"הם אולי יכולים לקחת את חיינו, אבל הם לא ייקחו את חירותנו", אומר מל גיבסון בתפקידו בתור ויליאם וולאס, בסרט "לב אמיץ". גיבסון מגלם שם גבר חזק שרוכב על סוס, טיפוס שרירי, מלוכלך, אמיץ, אגרסיבי, שאפתן ונטול כל פחד, שמוכן לקפח את חייו עבור מטרה נעלה. בקיצור, איש שרובנו היינו מתארים בתור "גבר-גבר".
על אף שדמותו של גיבסון לכאורה מציגה לנו מהי גבריות בעולם, עדיין משהו במונח הזה נותר עמום. אם מישהו אומר לחברו שנמצא בשעת צרה, "תהיה גבר!", האם הוא מבקש ממנו לגלות התנהגות קשוחה וקרה מבחינה רגשית? או שאולי הוא מפציר בו להפגין אומץ ויכולת להסתכל לבעיה בעיניים ללא פחד? בעידן שבו הדיון על "גבריות רעילה" נוסק, נשאלת השאלה - כיצד ניתן לטפח גבריות חיובית ובריאה? אבל כדי בכלל לדון בשאלה הזאת, יש שאלות חשובות יותר שעלינו לשאול, כמו מהי גבריות, והאם אנחנו בכלל צריכים מונח כזה בתקופה פמיניסטית הטוענת לשוויון בין המגדרים.
חננאל רוס. חוקר את התפקידים החיוביים והשליליים של גברים בעולםצילום: סלפיחננאל רוס הוא רב, פסיכולוג קליני וחוקר גבריות ומיניות. השבוע הוא משיק קורס בן עשרה מפגשים, המיועד לגברים אבל גם לנשים, תחת הכותרת "להיות גבר בעולם". כשאני שואל אותו מה זה בכלל להיות גבר, עזבו בעולם, קודם כל גבר, הוא מיד חוזר לתפקידים המסורתיים: "גבר הוא גם תוקף וגם מגן. כשאתה הולך אחורה היסטורית וגם כשאתה מסתובב בין התרבויות, אתה רואה את שני התפקידים. עוד מרכיב חשוב זה תפקיד הגבר לספק. גבר שהוא מפרנס, הרבה פעמים ירגיש טוב עם עצמו, בזמן שגבר מובטל יקבל מכה באזורים ה'גבריים' שלו, שאומרים לו, 'אתה לא ראוי. הבית שלך נמצא במצוקה כלכלית כי אתה לא מספיק גבר'. זה מאוד שכיח כשאתה מוצא גבר בדיכאון, ואז מבין שלפני חודשיים הוא פוטר.
"היבט נוסף זה לספק מיניות. גבר שמרגיש שבת הזוג שלו מרוצה ממנו – זה מעלה אותו בסולם הגברי. לעומת זאת, גבר שלא מרגיש שהוא מספק את התוצאות והחוויות שהיא מצפה ממנו, או שהוא מצפה מעצמו, ירגיש למטה. גם לספק הישגים זה משהו גברי בעיניי. אם עכשיו יש מישהו בן 50 שאין לו מקצוע ואין לו הישגים שהוא יכול למנות, כנראה שהוא יחשיב את עצמו לגבר לא מספיק מוצלח.
"עוד דבר שמוריד מהגבריות זה בן אדם שיש לו בעיות בתפקוד. אפילו אם הוא מתפקד מינית מצוין, אבל יש לו בעיות פוריות – הוא ירגיש לא רק באסה מהבחינה הטכנית, אלא גם פגיעה קשה בגבריות שלו. גם אם יגידו לו, 'הבעיה שלך בפוריות היא לא בשליטתך', הוא עדיין עלול להרגיש פחות גבר בגלל זה".
"עוד דבר שמוריד מהגבריות זה בן אדם שיש לו בעיות בתפקוד. אפילו אם הוא מתפקד מינית מצוין, אבל יש לו בעיות פוריות – הוא ירגיש לא רק באסה מהבחינה הטכנית, אלא גם פגיעה קשה בגבריות שלו"
רוס מונה היבטים נוספים, לדבריו, שמרכיבים את המילה הטעונה שנקראת "גבריוּת": "מרכיב נוסף הוא דחיפה לעצמאות. עצמאות היא מוערכת ולכן יש יותר גברים שהם עצמאיים, ואתה תראה למשל יותר גברים שלא יסכימו לבקש עזרה וכיוון בזמן שהם נוהגים, למרות שאולי הם יהיו אבודים ולא ימצאו את הדרך. למה הם לא יבקשו עזרה? כי עצם הבקשה תפגע בהם".
רוב הדברים שאתה מציין פה מרגישים לי רלוונטיים גם לנשים.
"זאת נקודה מעולה וממש חשובה. אחת ההנחות שאני מוצא שעושה הכי הרבה בעיות זה שמנגידים רק את הגבר מהאישה, והופכים את רוב הדברים האנושיים ל'רק' גבריים או 'רק' נשיים. למשל, להיות נחמד – זאת לא תכונה גברית או נשית, ומה עם להיות נדיב - זה גברי או נשי? מה שכן, גבריות היא משהו שעומד בפני עצמו. היא קשורה לנשיות, אבל אין איזה ציר שבצד אחד אנחנו שמים כמה אתה גברי, ובצד שני כמה אתה נשי. אני חולק על האמונה הזאת".
"כשאתה מפחד להרגיש, אתה בבעיה"
רוס אומנם מסרב להנגדה הבינארית המוחלטת, אבל כן נוטה להכללות: "הפרופסורית טובה הרטמן כתבה בספרה: 'החברה מגיבה אחרת לגברים אחרי גירושים שלא מצליחים להתאושש מהם, לעומת נשים שהתגרשו ומתקשות עם הגירושים. אישה אחרי גירושים שלא מצליחה להתאושש רגשית, היא אולי פתטית, אבל היא עדיין אישה. גבר שמתגרש ולא מצליח להתאושש, הוא גם פתטי, אבל הוא גם לא גברי'. ואני מסכים: מצפים מגבר כזה לנשוך שפתיים ולהמשיך קדימה כמו לוחם. יגידו לו, אתה מסוגל, אתה לא שבור, תהיה גבר, Man up.
"האמירות האלה זוכות להמון ביקורת, והן אכן עשויות לתקוע בבוץ ולא להרים, אבל חשוב לי לציין שיש מצבים שבהם זה דווקא כן מרים ועוזר ויוצר חוסן, לכן אני לא רוצה לצאת קטגורית נגד זה. יש אנשים שאומרים לעצמם, 'יאללה, אתה דוחף את עצמך קדימה, לא משנה מה', ובאמת מצליחים להוציא את עצמם מהבוץ".
"אישה אחרי גירושים שלא מצליחה להתאושש רגשית, היא אולי פתטית, אבל היא עדיין אישה. גבר שמתגרש ולא מצליח להתאושש, הוא גם פתטי, אבל הוא גם לא גברי"
אולי זה אכן עוזר מדי פעם, אבל באותה נשימה הביטוי הזה מנציח את המחשבה שגבר לא יכול להיות חלש, וזה עלול לגרום לגברים רבים לחוש אשמה אם הם בוכים או חלשים, ומה הטעם בכך?
"אני חושב שלברוח מרגשות זה להיות פחדן, ולהיות פחדן זה לא להיות גבר. אנחנו מחנכים בנים לפחד מלהרגיש, וכשאתה מפחד מלהרגיש, אתה בבעיה. זה מתקשר להתמכרויות, לאובדן שליטה, לאלימות נגד נשים ולהתקפי זעם. אלו ממש דברים שאני מחשיב כ'גבריות שפלה'. יש לזה הסכמה מוחלטת שגבר שמכה אישה הוא עלוב בסולם הגבריות. אין בזה שום הוד. זה לא אמור לקרות אף פעם, וזה שעשית את זה, רק מבטא חוסר אונים.
"אומרים את זה באקדמיה ובהרבה מקומות שבעצם 'הגברים שעושים לנו את הבעיות' הם לא גברים שמוצלחים בגבריות, אלא גברים שחשים מושפלים והגבריות שלהם פצועה. אלו בדיוק הגברים שהם יותר אלימים, אלה שיידקרו על מקום חניה. גבר עם כתפיים רחבות באמת, יספוג את העלבון ולא יתפוצץ".
ובכל זאת, כשאנחנו רואים גם נשים אמיצות שיוצאות להילחם בחזית למשל, למה אנחנו עדיין צריכים את המונח "גבריות"?
"בין אם אנחנו אוהבים את זה או לא, צריך לקבל שזה המצב הנתון. שינוי תרבותי לא מתרחש בין רגע. זה כמו שאני אחליט שחייל טוב בצה"ל זה חייל שהולך עם דגל מאוד גבוה, אבל זה לא ישנה את השיח של מהו חייל טוב. אנחנו מושפעים מהחברה ומהקהילה שבהן אנחנו חיים. זה שנשים נכנסות ללוחמה ממש לא אמור לפגוע בגבריות, וגם פה צריך לשים לב להבדל בין גברים לנשים. גבר לוחם זוכה להערכה בגלל הדברים הטובים והתרומה המעשית לביטחון המדינה שלו, אבל גם מקבל קרדיט מהצד הגברי. האם אישה לוחמת תקבל תיקוף לנשיות שלה? אני חושב שלא. אם כבר, ההיפך בהרבה מקומות. אנשים לא יגידו, 'וואו, איזה נשית'. אין מקבילה אמיתית לביטוי 'גבר-גבר' לאישה".
אתה לא מרגיש שהגישה שלך שמרנית?
"רוב האנשים שיושבים בחוגים למגדר הם אנשים היפר-פרוגרסיביים. בעיני רבים מהם, כל מה שקורה הוא רק בגלל החברה ולא בגלל הטבע. הם כופרים בטבע. אני חושב שזאת שטות לכפור בטבע. מצד שני, הטעות של אנשי הימין השמרנים היא שהם אומרים, 'ככה זה הטבע וככה זה צריך להיות'. גם זאת שטות, כי יכול שיש לך נטייה להרביץ לאנשים, אבל אתה עדיין צריך להיות בן אדם טוב, להבין מה אתה עושה עם האגרסיות שלך ולתעל אותן למקומות טובים. באותו אופן, אנשים שאומרים 'הכול זה תרבות', מתעלמים ממרכיבים ביולוגיים. אם אתה עכשיו תערבב ותעשה תחרויות ספורט של גברים ונשים ביחד, זה הכחשה של הטבע".
לאחרונה עוסקים המון במה שנקרא "גבריות רעילה". איך אתה מגדיר את המונח הזה?
"הראשונים שטבעו את המונח הזה רצו להבדיל גבריות רעילה מגבריות בריאה, אבל איכשהו זה התגלגל שרק הגבריות הרעילה תפסה, והיא תפסה את כל המקום. אני חושב שהחידוש הכי חשוב הוא היכולת לראות את החלקים הטובים. גבריות יכולה לתרום לגברים להתגייס למען אחרים ושיהיה להם עמוד שדרה ערכי. תחשוב איזה מדהים זה יהיה אם יגיע איזה בריון שכונתי, שכל מי שחונה לו בחניה הוא מאיים עליו, ופתאום יבוא מישהו ויעמוד מולו".
שפת האהבה של אבא
הקורס החדש של רוס, אמור להיות סוג של תגובת נגד לעשרות הקורסים שנפתחים לנשים בלבד בשנים האחרונות. "יש המון השתלמויות וקורסים על מה שנקרא, 'טיפול מותאם מגדר', ובאופן מדהים כמעט כולם פונים לנשים, אבל כמעט ואין קורסים והשתלמויות שעוסקים באיך לעבוד עם גברים ובבעיות שאופייניות דווקא לגברים", הוא מסביר.
"הייתי רוצה שיבינו יותר גברים ושילמדו לקרוא את השפה שלהם. למשל, איך גברים נוטים יותר להביע אהבה. כשאבא שלי שואל אותי מה עם המשכנתא, אולי זאת הדרך שלו להביע אכפתיות, ואם אני אדע לזהות את זה, אז אולי אני גם ארגיש את זה יותר בלב. אולי אבא שלי לא יודע להגיד, 'אני אוהב אותך', אבל אם אני מצליח לזהות את שפת האהבה שלו, יהיה לי קל יותר להרגיש אהוב".
למה הכוונה בשפת האהבה?
"אנחנו רגילים מאוד לקלוט אהבה שמתבטאת במילים. יש לא מעט גברים שקשה להם להביע רגשות במילים מפורשות, אבל הם עדיין מביעים רגשות במחוות, בעשייה שעוזרת, אפילו בהתעניינות שאפשר לראות אותה כטכנית, למשל בדאגה למצב הכלכלי וברצון לייעץ ולפתור בעיות למי שחשובים להם. גם הגוף הוא שער חשוב בכל מה שנוגע לרגש אצל גברים רבים, וכך גם קריצות, צ'פחות וכדומה.
"לאחרונה שיתפתי בקבוצת הפייסבוק שלי, 'להיות גבר', ציטוט של מישהו שאמר, "אבא שלי שוב ניסה לומר לי שהוא אוהב אותי, אבל יצא לו שסוזוקי הוא רכב אמין'. זה עצוב אבל נכון לרבים, ואם אנחנו כשומעים נשמע את האהבה, נוכל גם להרגיש אותה יותר".
"בקורס שלי אני ארצה קודם כל להסביר מהי הגבריות שנוכחת בחברה שלנו, מהו המבנה התרבותי שלה ומהם המרכיבים. לאחר מכן, לצלול לסוגיות חשובות מאוד סביב זה. למשל, לדבר על המקום החשוב של הלוחם, אבל גם על המחירים שגברים נאלצים לשלם בגלל זה. יש שיעורים על העולם הרגשי, על החינוך של בנים שמבקש מהם לבטא פחות רגש. על כך שיש לזה רווחים – כמו היכולת לנשוך שפתיים ולהגיע להישגים בדרך הניתוק מהרגש, אבל יש לזה גם מחירים עצומים, בין אם התמכרויות או דיכאון סמוי.
"אנחנו עוסקים גם בנושא המיני, גם בתשוקה החיובית של גברים ובמה הם מחפשים במיניות, וגם בהיבט השלילי, למשל כל מה שקשור בפורנוגרפיה. יש שיעור על אבהות על יחסי אבות ובנים - איך אני יכול לצמוח עם אבא מוצלח ואיך אני יכול לצלוח אבא פחות מוצלח. יש שיעור על המקום של כוח ושיעור על גברים וטיפול".
מה תמליץ לאנשים שחווים משבר סביב התחושה שהם "לא מספיקים גבריים"?
"ברמה הכי בסיסית זה להבין שיש לזה מקום. אם אני מרגיש שאני נחות ואני מבין את עצמי ויש לי היגיון ללמה אני מרגיש ככה, לתיקוף הזה יש ערך. אני לא משוגע, לא הזוי ולא ביזארי".
פורסם לראשונה: 13:21, 19.05.24
