זה סופי, אני רוצה זוגיות. במשך הרבה מאוד שנים ברחתי מאהבה כמו מאש, הפכתי להיות בלתי נגישה, עוקצנית, צינית והכי גרוע, התרגלתי ללבד. אוי, כמה שהלבד מפתה, ברגע שלומדים לאהוב אותו. כשלא מכירים אותו, הלבד עלול להפחיד. זה אומר לבלות עם עצמך יותר מדי זמן, להכיר את עצמך לעומק, להיות קשובה למחשבות הכי מוזרות שלך, ולא לברוח מעצמך בכל פעם שאת מרגישה שאת קצת יותר מדי, אפילו עבורך.
בהתחלה זה היה קשה, לא אשקר. אבל אחרי יותר מדי שנים שבוזבזו על אדם חסר לב, מוסריות או אנושיות, זה סוף-סוף קרה - נפתח לי. כנראה שהייתי זקוקה לזמן הזה כדי להכיר ולאהוב את עצמי יותר.
"תאהבי את עצמך ואז תגיע האהבה" הוא משפט ששמעתי בכל פעם כשנושא הרווקות שלי עלה על הפרק, ובכל פעם זה הרגיז אותי מחדש. אבל אחרי שנתיים לבד, ממש לבד, רק אני, עצמי, וכמה הצעות לא מפתות שהגיעו מגברים מאוד לא מפתים, אני יכולה להגיד בקול רם שאני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את מי שהפכתי להיות, ואני בשלה ומוכנה לפתוח את הלב לאדם חדש.
פרום דה ריבר טו קהיר
הצעד הראשון והמתבקש הוא כמובן לחזור לאפליקציות ההיכרויות למיניהן, וכך היה. הקמתי לעצמי פרופיל, הכנסתי כמה תמונות עדכניות ואפילו כתבתי כמה מילים, לחצתי על אוקיי, ויצאתי לדרך. מה אגיד? הבחורה מתכננת תכניות, אך לצבא ההגנה לישראל יש מטרות אחרות משלו. כך קרה שבעקבות שיבושי GPS, שנעשו על מנת לתעתע באויב, כבר תקופה ארוכה שהאייפון שלי מתעקש על כך שאני מתגוררת בקהיר.
עם נתוני מזג האוויר המטעים שמופיעים לי על הצג, אני עוד יכולה להתמודד, אבל היצע הגברים ב'באמבל' זה סיפור אחר. באחד מטוריי הקודמים סיפרתי שאבא שלי כבר נמצא בשלב שהוא פתוח לכל מי ומה שארצה להביא הביתה למטרת זוגיות, אבל יש לי תחושה שהוא פחות יתחבר ליוסוף, 48, גרוש פלוס שניים מקהיר, שבביו שלו מופיע דגל פלסטין עם הסלוגן המנצח, "פרום דה ריבר טו דה סי".
"מה אגיד? הבחורה מתכננת תכניות, אך לצבא ההגנה לישראל יש מטרות אחרות משלו. כך קרה שבעקבות שיבושי GPS, שנעשו על מנת לתעתע באויב, כבר תקופה ארוכה שהאייפון שלי מתעקש על כך שאני מתגוררת בקהיר"
אחרי שהבנתי שמהאפליקציה לא יגיע החתן, לא כרגע לפחות, נכנסתי לאינסטגרם. גללתי את ההודעות שאני מקבלת מ"מחזרים", כאלה שמכירים אותי שנים וכאלה שנחשפו אליי בעקבות הטורים, ושם הוא היה, יפה תואר עם חיוך קסום, עיניים טובות, שיער שופע וכל המחמאות הנדרשות.
את ע' אני מכירה כבר שנים. לזכותו ייאמר שהוא הציב לעצמו מטרה לצאת איתי ולא הרפה. הוא הרעיף עליי אהבה, אמר את כל הדברים היפים שבחורה כמוני רוצה לשמוע, החמיא לי בלי סוף - ואני השתכנעתי. אפילו קצת, טיפה, טיפ-טיפונת, נתתי ללב שלי להרגיש משהו, אבל אז הוא הגיע עם הברקה – "מאמי, קשה להיות לבד במלחמה. אני חושב שיהיה לנו כיף אם נעביר אותה יחד".
כששאלתי את ע' המבריק מה חברות המלחמה כוללת ולאיזה טווח מדובר, קיבלתי תשובות יותר מבולבלות מהתשובות שביבי נותן במסיבות העיתונאים שהוא אוהב לערוך. כדי לנסות לשכנע אותי עוד קצת, הוא שלח לי תמונה שלו עירום למחצה. כל ההערכה שהייתה לי אליו התפוגגה כלא הייתה, וויתרתי מיד על ההצעה המאוד לא מפתה.
אז כן, אני מוכנה לאהבה ואני משדרת את זה לעולם, אבל אם חיכיתי עד עכשיו, אולי כדאי שאחכה עוד קצת. לפחות עד שמחזרים פוטנציאליים מקהיר ירדו מהפרק, וגם עד שהבחורים הישראלים יבינו שצריך הרבה יותר מתמונה של אזור החלציים שלך כדי לגעת לי בלב. אלא אם אתה גלן פאוול כמובן, ואז ייתכן שבהחלט יש על מה לדבר.
