כשירדן מספרת לבנותיה איך היא ואבא שלהן הכירו, היא מסכמת במשפט: "התאהבנו זה בזו לפני שנפגשנו". נשמע רומנטי, נכון? ירדן אינה היחידה שזה קרה לה. מגבלות הקורונה מהן סבלנו במשך תקופה ממושכת, הרשתות החברתיות והאפליקציות הביאו לכך שיותר ויותר מערכות יחסים נרקמות קודם כל מאחורי המסך, ורק אחר כך מתממשות במציאות.
התכתבויות ארוכות, הודעות ושיחות טלפון ווידאו המתפרסות על פני תקופה ממושכת, הפכו לנורמלי החדש, עם סקר של אפליקציית ההיכרויות "באמבל" שמצא כי בבריטניה 67 אחוזים מהמשתמשים מאמינים שבהחלט אפשר להתאהב במישהו שמעולם לא פגשנו בחיים שמחוץ למסך. השאלה היא עד כמה ההתאהבות הווירטואלית הזאת מחזיקה? האם כשסוף-סוף ניפגש תהיה לנו אהבה אמיתית? או שהכול יסתכם בהידלקות רגעית, התאהבות בפנטזיה שיצרנו לעצמנו בראש?
"התמונות היו רחוקות שנות אור מהמציאות"
רותם, גרוש בן 41, טוען שאהבה וירטואלית יכולה לקרות לכולם, אבל שאופציית המימוש שלה אכן עומדת בסימן שאלה. "מעולם לא חשבתי שאתאהב במישהי דרך הודעות ושיחות בלבד אבל זה קרה לי, ואם זה קרה לי זה יכול לקרות לכולם", הוא אומר בנחרצות.
הם הכירו באינסטגרם. הוא שלח לה עשרות הודעות במשך תקופה, והיא לדבריו "סיננה" אותו ולא התייחסה. רותם מודה כי לא התייאש, והעקביות אכן השתלמה כשאותה אישה השיבה לו בחזרה. "היא הסכימה להתכתב איתי בתור 'ידיד' בלבד, אבל לאחר חודש של התכתבויות לתוך הלילה נוצר רגש ואז עברנו לטלפון. אחרי חודש וחצי של שיחות עמוקות התוודיתי בפניה שהתאהבתי בה, והיא אמרה שזה הדדי. החלטנו לצאת לדייט וספרנו את הדקות עד לפגישה".
איך היה להם? קצת פחות זוהר ממה שהם דמיינו. רותם אף מספר על פגישה מביכה במיוחד. "מה שראיתי בתמונות היה רחוק שנות אור ממה שראיתי במציאות", הוא מגחך, "ועדיין נתתי לזה צ'אנס כי ידעתי שהיא בחורה מדהימה". למרבה הצער, הקשר לא שרד. "אחרי שבועיים התחלתי להרגיש שאני מנסה בכוח ושאין באמת כימיה. כן היה חיבור רגשי, אבל במבחן המציאות זה הפך לחברי, לשני ידידים טובים, לא לזוג", הוא מסכם.
"ניסיתי לחמוק מהבדידות, אז הפלגתי למחוזות הפנטזיה"
גם רינת, רווקה בת 34 שניהלה מערכת יחסים וירטואלית, מתארת תחושה קשה של אכזבה. שניהם הכירו דרך אפליקציית היכרויות בתחילת הקורונה ומהר מאוד עברו לקשר טלפוני. "הייתי מתעוררת בבוקר להודעות רומנטיות ונרדמת עם הקול שלו. כיוון שהוא שהה בניו יורק ואני בארץ, שוחחנו תמיד לפנות בוקר, לאחר שסיים לעבוד".
הקשר היומיומי הרציף הושתת על שיחות וידיאו פרטיות ואינטימיות, שכללו וידויי אהבה ודיבורים על מגורים משותפים. אלא שלאחר כחצי שנה נפתחו השמיים, ורינת החליטה להפתיע אותו ולטוס אליו. "ניסיתי לברר פרטי הגעה, חיפשתי את הכתובת שנתן לי אך לא מצאתי כזו בניו יורק. זה הדליק לי נורה אדומה. לאט-לאט הבחנתי בחצאי אמיתות ושקרים", היא משתפת בעצב.
לדבריה, היא עימתה אותו עם הגילוי עד שהתוודה בפניה שאינו גר בניו יורק אלא בארץ, ושהוא פרוד אך טרם עזב את הבית. "לא האמנתי שזה קרה לי. סונוורתי מהאהבה. ניסיתי לחמוק מהבדידות בקורונה אז הפלגתי לי למחוזות של פנטזיה שקרית". רינת מצהירה בפה מלא כי לעולם לא תנהל מערכת יחסים כזו שוב והיא מייעצת למי שכן נמצאת שם ליזום מפגש שבוע עד שבועיים גג לאחר ההיכרות.
רינת ורותם מדגימים איך מלבד פרטים פיקטיביים ותמונות לא עדכניות, שאנחנו עלולים לקבל מהצד השני, קיימת נטייה לבנות בדמיוננו דמות אידיאלית שאינה בהכרח עומדת במבחן המציאות. למעשה, פסיכולוגים טוענים שללא קשר מוחשי אמיתי, קיים סיכון לפתח זהות דמיונית שאינה תואמת למצב האמיתי. ועדיין, מחקרים מראים שדווקא החיבור הרגשי החזק הנבנה לפני המפגש עצמו - הוא שמהווה בסיס איתן למערכת היחסים כולה.
כשאנו מבלים זמן ממושך בלהכיר את בן הזוג הפוטנציאלי לפני הפגישה, נוצר חיבור עמוק יותר. הפחד מדחייה קטן יותר מאחורי המסך ולכן אנשים מרגישים יותר נוח להיות מי שהם ולהיפתח, תכונה המאפשרת לאדם אחר להיכנס לליבם. בדרך זו מתפתחים רגשות, במיוחד אם הייתה התקשרות דרך שיחות וידיאו, כי אז בנוסף לחיבור הרוחני והריגשי נוצר גם חיבור שמתבסס על משיכה פיזית.
"התאהבתי בו דרך הזום, את קולטת?"
שירלי (31) מוכיחה שהסיכוי שווה את הסיכון. למרות היותה סקפטית בכל הנוגע להיכרות בפלטפורמות המקוונות, בזמן הקורונה היא גלשה באפליקציות ואף יצאה לדייטים בזום. כך הכירה את בן הזוג שלה. "הכול היה יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי: הפרטים היבשים, התמונות, המידע שהוא מסר על עצמו, אז החלטתי לבדוק מהימנות דרך הזום. ראינו סרטים יחד, הקשבנו למוזיקה ואפילו בישלנו. ניהלנו מערכת יחסים אבל מאחורי המסך", היא מספרת בחיוך.
אז למה הם לא יצאו מהמסך? שירלי מודה כי דחתה את המפגש ביניהם שוב ושוב מחשש לאכזבה, אך בתום שלושה חודשים של התכתבויות ושיחות וידיאו, היא סוף-סוף אזרה אומץ לסגור את המחשב ולהיפגש. "כבר הייתי מאוהבת, וגם אם היה מגיע אליי סבא ג'פטו, הייתי מפליגה איתו לעבר השקיעה", היא צוחקת.
"התאהבתי בו דרך הזום, את קולטת?!". ובכן, סבא ג'פטו לא הגיע אבל כן הגיע גבר חלומותיה, ומהרגע שמבטיהם הצטלבו היא ידעה שזה 'זה'. "הרגשנו שאנחנו מכירים האחד את השני שנים, ומאותו הרגע היינו זוג לכל דבר ועניין", היא מספרת בגאווה. היום, לאחר כשנה של היכרות, הם מאורסים ומתכוונים להתחתן באביב הקרוב.
גם ירדן בן גד (47) נשואה פלוס שתיים, התאהבה בבעלה לפני שפגשה אותו. ירדן מספרת כי קולגה בעבודה התעקש להכיר לה את חברו, אך בשל חוסר פניות רגשית היא דחתה את ההצעה. רק בסוף היא השתכנעה והסכימה להיפגש. "ידעתי עליו פרטים יבשים בלבד: גיל ומקום מגורים. לאחר שבוע הוא התקשר ומאז ניהלנו קשר רציף של שיחות כל ערב והודעות בכל בוקר".
המפגש המיוחל התעכב במספר שבועות עקב נסיעתו של הבחור לאמסטרדם, אך כשחזר לארץ והשניים נפגשו, הם הפכו לבלתי נפרדים. לאחר שלושה חודשים עברו לגור יחד ונישאו לאחר שנתיים. ירדן מספרת כי המראה החיצוני לא היה פקטור בכלל, כי היא התאהבה בבעלה דרך הטלפון. "שמעתי איש שיחה שמדבר כמוני ומבין אותי, נעים הליכות, רגוע ושקול, וזה כבש אותי. בדרך זו למדתי להכיר אותו כמו שהוא ובסביבה הטבעית שלו. הרגשנו מאוד נוח האחד עם השני, וכשנפגשנו הוא מצא חן בעיניי מבחינה חיצונית".
אין ספק כי ההתקשרות הווירטואלית לבן אדם שמעולם לא פגשנו, נובעת מהרצון העז לאהוב, ויותר מזה, לחוש נאהבים. יחסים כאלו יכולים להביא לרגשות חזקים מאוד, אבל קשה לדעת האם יהיה להם בסיס בחיים האמיתיים. ובכל זאת, נדמה כי כאשר שני הצדדים כנים ופתוחים זה עם זה, בהחלט יש סיכוי לאהבה הווירטואלית להפוך לאהבה אמיתית, כזו שתשרוד גם את מבחן המציאות.
חשוב לציין כי משיכה פיזית היא בהחלט פקטור להצלחת הקשר, וכדי להימנע מהסכנות הכרוכות במידע פיקטיבי כדאי לברר פרטים מבעוד מועד ואף לנהל שיחות וידיאו כדי לוודא את אמינות הדברים. וגם אז, שימו לב שיש הבדל משמעותי גדול בין הרצון להיות בזוגיות ובין הרצון להיות בזוגיות עם האדם שמולנו. ודאו שאתם רואים את התמונה המלאה והימנעו מלהתמקד בחלק הקטן שאתם רוצים לראות.
בהצלחה!
סיון קנטי אביטן היא שדכנית ויועצת זוגיות ודייטינג, מנחת סדנאות למציאת זוגיות, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת הספר "אחת שיודעת"
