שהיא חזקה, ושהיא יכולה להתמודד עם זה בכוחות עצמה. היא חשבה שהיא יכולה לעשות את זה לבד ובזמן הנכון. היא כתבה: 'אני אקח נשימה עמוקה, אני אעשה את זה לבד ובהדרגתיות ובזמן הנכון. בהתחלה נישן במיטות נפרדות'. היא ממש תיארה תהליך הדרגתי, וזו טעות.
"אני אומרת לאישה שקוראת את זה: אל תחכי לזמן הנכון. כבר היום תפני ל-118 שיעשו לך הערכת מסוכנות ויבנו לך תוכנית. המומחים לאלימות בזוגיות מציירים ספירלה, כי אלמנט הזמן הוא קריטי - ככל שהזמן חולף, האלימות מקצינה. אם לדוגמה בפעם הראשונה שהוא היה אלים כלפייך פיזית זה היה אחרי שלוש שנות נישואים, בפעם הבאה זה יהיה אחרי שנה, אחר כך אחרי חודש ובהמשך כל יום".
"האישה זקוקה לזמן כדי להתגבר על תקוות השווא שיום אחד הוא ישתנה. הן מאמינות שהן יכולות להשפיע על התנהגות התוקפן, ויש פחד שהסביבה לא תתמוך"
עדנה יפה: "אם מדובר באלימות פיזית – יש חובת דיווח. כשאנחנו צופים או עדים לאלימות, אנחנו מחויבים לפי החוק לדווח למשטרה. כשמדובר באלימות נפשית, אנחנו נדרשים לסבלנות לתהליך. היציאה ממעגל האלימות היא ממושכת ומאתגרת, לפעמים אפילו מייאשת. אנחנו צריכים להבין שהאישה זקוקה לזמן כדי להתגבר על מרכיב הבושה, להתגבר על תקוות השווא שיום אחד הוא ישתנה. הן מאמינות שהן יכולות להשפיע על התנהגות התוקפן, ויש פחד שהסביבה לא תתמוך ושישפטו אותן".
את חושבת שלציבור הרחב יש פה תפקיד? שאפשר לעשות שינוי?
"אני מאמינה שהציבור הוא סוכן שינוי, ושכולם יכולים לעזור למאבק באלימות. כמובן לא לטפל, אלא לזהות ולהפנות", אומרת שוורץ. "העצה הכי טובה לציבור הרחב היא להגיד לנפגעת שני דברים: קודם כל, תזכרי שיש מספר 118 – מוקד של הרווחה שפתוח 7-24, כל השנה. אם את רוצה להתייעץ, לשאול ולאבחן אם את נפגעת אלימות, את יכולה להתקשר לשם.
"ואם היא תתכחש למצבה, אז להגיד 'תדעי שאני פה. אם תרצי לדבר על זה, אני פה', וזהו. לא להציק ולא להטריד, כי אם ינדנדו לה היא פשוט תתחמק ותנתק קשר עם החברה. זה רק יגרום לה להיעלם, ואז ממילא לא נוכל לעזור".
"אחרי שמיכל נרצחה מאוד כעסתי", משתפת לילי, "כי הידע על אלימות נגד נשים הוא ידע שקיים. אנחנו רק צריכים לקחת את הידע הזה ולהנגיש אותו לציבור. אלימות נגד נשים היא לא גזירת גורל. אני רוצה שנוכל להגיד לנכדות ולנינות שלנו שפעם הייתה תופעה כזאת של רצח נשים בתוך הבית, ואז הגיעה תנועת MeToo. צריך שיהיה MeToo של האלימות בבית".
