לאחרונה הפייסבוק כל הזמן מטרגט לי מודעות על טיפול אלטרנטיבי שנקרא "עיסוי יוני". אז בדקתי במה מדובר וגיליתי שהמילה "יוני" הגיעה מסנסקריט, ומשמעותה - מקדש, כשהמקדש המדובר במקרה זה הוא איבר המין הנקבי.
על פניו, זו כותרת פשוטה, אבל היא טומנת בחובה מורכבות אדירה: האם עיסוי יוני הוא שם יפה ומכובס לשירותי מין לא חוקיים בתשלום? או שמא מדובר בטיפול אלטרנטיבי, לגיטימי ויעיל? ביקשתי משלוש נשות מקצוע בתחום לעשות סדר בנושא כל כך רגיש ומורכב.
"עיסוי יוני מגיע מהמזרח, מתרבויות עתיקות שהתייחסו לגוף ולנפש כאל יחידה אחת ולאיברי המין כמקור של אנרגיית חיים", מסבירה לי אלינור כהן, מטפלת מינית הוליסטית המלווה נשים וזוגות למיניות בריאה. "הרעיון הוא שבעזרת נשימה, מדיטציה ועיסוי נוכל להניע את האנרגיה הזו בכל הגוף ולבסוף גם נחווה ריפוי. באיבר המין הנקבי, בדומה לכף הרגל, ישנן נקודות לחיצה שמשפיעות על שאר הגוף".
לאונור גבריאלי, מדריכה למיניות בריאה ומדריכה זוגות לתקשורת, טוענת שישנן מגוון סיבות שבגינן יתאים לאישה לקבל עיסוי יוני. "עיסוי יוני מתאים לנשים שלא חוות אורגזמות, נשים שנגעלות מאיבר המין שלהן, נשים הסובלות מבעיות במחזור או בפוריות, ונשים שחוו טראומות ופגיעות מיניות. הוא מאפשר לטפל גם בצלקות שנגרמו כתוצאה מתפירה לא נכונה בלידה. העיסוי הזה מזרים דם לאיבר, ומסייע לו להיות יותר חיוני ותפקודי. בפעמים אחרות, העיסוי הזה יכול להתקשר לעונג, ומטרתו לאפשר לאישה לחקור את עצמה וללמוד מה עליה לעשות כדי לחוות אורגזמה".
"לעיתים נשים בתולות נאלצות לעבור פרוצדורות רפואיות פולשניות באיבר המין", אומרת גבריאלי. "נשים כאלו מעולם לא חוו עונג באיבר המין, רק כאב. בנוסף, גברים הרבה פעמים נוגעים באישה בצורה שאינה מתאימה לה, למשל כתוצאה מצפייה מרובה בפורנו. הם לא עוצרים לשאול את האישה מה נעים לה, ולא תמיד גם לאישה עצמה יש מושג איך לגעת בעצמה, לכן מגיע לנשים לחקור את עצמן במרחב בטוח שבו המגע לא נועד למי שנותן אותו, אלא מופנה כלפי מי שמקבלת אותו. המרחב הטיפולי שאנחנו מייצרות כולל אפשרות לריפוי, כך שאם יעלו טראומה או כאב סביב המיניות, יהיה לזה מענה".
מדוע לא מספיק לעבור טיפול רגשי דרך שיחה?
גבריאלי: "הגוף זוכר את הטראומות, וגם אם אין צלקת פיזית יש זיכרון תאי. מחלות מסוימות בנרתיק בדרך כלל קשורות לפגיעות מיניות. הכול מוחזק אצל האישה באיברי המין וברחם. באחד הטיפולים למשל, הגיעה אליי אישה שבעקבות פרוצדורה רפואית פולשנית היא נזכרה לפתע בפגיעה מינית שחוותה בילדותה. כדי לשחרר את הזיכרונות מהתאים אנחנו עושים עבודת גוף כמו נשימות, עיסוי ולחיצות סטטיות. לעיתים מטופלות מגיעות עם כאבים ברגל, ומתברר שהכאב יושב על פגיעה מינית. זה לא מפתיע כי אנחנו יודעים עד כמה פגיעות מיניות משפיעות על הגוף ומשאירות חותם, במיוחד אם לא היה להן עיבוד".
"משהו נפלא קורה שם. זה כמו קסם"
איילת סלע הררי, יועצת מינית וזוגית, מנחה ומלווה נשים וזוגות לאינטימיות ומיניות מקודשת, טוענת שהעיסוי הזה הוא מהפכני, לא פחות. "במקום ללכת לטיפול ממושך של שנים בשיחות, באמצעות העיסוי משתחררים מהגוף הרבה בכי, בושה ותסכול. משהו נפלא קורה. זה כמו קסם", היא אומרת, ומוסיפה שלדעתה כל אישה צריכה לעבור עיסוי יוני.
"נשים שעברו עיסוי יוני מדווחות שחוו ריפוי גם בתחומי חיים אחרים, כמו: הפסקה של מגרנות, הקלה בכאבי אנדומטריוזיס, פיברומיאלגיה ועוד. ישנן נשים שעל בסיס יומיומי כואב להן הפות, כתוצאה למשל מפריצת דיסק, מעומס פיזי או רגשי. יש נשים שסובלות מיובש בנרתיק, נשים ששנים לא קיימו יחסי מין או שחוות כאבים בחדירה. דרך העיסוי מתאפשר לבצע ריפוי לאזור", היא מסבירה. יחד עם זאת, כשביקשתי ממנה צידוקים מדעיים לדברים, היא השיבה שאין לה לצערה, ואלו מבוססים על תגובות המטופלות בלבד.
"אני מאמינה שהעיסוי צריך להיות חלק מתהליך מתמשך", מוסיפה סלע הררי. "צריך להבין את הקושי שאיתו מגיעה האישה לטיפול, ורק לאחר מספר מפגשים אפשר להגיע לעיסוי שבו יתרחש השינוי. כשהעיסוי לא נעשה כחלק מתהליך, לפעמים האישה לא תוכל להכיל את הכאב, הבכי, הבושה או העונג שיצופו במהלכו. העיסוי הזה עשוי גם להציף תכנים שעדיין לא מעובדים, ולכן העבודה התהליכית חשובה ביותר".
התחום המיני בארץ מאוד פרוץ, איך יודעות למי לפנות ועל מי לסמוך? זה נשמע מאוד מסוכן ומפחיד לתת לאדם זר לעסות אותך באיבר המין.
גבריאלי: "אני ממליצה לבחור מטפלת אישה, במיוחד במקרים שבהם יש עבר של פגיעה מינית. למעסים גברים בתחום אין הכשרה או ידע לגבי עבודה עם טראומה, ומעט מאוד יודעים להתמודד עם הצפה רגשית. רובם עברו קורס מאוד מהיר, הם לא מכירים את האנטומיה של גוף האישה, אין להם ידע בבריאות האישה ובמקומות שאסור לגעת בהם, והם גם לא תמיד יודעים לתשאל אותה. כתוצאה מכך, הם עלולים לגרום לנזקים ברצפת האגן, לכאבים או לזיהומים".
אוי ווי.
"לצערי, הרבה אנשים שמתעסקים בעיסוי מחזיקים בתפיסה 'גורואיסטית', וחושבים שאיבר המין שלהם יציל את העולם. הם עשויים להרגיש רצון להיות במיניות, ואז נוצר מצב שבו הם לוקחים מהאישה ועוברים על הגבולות של מה שהוסכם עליו. זה יכול להיות להגיע גם למצבים של אונס, כשהמטופלת נמצאת במקום מעורפל של הצפה רגשית, ורק בדיעבד היא מבינה שהייתה פה חדירה שלא בהסכמתה - ושמעתי על מקרים מחרידים".
סלע-הררי, לעומת זאת, פחות תקיפה בדעתה: "נשים שעברו עיסוי יוני על ידי גבר סיפרו לי באופן אישי שהן עברו שינוי משנה חיים בתחום המיני, כך שלא הייתי שוללת מעסה גבר. כן חשוב לבדוק שמדובר במטפלים מנוסים שעברו הכשרה נכונה, למרות שלצערי, גם כשמדובר במטפלים מנוסים, כבר שמעתי על מקרים של חציית גבולות".
התחום האפור
אין ספק שמדובר בהמלצה מעט מטרידה, בהתחשב בכך שבשונה ממטפלים מיניים קונבנציונאליים, למי שמכנה את עצמו מטפל בתחום הטנטרה אין תעודת סיום לימודי רפואה על הקיר. אז איך בכל זאת בוחרות מטפל או מטפלת רלוונטיים? "ראשית, המטופלת צריכה להבין מה מטרת העיסוי", אומרת גבריאלי. "יכול להיות שאם המטרה שלה היא רק לחקור את נקודות העונג שלה, יתאים לה ללכת למטפל גבר, ובלבד שהאישה יודעת לגעת בעצמה, שאין לה ניתוקים, ושהיא יודעת לשמור על הגבולות שלה.
"אני אישית מציעה לחפש המלצות בקבוצות נשים, לבדוק מהן ההכשרות של המטפלת, אפשר לקרוא עליה באתר, לבדוק אם יש חיבור בשיחת הטלפון הראשונית ולקבל כמה שיותר פרטים לפני העיסוי. כדאי לשאול מה התהליך כולל, לקבל הסבר מפורט באשר למה קורה בכל שלב בעיסוי, ולבסוף להקשיב לאינטואיציה. ישנן מטפלות שמעבירות את הטיפול בעירום הדדי, מתוך תפיסה שלעירום בחברה המזרחית אין משמעות. לדעתי האישית, זה לא נחוץ. במידה והעבודה נעשית באוריינטציה של ריפוי, המטפלת צריכה להיות לבושה.
"אם העיסוי לא נעשה כחלק מתהליך, מומלץ שיהיה לפחות מפגש הכנה אחד שבו ייערך תשאול לגבי המצב הבריאותי של האישה, הכוונות והרצונות שלה. האישה צריכה להרגיש בהירות, שהיא מבינה מה עומד לקרות בכל שלב, שהיא בשליטה על הסיטואציה, שהיא יכולה לבקש כל דבר שהיא רוצה, כולל לעצור, ולזכור שהיא חופשיה לחלוטין ושהדבר הזה נעשה עבורה. אני ממליצה להגדיר מראש גבולות ברורים כמו: 'אני מוכנה שתיגע בי רק בידיים שלך".
איך ניתן לזהות מצבים שאינם חוקיים?
"חשוב לזכור שבישראל, למעט מצבים חריגים, אסור לגעת באיברי מין של אחרים, כך שאנחנו לא באזור החוקי. השיח פה הוא אישי - האם יש הסכמה? האם אני מרגישה שעברו על הגבולות שלי? האם היה משהו שלא דובר עליו בפגישה המקדימה?
"אני יודעת שעברו על הגבולות שלי כשאני נשארת מבולבלת עם חוויה לא ברורה, כשאני מרגישה שאני פחות מקבלת ושיותר לוקחים ממני, או כשהיה מגע שלא הוסכם עליו מראש", אומרת גבריאלי, ומשאירה אותי לתהות מה אם העיסוי הזה יחרוג מהגבולות של אותה אישה? האם לא תהיה לה בעיה להתלונן עליו? ואילו סנקציות אפשר להטיל, אם בכלל, על מטפל שהגעת אליו מיוזמתך, אחרי שהתפשטת וביקשת שהוא יאונן לך?
"ישנם גבולות שהם פחות ברורים, למשל קבלת מחמאה מהמטפל. יש נשים שירגישו שזו חציית גבול ויש שיקבלו את המחמאה", מוסיפה סלע-הררי. "להבדיל, ישנם גבולות שהם חציית קו אדום. לדוגמה, לא יורדים לאישה, לא מנשקים אותה בפה או בחלקי גופה, לא מחדירים אצבעות וכמובן לא את איבר המין. שימי לב האם את מרגישה אנרגיה מינית של פלירטוט? האם הוא לוקח עבור עצמו במקום להעניק לך?".
אני עדיין לא מבינה מה בדיוק ההבדל בין עיסוי יוני לשירותי מין?
סלע-הררי: "זה נושא שנוי במחלוקת. גם לי אין דעה אישית נחרצת. מצד אחד, כשאישה מגיעה לעיסוי יוני חד-פעמי שנעשה למטרות עונג - זה בהחלט יכול להתפרש כשירותי מין. מצד שני, מתוך החוויה האישית שלי, עונג גדול יכול להחוות גם כריפוי, אפילו עצום".
כהן חולקת עליה, ומתריסה שההבדל היחיד בין שירותי מין לבין עיסוי יוני למטרת עונג הוא שבאחד שמים נרות וקטורת ובשני לא. "מי שמגיע לעיסוי יוני למטרת עונג צורך שירותי מין באצטלה רוחנית. אל תקראו לזה טיפול", היא טוענת בתוקף, ומבהירה שלא סתם עיסוי לצורכי ריפוי צריך להיעשות כחלק מתהליך, וכי יש לייסד מערכת יחסים שיש בה אמון, ביטחון ואינטימיות לפני שמתחילים לגעת בגוף.
"לפני שאישה מגיעה לעיסוי, עליה ללמוד לגעת בעצמה"
הדרך שבה מאמינות כהן וסלע-הררי היא טיפול עצמי של האישה. "האמת היא שאפשר לוותר על מגע חיצוני של מישהו אחר ביוני. התפיסה שבה אדם אחר משחרר לי את הטראומות היא תפיסה לא נכונה בעיניי", אומרת כהן. "זה קצת כמו ללכת לרופא שנותן מרשם לכדורים להקלה על סימפטומים. הרפואה העתיקה מתבססת על טיפול עצמי, מתוך השקפה שאני זאת שמכירה את הגוף שלי ולוקחת אחריות על העונג שלי. יש הרבה בלבול בגישה שבה האישה מגיעה לגורו, שכביכול יודע יותר טוב על המיניות שלה, ומפקידה את גופה בידיו", אומרת כהן.
"מניסיוני המקצועי, לפני שאישה מגיעה לעיסוי יוני, היא צריכה קודם כל ללמוד לגעת בעצמה", מאשרת סלע-הררי. "היא צריכה להכיר את היוני שלה לפני שאני אגש אליו. היא תלמד לעשות לעצמה עיסוי רחם, שדיים ויוני, ורק לאחר מכן אני אוכל להעניק לה את העיסוי. כמטפלת, אני מחזיקה לה את המרחב. כלומר, אם האישה בוכה או חווה קושי במהלך המפגש, אני נמצאת עבורה בלי שיפוטיות או ביקורת".
"חשוב להבהיר שזאת חד-משמעית לא עבודה עם אנרגיה מינית במטרה להגמיר את האישה", מבהירה כהן. "להגיע לאורגזמה באצטלה של טיפול זה מאוד מסוכן, ובעיניי זה קו אדום. אם זו אורגזמה ראשונה למשל, ייתכנו השלכה והתאהבות. לאותו אדם שלמד כמה קורסים בטנטרה אין את ההכשרה להתמודד עם ההשלכות הללו. יש הרבה אנשים בתחום שהם לא מקצועיים ולא מוכשרים לעבודת גוף, ואין להם את הידע הפיזיולוגי הדרוש.
"אני פוגשת נשים שסובלות מכאב בנרתיק כתוצאה מעיסוי לא נכון, או שנפגעו רגשית עקב חציית גבולות במהלך העיסוי. לעיתים נשים שחוו טראומה מינית ממשיכות לשחזר אותה בשדה הזה. אישה שבוכה אחרי הטיפול, יכולה לטעות ולחשוב שזהו שחרור שהוא חלק מהטיפול. נשים מפחדות להתלונן על פגיעות מיניות, מפני שהן מקבלות מסר שינדו אותן מהקהילה, או שהן מרגישות אשמות כי הן בחרו בטיפול, שלעיתים הן אפילו לא סיפרו עליו לבן הזוג".
"אגב", מוסיפה גבריאלי, "עיסויים כאלה נעשים לפעמים גם בפסטיבלים אלטרנטיביים, ויש בכך סיכון. זה פחות מתאים למישהי לא מנוסה, והמנחה לא יכול להיות קשוב לכולן. אם תהיה הצפה רגשית, לא יינתן לה מענה".
אז מדוע להסתכן ולשים את עצמך מראש במקום מאוד פגיע וחשוף, מה הריפוי הגדול שטמון בעיסוי?
"עיסוי לאיברים האינטימיים מעודד זרימת דם, מסייע לאיזון הורמונלי ולחילוף חומרים, יכול להפחית כאבי מחזור או כאבים בנרתיק. הוא בריא גם ברמת התחזוקה. אלה איברים שזקוקים למגע. אני מאוד מאמינה בטיפול גוף, אבל ההתייחסות צריכה להיות כמו ברפלקסולוגיה – עם מגע עמוק ומושהה".
בשורה התחתונה? קשה לומר שהשתכנעתי, ובפעם הבאה שתקפוץ לי מודעה בנושא, אני ודאי אמלמל לעצמי, 'לא תודה', ואגלול הלאה את הפיד.