"לא בגלל עיני התכלת התאהבתי דווקא בו, גם אינני מתפעלת, מגובהו ומרוחבו. לא בגלל צחוקו הפראי, הכובש כל לב נשי. הסיבה ודאי אחרת". יורם טהרלב
בחירת בן זוג רומנטי היא משימה מורכבת, ונהוג לדבר על שני סולמות המודדים את ערכו הרומנטי של בן הזוג הפוטנציאלי: סולם בעל ערכים מוחלטים וסולם התאמה ספציפי. הסולם המוחלט מעריך תכונות פומביות של בן הזוג. לדוגמה, קל לזהות את חוכמתו, יופיו או עושרו של האדם העומד מולך. מנגד, סולם ההתאמה מורכב הרבה יותר, ומתייחס לדינמיקה שנוצרת בין שני האנשים.
חוכמה למשל, היא ללא ספק מעלה, אך כאשר ישנם הבדלי חוכמה ניכרים בין בני הזוג, ערך ההתאמה שלהם בהקשר זה הינו נמוך. באופן דומה, גם בן זוג מושך מאוד עשוי להוות בעיה אם אינך מושכת כמותו.
סולם ההתאמה אינו כולל רק השוואה כמותית של ציון כל אחד מבני הזוג על הסולם המוחלט, אלא גם את אפשרות ההתאמה של תכונות אופי מסוימות. למשל, האם לשדך למישהי אסרטיבית מישהו חסר יכולת החלטה?
תכונה חשובה ביותר המעידה על התאמה גבוהה היא היכולת להוציא זה מזה את המיטב, ובכך לאפשר לבני הזוג להתנהג באופן שהולם את האידיאל העצמי שלהם, ועל ידי כך לחוש טוב יותר כלפי עצמם והזולת. או כפי שהעידה מרואיינת על הקשר עם בעלה השני, "רק איתו התחלתי להרגיש את האני האמיתי שלי". תכונה אחרת המבטאת את חשיבות ההתאמה היא היכולת של מישהו לגרום לך לצחוק. רבים סבורים כי חוש הומור טוב יכול לעזור לנו להתגבר על הרבה קשיים בחיים.
שני הסולמות יחדיו יוצרים את הערך הכללי של אדם כבן זוג מתאים. חשיבות ההתאמה מודגמת בסיפורה של אישה ששאלה את עמיתה: "למה גברים שבהם אני מתאהבת, לעולם אינם מתעניינים בי, ואילו אלה שמתאהבים בי אינם מעניינים אותי?" עמיתה ענה: "את 8, ואת לא מפסיקה לרדוף אחרי 10, ונרדפת כל הזמן על ידי 6".
אגב, הסולמות הללו לעולם לא מוחלטים, ועם הזמן, יכולים להיות שינויים בכל אחד מהסולמות. אישה שבעלה אינו חכם במיוחד, עשויה להרגיש עם הזמן שהיא פחות מוטרדת מכך משום שתכונות טובות אחרות שלו מפצות על ההיעדר. יתרה מזאת, היא אף עשויה להרגיש שבן זוגה נראה לה היום חכם מכפי שחשבה בתחילת ההיכרות, ושהוא אפילו ניחן בנאיביות מקסימה שרואה את העולם בעיניים אופטימיות. כך גם במקרים של משיכה - מישהו יפה או מכוער עשוי להיתפס כפחות יפה או מכוער ככל שהזמן עובר.
באשר לפרידות רומנטיות - אלו מתרחשות בעיקר בגלל תכונות בעלות ציון נמוך בסולם ההתאמה, הממשיך לרדת ככל שהזמן עובר, ופחות בשל תכונות בעלות ציון נמוך בסולם המוחלט, שאליהן אנשים עשויים להסתגל. לכן, לא נבקר אישה האוהבת את בן זוגה אהבה עמוקה רק משום שאנחנו סבורים שהיא יכולה למצוא בן זוג בעל תכונות מוחלטות טובות משלו.
מסיבות אלו, ההבחנה המוצעת בין שני הסולמות מעלה ספקות באשר לאפשרות לנבא באופן מדויק את הצלחתה של אהבה ארוכת טווח. ניבוי כזה מתחשב בעיקרו בערכים הפומביים של הסולם המוחלט, ונותן משקל מועט יותר לסולם ההתאמה שמרבית ערכיו עדיין לא ידועים.
כיצד למצוא את בן הזוג הרצוי?
"את גורמת לי לרצות להיות אדם טוב יותר". מלווין אודאל בסרט "הכי טוב שיש"
"אימא שלי רצתה שנתחתן רק עם מי שאנחנו אוהבים באמת, אבל היא האמינה שהיא יודעת טוב מאיתנו את מי אפשר לאהוב. אימא שלי רצתה שנתחתן עם בנות של רופא או עם אחיות מוסמכות. 'מה יש?' היא אמרה לאח הצעיר שלי ברגע של התקף נוסף בכיס המרה. 'לא טוב לך כבר אחות מוסמכת? אתה רק צריך מישהי מהאוניברסיטה?'". אבינועם בן-זאב
החשיבות המכרעת של ההתאמה הזוגית מתבטאת בדרך חיפוש בן הזוג הרצוי. הכנת רשימת מכולת ארוכה של התכונות הרצויות בבן הזוג ובדיקת קיומן בבן הזוג הפוטנציאלי, היא פרקטיקה נפוצה מאוד באתרי היכרויות. דרך זו מתמקדת בתכונות שליליות ושטחיות, ומנסה לסנן במהירות את המועמדים שאינם מתאימים.
אך למרות שהמטרה העיקרית של המשתתפים בדייטינג היא למצוא את בן הזוג האידיאלי, העובדה שהאמצעי הנפוץ ביותר הוא סינון התכונות השליליות, מעידה על כך שעיקר הפעילות נועדה לנטרל מועמדים שאינם מתאימים, ולא למצוא את מי שאכן מתאים. התנהגות זו טבעית בסביבה שבה קיים שפע של אפשרויות רומנטיות. החיסרון העיקרי בדרך זו הוא מתן משקל מועט לסולם ההתאמה. זה מתבטא בהתמקדות הרשימה בהערכת תכונות מוחלטות, ובהיעדר היררכיה משמעותית המעניקה לכל תכונה משקל שונה בהתאם למחפש.
בדיקת רשימת המכולת היא פעולה מכנית ושטחית. כך למשל, גובהו של אדם יכול לקבל חשיבות דומה לטוב ליבו. יותר מזה, יש דרגות לגובה ולטוב לב, ואלה אינן באות לידי ביטוי כשאנחנו משתמשים ברשימת מכולת פשטנית. ברור שצבע שיער לא מושך אינו יכול להיות בעל משקל זהה לחוסר נדיבות. אפשר כמובן לשכלל את הרשימה ולהוסיף משקל לתכונה ולגודלה, אולם הפגם העיקרי ברשימת המכולת טמון בעצם התמקדותה בתכונות האדם המושלם ולא בהתאמתו כבן זוג.
תכונות "שוברות עסקה"
בנג'מין פרנקלין, מהאבות המייסדים של האומה האמריקנית, ייעץ לאחיינו כי בהחלטות החשובות בחיים, כגון מציאת רעיה, עליו להתנהל כמו מנהל חשבונות – לערוך רשימה של בעד ונגד, לשקול הכול במשך יומיים-שלושה, ורק אז להחליט. הפסיכולוג הגרמני גרד גיגרנצר מראה כי גרסאות ממוחשבות של דרך ניהול החשבונות השכלתנית של פרנקלין יעילות פחות מהישמעות לכלל הפשוט, "מצא סיבה אחת טובה והתעלם משאר המידע". הניגוד כאן הוא בין התחשבנות שכלית של הפרטים ובין אינטואיציה רגשית לגבי המכלול.
בספרו של גרהם סמסיון, "פרויקט רוזי", דון טילמן, מרצה באוניברסיטה המחפש לעצמו אישה, מכין רשימה מפורטת של מאפיינים שמהווים מבחינתו את האישה המושלמת, כמו אינטליגנציה, כישרון בישול, דייקנות, הימנעות מעישון, הימנעות משתייה וכושר גופני גבוה. הוא פוסל נשים רבות עד שהוא פוגש את רוזי, ברמנית שמעשנת, שותה, ובקיצור - אישה שהיא ההפך המוחלט של רשימת המכולת שהציב. יחד הם מחפשים את אביה הביולוגי של רוזי, ותוך כדי המסע מתאהבים זה בזה. זה קורה הודות להרמוניה ולהתאמה הזוגית שהתפתחו ביניהם ככל שהם בילו יחד זמן רב יותר.
בקומדיה הרומנטית, "ואז הגיעה פולי", ראובן פפר, עובד חברת ביטוח, הוא אדם זהיר המחשב כל הזמן סיכונים וסיכויים, ופולי היא היפית זרוקה ומבולגנת, ספונטנית, חובבת הרפתקאות ואוכל חריף, ההיפך הגמור מראובן. המפגשים הראשוניים מלווים בהרבה מבוכה וצחוק, אבל לאט-לאט, גם במקרה הזה האהבה גוברת על המכשולים. בסוף הסרט ראובן מסביר את כל הסיבות לשוני ביניהם, ומונה סיבה אחת לדמיון: "כשהכרנו חשתי אי-נוחות, מבוכה והייתי חולה. אבל לא הייתי יכול לשאת את כל זה, אם לא הייתי מאוהב בך".
בסופו של דבר, ישנן יותר תכונות שהן בבחינת "שוברות עסקה" (אדם מעשן, נפלא ככל שיהיה כבן זוג, ייפסל על ידי אנשים רבים), ופחות תכונות ה"מבססות עסקה" (טוב לב וחוכמה הן לעיתים תכונות שכאלה). תכונות "שוברות עסקה" חשובות יותר בתחילת היחסים, בעוד התכונות "מבססות העסקה" אחראיות להימשכות הקשר לאורך זמן.
דרך המתבססת על איתור התכונות החיוביות והשליליות העמוקות, היא אומנם פחות שימושית בעולם המהיר והשטחי של אתרי ההיכרויות, אך אני חושב שלמרות היותה דרך מורכבת וקשה, היא הדרך הטובה ביותר למציאת בן זוג רצוי לזמן הארוך. באהבה לא צריך לנצח ולהשיג את הטוב ביותר. באהבה יש למצוא את האדם המתאים שבעזרתו נשפר בהתמדה את מצבנו האישי והרומנטי. בסופו של יום, לב חם חשוב בהרבה ממראה לוהט.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה
