השבוע עברו בקריאה ראשונה השלבים הראשונים של המהפכה המשפטית, ולא מעט נשים בישראל תוהות לגבי השפעתה על זכויותיהן ומעמדן. בנייר עמדה שפרסם "פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה", קבוצה א-פוליטית של מרצים ומרצות למשפטים בישראל, נכתב כי "מכלול הפעולות, ההתחייבויות ושינויי החקיקה מטעם הממשלה והקואליציה, פוגעים פגיעה אנושה בזכויותיהן של כלל הנשים בישראל ולוקחים אחורה את מצב זכויות הנשים בישראל בצורה החמורה ביותר מאז קום המדינה".
עד עכשיו, בג"צ שימש בתור המפלט האחרון לעתירות רבות של נשים וארגוני נשים. למשל, כשפסק שחוקים מסוימים מפלים נשים לרעה ומכאן שהם אינם קבילים. כשבג"צ יאבד מכוחו, לא יהיה יותר מי שישמור על הנשים מחוקים מפלים שפוגעים בזכויותיהן, ואלו כבר כתובים בהסכמים הקואליציוניים שנערכו עם המפלגות החרדיות. "יש תחושה שעכשיו, משהותרה הרצועה, ניתן יהיה להרחיב מהלכים של הדרת נשים ואפליה בלי שאף אחד יפריע", מסבירה אסתי שושן-ביטון, מקימת ארגון "נבחרות" לייצוג הולם של נשים חרדיות בכנסת.
"אנחנו כבר מתחילות לראות הפרדה מגדרית גם באוטובוסים שעוצרים בבני ברק, ולא רק נוסעים בשכונות חרדיות", אומרת טל הוכמן, מנהלת קשרי הממשל של "שדולת הנשים בישראל". "בתקופת הקורונה נהג אמבולנס סירב להעלות אישה כי הוא לא אהב את איך שהיא התלבשה. אלה דברים שבעבר נתפסו כחריגים ובקרוב הם יהיו מעוגנים בחוק. פעם זה היה קיצוני ועכשיו זה יהפוך לנורמה.
"בשנים האחרונות יש ממש מרחבים שהופכים להיות סטריליים מנשים. אנחנו בהחלט רואות הקצנה. רק השבוע הגיע אלינו מקרה של אישה מבוגרת שפקח אמר לה לעבור לחלק האחורי של האוטובוס. אנחנו כל הזמן מנהלות עתירות משפטיות מול רכבת ישראל ומול חברות אוטובוסים במקרים בהם מבקשים מנשים לזוז אחורה, בכלל לא לעלות או להתכסות".
"כשהייתי נערה לא הייתה הפרדה, כולם נסעו ביחד, גברים ונשים. גם בבני ברק ובכל השכונות החרדיות בירושלים ובצפת", מבהירה שושן-ביטון שגדלה בצפת. "אז למה זה קורה עכשיו? זה שילוב של רצון לקדם ערכים של צניעות לצד אינטרסים כלכליים. ההפרדה המגדרית באוטובוסים התחילה ברובע חרדי באשדוד. חסיד גור אחד החליט לעשות את זה ולאט-לאט זה התפשט לעוד ועוד ערים חרדיות. מדינה שמאפשרת לדברים האלה לקרות היא מדינה שבה קבוצת גברים כוחניים מחליטה איך ייראה המרחב הציבורי".
"כשהייתי נערה לא הייתה הפרדה, כולם נסעו ביחד, גברים ונשים. גם בבני ברק ובכל השכונות החרדיות בירושלים ובצפת. אז למה זה קורה עכשיו? שילוב של רצון לקדם ערכים של צניעות לצד אינטרסים כלכליים"
"לפני שנתיים הוצאנו דו"ח שקובע שהשחתה של ייצוגי נשים בשלטי חוצות היא תמרור אזהרה עצום, ולא רחוק היום שיפסיקו לבחור פרזנטריות נשים לקמפיינים", מזהירה הוכמן. "זה קורה כבר עכשיו עם קמפיין של דיסקונט עם רותם סלע, שעלה פתאום עם גבר אנונימי בכל מיני שכונות. או רמי לוי שהעדיף לשים שלט בלי דמויות נשיות, אחרי שהשחיתו לו בלי סוף את השלט המקורי. חשוב להבין שהמשטרה בכלל לא עוסקת באכיפה בנושא הזה. הוגש עד היום רק כתב אישום אחד על השחתת שלטים, שזה פשוט לא נתפס כי זאת תופעה שקורית כל יום והיא עד עכשיו הייתה מנוגדת לחוק".
אז איך ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות עתידים להשפיע על זכויותיהן של נשים?
הפרדה מגדרית בתעסוקה, באקדמיה ובאירועי תרבות
לפי ההסכמים הקואליציוניים, ההפרדה המגדרית תותר בחוק. כלומר, כבר בחודשים הקרובים נתחיל לראות חוקים שמצמצמים את יכולתן של נשים ללכת ברחובות במקומות מסוימים, להשתתף באירועים ובפעילויות פנאי ולקנות בחנויות מסוימות. מה זה אומר בפועל?
1. מניעת מתן שירות לנשים: בית עסק יוכל למנוע מתן שירות לנשים בלבוש שאינו צנוע ואף לסרב למכור לנשים בכלל, ע"פ חוק חדש שהוגש לכנסת.
2. הפסקת העסקה של נשים: אותו חוק יאפשר לבתי עסק מראש להימנע מהעסקת נשים, כדי למשוך לקוחות שאינם מעוניינים לקבל שירות מנשים. כתוצאה מכך, בקרוב יהיו יותר מודעות דרושים "לגברים בלבד" בבנקים, בבתי חולים ובבתי עסק פרטיים.
3. כניסה צדדית: נראה עלייה במקרים בהם נשים, חילוניות ודתיות גם יחד, שיבקשו לקבל שירות בבנקים, קופות חולים, חברות סלולר וכדומה, יתבקשו להיכנס מכניסה צדדית הרחק מעיני הגברים, או מראש להגיע בשעות נפרדות שיוקצו להן.
4. פגיעה בחופש התנועה לנשים: ע"פ אותו חוק, מותר יהיה לחברת אוטובוסים למנוע מנשים לעלות לקו מסוים ואף לכונן קווים בהפרדה מגדרית בכל מקום בישראל. כתוצאה מזה בקרוב נשים עלולות להתבקש לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, תופעה מגונה שעד כה קרתה בערים חרדיות בלבד.
5. הפרדה מגדרית באירועי תרבות: כחלק מההסכמים הקואליציוניים, הובטח למפלגות החרדיות תיקון לחוק שיאפשר הפרדה מגדרית באירועי תרבות. זה אומר שנראה עליה במקרים בהם יימנע מנשים חילוניות, דתיות וחרדיות להשתתף באירועים ובטקסים ממלכתיים, לא רק בשירה אלא גם בעמידה על הבמה.
6. פחות נשים בשלטי חוצות: היעדר אכיפה במקרים של השחתת שלטי חוצות שעליהם מצולמות נשים, הפכה לתופעה יום-יומית. ההערכה היא שכבר בזמן הקרוב נחזה בירידה במספר הנשים שיבחרו המפרסמים להצמיד לשלטי חוצות, דבר שיפגע דרמטית בפרנסתן של נשים.
7. הפרדה מגדרית באקדמיה: כל מי שיצהיר שאינו מעוניין ללמוד עם נשים מטעמי דת, יוכל ללמוד בקמפוס בהפרדה מגדרית, אפשרות שהייתה פתוחה עד כה לחרדים בלבד. הלימודים בהפרדה מגדרית יורחבו גם לתארים מתקדמים. ההתרחבות תביא לפגיעה גם בנשים שעובדות במוסדות אקדמיים - מרצות, עובדות קפיטריה, מנקות וכיוצ"ב, שלא יוכלו לעבוד בקמפוסים.
3 צפייה בגלריה
אסתי שושן-ביטון. "כשהייתי נערה לא הייתה הפרדה, כולם נסעו ביחד, גברים ונשים. גם בבני ברק"
(צילום: מאיר אליפור)
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים
בהסכמים הקואליציוניים הובטח למפלגות החרדיות סמכויות על תחומים אזרחיים רחבים יותר. למעשה, מדובר על כינון מערכת משפט דתית מקבילה למערכת המשפט הכללית, אשר מושתתת על עקרונות דתיים. כך, במקרה של סכסוכי עבודה, אם שני הצדדים מסכימים לכך, ניתן יהיה לפנות לבית הדין הרבני במקום לבית המשפט.
"הגברת הסמכויות של בתי הדין הרבניים מאוד מדאיגה אותנו", אומרת הוכמן. "בעצם מדובר על מערכת משפט מקבילה למערכת המשפט הישראלית, שפועלת בצורה ארכאית לחלוטין והיא אינה שיוונית מהבסיס שלה. ככל שנרחיב יותר ויותר את הסמכויות שלה אנחנו נראה פגיעה בנשים ביותר תחומים. אם נרחיב את זה לדיני עבודה, אנחנו נראה פגיעה בזכויות הסוציאליות הכי בסיסיות של נשים. בשדולת הנשים יש לנו קווים פתוחים לליווי נשים בפגיעה בדיני עבודה, ואנחנו רואות איך בחברות השמרניות יותר בארץ זו פרקטיקה מאוד נפוצה - לפגוע בזכויות הסוציאליות של נשים, ולשם אנחנו הולכות והולכים כציבור".
"אנחנו רואות איך בחברות השמרניות יותר בארץ זו פרקטיקה מאוד נפוצה - לפגוע בזכויות הסוציאליות של נשים, ולשם אנחנו הולכות והולכים כציבור"
הדתה של צה"ל
ע"פ סעיף נוסף בהסכמים הקואליציוניים, הרב הראשי לצה"ל ייבחר ע"י הרבנות הראשית ויהיה כפוף לה ולא יהיה נתון למרות הרמטכ"ל.
איך זה ישפיע בפועל על חיי נשים בישראל?
1. פחות נשים לוחמות: הרב הראשי לצה"ל רשאי לדרוש את צמצום השתלבותן של נשים במקצועות לחימה ובבסיסים סגורים מטעמים דתיים.
2. הפרדה מגדרית בבסיסים: הרב הראשי לצה"ל, בגלל שאינו כפוף למטכ"ל, יכול להנחות חיילים דתיים לסרב לשרת עם נשים באותו בסיס.
אלימות נגד נשים
בעקבות הפיגועים האחרונים הקבינט הביטחוני-מדיני קיבל החלטה לזרז הליכי קבלת רישיון לנשק, בלי שנשקלו ההשלכות של מהלך כזה על ביטחונן של נשים, ולמרות העובדה המטרידה שבין השנים 2021-2019 שליש מהמקרים של רצח נשים נעשה על ידי נשק חם שהוחזק ברישיון.
בנוסף, הממשלה החדשה הודיעה שלא תחתום על אמנת איסטנבול, שנחשבת לסטנדרט הבינלאומי למניעה ולמאבק באלימות נגד נשים, תו תקן שאומר שמדינה שחתומה עליו מתחייבת לעמוד בו, כדי למגר את התופעה. הסיבה הרשמית לסירוב היא "חשש מפגיעה בריבונותה של ישראל כמדינה יהודית".
"השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מקדם את הצפת המרחב האזרחי בנשק", מסבירה הוכמן. "האישה היחידה שיושבת בקבינט המדיני-ביטחוני היא שרת התחבורה, מירי רגב. אין כיום עוד קול נשי שנמצא שם על מנת להגיד שהצפת המרחב האזרחי בנשק מסוכנת מאוד לנשים. זהו מקרה שממחיש את העובדה שכאשר נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות, אין לנו דרך להשפיע ולא רואים את הזווית שלנו. העליתי בעצמי את הזווית הזאת של הנשק בוועדה לקידום מעמד האישה לפני שבועיים. זאת הייתה הפעם הראשונה שדובר בכנסת על איך נשים תושפענה מריבוי כלי נשק בבתים. זה פשוט לא ייתכן שנשים לא נלקחות בחשבון כשחושבים על לשנות את התנאים לקבלת נשק".
"הצפת המרחב האזרחי בנשק מסוכנת מאוד לנשים. זה מקרה שממחיש את העובדה שכאשר נשים מודרות ממוקדי קבלת ההחלטות, אין לנו דרך להשפיע ולא רואים את הזווית שלנו"
איך זה משפיע בפועל על חיי נשים בישראל?
1. עלייה ברצח נשים – זירוז הליכי קבלת רישיון לנשק יאפשר ליותר גברים לקבל לידיהם נשק ע"פ חוק, ובאותם בתים שבהם האלימות נגד נשים כבר קיימת, מדובר בסכנת חיים של ממש.
3 צפייה בגלריה
טל הוכמן. "לא ייתכן שנשים לא נלקחות בחשבון כשחושבים על לשנות את התנאים לקבלת נשק"
(צילום: אילן בשור)
פגיעה בייצוג נשים בכנסת, בממשלה ובתפקידים בכירים
ייצוג נשים בתפקידים בכירים בכנסת ובממשל היה בעבר זכות יסוד בסיסית של כלל הנשים בישראל, זכות שעוגנה במגילת העצמאות ובחוקי המדינה. עם זאת, בממשלה החדשה מתוך 64 חברי קואליציה רק 9 הן נשים, ומתוך 31 שרים רק 5 הן שרות. בקרב 33 תפקידי מנכ"לי משרדי הממשלה, מונו אפס נשים.
איך זה משפיע בפועל על חיי נשים בישראל?
נושאים הקשורים למעמדן של נשים וזכויותיהן ידונו פחות בשולחן הממשלה ובכנסת, משום שנשים אינן שם כדי להעלות אותם ולהשמיע את קולן במסדרונות הכנסת ובממשלה. כך למשל, אף חבר כנסת מהקואליציה לא הגיע לישיבת הוועדה לקידום שוויון מגדרי בנושא יישום התכנית הלאומית למניעה ולטיפול באלימות במשפחה, שהתקיימה ב-30 לינואר.
"ככל שמפלגות שמדירות נשים יקבלו יותר כוח, אנחנו נקבל שולחנות של מקבלי החלטות עם גברים בלבד, לא רק בכנסת, בכל מקום - ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות כמובן", אומרת שושן-ביטון. "גברים הופכים להיות המחליטים הבלעדיים לגורלן של נשים. אם עד היום, זאת הייתה הבעיה של נשים חרדיות בלבד, אז אני אומרת לעם ישראל - היום זאת כבר בעיה של כולם. אתמול הדירו אותנו, היום מדירים את כולכן. זה המצב".
"גברים הופכים להיות המחליטים הבלעדיים לגורלן של נשים. אם עד היום, זאת הייתה הבעיה של נשים חרדיות בלבד, אז אני אומרת לעם ישראל - היום זאת כבר בעיה של כולם"
"כשיש מנכ"לית ושרה במשרד ממשלתי, אנחנו רואות שגם היחס המאזן בין בית לעבודה נראה אחרת לגמרי", אומרת הוכמן. "בעבר, חלק מהשרות איפשרו ימים קצרים יותר בלי ישיבות אחרי השעה שלוש, ובכך התייחסו להורים הצעירים שיכלו לחזור מוקדם הביתה. השרה הקודמת לשיווין חברתי, מירב כהן, העירה על כך שאין אף אישה בקבינט הקורונה ושינו את זה. כשיש נשים במוקדי קבלת ההחלטות, אנחנו רואות כיצד ההתמודדויות היום-יומיות בחיים שלנו כנשים נלקחות בחשבון ומקבלות מענה".
האם יש משהו שנשים יכולות לעשות כדי למנוע את ההידרדרות?
"לרוב בני האדם לא באמת אכפת מכל מיני תהליכים חברתיים או פוליטיים", מסכמת בצער שושן ביטון. "רוב הנשים מתרגלות למצב. לא לכל אחת יש כוח להילחם, ועבור חלק מהנשים המחירים שהן עלולות לשלם ברמה החברתית מאוד גבוהים. לכן זה עלינו. אנחנו חייבות לדבר ולהציף את הנושאים האלה, לשתף ברשתות החברתיות, להראות שיש לנו קול ושלא ישתיקו אותו".
